תנ"ך מבואר

ספר שמות פרק כא

1 וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם׃ 2 כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת, יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׃ 3 אִם־בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם־בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ׃ 4 אִם־אֲדֹנָיו יִתֶּן־לוֹ אִשָּׁה, וְיָלְדָה־לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת; הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ׃ 5 וְאִם־אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת־אֲדֹנִי, אֶת־אִשְׁתִּי וְאֶת־בָּנָי; לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי׃ 6 וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל־הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל־הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל־הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם׃ {ס}

7 וְכִי־יִמְכֹּר אִישׁ אֶת־בִּתּוֹ לְאָמָה; לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׃ 8 אִם־רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר־לא (לוֹ) יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ; לְעַם נָכְרִי לֹא־יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ־בָהּ׃ 9 וְאִם־לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה; כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה־לָּהּ׃ 10 אִם־אַחֶרֶת יִקַּח־לוֹ; שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע׃ 11 וְאִם־שְׁלָשׁ־אֵלֶּה, לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ; וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף׃ {ס}



12 מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת׃ 13 וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ; וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם, אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה׃ {ס} 14 וְכִי־יָזִד אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה; מֵעִם מִזְבְּחִי, תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת׃ {ס}
15 וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת׃
16 וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת׃ {ס}
17 וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת׃ {ס}
18 וְכִי־יְרִיבֻן אֲנָשִׁים, וְהִכָּה־אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ, בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף; וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב׃ 19 אִם־יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל־מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא׃ {ס}
20 וְכִי־יַכֶּה אִישׁ אֶת־עַבְדּוֹ אוֹ אֶת־אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט, וּמֵת תַּחַת יָדוֹ; נָקֹם יִנָּקֵם׃ 21 אַךְ אִם־יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד; לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא׃ {ס}
22 וְכִי־יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן; עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, וְנָתַן בִּפְלִלִים׃ 23 וְאִם־אָסוֹן יִהְיֶה; וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ׃ 24 עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן; יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל׃ 25 כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע; חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה׃ {ס}
26 וְכִי־יַכֶּה אִישׁ אֶת־עֵין עַבְדּוֹ אוֹ־אֶת־עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ; לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ׃ {ס} 27 וְאִם־שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ־שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל; לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ׃ {פ}
28 וְכִי־יִגַּח שׁוֹר אֶת־אִישׁ אוֹ אֶת־אִשָּׁה וָמֵת; סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת־בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי׃ 29 וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה; הַשּׁוֹר יִסָּקֵל, וְגַם־בְּעָלָיו יוּמָת׃ 30 אִם־כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו; וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר־יוּשַׁת עָלָיו׃ 31 אוֹ־בֵן יִגָּח אוֹ־בַת יִגָּח; כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ׃ 32 אִם־עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה; כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים, יִתֵּן לַאדֹנָיו, וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל׃ {ס}

33 וְכִי־יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי־יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל־שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר׃ 34 בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו; וְהַמֵּת יִהְיֶה־לּוֹ׃ {ס} 35 וְכִי־יִגֹּף שׁוֹר־אִישׁ אֶת־שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת; וּמָכְרוּ אֶת־הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת־כַּסְפּוֹ, וְגַם אֶת־הַמֵּת יֶחֱצוּן׃ 36 אוֹ נוֹדַע, כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו; שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת יִהְיֶה־לּוֹ׃ {ס}


37 כִּי יִגְנֹב־אִישׁ שׁוֹר אוֹ־שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ; חֲמִשָּׁה בָקָר, יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע־צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה׃
חוקי העבד והשפחה העברים
1 "אלה החוקים שתציג לבני ישראל: 2 אם תקנה עבד עברי, הוא יעבוד אצלך שש שנים, ובשנה השביעית יֵצא לחופשי בחינם, בלי לשלם לך. 3 אם בא העבד לבדו, יעזוב לבדו, אך אם בא עם אשתו, היא תעזוב אתו. 4 אם יתן לו אדונו אישה והיא תלד לו בנים או בנות, יהיו האישה והילדים שייכים לאדונו, והאיש יֵצא לחופשי לבדו. 5 אבל אם יאמר העבד, 'אני אוהב את אדונִי, את אשתי ואת בניי. איני רוצה לצאת לחופשי', 6 יביא אותו אדונו בפני שופטים, יקרב את העבד אל הדלת או אל מסגרת הדלת וינקב את אוזנו באמצעות מכשיר חד. האיש יהיה עבדו כל ימי חייו.
7 "אם ימכור אדם את בתו בתור שפחה, היא לא תצא לחופשי כמו העבדים. 8 אם היא לא תמצא חן בעיני האדון שנועדה לו, עליו לאפשֵר לה להיפדות. אין לו זכות למכור אותה לזרים כי הוא בגד בה. 9 אם הוא יְיַעד אותה לבנו, יהיה עליו לתת לה זכויות של בת. 10 ואם יקח אדונה אישה אחרת, יהיה עליו לספק לשפחה מזון, לבוש ויחסי מין. 11 אם לא ידאג לשלושת הדברים האלה, תהיה השפחה רשאית לצאת לחופשי בלי לשלם לאדונה.
פגיעה בזולת
12 "יש להמית איש המכה איש אחר וגורם למותו. 13 אם לא התכוון האיש להרוג והפגיעה נגרמה במקרה, אקבע לכם מקום שאפשר יהיה לברוח אליו. 14 אבל אם אדם יתכנן להרוג אדם אחר בכוונה, אפילו אם יברח למזבח שלי, קח אותו משם כדי להמית אותו.
15 "יש להמית את מי שמכה את אביו או את אמו.
16 "יש להמית את מי שחוטף אדם ומוכר אותו או מתכוון למכור אותו.
17 יש להמית את מי שמקלל את אביו או את אמו.
18 "אם יריבו אנשים, והאחד יכה את השני באבן או באגרוף והפצוע לא ימות אלא יצטרך לשכב 19 ואחר כך יקום ויתהלך בעזרת מקל, יהיה המכה פטור מעונש, אבל יהיה חייב לשלם לפצוע עבור ימי העבודה שיפסיד עד שיבריא.
20 "אם יכה איש את עבדו או את שפחתו בכלי כלשהו ויגרום למותם, יענש המכה בְּמוות, 21 אבל אם יחיה העבד יום או יומיים אחרי שהוכה, יהיה אסור להמית את המכה כי העבד הוא רכושו.
22 "אם יריבו אנשים ויפגעו באישה הרה, והיא תלד כתוצאה מהפגיעה אך התינוק לא יפגע, יענש הפוגע בכך שישלם לבעלה מה שידרוש ומה שיקבעו השופטים. 23 במקרה של פגיעה ישלם הפוגע בהתאם לפגיעה: חיים תמורת חיים, 24 עין תמורת עין, שן תמורת שן, יד תמורת יד, רגל תמורת רגל, 25 כווייה תמורת כווייה, פצע תמורת פצע ומכה תמורת מכה.
26 "אם יפגע אדם ויגרום למום בעין עבדו או בעין שפחתו, ישחרר את העבד או השפחה בגלל הפגיעה בעין. 27 אם יפיל האיש את שן עבדו או את שן שפחתו, ישחרר את העבד או השפחה בגלל הפגיעה בשן.
28 "אם יפגע שור באיש או באישה והנפגע ימות, רִגמו את השור. אל תאכלו את בשרו ואל תענישו את בעל השור. 29 אם גרם שור לפגיעות בעבר ובעליו הוזהר אבל לא שמר על שורו, והשור גרם למות איש או אישה, רִגמו את השור והמיתו את בעליו. 30 אם תינתן לאיש אפשרות לשלם סכום כסף במקום למות, יהיה עליו לשלם כל סכום שידרש ממנו. 31 כך יש לעשות גם אם השור יפגע בילד או בילדה. 32 אם יפגע השור בעבד או בשפחה, ישלם בעל השור שלושים שקלי כסף [שלושים שקלי כסף – כשלוש מאות וחמישים גרם] לבעל העבד או השפחה, ואת השור ירגמו.
33 "אם יפתח איש בור שהיה מכוסה או יחפור בור ולא יכסה אותו ושור או חמור יפלו לתוכו, 34 ישלם בעל הבור כסף לבעל הבהמה, ואת הבהמה המתה יקח לעצמו. 35 אם יפגע שורו של איש בשור של איש אחר ויגרום למותו, ימכרו שני האנשים את השור החי ואת השור המת ויחלקו ביניהם את הכסף שווה בשווה. 36 אבל אם ידוע שהשור פגע בבעלי חיים בעבר ובעליו לא שמר עליו, ישלם בעליו שור תמורת שור ויקח את השור המת.
פגיעה ברכוש הזולת
37 "אם יגנוב איש שור או שה וישחט או ימכור אותם, ישלם חמישה שוורים תמורת השור וארבעה כבשים או עזים תמורת השה.