תנ"ך מבואר

ספר שמות פרק יא

1 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל־פַּרְעֹה וְעַל־מִצְרַיִם, אַחֲרֵי־כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה; כְּשַׁלְּחוֹ, כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה׃ 2 דַּבֶּר־נָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ, כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב׃
3 וַיִּתֵּן יהוה אֶת־חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם; גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה, גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּעֵינֵי עַבְדֵי־פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם׃ {ס}
4 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יהוה; כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם׃ 5 וּמֵת כָּל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה, אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה׃ 6 וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם; אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף׃ 7 וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יֶחֱרַץ־כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, לְמֵאִישׁ וְעַד־בְּהֵמָה; לְמַעַן תֵּדְעוּן, אֲשֶׁר יַפְלֶה יהוה, בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל׃ 8 וְיָרְדוּ כָל־עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲוּוּ־לִי לֵאמֹר, צֵא אַתָּה וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶיךָ, וְאַחֲרֵי־כֵן אֵצֵא; וַיֵּצֵא מֵעִם־פַּרְעֹה בָּחֳרִי־אָף׃ {ס}

9 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, לֹא־יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה; לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 10 וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עָשׂוּ אֶת־כָּל־הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי פַרְעֹה; וַיְחַזֵּק יהוה אֶת־לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא־שִׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ׃ {פ}
אזהרה אחרונה
1 ה' אמר למשה: "עוד מכה אחת אביא על פרעה ועל המצרים ואחריה הוא ישחרר אתכם. הפעם יגרש אתכם מכאן לגמרי. 2 אמור לעם שכל איש וכל אישה יבקשו משכניהם כלי כסף וזהב".
3 ה' גרם לעם למצוא חן בעיני המצרים. גם משה זכה לכבוד רב במצריים משרי פרעה ומהעם.
4 משה אמר: "כך אמר ה', 'בחצות הלילה אעבור במצריים. 5 כל בכור במצריים ימות, מבכורו של פרעה היושב על כיסא המלוכה עד בכור השפחה הטוחנת באבני הרֵחיים. [אבני רחיים – כלי שמורכב משתי אבנים ומשמש לטחינת גרעיני תבואה לקמח] אפילו בכורי הבהמות ימותו. 6 בכל מצריים תישָמע צעקה גדולה שכמוה לא הייתה וכמוה לא תהיה. 7 אבל אצל בני ישראל לא תישָמע אפילו נביחת כלב על שום אדם ועל שום בהמה'. כך תדעו שה' יַפלה בין מצריים ובין ישראל. 8 כל אנשי חצרך שעומדים כאן יבואו אליי, ישתחוו לי ויאמרו, 'צא אתה וכל העם שאתה עומד בראשו', ואחרי כן אצא". משה עזב את בית פרעה בכעס.
9 ה' אמר למשה: "פרעה לא ישמע בקולכם, וזאת כדי שאעשה אותות רבים במצריים". 10 משה ואהרון עשו את כל האותות האלה לפני פרעה וה' הִקשה את לב פרעה כדי שלא ישחרר את בני ישראל מארצו.