תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק לד

1 וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל־הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ יהוה אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אֶת־הַגִּלְעָד עַד־דָּן׃ 2 וְאֵת כָּל־נַפְתָּלִי, וְאֶת־אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל־אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן׃ 3 וְאֶת־הַנֶּגֶב, וְאֶת־הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד־צֹעַר׃ 4 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר׃
5 וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד־יהוה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל־פִּי יהוה׃ 6 וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא־יָדַע אִישׁ אֶת־קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ 7 וּמֹשֶׁה, בֶּן־מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ; לֹא־כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא־נָס לֵחֹה׃ 8 וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם; וַיִּתְּמוּ, יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה׃ 9 וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי־סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת־יָדָיו עָלָיו; וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה׃ 10 וְלֹא־קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה; אֲשֶׁר יְדָעוֹ יהוה, פָּנִים אֶל־פָּנִים׃ 11 לְכָל־הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יהוה, לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; לְפַרְעֹה וּלְכָל־עֲבָדָיו וּלְכָל־אַרְצוֹ׃ 12 וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל; אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל׃
מות משה
1 משה עלה מערבות מואב אל פסגת הר נבו שמול יריחו, וה' הראה לו את כל הארץ: את כל עבר הירדן המזרחי עד דן, 2 את כל נחלת נפתלי, את נחלות אפרים ומנשה, את כל נחלת יהודה עד לים התיכון, 3 את הנגב, את כיכר הירדן – מבקעת יריחו (עיר התמרים) עד צוֹעַר. 4 ה' אמר לו: "זאת הארץ שנשבעתי לאברהם, ליצחק וליעקב: 'לצאצאיך אתן אותה'. אני מראה לך אותה אך לא תיכנס אליה".
5 משה עֶבד ה' מת שם, בארץ מואב, כפי שאמר ה'. 6 הוא נקבר בעמק, בארץ מואב, מול בית פעור, אך את מקום קבורתו איש אינו יודע עד היום. 7 משה היה בן מאה ועשרים כשמת. עיניו לא היו חלשות והוא היה עדיין חזק. 8 בני ישראל התאבלו על מות משה בערבות מואב במשך שלושים יום, עד שעברו ימי האבל. 9 יהושע בן נון היה מלא רוח חכמה כי משה הניח עליו את ידיו. בני ישראל שמעו בקולו ועשו כפי שציווה ה' על משה. 10 לא היה בישראל עוד נביא כמשה שהכיר את ה' פנים אל פנים, 11 שעשה את כל האותות והנסים שה' שלח אותו לעשות במצריים לפרעה, לכל אנשי חצרו ולכל עמו, 12 שכּוֹחו היה רב ושמעשיו היו נוראים כמו אלה שעשה משה לעיני כל ישראל.