תנ"ך מבואר

ספר שמות פרק יח

1 וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ; כִּי־הוֹצִיא יהוה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם׃ 2 וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת־צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה; אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ׃ 3 וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ; אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה׃ 4 וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר; כִּי־אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה׃
5 וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל־מֹשֶׁה; אֶל־הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר־הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים׃ 6 וַיֹּאמֶר אֶל־מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ, וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ׃
7 וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק־לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ־לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם; וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה׃ 8 וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל; אֵת כָּל־הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם יהוה׃ 9 וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ, עַל כָּל־הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר־עָשָׂה יהוה לְיִשְׂרָאֵל; אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם׃
10 וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יהוה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה; אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת־הָעָם, מִתַּחַת יַד־מִצְרָיִם׃ 11 עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי־גָדוֹל יהוה מִכָּל־הָאֱלֹהִים; כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם׃
12 וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים; וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל־לֶחֶם עִם־חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃
13 וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת־הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל־מֹשֶׁה, מִן־הַבֹּקֶר עַד־הָעָרֶב׃ 14 וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל־אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה לָעָם; וַיֹּאמֶר, מָה־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם, מַדּוּעַ, אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל־הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן־בֹּקֶר עַד־עָרֶב׃
15 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ; כִּי־יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים׃ 16 כִּי־יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת־חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת־תּוֹרֹתָיו׃
17 וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו; לֹא־טוֹב הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה׃ 18 נָבֹל תִּבֹּל, גַּם־אַתָּה גַּם־הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ; כִּי־כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא־תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ׃ 19 עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ; הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת־הַדְּבָרִים אֶל־הָאֱלֹהִים׃ 20 וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת־הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן׃ 21 וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל־הָעָם אַנְשֵׁי־חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃ 22 וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת, וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ־הֵם; וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ׃ 23 אִם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל־הָעָם הַזֶּה, עַל־מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם׃
24 וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר׃ 25 וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי־חַיִל מִכָּל־יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל־הָעָם; שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת׃ 26 וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת; אֶת־הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל־מֹשֶׁה, וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם׃
27 וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת־חֹתְנוֹ; וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל־אַרְצוֹ׃ {פ}
ביקור יתרו
1 יתרו, כוהן מדיין וחותן משה, שמע על כל מה שעשה אלוהים למען משה וישראל עמו, ועל כך שה' הוציא את ישראל ממצריים. 2 אחרי ששלח משה את ציפורה אשתו, לקח יתרו חותן משה אותה ואת שני בניה לגור בביתו. 3 הבן האחד נקרא גֵרשׁוֹם כי משה אמר :"גֵר [זר] הייתי בארץ זרה". 4 השני נקרא אֱלִיעֶזֶר כי משה אמר: "אלוהי אבי עזר לי והציל אותי מפרעה".
5 יתרו חותן משה, בני משה ואשתו באו אל משה למדבר, למקום שחנה בו ליד הר האלוהים. 6 יתרו שלח הודעה למשה: "אני, חותנך יתרו, בא אליך עם אשתך ושני בניה".
7 משה יצא לקראת חותנו, השתחווה ונשק לו. השניים שאלו זה לשלום זה, נכנסו לאוהל 8 ומשה סיפר לחותנו כל מה שעשה ה' לפרעה ולמצריים למען ישראל. הוא גם סיפר לו על הקשיים שהיו לבני ישראל בדרך ואיך הציל אותם אלוהים. 9 יתרו שמח לשמוע על כל הדברים הטובים שעשה ה' למען ישראל כשהציל אותם מהמצרים.
10 "ברוך ה' שהציל אתכם ממצריים ומפרעה, ושהציל את העם משלטון מצריים", אמר יתרו. 11 "עכשיו אני יודע שה' גדול מכל שאר האלים, כי הוא עשה דברים כאלה למי שהרע לבני ישראל".
12 יתרו חותן משה הכין קרבנות לאלוהים. אהרון וכל זקני ישראל באו להשתתף עם חותן משה בסעודה שנערכה לפני אלוהים.
13 למחרת ישב משה לשפוט את העם. העם עמד סביבו מהבוקר עד הערב. 14 חותן משה ראה כל מה שעשה משה למען העם ואמר: "מה אתה עושה? מדוע אתה יושב לבדך וכל העם עומד סביבך מהבוקר עד הערב?!".
15 "העם בא אליי כדי לדעת מה מְצַווה אלוהים", השיב משה. 16 "אם יש ויכוח בין אנשים, אני שופט ביניהם. אני גם מלמד את העם איך להתנהג בהתאם לחוקי אלוהים ולהוראותיו".
17 "אינך פועל בדרך נכונה", אמר החותן. 18 "אתה בוודאי תתעייף, ולא רק אתה אלא גם העם שאתך. זוהי משימה כבדה מדי עבורך. אינך יכול למלא אותה לבדך. 19 שמע לעצתי ואלוהים יגרום לך להצליח. הֱיֵה נציג של העם, הָבֵא אַתה את הבעיות בפני אלוהים. 20 לַמד את העם את החוקים וההוראות והַנחה אותם כיצד לנהוג ומה לעשות. 21 בחר מתוך העם אנשים טובים שמכבדים את אלוהים, אנשים ישרים ושונאי שוחד ומעשי מִרמה. מַנֵה אותם לשופטים על קבוצות של אלפים, מאות, חמישים ועשרות. 22 הם ישפטו את העם בכל עניין. בבעיות גדולות יבואו אליך ובבעיות קטנות ישפטו בעצמם. כך תקל על עצמך והשופטים יעזרו לך. 23 אם כך תעשה, אלוהים יעזור לך, ותוכל להחזיק מעמד. כך גם יפָּתרו הבעיות של כל העם הזה".
24 משה שמע בקול חותנו ועשה כל מה שאמר. 25 הוא בחר אנשים טובים מכל ישראל ומינה אותם לראשי העם, לשופטים הממונים על קבוצות של אלפים, מאות, חמישים ועשרות. 26 הם שפטו את העם בכל עניין. את הבעיות הקשות הביאו לפני משה אך כל בעיה קטנה שפטו בעצמם.
27 משה נפרד מחותנו, והחותן חזר לארצו.