תנ"ך מבואר

ספר שמות פרק ו

1 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה; כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ׃ {ס}
2 וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהוה׃ 3 וָאֵרָא, אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יהוה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם׃ 4 וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנָעַן; אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר־גָּרוּ בָהּ׃ 5 וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת־נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר אֶת־בְּרִיתִי׃ 6 לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲנִי יהוה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים׃ 7 וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם׃ 8 וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יהוה׃
9 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה׃ {פ}
10 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 11 בֹּא דַבֵּר, אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ׃
12 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יהוה לֵאמֹר; הֵן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא־שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם׃ {פ}
13 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; לְהוֹצִיא אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ {ס}

14 אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית־אֲבֹתָם; בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל, חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי, אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן׃ 15 וּבְנֵי שִׁמְעוֹן, יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר, וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית; אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן׃



16 וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־לֵוִי לְתֹלְדֹתָם, גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי; וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃ 17 בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם׃ 18 וּבְנֵי קְהָת, עַמְרָם וְיִצְהָר, וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל; וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת, שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃ 19 וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי; אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְתֹלְדֹתָם׃




20 וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת־יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־מֹשֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה׃ 21 וּבְנֵי יִצְהָר; קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי׃ 22 וּבְנֵי עֻזִּיאֵל; מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי׃ 23 וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת־אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה; וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת־נָדָב וְאֶת־אֲבִיהוּא, אֶת־אֶלְעָזָר וְאֶת־אִיתָמָר׃ 24 וּבְנֵי קֹרַח, אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף; אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי׃ 25 וְאֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן לָקַח־לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־פִּינְחָס; אֵלֶּה, רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם׃


26 הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה; אֲשֶׁר אָמַר יהוה לָהֶם, הוֹצִיאוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם׃ 27 הֵם, הַמְדַבְּרִים אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם, לְהוֹצִיא אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם; הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃

28 וַיְהִי, בְּיוֹם דִּבֶּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ {פ}
29 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר אֲנִי יהוה; דַּבֵּר, אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ׃
30 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יהוה; הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה׃ {פ}
1 "עוד תראה מה אעשה לפרעה", אמר ה' למשה. "הוא יגרש אותם בכוח מארצו".
2 ה' דיבר אל משה: "אני ה'. 3 נִגליתי לאברהם, ליצחק וליעקב כְּאֵל שַׁדַי – ובשמי ה' לא הייתי מוּכר להם. 4 כָּרַתי אתם ברית ואקיים את הבטחתי לתת להם את ארץ כנען, הארץ שגרו בה. 5 גם שמעתי את אנחת ישראל שהמצרים מעבידים, וזכרתי את בריתי. 6 לכן אמור לבני ישראל, 'אני ה'. אוציא אתכם מסבלותיכם במצריים, אציל אתכם מעבודתכם ואשחרר אתכם בכוח רב ובמעשים גדולים. 7 אעשה אתכם לעמי ואהיה לכם לאלוהים. אז תדעו שאני ה' אלוהיכם שהוציא אתכם מסבלותיכם במצריים. 8 אביא אתכם אל הארץ שנשבעתי לתת לאברהם, ליצחק וליעקב ואתן לכם אותה לעולם, אני ה'!' ".
9 משה סיפר על כך לבני ישראל אבל הם לא שמעו בקולו מרוב יאוש ועבודה קשה.
10 ה' אמר למשה: 11 "לך ואמור לפרעה מלך מצריים לשחרר את בני ישראל מארצו".
12 משה השיב: "אם בני ישראל לא שמעו בקולי, איך ישמע בקולי פרעה? הרי קשה לי כל כך לדבר".
13 ה' שלח את משה ואהרון לבני ישראל ולפרעה מלך מצריים כדי להוציא את בני ישראל ממצריים.
בני ראובן ושמעון (פסוקים 14-15) 14 אלה ראשי המשפחות שלהם:
רְאוּבֵן בכור ישראל – בני ראובן: חֲנוֹךְ, פַּלוּא, חֶצְרוֹן, כַּרְמִי
שִׁמְעוֹן – בני שִׁמְעוֹן: יְמוּאֵל, יָמִין, אוֹהַד, יָכִין, צוֹחַר, שָׁאוּל בן הכנענית
צאצאי לוי (פסוקים 16-19)
16 אלה שמות צאצאי לֵוִי לפי סדר הולדתם:
לֵוִי (חי מאה שלושים ושבע שנה) – בני לֵוִי: גֵרְשׁוֹן, קְהָת (חי מאה שלושים ושלוש שנה), מְרָרִי
– בני גֵרְשׁוֹן: לִבְנִי, שִׁמְעִי
– בני קְהָת: עַמְרָם, יִצְהָר, חֶבְרוֹן, עוּזִיאֵל
– בני מְרָרִי: מַחְלִי, מוּשִׁי
צאצאי לוי (פסוקים 20-25)
עַמְרָם (חי מאה שלושים ושבע שנה) לקח את יוֹכֶבֶד דודתו לאישה. – בני עַמְרָם: אַהֲרוֹן (אשר לקח את אֱלִישֶׁבַע בת עַמִינָדָב אחות נַחְשׁוֹן לאישה), מֹשֶׁה – בני אַהֲרוֹן: נָדָב, אֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר (אשר לקח את בת פּוּטִיאֵל לאישה), אִיתָמָר
יִצְהָר – בני יִצְהָר: קוֹרַח, נֶפֶג, זִכְרִי – בני קוֹרַח: אַסִיר, אֶלְקָנָה, אֲבִיאָסָף
עוּזִיאֵל – בני עוּזִיאֵל: מִישָׁאֵל, אֶלְצָפָן, סִתְרִי
אלה ראשי משפחות הלויים.
26 אלה הם אהרון ומשה שה' אמר להם: "הוציאו את כל המון בני ישראל ממצריים". 27 הם שדיברו אל פרעה מלך מצריים כדי להוציא את בני ישראל ממצריים.
אהרון ידבר בשמך
28 כאשר דיבר ה' אל משה במצריים 29 הוא אמר לו: "אני ה'. אמור לפרעה מלך מצריים כל מה שאומַר לך".

30 "הרי כל כך קשה לי לדבר!", אמר משה, "איך ישמע פרעה בקולי?"