ספר שמות פרק טו
1 אָז יָשִׁיר־מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר; אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃
2 עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃
3 יהוה אִישׁ מִלְחָמָה; יהוה שְׁמוֹ׃ 4 מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם; וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם־סוּף׃ 5 תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ־אָבֶן׃
6 יְמִינְךָ יהוה, נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; יְמִינְךָ יהוה תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ 7 וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ 8 וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ־נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב־יָם׃ 9 אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ 10 נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם; צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת, בְּמַיִם אַדִּירִים׃
11 מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִם יהוה, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ 12 נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃
13 נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם־זוּ גָּאָלְתָּ; נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל־נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ 14 שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז, יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ 15 אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ 16 תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן; עַד־יַעֲבֹר עַמְּךָ יהוה, עַד־יַעֲבֹר עַם־זוּ קָנִיתָ׃
17 תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יהוה; מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ 18 יהוה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃
19 כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יהוה עֲלֵהֶם אֶת־מֵי הַיָּם; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ {פ}
20 וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת־הַתֹּף בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל־הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ 21 וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם; שִׁירוּ לַיהוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {ס}
22 וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּם־סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל־מִדְבַּר־שׁוּר; וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת־יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא־מָצְאוּ מָיִם׃ 23 וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ, לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי מָרִים הֵם; עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמָהּ מָרָה׃ 24 וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה־נִּשְׁתֶּה׃ 25 וַיִּצְעַק אֶל־יהוה, וַיּוֹרֵהוּ יהוה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל־הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם;
שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ 26 וַיֹּאמֶר אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יהוה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל־חֻקָּיו; כָּל־הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא־אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יהוה רֹפְאֶךָ׃ {ס} 27 וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה, וְשָׁם, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים; וַיַּחֲנוּ־שָׁם עַל־הַמָּיִם׃