תנ"ך מבואר

ספר דברים פרק ד

1 וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל־הַחֻקִּים וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת; לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם׃ 2 לֹא תֹסִפוּ, עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ; לִשְׁמֹר, אֶת־מִצְוֹת יהוה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם׃ 3 עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יהוה בְּבַעַל פְּעוֹר; כִּי כָל־הָאִישׁ, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל־פְּעוֹר, הִשְׁמִידוֹ יהוה אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ׃ 4 וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים, בַּיהוה אֱלֹהֵיכֶם; חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃ 5 רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יהוה אֱלֹהָי; לַעֲשׂוֹת כֵּן, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ 6 וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים; אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ, רַק עַם־חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה׃ 7 כִּי מִי־גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר־לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו; כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל־קָרְאֵנוּ אֵלָיו׃ 8 וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר־לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם; כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם׃ 9 רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ, וּפֶן־יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ׃
10 יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יהוה אֵלַי, הַקְהֶל־לִי אֶת־הָעָם, וְאַשְׁמִעֵם אֶת־דְּבָרָי; אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי, כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל־הָאֲדָמָה, וְאֶת־בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן׃ 11 וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר; וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד־לֵב הַשָּׁמַיִם, חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל׃ 12 וַיְדַבֵּר יהוה אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ; קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל׃ 13 וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת־בְּרִיתוֹ, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת, עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים; וַיִּכְתְּבֵם, עַל־שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים׃ 14 וְאֹתִי צִוָּה יהוה בָּעֵת הַהִוא, לְלַמֵּד אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים; לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃
15 וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם; כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל־תְּמוּנָה, בְּיוֹם, דִּבֶּר יהוה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׃ 16 פֶּן־תַּשְׁחִתוּן, וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל־סָמֶל; תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה׃ 17 תַּבְנִית כָּל־בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; תַּבְנִית כָּל־צִפּוֹר כָּנָף, אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם׃ 18 תַּבְנִית כָּל־רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה; תַּבְנִית כָּל־דָּגָה אֲשֶׁר־בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ׃ 19 וּפֶן־תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵחַ וְאֶת־הַכּוֹכָבִים, כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם; אֲשֶׁר חָלַק יהוה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם, לְכֹל הָעַמִּים, תַּחַת כָּל־הַשָּׁמָיִם׃ 20 וְאֶתְכֶם לָקַח יהוה, וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם; לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה׃ 21 וַיהוה הִתְאַנֶּף־בִּי עַל־דִּבְרֵיכֶם; וַיִּשָּׁבַע, לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת־הַיַּרְדֵּן, וּלְבִלְתִּי־בֹא אֶל־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה׃ 22 כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת־הַיַּרְדֵּן; וְאַתֶּם עֹבְרִים, וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת׃ 23 הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן־תִּשְׁכְּחוּ אֶת־בְּרִית יהוה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, אֲשֶׁר צִוְּךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ׃ 24 כִּי יהוה אֱלֹהֶיךָ, אֵשׁ אֹכְלָה הוּא; אֵל קַנָּא׃ {פ}

25 כִּי־תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יהוה־אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ׃ 26 הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ, כִּי־אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר, מֵעַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ; לֹא־תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ, כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן׃ 27 וְהֵפִיץ יהוה אֶתְכֶם בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג יהוה אֶתְכֶם שָׁמָּה׃ 28 וַעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֱלֹהִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם; עֵץ וָאֶבֶן, אֲשֶׁר לֹא־יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן, וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן׃
29 וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת־יהוה אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ; כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ׃ 30 בַּצַּר לְךָ, וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד־יהוה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ׃ 31 כִּי אֵל רַחוּם יהוה אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ; וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת־בְּרִית אֲבֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃ 32 כִּי שְׁאַל־נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל־הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם; הֲנִהְיָה, כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ׃ 33 הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ־הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי׃ 34 אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים, לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה, וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים; כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לָכֶם יהוה אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ׃

35 אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יהוה הוּא הָאֱלֹהִים; אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ׃ 36 מִן־הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת־קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ; וְעַל־הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת־אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׃ 37 וְתַחַת, כִּי אָהַב אֶת־אֲבֹתֶיךָ, וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו; וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם׃ 38 לְהוֹרִישׁ, גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ; לַהֲבִיאֲךָ, לָתֶת־לְךָ אֶת־אַרְצָם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה׃ 39 וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶךָ, כִּי יהוה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת; אֵין עוֹד׃ 40 וְשָׁמַרְתָּ אֶת־חֻקָּיו וְאֶת־מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ; וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל־הַיָּמִים׃ {פ}

41 אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ׃ 42 לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ, אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת־רֵעֵהוּ בִּבְלִי־דַעַת, וְהוּא לֹא־שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם; וְנָס, אֶל־אַחַת מִן־הֶעָרִים הָאֵל וָחָי׃ 43 אֶת־בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָרֻאוּבֵנִי; וְאֶת־רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי, וְאֶת־גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי׃
44 וְזֹאת הַתּוֹרָה; אֲשֶׁר־שָׂם מֹשֶׁה, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 45 אֵלֶּה הָעֵדֹת, וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים; אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם׃ 46 בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא, מוּל בֵּית פְּעוֹר, בְּאֶרֶץ, סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן; אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם׃ 47 וַיִּירְשׁוּ אֶת־אַרְצוֹ וְאֶת־אֶרֶץ עוֹג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; מִזְרַח שָׁמֶשׁ׃ 48 מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנֹן וְעַד־הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן׃ 49 וְכָל־הָעֲרָבָה עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, וְעַד יָם הָעֲרָבָה; תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה׃ {פ}
משה קורא לעם להיות נאמן לה'
1 "ועכשיו, ישראל, שִמעו את החוקים שאני מלמד אתכם כדי שתמשיכו לחיות ותזכו בארץ שה' אלוהי אבותיכם נותן לכם. 2 אל תוסיפו דבר על מה שאני מצווה עליכם, ואל תחסירו דבר. קַיימו את מצוות ה' אלוהיכם שאני מוסר לכם. 3 ראיתם מה שעשה ה' בבַעַל פְּעוֹר. ה' אלוהיכם השמיד מביניכם את כל מי שהלך אחרי האליל בעל פעור, 4 אבל אתם, שנשארתם נאמנים לה' אלוהיכם, כולכם חיים היום. 5 רְאו, אני מלמד אתכם חוקים כפי שציווה ה' אלוהיי. עליכם לקיים אותם בארץ שאתם באים אליה כדי לכבוש אותה ולהתיישב בה. 6 הַקפידו לקיים את החוקים האלה כדי שתהיו חכמים ונבונים בעיני שאר העמים. הם ישמעו את כל החוקים האלה ויאמרו: 'העם המכובד הזה אכן חכם ונבון!'. 7 איזה עם זוכה לכבוד כל כך גדול שאלוהים קרוב אליו כמו שה' אלוהינו קרוב אלינו בכל פעם שאנחנו מתפללים אליו? 8 איזה עם זוכה לכבוד כל כך גדול שיש לו חוקים צודקים כמו אלה שבתורה הזאת שאני נותן לכם היום? 9 רק היזהרו מאוד שלא תשכחו את הדברים שראיתם ושלא תתנו להם להיעלם מלבכם כל ימי חייכם. הודיעו אותם לבניכם ולבני בניכם.
10 "זִכרו את היום שעמדתם לפני ה' אלוהיכם בחורב כשאמר לי: 'אסוֹף את העם ואשמיע להם את דבריי כדי שיִלמדו לכבד אותי כל ימי חייהם וכדי שיְלמדו אותם את בניהם'. 11 אתם התקרבתם ועמדתם לרגלי ההר. ההר בער עד השמים ומסביב היו חושך, ענן וערפל, 12 ואז דיבר ה' אליכם מתוך האש. שמעתם את הדברים אך לא ראיתם דמות, רק הקול נשמע. 13 הוא מסר לכם את דברי בריתו, את עשרת הדיברות שציווה עליכם לקיים, וכתב אותם על שני לוחות אבן. 14 עליי ציווה ה' אז ללמד אתכם את החוקים שעליכם לקיים בארץ שאתם עוברים אליה כדי לכבוש אותה ולהתיישב בה.
15 "כיוון שלא ראיתם שום דמות כאשר דיבר אליכם ה' מתוך האש בחורב, הַקפידו מאוד 16 שלא לסטות מהדרך הנכונה ולא לעשות פסל או דמות סמלית של גבר או של אישה, 17 דמות כלשהי של בהמה שחיה על פני האדמה, של ציפור שעפה בשמים, 18 של יצור הזוחל על האדמה או של דג במים שמתחת לארץ. 19 כאשר אתם מסתכלים בשמים ורואים את השמש, את הירח ואת הכוכבים, את כל מה שבשמים, היזהרו שמא תִסטו מהדרך הנכונה בכך שתשתחוו להם ותעבדו אותם. ה' אלוהיכם נתן אותם לכל העמים שמתחת לכל השמים, 20 אבל אֶתכם לקח ה' והוציא אתכם מהתנור הבוער, ממצריים, כדי שתהיו לעם ששייך לו, כפי שאתם היום. 21 ה' כעס עליי בגלל דבריכם ונשבע שלא אעבור את הירדן ולא אכנס אל הארץ הטובה שה' אלוהיכם נותן לכם לנחלה. 22 אני עומד למות בארץ הזאת. לא אעבור את הירדן. אבל אתם עומדים לעבור אותו, לכבוש את הארץ הטובה הזאת ולהתיישב בה. 23 היזהרו שלא תשכחו את הברית שה' אלוהיכם כרת אִתכם ותעשו פסל או דמות כלשהי שה' אסר עליכם לעשות, 24 כי ה' אלוהיכם הוא אל קנא, הרוצה שתהיו שייכים לו בלבד, קנאתו בוערת כמו אש.
25 "כאשר יוולדו לכם בנים ובני בנים לאחר שתגורו בארץ זמן רב, ותסטו מהדרך הנכונה בכך שתעשו פסל או דמות כלשהי, מעשיכם יהיו רעים בעיני ה' אלוהים ויכעיסו אותו. 26 אני מזהיר אתכם היום, והשמים והארץ עדים לכך, שתושמדו מהֵר מעל הארץ שאתם עוברים את הירדן כדי לכבוש אותה ולהתיישב בה. לא תספיקו להיות בה ימים רבים כי תושמדו. 27 ה' יפזר אתכם בין העמים וישארו מכם מעט אנשים בין העמים שה' יביא אתכם לארצותיהם. 28 תעבדו שם אלוהים שיד אדם עשתה מעץ ואבן, אלוהים שאינם רואים, אינם שומעים, אינם אוכלים ואינם מריחים.
29 "אבל אם כאשר תהיו שם, תחפשו את ה' אלוהיכם, תמצאו אותו אם תחפשו אותו בכל לבכם ובכל נפשכם. 30 בעתיד, כשתהיו נתונים בצרה לאחר שיקרו לכם כל הדברים האלה, תשובו לה' אלוהיכם ותשמעו בקולו, 31 כי ה' אלוהיכם הוא אל מלא רחמים. הוא לא יעזוב אתכם, לא ישמיד אתכם ולא ישכח את הברית שנשבע לאבותיכם. 32 בררו בבקשה בעבר, בימי קדם – מהיום שברא אלוהים אדם על הארץ – ומהקצה האחד של השמים עד לקצה השני, אם היה דבר גדול כזה או נשמע כמוהו. 33 האם היה עם ששמע את קול אלוהים מדבר מתוך האש, כפי ששמעתם אתם, ונשאר בחיים? 34 או האם ניסה אחד מאלוהי העמים להוציא לעצמו עם מתוך עם אחר בנסים, באותות, במלחמה, בכוח רב, בעצמה ובמעשים נוראים, כפי שעשה למענכם ה' אלוהיכם במצריים לעיניכם?
35 "אתם נוכחתם לדעת שה' הוא האלוהים, אין עוד אל מלבדו. 36 מהשמים השמיע ה' את קולו כדי לחנך אתכם. הוא הראה לכם על הארץ את האש הגדולה שלו, ואת דבריו שמעתם מתוך האש. 37 כיוון שאהב את אבותיכם ובחר בצאצאיהם, הוא הוציא אתכם בעצמו בכוחו הרב ממצריים 38 כדי לגרש מפניכם עמים גדולים וחזקים מכם, להביא אתכם לארצם ולתת לכם אותה לנחלה, כפי שהיא היום. 39 זִכרו תמיד שה' הוא האלוהים בשמים מעל ובארץ מתחת, אין עוד אלוהים. 40 שִמרו את חוקיו ואת מצוותיו שאני מוסר לכם היום כדי שיהיה לכם ולצאצאיכם טוב וכדי שיהיו לכם חיים ארוכים בארץ שה' אלוהיכם נותן לכם לעולם".
ערי מקלט ממזרח לירדן
41 משה בחר שלוש ערים ממזרח לירדן 42 שאליהן יוכל לברוח אדם שהרג אדם אחר, אם הרג אותו בלי כוונה ובלי ששנא אותו בעבר. אם יברח אל אחת מהערים האלה, ישאר בחיים. 43 אלה הערים: בֶּצֶר שבמדבר באזור המישור בנחלת שבט ראובן, רמות שבגלעד בנחלת שבט גד, וגולן שבבשן בנחלת שבט מנשה.
44 זאת התורה שנתן משה לבני ישראל. 45 אלה החוקים שמסר לבני ישראל לאחר שיצאו ממצריים 46 והיו ממזרח לירדן בעמק מול בית פעור, בארצו של סיחון מלך האמורים שגר בחשבון, המלך שהביסו משה ובני ישראל אחרי שיצאו ממצריים. 47 הם כבשו את ארצו ואת ארצו של עוג מלך הבשן – שני מלכי האמורים שממזרח לירדן – 48 מעֲרועֵר שעל שפת נחל ארנון ועד הר שׂיאון (חרמון), 49 ואת עמק הירדן שממזרח לירדן עד ים המלח שלרגלי הפסגה שממזרח.