תנ"ך מבואר

ספר ויקרא פרק כז

1 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר; בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהוָה׃
3 וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְעַד בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה; וְהָיָה עֶרְכְּךָ, חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ׃ 4 וְאִם־נְקֵבָה הִוא; וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל׃
5 וְאִם מִבֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים, וְעַד בֶּן־עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים;
וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים׃
6 וְאִם מִבֶּן־חֹדֶשׁ, וְעַד בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים, וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר, חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף;
וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ, שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף׃
7 וְאִם מִבֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם־זָכָר, וְהָיָה עֶרְכְּךָ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל;
וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים׃
8 וְאִם־מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ, וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן; עַל־פִּי, אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר, יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן׃ {ס}
9 וְאִם־בְּהֵמָה, אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהוָה; כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַיהוָה יִהְיֶה־קֹּדֶשׁ׃ 10 לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ, וְלֹא־יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ־רַע בְּטוֹב; וְאִם־הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה, וְהָיָה־הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה־קֹּדֶשׁ׃ 11 וְאִם כָּל־בְּהֵמָה טְמֵאָה, אֲשֶׁר לֹא־יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהוָה; וְהֶעֱמִיד אֶת־הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן׃ 12 וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ, בֵּין טוֹב וּבֵין רָע; כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה׃ 13 וְאִם־גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה; וְיָסַף חֲמִישִׁתוֹ עַל־עֶרְכֶּךָ׃

14 וְאִישׁ, כִּי־יַקְדִּשׁ אֶת־בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַיהוָה, וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן, בֵּין טוֹב וּבֵין רָע; כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם׃ 15 וְאִם־הַמַּקְדִּישׁ, יִגְאַל אֶת־בֵּיתוֹ; וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף־עֶרְכְּךָ עָלָיו וְהָיָה לוֹ׃
16 וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, יַקְדִּישׁ אִישׁ לַיהוָה, וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ; זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים, בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף׃ 17 אִם־מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ; כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם׃ 18 וְאִם־אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ, וְחִשַּׁב־לוֹ הַכֹּהֵן אֶת־הַכֶּסֶף, עַל־פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל; וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ׃ 19 וְאִם־גָּאֹל יִגְאַל אֶת־הַשָּׂדֶה, הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ; וְיָסַף חֲמִשִׁית כֶּסֶף־עֶרְכְּךָ עָלָיו וְקָם לוֹ׃ 20 וְאִם־לֹא יִגְאַל אֶת־הַשָּׂדֶה, וְאִם־מָכַר אֶת־הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר; לֹא יִגָּאֵל עוֹד׃ 21 וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל, קֹדֶשׁ לַיהוָה כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם; לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ׃

22 וְאִם אֶת־שְׂדֵה מִקְנָתוֹ, אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ; יַקְדִּישׁ לַיהוָה׃ 23 וְחִשַּׁב־לוֹ הַכֹּהֵן, אֵת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל; וְנָתַן אֶת־הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא, קֹדֶשׁ לַיהוָה׃ 24 בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה, לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ; לַאֲשֶׁר־לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ׃
25 וְכָל־עֶרְכְּךָ, יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; עֶשְׂרִים גֵּרָה יִהְיֶה הַשָּׁקֶל׃ {ס}
26 אַךְ־בְּכוֹר אֲשֶׁר־יְבֻכַּר לַיהוָה בִּבְהֵמָה, לֹא־יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ; אִם־שׁוֹר אִם־שֶׂה, לַיהוָה הוּא׃ 27 וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ, וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו; וְאִם־לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ׃

28 אַךְ־כָּל־חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהוָה מִכָּל־אֲשֶׁר־לוֹ, מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל; כָּל־חֵרֶם קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה׃ 29 כָּל־חֵרֶם, אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן־הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה; מוֹת יוּמָת׃
30 וְכָל־מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ, לַיהוָה הוּא; קֹדֶשׁ לַיהוָה׃ 31 וְאִם־גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ; חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו׃ 32 וְכָל־מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר־יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט; הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה־קֹּדֶשׁ לַיהוָה׃ 33 לֹא יְבַקֵּר בֵּין־טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ; וְאִם־הָמֵר יְמִירֶנּוּ, וְהָיָה־הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה־קֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל׃

34 אֵלֶּה הַמִּצְוֹת, אֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; בְּהַר סִינָי׃
הקדשות
1 ה' אמר למשה 2 להגיד לבני ישראל: "אם יקדיש אדם לה' בנדר סכום השווה לערכו של אדם כלשהו, זהו ערכם:
3 גבר בן עשרים עד שישים – חמישים שקלי כסף לפי שקל הקודש [שקל הקודש – כאחד עשר גרם וחצי] 4 אישה בת עשרים עד שישים – שלושים שקל
5 בן שגילו בין חמש לעשרים – עשרים שקל
בת שגילה בין חמש לעשרים – עשרה שקלים
6 ילד מגיל חודש עד גיל חמש – חמישה שקלי כסף
ילדה מגיל חודש עד גיל חמש – שלושה שקלי כסף
7 גבר בן שישים ומעלה – חמישה עשר שקל
אישה בת שישים ומעלה – עשרה שקלים
8 "אם הנודר עני ולא יכול לשלם את הערך הקבוע, יעמיד לפני הכוהן את מי שהוא רוצה להקדיש והכוהן יעריך אותו בהתאם לאפשרויותיו של הנודר.
9 "אם יקדיש אדם בהמה שמותר להקריב ממנה קרבן לה', כל בהמה שיתן תהיה מוקדשת לה'. 10 אסור להחליף אותה בכסף, להחליף בהמה שערכה גבוה בבהמה שערכה נמוך או להחליף בהמה שערכה נמוך בבהמה שערכה גבוה. אם בכל זאת יחליף אותה בבהמה אחרת, יהיו שתי הבהמות מוקדשות לה'. 11 אם יקדיש אדם בהמה טמאה כלשהי שאסור להקריב ממנה קרבן לה', יעמיד את הבהמה לפני הכוהן 12 והכוהן יקבע אם ערכה גבוה או נמוך. ערכה יקָבע בהתאם למה שיעריך הכוהן, 13 אם רוצה המקדיש לגאול את הבהמה מהנדר, יוסיף חמישית מערכה.
14 "אם יקדיש אדם את ביתו לה', יקבע הכוהן אם ערך הבית גבוה או נמוך. ערכו יקָבע בהתאם למה שיעריך הכוהן. 15 אם ירצה המקדיש לגאול את ביתו מהנדר, יוסיף חמישית מערכו והבית ישוב להיות שלו.
16 "אם יקדיש אדם לה' שדה מנחלתו, יחוּשב ערך השדה על פי כמות הזרעים שאפשר לזרוע בו – חמישים שקלי כסף [חמישים שקלי כסף – כשש מאות גרם] לכל מאתים ועשרים ליטר גרעיני שעורה. 17 כך יחוּשב ערך השדה אם יוקדש בשנת יובל. 18 אבל אם יקדיש אותו האיש אחרי שנת היובל, יֵרד ערכו. הכוהן יחשב את ערך השדה בהתאם למספר השנים שנותרו עד לשנת היובל הבאה. 19 אם ירצה המקדיש לגאול את השדה מהנדר, יוסיף חמישית מערכו והשדה ישוב להיות שלו. 20 אם לא יגאל האיש את השדה או אם ימכור את השדה לאיש אחר, לא תהיה אפשרות לגאול אותו. 21 בשנת היובל יהיה השדה שייך לה', כמו כל שדה שהוקדש לה' בהקדשה מיוחדת. השדה מנחלתו יהפוך לרכוש הכוהנים.
22 "אם יקדיש אדם לה' שדה שקנה ושאינו נחלתו, 23 יחשב לו הכוהן את ערך השדה עד שנת היובל הבאה, ואת ערכו הכספי של השדה באותו זמן יקדיש האיש לה'. 24 בשנת היובל יוחזר השדה לאיש שממנו נקנה, לאדם שזוהי נחלתו.
25 "כל המחירים יהיו בשקל הקודש שערכו עשרים גֵירָה. [עשרים גירה – כאחד עשר גרם וחצי]
26 "אבל בכור בהמה – שור או שה – שמימלא מוקדש כביכורים לה', איש אינו יכול להקדיש. בין שהוא עגל ובין שהוא שה, הוא שייך לה'. 27 אם הבהמה טמאה יכול המקדיש לפדות אותה אבל עליו להוסיף חמישית מערכה. אם לא יגאל אותה, אפשר יהיה למכור אותה בהתאם לערכה.
28 "אסור למכור או לגאול דבר שאדם יְיַחֵד מרכושו לה', מהעבדים או מהבהמות שברשותו, או שדה מנחלתו. כל דבר שייוּחד לה' מוקדש לה' באופן מיוחד. 29 כל אדם שייוּחד לה' אי אפשר לגאול אותו, יש להמית אותו.
30 "כל המעשר מיבול הארץ – מהתבואה ומהפֵרות – שייך לה', הוא מוקדש לה'. 31 אם ירצה אדם לשלם כסף במקום המעשר, יוסיף חמישית מערכו. 32 כל מעשר מהבקר או מהצאן – כל בהמה שהרועה יִמנה במטהו והיא תצא עשירית במספר – יוקדש לה'. 33 אין להבחין בין בהמה שערכה גבוה לבין בהמה שערכה נמוך ואין להחליף ביניהן. אם בכל זאת יחליפו אותה, יהיו היא ותמורתה מוקדשות לה' ואסור לגאול אותן".
34 אלה המצוות שציווה ה' על משה בהר סינַי למסור לבני ישראל.