תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק ג

1 וַנֵּפֶן וַנַּעַל, דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן; וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל־עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי׃ 2 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי אַל־תִּירָא אֹתוֹ, כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת־כָּל־עַמּוֹ וְאֶת־אַרְצוֹ; וְעָשִׂיתָ לּוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ, לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן׃ 3 וַיִּתֵּן יהוה אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ, גַּם אֶת־עוֹג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן וְאֶת־כָּל־עַמּוֹ; וַנַּכֵּהוּ עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לוֹ שָׂרִיד׃ 4 וַנִּלְכֹּד אֶת־כָּל־עָרָיו בָּעֵת הַהִוא, לֹא הָיְתָה קִרְיָה, אֲשֶׁר לֹא־לָקַחְנוּ מֵאִתָּם; שִׁשִּׁים עִיר כָּל־חֶבֶל אַרְגֹּב, מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן׃ 5 כָּל־אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרוֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ; לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד׃ 6 וַנַּחֲרֵם אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ, לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן; הַחֲרֵם כָּל־עִיר מְתִם, הַנָּשִׁים וְהַטָּף׃ 7 וְכָל־הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ׃ 8 וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת־הָאָרֶץ, מִיַּד, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; מִנַּחַל אַרְנֹן עַד־הַר חֶרְמוֹן׃ 9 צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן; וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ־לוֹ שְׂנִיר׃ 10 כֹּל עָרֵי הַמִּישֹׁר, וְכָל־הַגִּלְעָד וְכָל־הַבָּשָׁן, עַד־סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי; עָרֵי מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן׃ 11 כִּי רַק־עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא, בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן; תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת־אִישׁ׃ 12 וְאֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא; מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר־עַל־נַחַל אַרְנֹן, וַחֲצִי הַר־הַגִּלְעָד וְעָרָיו, נָתַתִּי לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי׃ 13 וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל־הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג, נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה; כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל־הַבָּשָׁן, הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים׃ 14 יָאִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה, לָקַח אֶת־כָּל־חֶבֶל אַרְגֹּב, עַד־גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי; וַיִּקְרָא אֹתָם עַל־שְׁמוֹ אֶת־הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ 15 וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת־הַגִּלְעָד׃ 16 וְלָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן־הַגִּלְעָד וְעַד־נַחַל אַרְנֹן, תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל; וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל, גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן׃ 17 וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל; מִכִּנֶּרֶת, וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח, תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה׃

18 וָאֲצַו אֶתְכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר; יהוה אֱלֹהֵיכֶם, נָתַן לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ, חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ, לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כָּל־בְּנֵי־חָיִל׃ 19 רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם, יָדַעְתִּי כִּי־מִקְנֶה רַב לָכֶם; יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם, אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם׃ 20 עַד אֲשֶׁר־יָנִיחַ יהוה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם, וְיָרְשׁוּ גַם־הֵם, אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; וְשַׁבְתֶּם, אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם׃ 21 וְאֶת־יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר; עֵינֶיךָ הָרֹאֹת, אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, כֵּן־יַעֲשֶׂה יהוה לְכָל־הַמַּמְלָכוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה׃ 22 לֹא תִּירָאוּם; כִּי יהוה אֱלֹהֵיכֶם, הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם׃ {ס}
23 וָאֶתְחַנַּן אֶל־יהוה; בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר׃ 24 אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת־עַבְדְּךָ, אֶת־גָּדְלְךָ, וְאֶת־יָדְךָ הַחֲזָקָה; אֲשֶׁר מִי־אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ׃ 25 אֶעְבְּרָה־נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן׃ 26 וַיִּתְעַבֵּר יהוה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי רַב־לָךְ, אַל־תּוֹסֶף, דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה׃ 27 עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ; כִּי־לֹא תַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׃ 28 וְצַו אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ; כִּי־הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה׃ 29 וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא, מוּל בֵּית פְּעוֹר׃ {פ}
המלחמה בבשן
1 "אחר כך פנינו ועלינו לכיוון הבשן. עוג מלך הבשן יצא עם כל צבאו להילחם בנו באֶדרֶעי. 2 ה' אמר לי, 'אל תפחד ממנו כי בידיך אתן אותו ואת כל עמו וארצו. עשֵׂה לו מה שעשית לסיחון מלך האמורים שגר בחשבון'. 3 ה' אלוהינו נתן בידינו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו. הרגנו אותם עד שלא נשאר מהם איש. 4 כבשנו אז את כל שישים הערים שלהם, לא הייתה עיר שלא כבשנו מהם, את כל אזור אַרְגוֹב, ממלכת עוג בבשן. 5 כל הערים האלה היו מבוצרות – מוקפות חומה גבוהה ששעריה ננעלו בדלתות ובריחים. מלבדן היו ערים רבות שלא היו מבוצרות. 6 כבשנו אותן כפי שעשינו לערי סיחון מלך חשבון. בכל עיר הרגנו את כל הגברים, הנשים והילדים, 7 אבל את כל הבהמות והרכוש לקחנו לעצמנו. 8 בתקופה ההיא כבשנו משני מלכי האמורים את הארץ שממזרח לירדן, מנחל ארנון עד הר חרמון 9 (הצידונים קראו לחרמון שִׂרְיוֹן והאמורים קראו לו שְׂנִיר). 10 "כבשנו את כל הערים שבמישור, את כל הגלעד ואת כל הבשן עד סַלְכָה ואדרעי, ערי ממלכת עוג בבשן. 11 (מהרפאים נותר רק עוג מלך הבשן. מיטתו, שהייתה עשויה מברזל, נמצאת עדיין ברבת עמון. אורכה ארבעה מטרים ורוחבה מאה ושמונים סנטימטר.) 12 זאת הארץ שכבשנו אז. את האזור שמצפון לעֲרוֹעֵר על שפת נחל ארנון, וחצי מאזור הרי גלעד והערים שבו, נתתי לשבט ראובן ולשבט גד. 13 את יתר הגלעד ואת כל הבשן (ממלכת עוֹג), נתתי לחצי שבט מנשה (כל אזור ארגוב – כל הבשן – נקרא בעבר ארץ רפאים). 14 יאיר בן מנשה לקח את אזור ארגוב עד גבול גְשׁוּר ומַעֲכָה וקרא לאזור על שמו. לכן נקרא הבשן חווֹת יאיר עד היום. 15 למָכִיר נתתי את הגלעד. 16 לשבט ראובן ולשבט גד נתתי את החלק מן הגלעד שמגיע עד נחל ארנון (הגבול עובר בתוך הנחל) ועד נחל יַבּוֹק שבגבול בני עמון, 17 ואת עמק הירדן שממזרח לירדן, מהכינרת עד ים המלח שלרגלי הפסגה שממזרח.
18 "ציוויתי עליכם אז: 'ה' אלוהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לנחלה. כל גיבוריכם יֵצאו בראש, לפני אחיכם הלוחמים מבני ישראל. 19 רק הנשים, הילדים והעדרים שלכם – אני יודע שיש לכם עדרים רבים – ישארו בערים שנתתי לכם. 20 תילחמו לצִדנו עד שיתן ה' גם לבני עמכם מקום מנוחה מאויביכם כפי שנתן לכם, ועד שיכבשו את הארץ שה' אלוהיכם נותן להם ממערב לירדן. לאחר מכן תשובו כל איש לנחלתו, לנחלה שנתתי לכם'. 21 על יהושע ציוויתי אז: 'ראית את כל מה שעשה ה' אלוהיכם לשני המלכים האלה. כך יעשה ה' לכל הממלכות שתעבור בהן. 22 אל תפחדו מהן כי ה' אלוהיכם הוא שנלחם למענכם'.
23 "התחננתי אז לה' ואמרתי: 24 'אדונָי אלוהים, התחלת להראות לעבדך את גדולתך ואת כוחך הרב. איזה אל בשמים ובארץ יכול לעשות מעשים וגבורות כפי שאתה עושה? 25 הַרשה לי בבקשה לעבור את הירדן ולראות את הארץ הטובה שממערב לו, את אזור ההר הטוב הזה ואת הלבנון'.26 "אבל ה' כעס עליי בגללכם ולא שמע לי. 'מספיק!', אמר לי, 'אל תדבר אליי עוד בעניין זה! 27 עלֵה לראש הפסגה והסתכל מערבה, צפונה, דרומה ומזרחה. רְאה הכול בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה. 28 מַנה את יהושע. עודד אותו, כי הוא ילך בראש העם הזה והוא יכבוש למענו את הארץ שתִראה'. 29 נשארנו בעמק מול בית פעור.