תנ"ך מבואר

ספר שמות פרק כד

1 וְאֶל־מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל־יהוה, אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק׃ 2 וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל־יהוה, וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ; וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ׃
3 וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל־דִּבְרֵי יהוה, וְאֵת כָּל־הַמִּשְׁפָּטִים; וַיַּעַן כָּל־הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ, כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבֶּר יהוה נַעֲשֶׂה׃
4 וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֵת כָּל־דִּבְרֵי יהוה, וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר; וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה, לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ 5 וַיִּשְׁלַח, אֶת־נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת; וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַיהוָה פָּרִים׃ 6 וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם, וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת; וַחֲצִי הַדָּם, זָרַק עַל־הַמִּזְבֵּחַ׃ 7 וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם;
וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יהוה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע׃
8 וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־הַדָּם, וַיִּזְרֹק עַל־הָעָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה דַם־הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יהוה עִמָּכֶם, עַל כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
9 וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 10 וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃ 11 וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ; וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃ {ס}
12 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה־שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת־לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם׃
13 וַיָּקָם מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הַר הָאֱלֹהִים׃ 14 וְאֶל־הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ־לָנוּ בָזֶה, עַד אֲשֶׁר־נָשׁוּב אֲלֵיכֶם; וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם, מִי־בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם׃
15 וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הָהָר; וַיְכַס הֶעָנָן אֶת־הָהָר׃ 16 וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד־יהוה עַל־הַר סִינַי, וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים; וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן׃ 17 וּמַרְאֵה כְּבוֹד יהוה, כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר; לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 18 וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל־הָהָר; וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃ {פ}
משה עולה להר סיני
1 למשה אמר אלוהים: "עלה אל ה' עם אהרון, נדב ואביהוא ועם שבעים מזקני ישראל והשתחוו מרחוק. 2 אתה לבדך תבוא אליי. האחרים לא יגשו והעם לא יעלה אתך".
3 משה בא אל העם, סיפר כל מה שאמר לו ה' ותיאר את כל החוקים שנתן. כל העם ענה בהסכמה: "נעשה כל מה שאמר ה'!".
4 משה כתב את כל דברי ה'. השכם בבוקר קם משה ובנה מזבח למרגלות ההר. הוא גם הציב שתים עשרה אבנים, שיצגו את שנים עשר שבטי ישראל. 5 אחר כך שלח צעירים מבני ישראל והם העלו פרים כקרבנות לה'. 6 משה שם מחצית מכמות דם הפרים בקערות גדולות ואת המחצית השנייה התיז על המזבח. 7 אחר כך לקח את מגילת הברית והקריא לעם.
העם אמר: "כל מה שאמר ה' – נעשה ונשמע".
8 משה לקח את הדם שבקערות, התיז אותו על העם ואמר: "זה דם הברית שכָּרַת אתכם ה' בהתאם לכל מה שהקראתי לכם".
9 משה ואהרון, נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל עלו להר, 10 שם ראו את אלוהי ישראל. לרגליו היה משהו שנראה כמו לבֵנים מאבן ספיר [ספיר – אבן יקרה בצבע תכלת] צלולה כמו השמים עצמם, 11 אבל אלוהים לא פגע בנכבדי בני ישראל. הם ראו את אלוהים, אכלו ושתו.
12 "עלה אליי אל ההר", אמר ה' למשה. "חכה שם ואתן לך את לוחות האבן שכתבתי עליהם את התורה והמצוות, כדי שתִלמדו אותם".
13 משה ויהושע עוזרו עלו אל הר האלוהים. 14 לפני שעלו אמר משה לזקנים: "חכו לנו כאן עד שנשוב אליכם. אהרון וחור ישארו אתכם וכל מי שיש לו ריב או בעיה יפנה אליהם".
15 כשעלה משה אל ההר, כיסה ענן את ההר. 16 כבוד אלוהים היה על הר סינַי! שישה ימים כיסה אותו הענן, וביום השביעי קרא ה' למשה מתוך הענן. 17 כבוד ה' נראה לבני ישראל כאש בוערת בראש ההר. 18 משה נכנס לבדו לתוך הענן ועלה אל ההר. הוא נשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה.