תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק טז

1 שָׁמוֹר אֶת־חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה׃ 2 וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר; בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יהוה, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם׃ 3 לֹא־תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל־עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי; כִּי בְחִפָּזוֹן, יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמַעַן תִּזְכֹּר, אֶת־יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃ 4 וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים; וְלֹא־יָלִין מִן־הַבָּשָׂר, אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר׃ 5 לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת־הַפָּסַח; בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃ 6 כִּי אִם־אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם תִּזְבַּח אֶת־הַפֶּסַח בָּעָרֶב; כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם׃ 7 וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ; וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר, וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ׃ 8 שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה׃ {ס}


9 שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר־לָךְ; מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת׃ 10 וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן; כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ׃ 11 וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ; בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם׃ 12 וְזָכַרְתָּ, כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה׃ {פ}
13 חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים; בְּאָסְפְּךָ, מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ׃ 14 וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ; אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ׃ 15 שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יהוה; כִּי יְבָרֶכְךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ׃


16 שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי יהוה רֵיקָם׃ 17 אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ; כְּבִרְכַּת יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ׃ {ס}


18 שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן־לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם מִשְׁפַּט־צֶדֶק׃ 19 לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד, יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם׃ 20 צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף; לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃ {ס}
21 לֹא־תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל־עֵץ; אֵצֶל, מִזְבַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־לָּךְ׃ {ס} 22 וְלֹא־תָקִים לְךָ מַצֵּבָה; אֲשֶׁר שָׂנֵא יהוה אֱלֹהֶיךָ׃ {ס}
מועדי ה' (החגים)
1 "בחודש האביב הַקפידו לחגוג את חג הפסח לכבוד ה' אלוהיכם כי בחודש האביב, בלילה, הוציא אתכם ה' אלוהיכם ממצריים. 2 הַקריבו את קרבן הפסח לכבוד ה' אלוהיכם. קחו קרבן מהצאן או מהבקר והקריבו אותו בַּמקום שיבחר ה' לשכון בו. 3 אל תאכלו אתו חמץ. במשך שבעה ימים אִכלו עם בשר הקרבן מצות – לחם עניים שנעשה במהירות, כי מיהרתם לצאת ממצריים. עשו זאת כדי שתזכרו כל ימי חייכם את היום שיצאתם בו ממצריים. 4 במשך שבעה ימים אסור שיֵראה בכל בתיכם שום חמץ. אל תשאירו לבוקר מהבשר שתקריבו בערב היום הראשון. 5 אל תקריבו את קרבן הפסח באחד הישובים שה' אלוהיכם נתן לכם. 6 במקום שיבחר ה' אלוהיכם לשכון בו, שם תקריבו את קרבן הפסח בערב, עם שקיעת השמש, באותו זמן שיצאתם ממצריים. 7 צְלוּ את הקרבן ואִכלו אותו במקום שיבחר בו ה' אלוהיכם. למחרת בבוקר תהיו רשאים לחזור לבתיכם. 8 אִכלו מצות במשך שישה ימים, וביום השביעי התכנסו לאסיפת עָם המוקדשת לה' אלוהיכם. אל תעשו ביום זה שום מלאכה.
9 "סִפרו שבעה שבועות מתחילת הקציר, 10 ואז תחגגו את חג השבועות לכבוד ה' אלוהיכם. תנו מתנות בנדיבות, בהתאם למידה שבירך אתכם ה' אלוהיכם. 11 שִׂמחו לפני ה' אלוהיכם עם בניכם ובנותיכם, עם העבדים והשפחות שלכם, עם הלויים שחיים בישובים שלכם, עם התושבים הזרים, ועם היתומים והאלמנות שחיים ביניכם. שִׂמחו בַּמקום שיבחר ה' אלוהיכם לשכון בו. 12 זִכרו שהייתם עבדים במצריים והַקפידו לקיים את החוקים האלה.
13 "את חג הסוכות תחגגו במשך שבעה ימים כאשר תאספו את היבול מהגרנות ומהיקבים [גרנות / יקבים – בגורן מפרידים את גרעיני התבואה מהשיבולים; יקב הוא בור שסוחטים בו את המיץ מהענבים] שלכם. 14 שִׂמחו בחגכם עם בניכם ובנותיכם, עם עבדיכם ושפחותיכם ועם הלויים, עם התושבים הזרים ועם היתומים והאלמנות שחיים בישובים שלכם. 15 עליכם לחגוג לכבוד ה' אלוהיכם במשך שבעה ימים בַּמקום שיבחר ה'. ה' אלוהיכם יברך את כל היבול שלכם ואת כל מעשיכם, לכן שִׂמחו!
16 "כל זָכָר יופיע לפני ה' אלוהיכם שלוש פעמים בשנה במקום שיבחר ה': בחג המצות, בחג השבועות ובחג הסוכות. אל תופיעו לפני ה' בידיים ריקות. 17 כל אחד יתן בהתאם ליכולתו וביחס לְמה שה' אלוהיכם בירך אותו.
שִפטו בצדק
18 "מַנו שופטים ומשגיחים בכל הישובים שה' אלוהיכם נותן לכל שבט, והם ישפטו את העם בצדק. 19 אל תעוותו את הצדק במשפט, אל תַפלו איש ואל תקחו שוחד, כי השוחד מסנוור חכמים וגורם לצדיקים להגיע להחלטות לא נכונות. 20 שִפטו אך ורק בצדק כדי שתחיו בארץ שה' אלוהיכם נותן לכם והיא תהיה נחלתכם.
21 "אל תשתלו ליד מזבח ה' אלוהיכם שום עץ שמוקדש לאלילה אֲשֵרָה. 22 אל תקימו מצבות לכבוד האלילים כי זה שנוא על ה' אלוהיכם.