תנ"ך מבואר

ספר שמואל א פרק ח

1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל; וַיָּשֶׂם אֶת־בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל׃ 2 וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל, וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה; שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע׃ 3 וְלֹא־הָלְכוּ בָנָיו בְּדַרְכוֹ (בִּדְרָכָיו), וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע; וַיִּקְחוּ־שֹׁחַד, וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט׃ {פ}
4 וַיִּתְקַבְּצוּ, כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּבֹאוּ אֶל־שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה׃ 5 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ; עַתָּה, שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם׃
6 וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ, תְּנָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ; וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל־יהוה׃ {פ} 7 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ; כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי־אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם׃ 8 כְּכָל־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר־עָשׂוּ, מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד־הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּעַזְבֻנִי, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים גַּם־לָךְ׃ 9 וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלָם; אַךְ, כִּי־הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם, וְהִגַּדְתָּ לָהֶם, מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם׃ {ס}
10 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֵת כָּל־דִּבְרֵי יהוה; אֶל־הָעָם הַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ מֶלֶךְ׃ {ס} 11 וַיֹּאמֶר זֶה, יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם; אֶת־בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ׃ 12 וְלָשׂוּם לוֹ, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים; וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי־מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ׃ 13 וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּח; לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת וּלְאֹפוֹת׃ 14 וְאֶת־שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת־כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח; וְנָתַן לַעֲבָדָיו׃ 15 וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם יַעְשֹׂר; וְנָתַן לְסָרִיסָיו וְלַעֲבָדָיו׃ 16 וְאֶת־עַבְדֵיכֶם וְאֶת־שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת־בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים וְאֶת־חֲמוֹרֵיכֶם יִקָּח; וְעָשָׂה לִמְלַאכְתּוֹ׃ 17 צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר; וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לוֹ לַעֲבָדִים׃ 18 וּזְעַקְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם; וְלֹא־יַעֲנֶה יהוה אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא׃ 19 וַיְמָאֲנוּ הָעָם, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי אִם־מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ׃ 20 וְהָיִינוּ גַם־אֲנַחְנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם; וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת־מִלְחֲמֹתֵנוּ׃

21 וַיִּשְׁמַע שְׁמוּאֵל, אֵת כָּל־דִּבְרֵי הָעָם; וַיְדַבְּרֵם בְּאָזְנֵי יהוה׃ {פ}
22 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם, וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ;
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְכוּ אִישׁ לְעִירוֹ׃ {פ}
העם מבקש מלך
1 כאשר הזדקן שמואל, הוא מינה את בניו לשופטים על ישראל. 2 שם בנו הבכור היה יוֹאֵל ושם השני אֲבִיָה. הם שפטו בבאר שבע. 3 אבל בניו לא הלכו בדרכי אביהם. הם אהבו כסף, לקחו שוחד ולא שפטו בצדק.
4 זקני ישראל נאספו ובאו אל שמואל לרמה 5 ואמרו לו: "זקנת, ובניך לא הולכים בדרכיך. המְלך עלינו מלך כמו שיש לכל העמים. הוא ינהיג אותנו".
6 הבקשה שלהם, "תן לנו מלך שינהיג אותנו", הייתה רעה בעיני שמואל והוא התפלל לה', 7 אבל ה' אמר לשמואל: "שמע בקול העם, ועשה מה שיאמרו לך. לא אותך הם דוחים אלא אותי. הם כבר לא רוצים שאמלוך עליהם. 8 הם עושים לך את מה שעשו לי מיום שהעליתי אותם ממצריים ועד היום, הם עזבו אותי ועבדו אלילים. 9 ועכשיו, שמע בקולם – אך הַזהר אותם. ספר להם כיצד ינהג בהם המלך שימלוך עליהם".
10 שמואל סיפר לבני העם, שביקשו ממנו מלך, את כל מה שאמר ה': 11 "כך ינהג בכם המלך שימלוך עליכם: הוא יקח את בניכם, יפקיד אותם על מרכבותיו, אחדים יְמנה לפרשים ואחרים ירוצו לפני מרכבתו. 12 הוא יְמנה מפקדים על אלפים ועל חמישים, ויאלץ את בניכם לחרוש את שדותיו, לקצור את תבואתו ולייצר עבורו כלי נשק ומרכבות. 13 את בנותיכם יקח כדי לעשות בשמים ותמרוקים, לבשל ולאפות. 14 את השדות, הכרמים ומטעי הזיתים הטובים ביותר שלכם יקח ויתן לעבדיו. 15 הוא יקח עשירית מהזרעים ומפרי הכרמים שלכם ויתן לשריו ולאנשיו. 16 את עבדיכם ואת שפחותיכם, את מיטב הבקר שלכם ואת החמורים שלכם יקח וישתמש בהם לצרכיו. 17 הוא גם יקח עשירית מצאנכם ואתם תהיו עבדיו. 18 אז תזעקו ותתלוננו על המלך שבחרתם לעצמכם, אבל ה' לא יענה לתפילותיכם". 19 למרות זאת סירב העם לשמוע בקול שמואל. "לא! בכל זאת ימלוך עלינו מלך. 20 כך נהיה כמו כל העמים. מלכנו ישפוט אותנו וינהיג אותנו במלחמותינו".
21 שמואל שמע את כל מה שאמר העם וסיפר על כך לה'.
22 ה' השיב לשמואל: "שמע בקולם והמְלך עליהם מלך".
שמואל אמר לאנשי ישראל: "שובו איש איש לעירו".