תנ"ך מבואר

ספר שמואל א פרק ה

1 וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים; וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדּוֹדָה׃ 2 וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן; וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן׃ 3 וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן, נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה, לִפְנֵי אֲרוֹן יהוה; וַיִּקְחוּ אֶת־דָּגוֹן, וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ׃ 4 וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן, נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה, לִפְנֵי אֲרוֹן יהוה; וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו, כְּרֻתוֹת אֶל־הַמִּפְתָּן, רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו׃ 5 עַל־כֵּן לֹא־יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְכָל־הַבָּאִים בֵּית־דָּגוֹן עַל־מִפְתַּן דָּגוֹן בְּאַשְׁדּוֹד; עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ {ס}
6 וַתִּכְבַּד יַד־יהוה אֶל־הָאַשְׁדּוֹדִים וַיְשִׁמֵּם; וַיַּךְ אֹתָם בָּעֳפָלִים (בַּטְּחֹרִים), אֶת־אַשְׁדּוֹד וְאֶת־גְּבוּלֶיהָ׃ 7 וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי־אַשְׁדּוֹד כִּי־כֵן; וְאָמְרוּ, לֹא־יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ, כִּי־קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ, וְעַל דָּגוֹן אֱלֹהֵינוּ׃ 8 וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ מַה־נַּעֲשֶׂה, לַאֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
וַיֹּאמְרוּ, גַּת יִסֹּב, אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּסֵּבּוּ אֶת־אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ {ס} 9 וַיְהִי אַחֲרֵי הֵסַבּוּ אֹתוֹ, וַתְּהִי יַד־יהוה בָּעִיר מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וַיַּךְ אֶת־אַנְשֵׁי הָעִיר, מִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל; וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם עֳפָלִים (טְחֹרִים)׃ 10 וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן; וַיְהִי, כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן, וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר, הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת־אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת־עַמִּי׃ 11 וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כָּל־סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיֹּאמְרוּ שַׁלְּחוּ אֶת־אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמוֹ, וְלֹא־יָמִית אֹתִי וְאֶת־עַמִּי; כִּי־הָיְתָה מְהוּמַת־מָוֶת בְּכָל־הָעִיר, כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם׃ 12 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא־מֵתוּ, הֻכּוּ בָּעֳפָלִים (בַּטְּחֹרִים); וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם׃
1 הפלשתים לקחו את ארון האלוהים והעבירו אותו מאֶבֶן הָעֶזֶר לאשדוד. 2 הם הביאו אותו לבית דָגוֹן והעמידו אותו לפני האליל דגון. 3 למחרת קמו תושבי אשדוד מוקדם וראו להפתעתם שפסל האליל נפל ארצה לפני ארון ה'. הם הרימו את דגון והחזירו אותו למקומו. 4 מוקדם למחרת בבוקר קמו, והנה שוב נפל דגון ארצה לפני ארון ה'. ראש דגון ושתי כפות ידיו נפלו שבורים על המפתן, רק גופו של דגון נשאר שלם. 5 לכן, מאז ועד היום לא דורכים כוהני דגון וכל המבקרים במקדשו על מפתן בית דגון שבאשדוד.
6 אלוהים הביא סבל רב וצרות גדולות על תושבי אשדוד. הוא גרם להם ולכל תושבי הסביבה לסבול מטחורים. 7 תושבי אשדוד ראו זאת ואמרו: "ארון אלוהי ישראל לא ישאר אצלנו כי הוא מביא עלינו ועל דגון אלוהינו צרות". 8 הם קראו לכל מנהיגי הפלשתים להתאסף ושאלו אותם: "מה נעשה עם ארון אלוהי ישראל?".
המנהיגים השיבו: "ארון אלוהי ישראל יעבור לגַת", והעבירו לשם את ארון אלוהי ישראל. 9 אחרי שהעבירו את הארון הביא ה' על העיר מחלה קשה מאוד. הוא פגע בכל אנשי העיר, מהצעיר ועד המבוגר, וכולם סבלו מטחורים. 10 הם שילחו את ארון האלוהים לעֶקְרוֹן. כשהגיע ארון האלוהים לעקרון זעקו תושביה: "הֶעבירו את ארון אלוהי ישראל אלינו כדי להמית את עַמנו". 11 תושבי עקרון קראו לכל מנהיגי הפלשתים להתאסף ואמרו להם: "שַלחו את ארון אלוהי ישראל בחזרה למקומו כדי שלא ימית אותנו ואת עמנו". המחלה הקשה גרמה למוות בכל העיר. אלוהים גרם שם לסבל רב, 12 והאנשים שלא מתו סבלו מטחורים. זעקת תושבי העיר עלתה לשמים.