תנ"ך מבואר

1 לֹא־תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם, וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא־תָקִימוּ לָכֶם, וְאֶבֶן מַשְׂכִּית, לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם, לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ; כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם׃ 2 אֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ; אֲנִי יהוה׃ {ס}
3 אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ; וְאֶת־מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם׃ 4 וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ׃ 5 וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת־בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת־זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם׃ 6 וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן־הָאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא־תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם׃ 7 וּרְדַפְתֶּם אֶת־אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב׃ 8 וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב׃ 9 וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם, וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם, וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם; וַהֲקִימֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם׃ 10 וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן; וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ׃ 11 וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא־תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם׃ 12 וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְעָם׃ 13 אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים; וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת׃ {פ}

14 וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ לִי; וְלֹא תַעֲשׂוּ, אֵת כָּל־הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה׃ 15 וְאִם־בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת־מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם; לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת־בְּרִיתִי׃ 16 אַף־אֲנִי אֶעֱשֶׂה־זֹּאת לָכֶם, וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת־הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת־הַקַּדַּחַת, מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ; וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם, וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם׃ 17 וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם, וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם; וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם, וְנַסְתֶּם וְאֵין־רֹדֵף אֶתְכֶם׃ {ס}
18 וְאִם־עַד־אֵלֶּה, לֹא תִשְׁמְעוּ לִי; וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם, שֶׁבַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶם׃ 19 וְשָׁבַרְתִּי אֶת־גְּאוֹן עֻזְּכֶם; וְנָתַתִּי אֶת־שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת־אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה׃ 20 וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם; וְלֹא־תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת־יְבוּלָהּ, וְעֵץ הָאָרֶץ, לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ׃
21 וְאִם־תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי; וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם׃ 22 וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם, וְהִכְרִיתָה אֶת־בְּהֶמְתְּכֶם, וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם; וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם׃
23 וְאִם־בְּאֵלֶּה, לֹא תִוָּסְרוּ לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי׃ 24 וְהָלַכְתִּי אַף־אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי; וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם־אָנִי, שֶׁבַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶם׃ 25 וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב, נֹקֶמֶת נְקַם־בְּרִית, וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל־עָרֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם, וְנִתַּתֶּם בְּיַד־אוֹיֵב׃ 26 בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה־לֶחֶם, וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד, וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל; וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ׃ {ס}

27 וְאִם־בְּזֹאת, לֹא תִשְׁמְעוּ לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי׃ 28 וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת־קֶרִי; וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף־אָנִי, שֶׁבַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶם׃ 29 וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם; וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ׃ 30 וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת־בָּמֹתֵיכֶם, וְהִכְרַתִּי אֶת־חַמָּנֵיכֶם, וְנָתַתִּי אֶת־פִּגְרֵיכֶם, עַל־פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם; וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם׃ 31 וְנָתַתִּי אֶת־עָרֵיכֶם חָרְבָּה, וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶם; וְלֹא אָרִיחַ, בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם׃ 32 וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת־הָאָרֶץ; וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם, הַיֹּשְׁבִים בָּהּ׃ 33 וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם, וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב; וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה׃ 34 אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הֳשַּׁמָּה, וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת־שַׁבְּתֹתֶיהָ׃ 35 כָּל־יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת; אֵת אֲשֶׁר לֹא־שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ׃ 36 וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם, וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם; וְרָדַף אֹתָם, קוֹל עָלֶה נִדָּף, וְנָסוּ מְנֻסַת־חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף׃ 37 וְכָשְׁלוּ אִישׁ־בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי־חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן; וְלֹא־תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה, לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם׃ 38 וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם; וְאָכְלָה אֶתְכֶם, אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם׃ 39 וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם, יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם, בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם; וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ׃


40 וְהִתְוַדּוּ אֶת־עֲוֹנָם וְאֶת־עֲוֹן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ־בִי; וְאַף אֲשֶׁר־הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי׃ 41 אַף־אֲנִי, אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, וְהֵבֵאתִי אֹתָם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם; אוֹ־אָז יִכָּנַע, לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז יִרְצוּ אֶת־עֲוֹנָם׃ 42 וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת־בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת־בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃ 43 וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶיהָ, בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם, וְהֵם יִרְצוּ אֶת־עֲוֹנָם; יַעַן וּבְיַעַן, בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְאֶת־חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם׃ 44 וְאַף־גַּם־זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא־מְאַסְתִּים וְלֹא־גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם; כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיהֶם׃ 45 וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים; אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי־אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יהוה׃
46 אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת, אֲשֶׁר נָתַן יהוה, בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; בְּהַר סִינַי בְּיַד־מֹשֶׁה׃ {פ}

אם תצייתו ואם לא תצייתו
1 "אל תעשו לכם אלילים. אל תקימו לכם פסלים או מצבות לעבודת אלילים ואל תציבו בארצכם אבנים מצוירות כדי להשתחוות לפניהן. אני ה' אלוהיכם. 2 שִמרו את שבתותיי וכבדו את מקדשי, אני ה'.
3 "אם תנהגו בהתאם לחוקיי ותקיימו את מצוותיי, 4 אגרום לגשמים לרדת בזמן, הארץ תיתן יבול והעצים יתנו פרי. 5 בציר הענבים יתחיל לפני שתסיימו להפריד את זרעי התבואה מקליפתם, והזריעה תתחיל לפני שתסיימו לבצור את הענבים. יהיה לכם מזון בשפע, תהיו שבעים ותוכלו לחיות בארצכם בביטחון. 6 אתן שלום בארץ ודָבר לא יפחיד אתכם כשתשכבו לישון. אסלק מהארץ את חיות הטרף ומלחמה לא תהיה בארצכם. 7 תרדפו אחר אויביכם ותנצחו אותם במלחמה. 8 חמישה מכם ירדפו אחרי מאה אויבים, ומאה ירדפו אחרי עשרת אלפים ותנצחו את אויביכם במלחמה. 9 איטיב אתכם, ארבה אתכם ואקיים את הברית שכָּרתי אִתכם. 10 היבול הישן ישאר לכם זמן רב, עד שתיאלצו לְפַנות אותו כדי שיהיה מקום ליבול החדש, 11 אשכון ביניכם ולא אדחה אתכם מעליי, 12 אהיה אִתכם ואהיה אלוהיכם, ואתם תהיו עַמי. 13 אני ה' אלוהיכם שהוציא אתכם ממצריים כשהייתם עבדים, שִחררתי אתכם מעבדות קשה והולכתי אתכם בקומה זקופה.
14 "אם לא תשמעו לי ולא תקיימו את כל המצוות האלה, 15 אם תדחו מעליכם את חוקיי, לא תקיימו את מצוותיי ותפרו את בריתי – 16 כך אעשה גם אני לכם: אביא עליכם אסון – מחלות שאין להן מרפא שיצערו אתכם מאוד, לשווא תזרעו את הזרעים שלכם כי אויביכם יאכלו את היבול, 17 אכעס עליכם ואויביכם יכניעו אתכם, שונאיכם ישלטו בכם בכוח ואתם תברחו אפילו כשאיש לא ירדוף אחריכם.
18 "אם גם אחרי כל הדברים האלה לא תשמעו לי, אעניש אתכם על חטאיכם בעונשים כבדים פי שבעה: 19 אשבור את הביטחון שיש לכם בכוחכם, גשם לא יֵרד, והאדמה תתייבש ותתקשה, 20 כל מאמציכם יהיו לשווא – אדמתכם לא תיתן יבול, ועצי הארץ לא יתנו פרי.
21 "אם תקשו את לבבכם כלפיי ולא תרצו לשמוע לי אעניש אתכם על חטאיכם בעונש כבד פי שבעה: 22 אשלח חיות טרף שיהרגו את בניכם, יטרפו את בהמותיכם ויגרמו לכך שתהיו מעטים ושדרכיכם יהיו שוממות.
23 "אם גם אחרי הדברים האלה לא תחזרו בתשובה ותמשיכו להקשות את לבבכם כלפיי, 24 אקשה גם אני את לבי כלפיכם ואעניש אתכם על חטאיכם בעונשים כבדים פי שבעה: 25 אביא עליכם מלחמה כנקמה על הפָרַת ברית, וכשתברחו לעריכם אשלח ביניכם מחלה קשה ומידבקת ותיפלו בידי אויבכם. 26 כיוון שאמנע מכם מזון, עשר נשים יוכלו לאפות את לחמן בתנור אחד. הן ישקלו את הלחם כדי לחלק אותו בצמצום, ואתם תאכלו אך לא תשבעו.
27 "אם בכל זאת לא תשמעו לי ותמשיכו להקשות את לבבכם כלפיי, 28 אקשה גם אני את לבי בכעס ואעניש אתכם על חטאיכם בעונשים כבדים פי שבעה: 29 את בשר בניכם ובנותיכם תאכלו. 30 אהרוס את מקומות הפולחן ואת המצבות שהקמתם לעבודת אלילים. את גופותיכם אשליך על הריסות פסלי האלילים שלכם ואדחה אתכם מעליי. 31 אחריב את עריכם, את מקדשיכם אהפוך לשממה ואת הריח הנעים של קרבנותיכם לא אריח עוד, 32 אביא שממה כזאת על הארץ, עד שאויביכם המתגוררים בה ישתוממו. 33 אפזר אתכם בין העמים וגם שם ירדוף אתכם המוות. ארצכם תהיה שוממה ועריכם הרוסות, 34 ואז, בזמן שהארץ תהיה שוממה ואתם תהיו בארצות אויביכם, תזכה הארץ לשנות השבתון שנקבעו לה. 35 בתקופת השממה תנוח הארץ כמספר שנות השבתון שלא נחה בהן כשעדיין גרתם בה. 36 לאלה מכם שישארו בחיים אגרום פחד בארצות אויביהם, אפילו רחש של עלה עף ברוח יפחיד אותם. הם יברחו כמו מפני מלחמה ויפלו אף על פי שאיש לא ירדוף אחריהם. 37 תוך כדי בריחה מבוהלת יפילו זה את זה, אף על פי שבעצם איש לא ירדוף אחריהם. לא תוכלו לעמוד במלחמות עם אויביכם, 38 אתם תֹאבדו בין העמים ותושמדו בארץ אויביכם, 39 ואלו מכם שישארו בחיים יֵרקבו בארצות אויביכם בגלל חטאיהם וחטאי אבותיהם.
40 "אבל אם יתוודו על חטאיהם וחטאי אבותיהם, על הבגידה שבגדו בי ועל כך שהקשו את לבבם כלפיי 41 עד שהקשיתי גם אני את לבי כלפיהם והבאתי אותם לארץ אויביהם, אם יכנע לבם הערל [לב ערל – לב קשה ואטום] אחרי שיענשו על חטאם, 42 אזכור להם את בריתי עם יעקב, את בריתי עם יצחק ואת בריתי עם אברהם. גם את הארץ אזכור. 43 הארץ תהיה עזובה וכך תשלים את שנות השבתון שנקבעו לה. בני ישראל יענשו על חטאם משום שדחו מעליהם את חוקיי ואת מצוותיי. 44 אבל אפילו אז, כשיהיו בארץ אויביהם, לא אדחה אותם מעליי עד כדי כך שאשמיד אותם לגמרי. לא אָפֵר את בריתי אִתם כי אני ה' אלוהיהם. 45 אזכור את הברית שכָּרתי עם אבותיהם כשהוצאתי אותם ממצריים לעיני העמים להיות אלוהיהם, אני ה' ".
46 אלה החוקים, המצוות וההוראות שקבע ה' בינו לבין בני ישראל ונתן אותם באמצעות משה בהר סינַי.