תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק יז

1 לֹא־תִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם, כֹּל דָּבָר רָע; כִּי תוֹעֲבַת יהוה אֱלֹהֶיךָ הוּא׃ {ס}
2 כִּי־יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר־יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ; אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יהוה־אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ׃ 3 וַיֵּלֶךְ, וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם; וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ, אוֹ לְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִי׃ 4 וְהֻגַּד־לְךָ וְשָׁמָעְתָּ; וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל׃ 5 וְהוֹצֵאתָ אֶת־הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת־הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת־הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל־שְׁעָרֶיךָ, אֶת־הָאִישׁ אוֹ אֶת־הָאִשָּׁה; וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ׃ 6 עַל־פִּי שְׁנַיִם עֵדִים, אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת; לֹא יוּמַת, עַל־פִּי עֵד אֶחָד׃ 7 יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה־בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ, וְיַד כָּל־הָעָם בָּאַחֲרֹנָה; וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ׃ {פ}
8 כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין־דָּם לְדָם בֵּין־דִּין לְדִין, וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ; וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ, אֶל־הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ׃ 9 וּבָאתָ, אֶל־הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל־הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט׃ 10 וְעָשִׂיתָ, עַל־פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן־הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ׃ 11 עַל־פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל־הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה; לֹא תָסוּר, מִן־הַדָּבָר אֲשֶׁר־יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל׃ 12 וְהָאִישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל־הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ, אוֹ אֶל־הַשֹּׁפֵט; וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל׃ 13 וְכָל־הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ; וְלֹא יְזִידוּן עוֹד׃ {ס}

14 כִּי־תָבֹא אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי׃ 15 שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יהוה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ; מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל, לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא־אָחִיךָ הוּא׃ 16 רַק לֹא־יַרְבֶּה־לּוֹ סוּסִים, וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוה אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן, לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד׃ 17 וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד׃ 18 וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ; וְכָתַב לוֹ אֶת־מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל־סֵפֶר, מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְּוִיִּם׃ 19 וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו; לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת־יהוה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם׃ 20 לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול; לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל׃ {ס}
1 "אל תקריבו לה' אלוהיכם שור או שה שיש בו פגם כלשהו כי קרבן כזה טמא בעיני ה' אלוהיכם.
2 "אם ימָצאו ביניכם, באחד הישובים שה' אלוהיכם נותן לכם, איש או אישה שיעשו את מה שרע בעיני ה' ויפרו את הברית אתו, 3 אם ילכו אחרי אלוהים אחרים ויעבדו אותם, אם ישתחוו להם, לשמש, לירח או לכוכבים (מה שאסרתי עליכם לעשות), 4 כאשר תשמעו על כך, בִּדקו היטב אם זו האמת. אם אכן נעשה המעשה הטמא הזה בישראל, 5 הוציאו את האיש או את האישה שעשו את המעשה הרע הזה אל מחוץ לישוב שלכם ורִגמו אותם באבנים עד שימותו. 6 מותר לדון אדם למוות רק על פי עדות של שניים או שלושה עדים לפחות. על פי עדות של עד אחד אסור להמית אותו. 7 העדים יהיו הראשונים שירגמו את האיש, ורק אחר כך ירגום אותו כל העם. סַלקו מתוככם את הרע.
8 "אם תתקשו לשפוט במקרה של מוות, סכסוך, פגיעה גופנית או כל מריבה בישובים שלכם, עלו למקום שיבחר בו ה' אלוהיכם. 9 פְּנו אל הכוהנים משבט לוי או אל השופט שיכהן באותו זמן. הם יקבעו עבורכם את תוצאות המשפט. 10 את מה שיאמרו לכם בַּמקום שה' יבחר בו, עשו. הַקפידו לעשות כל מה שיאמרו לכם. 11 נהגו בהתאם להוראות שיתנו לכם ועל פי מה שיקבעו. אל תסטו מדבריהם ימינה או שמאלה. 12 יש להמית איש שיפעל בכוונה בניגוד לדברי הכוהן המשרת שם את ה' אלוהיכם או בניגוד לדברי השופט. סַלקו את הרע מישראל. 13 כל בני העם ישמעו על כך ויפחדו, ולא יעשו עוד מעשים רעים.
אם תרצו במלך
14 "לאחר שתבואו לארץ שה' אלוהיכם נותן לכם, תכבשו אותה ותתיישבו בה, אם תאמרו: 'אנחנו רוצים להמליך עלינו מלך כמו שיש לכל העמים סביבנו', 15 הַמליכו עליכם מלך שה' אלוהיכם יבחר בו. הַמליכו את אחד מבני עמכם. אסור לכם להמליך עליכם מלך זר שאינו בן עמכם. 16 אסור שיהיו למלך הרבה סוסים כי אז הוא עלול להחזיר את העם למצריים כדי להגדיל את מספר הסוסים שלו. ה' אמר לכם לא לחזור עוד בדרך הזאת. 17 אסור שיהיו לו הרבה נשים, כי אז עלול לבו לסטות מן הדרך. אסור שיהיו לו הרבה מאוד כסף וזהב. 18 כאשר יתחיל המלך למלוך, עליו לכתוב לעצמו העתק של מגילת התורה הזאת שנמצאת בידי הכוהנים משבט לוי, 19 כדי שתהיה אתו והוא יוכל לקרוא בה כל ימי חייו, ללמוד לכבד את ה' אלוהיו ולקיים את כל דברי התורה הזאת ולשמור את כל חוקיה. 20 כך עליו לעשות כדי שלא יתייחס בגאווה אל בני עמו וכדי שלא יסטה מהמצוות ימינה או שמאלה. אם יעשה את כל הדברים האלה, הוא ובניו ימלכו זמן רב בישראל.