תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק יח

1 לֹא־יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל־שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם־יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי יהוה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן׃ 2 וְנַחֲלָה לֹא־יִהְיֶה־לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו; יהוה הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לוֹ׃ {ס} 3 וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם, מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם־שׁוֹר אִם־שֶׂה; וְנָתַן לַכֹּהֵן, הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה׃ 4 רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן־לּוֹ׃ 5 כִּי בוֹ, בָּחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל־שְׁבָטֶיךָ; לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם־יהוה הוּא וּבָנָיו כָּל־הַיָּמִים׃ {ס}

6 וְכִי־יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל־יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר־הוּא גָּר שָׁם; וּבָא בְּכָל־אַוַּת נַפְשׁוֹ, אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יהוה׃ 7 וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יהוה אֱלֹהָיו; כְּכָל־אֶחָיו הַלְוִיִּם, הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יהוה׃ 8 חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ; לְבַד מִמְכָּרָיו עַל־הָאָבוֹת׃ {ס}


9 כִּי אַתָּה בָּא אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ; לֹא־תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם׃ 10 לֹא־יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ־וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ; קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף׃ 11 וְחֹבֵר חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל־הַמֵּתִים׃ 12 כִּי־תוֹעֲבַת יהוה כָּל־עֹשֵׂה אֵלֶּה; וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, יהוה אֱלֹהֶיךָ, מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ׃

13 תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יהוה אֱלֹהֶיךָ׃ {ס} 14 כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם, אֶל־מְעֹנְנִים וְאֶל־קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה לֹא כֵן, נָתַן לְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ׃
15 נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן׃ 16 כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁאַלְתָּ מֵעִם יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר; לֹא אֹסֵף, לִשְׁמֹעַ אֶת־קוֹל יהוה אֱלֹהָי, וְאֶת־הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא־אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת׃ 17 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָי; הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ׃ 18 נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ׃ 19 וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִשְׁמַע אֶל־דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי; אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ׃ 20 אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, אֵת אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִיו לְדַבֵּר, וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר, בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא׃ 21 וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ; אֵיכָה נֵדַע אֶת־הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא־דִבְּרוֹ יהוה׃ 22 אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יהוה, וְלֹא־יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא, הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא־דִבְּרוֹ יהוה; בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ׃ {ס}
חלקם של הכוהנים והלויים
1 "לכוהנים משבט לוי ולכל שבט לוי לא יהיה חלק ונחלה כמו לכל ישראל. הם יאכלו מקרבנות ה' ומהמתנות המוקדשות לו. 2 לא תהיה לשבט לוי נחלה בין בני עמו. ה' הוא הנחלה שלו כפי שאמר לו. 3 זה יהיה החלק שיקבלו הכוהנים מבני העם: מי שישחט קרבן מהבקר או מהצאן יתן לכוהנים את השוֹק, את הלחיים ואת האיברים הפנימיים. 4 תנו לכוהנים את החלק הטוב ביותר מהדגן, מהיין ומהשמן שלכם ומהצמר שתגזזו מהצאן שלכם, 5 כי בהם ובבניהם בחר ה' אלוהיכם מבין כל שבטיכם לשרת אותו תמיד.
6 "אם יבוא לוי מאחד הישובים שלכם בארץ, מהישוב שהוא מתגורר בו, מותר לו להיכנס כרצונו למקום שיבחר ה' 7 ולשרת את ה' אלוהיו ככל הלויים האחרים המשרתים שם את ה'. 8 עליהם לתת לו חלק שווה באוכל, בלי להחשיב את החלק שיש לו ממה שמכר מרכוש אבותיו.
אל תעסקו בכשפים
9 "כאשר תבואו אל הארץ שה' אלוהיכם נותן לכם, אל תִלמדו מהעמים שנמצאים שם את המעשים הטמאים שהם עושים. 10 אסור שימָצא ביניכם אדם שמקריב את בנו או את בתו באש, קוסם, קורא את העתיד בעננים, מגיד עתידות, מכשף, 11 אדם שמעלה את רוחות המתים או אדם שיוצר קשר עם עולם המתים. 12 כל מי שעושה את הדברים האלה, טמא בעיני ה'. בגלל המעשים הטמאים האלה מגרש ה' אלוהיכם את העמים האלה מפניכם.
13 "עליכם להיות נאמנים לה' אלוהיכם 14 כי העמים האלה שאתם עומדים לכבוש את ארצם ולהתיישב בה, שומעים בקול הקוראים את העתיד בעננים ובקול הקוסמים, אבל לכם לא הִרשה ה' אלוהיכם לעשות זאת.
15 ה' אלוהיכם יקים מביניכם, מבני עמכם, נביא כמוני, ועליכם לשמוע לו. 16 כך ביקשתם מה' אלוהיכם בחורב כשהתכנסתם שם: 'אנחנו לא יכולים להמשיך לשמוע את קול ה' אלוהינו ולראות את האש הגדולה הזאת בלי שנמות'. 17 ה' אמר לי: 'הם צודקים, 18 אקים להם מתוך בני עמם נביא כמוך ואומַר לו מה להגיד. הוא ימסור להם את כל מה שאצווה עליו. 19 אעניש את מי שלא ישמע לדבריי, לדברים שידבר הנביא בשמי. 20 אך הנביא שיעז לדבר בשמי דבר שלא ציוויתי עליו לומר, או שידבר בשם אלוהים אחרים, ימות'. 21 אם תשאלו את עצמכם: 'איך נדע לזהות את מה שלא ה' אמר?', 22 דעו שאם מה שיאמר הנביא בשם ה' לא יקרה ולא יתגשם, סימן שלא ה' אמר את הדברים. הנביא העז בחוצפתו לדבר. אל תפחדו ממנו.