תנ"ך מבואר

ספר ויקרא פרק כ

1 וַיְדַבֵּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ 2 וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר, אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן־הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת; עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן׃ 3 וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת־פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ; כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ, לְמַעַן, טַמֵּא אֶת־מִקְדָּשִׁי, וּלְחַלֵּל אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי׃ 4 וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת־עֵינֵיהֶם מִן־הָאִישׁ הַהוּא, בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ; לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ׃ 5 וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת־פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ; וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל־הַזֹּנִים אַחֲרָיו, לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם׃
6 וְהַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל־הָאֹבֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים, לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם; וְנָתַתִּי אֶת־פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ׃ 7 וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים; כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם׃ 8 וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; אֲנִי יהוה מְקַדִּשְׁכֶם׃
9 כִּי־אִישׁ אִישׁ, אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ מוֹת יוּמָת; אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ׃
10 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת־אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ; מוֹת־יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת׃
11 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־אֵשֶׁת אָבִיו, עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה; מוֹת־יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם דְּמֵיהֶם בָּם׃
12 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־כַּלָּתוֹ, מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם; תֶּבֶל עָשׂוּ דְּמֵיהֶם בָּם׃
13 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם׃
14 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת־אִשָּׁה וְאֶת־אִמָּהּ זִמָּה הִוא; בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן, וְלֹא־תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם׃
15 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת; וְאֶת־הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ׃ 16 וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל־כָּל־בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ, וְהָרַגְתָּ אֶת־הָאִשָּׁה וְאֶת־הַבְּהֵמָה; מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם׃
17 וְאִישׁ אֲשֶׁר־יִקַּח אֶת־אֲחֹתוֹ בַּת־אָבִיו אוֹ בַת־אִמּוֹ וְרָאָה אֶת־עֶרְוָתָהּ וְהִיא־תִרְאֶה אֶת־עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא, וְנִכְרְתוּ, לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם; עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא׃
18 וְאִישׁ אֲשֶׁר־יִשְׁכַּב אֶת־אִשָּׁה דָּוָה, וְגִלָּה אֶת־עֶרְוָתָהּ אֶת־מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, וְהִיא גִּלְּתָה אֶת־מְקוֹר דָּמֶיהָ; וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם׃
19 וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה; כִּי אֶת־שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ׃ 20 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת־דֹּדָתוֹ, עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה; חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ׃ 21 וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִקַּח אֶת־אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִוא; עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה עֲרִירִים יִהְיוּ׃
22 וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא־תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ׃ 23 וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר־אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם; כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה עָשׂוּ, וָאָקֻץ בָּם׃ 24 וָאֹמַר לָכֶם, אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת־אַדְמָתָם, וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ; אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר־הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים׃ 25 וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין־הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה, וּבֵין־הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר; וְלֹא־תְשַׁקְּצוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף, וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר־הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא׃ 26 וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהוה; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי׃ 27 וְאִישׁ אוֹ־אִשָּׁה, כִּי־יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ; בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם׃ {פ}
חטא ועונש
1 ה' אמר למשה 2 להגיד עוד לבני ישראל: "כל איש מבני ישראל או מהתושבים הזרים שחיים בישראל שיתן מצאצאיו לאליל מוֹלֶךְ, יומת. תושבי הארץ ירגמו אותו באבנים. 3 אכעס על האיש ההוא ואכרית אותו מעמו, כי נתן מצאצאיו למולך ובכך טימא את מקדשי וחילל את שמי הקדוש. 4 אם תושבי הארץ יתעלמו מכך שהאיש נתן מצאצאיו למולך ולא ימיתו אותו, 5 אכעס אני עליו ועל משפחתו. אותו ואת כל מי שבגד אתו בה' והלך אחרי המולך, אכרית מעַמם.
6 "אם יבגוד אדם בה' בכך שיִפנה לקוסמים או למכשפים המעלים את רוחות המתים, אכעס עליו ואכרית אותו מעמו. 7 הקדישו לי את עצמכם כי אני ה' אלוהיכם. 8 שִמרו את חוקיי וקיימו אותם. אני ה' המקדיש אתכם לעצמי.
9 "יש להמית כל אדם שמקלל את אביו או את אמו. מי שמקלל את אביו או את אמו אשם במותו.
10 "כל אדם ששוכב עם אשתו של אדם אחר, שנואף עם אשת חברו, יומת. יש להמית אותו ואת האישה שנאף אתה.
11 "איש ששוכב עם אשת אביו פוגע בכבוד אביו, יש להמית את האיש ואת האישה. שניהם אשמים במותם.
12 "יש להמית כל איש ששוכב עם אשת בנו וגם את האישה ששכב אתה. שניהם סוטים והם אשמים במותם.
13 "אם איש שוכב עם זכר כפי שנהוג לשכב עם אישה, השניים עושים מעשה טמא במיוחד. יש להמית אותם, הם אשמים במותם.
14 "אם איש לוקח לאישה אם ובתה, זה מעשה טמא במיוחד. לכן יש לשרוף אותו ואת הנשים, כדי שלא תהיה ביניכם טומאה.
15 "יש להרוג איש ששוכב עם בעל חיים. הִרגו גם את בעל החיים. 16 אם אישה מתקרבת לבעל חיים כלשהו כדי לקיים אתו יחסי מין, הרוֹג אותה ואת בעל החיים. יש להמית את שניהם, הם אשמים במותם.
17 "אם אדם לוקח לאישה את אחותו, בת אביו או בת אמו, ומקיים אתה יחסי מין והיא מקיימת אתו יחסי מין, זו בושה גדולה ולכן שניהם יכָּרתו לעיני בני עמם. האיש קִיים יחסי מין עם אחותו ולכן יענש.
18 "אם איש שוכב עם אישה מדממת ומקיים אתה יחסי מין, שניהם חושפים את מקור הדם שלה ולכן שניהם יכָּרתו מעמם.
19 "אל תשכב עם דודתך מצד אמך או מצד אביך, כי מי שמקיים יחסי מין עם קרוב משפחה יענש. 20 איש ששוכב עם דודתו פוגע בכבוד דודו. האיש והאישה יענשו – הם ימותו בלי שיהיו להם ילדים. 21 אם איש לוקח לאישה את אשת אחיו, זאת טומאה. הוא פוגע בכבוד אחיו. האיש והאישה ימותו בלי שיהיו להם ילדים.
22 "שִמרו על כל חוקיי וקיימו אותם כדי שהארץ שאני מביא אתכם להתיישב בה לא תקיא אתכם. 23 אל תתנהגו כמו העמים שאני מגרש מפניכם. הם עשו את כל הדברים האלה ומשום כך דחיתי אותם מעליי. 24 אמרתי לכם: אתם תכבשו את ארצם ותתיישבו בה. אני אתן לכם לכבוש אותה. זוהי ארץ שופעת חלב ודבש. [דבש – לא ברור אם מדובר בדבש דבורים או בתמצית פֵרות] אני ה' אלוהיכם שהבדלתי אתכם מכל העמים, 25 לכן הַבדילו בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור. אל תטמאו את גופכם בבהמות, בעופות או בבעלי חיים קטנים הגדלים במים או ביבשה שאמרתי לכם שהם טמאים. 26 הקדישו לי את עצמכם כי אני ה', קדוש, ובחרתי בכם מכל העמים כדי שתהיו שלי. 27 המיתו כל איש או אישה שעוסקים בקסמים או בכישוף כדי להעלות את רוחות המתים. רִגמו אותם באבנים. הם אשמים במותם".