תנ"ך מבואר

ספר מלכים ב פרק יג

1 בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, לְיוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה־מָלַךְ יְהוֹאָחָז בֶּן־יֵהוּא עַל־יִשְׂרָאֵל, בְּשֹׁמְרוֹן, שְׁבַע עֶשְׂרֵה, שָׁנָה. 2 וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יהוה; וַיֵּלֶךְ אַחַר חַטֹּאת יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט, אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל־לֹא־סָר מִמֶּנָּה. 3 וַיִּחַר־אַף יהוה, בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם, וּבְיַד בֶּן־הֲדַד בֶּן־חֲזָאֵל־כָּל־הַיָּמִים. 4 וַיְחַל יְהוֹאָחָז, אֶת־פְּנֵי יהוה; וַיִּשְׁמַע אֵלָיו, יהוה, כִּי רָאָה אֶת־לַחַץ יִשְׂרָאֵל, כִּי־לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם. 5 וַיִּתֵּן יהוה לְיִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעַ, וַיֵּצְאוּ, מִתַּחַת יַד־אֲרָם; וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם, כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. 6 אַךְ לֹא־סָרוּ מֵחַטֹּאת בֵּית־יָרָבְעָם, אֲשֶׁר־הֶחֱטִי אֶת־יִשְׂרָאֵל־בָּהּ הָלָךְ; וְגַם, הָאֲשֵׁרָה, עָמְדָה, בְּשֹׁמְרוֹן. 7 כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם, כִּי אִם־חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, רַגְלִי: כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם, וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ.

8 וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָחָז וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה, וּגְבוּרָתוֹ: הֲלוֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים־לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. 9 וַיִּשְׁכַּב יְהוֹאָחָז עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּשֹׁמְרוֹן; וַיִּמְלֹךְ יוֹאָשׁ בְּנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}

10 בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה, לְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה־מָלַךְ יְהוֹאָשׁ בֶּן־יְהוֹאָחָז עַל־יִשְׂרָאֵל, בְּשֹׁמְרוֹן, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, שָׁנָה. 11 וַיַּעֲשֶׂה הָרַע, בְּעֵינֵי יהוה: לֹא סָר מִכָּל־חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט, אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל־בָּהּ הָלָךְ. 12 וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ, וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה, וּגְבוּרָתוֹ, אֲשֶׁר נִלְחַם עִם אֲמַצְיָה מֶלֶךְ־יְהוּדָה: הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים־לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. 13 וַיִּשְׁכַּב יוֹאָשׁ עִם־אֲבֹתָיו, וְיָרָבְעָם יָשַׁב עַל־כִּסְאוֹ; וַיִּקָּבֵר יוֹאָשׁ בְּשֹׁמְרוֹן, עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}

14 וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת־חָלְיוֹ, אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ; וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל, וַיֵּבְךְּ עַל־פָּנָיו וַיֹּאמַר, אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו.
15 וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע, קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים; וַיִּקַּח אֵלָיו, קֶשֶׁת וְחִצִּים.
16 וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הַרְכֵּב יָדְךָ עַל־הַקֶּשֶׁת, וַיַּרְכֵּב, יָדוֹ;
וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו, עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ. 17 וַיֹּאמֶר, פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה־וַיִּפְתָּח;
וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה, וַיּוֹר,
וַיֹּאמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת־אֲרָם בַּאֲפֵק עַד־כַּלֵּה.
18 וַיֹּאמֶר קַח הַחִצִּים, וַיִּקָּח;
וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל הַךְ־אַרְצָה, וַיַּךְ שָׁלֹשׁ־פְּעָמִים וַיַּעֲמֹד.
19 וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ־שֵׁשׁ פְּעָמִים, אָז הִכִּיתָ אֶת־אֲרָם, עַד־כַּלֵּה; וְעַתָּה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת־אֲרָם. {פ}
20 וַיָּמָת אֱלִישָׁע, וַיִּקְבְּרֻהוּ; וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ, בָּא שָׁנָה. 21 וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ, וְהִנֵּה רָאוּ אֶת־הַגְּדוּד, וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת־הָאִישׁ, בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע; וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ, בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע, וַיְחִי, וַיָּקָם עַל־רַגְלָיו. {פ}
22 וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, לָחַץ אֶת־יִשְׂרָאֵל, כֹּל, יְמֵי יְהוֹאָחָז. 23 וַיָּחָן יהוה אֹתָם וַיְרַחֲמֵם, וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם, לְמַעַן בְּרִיתוֹ, אֶת־אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב; וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם, וְלֹא־הִשְׁלִיכָם מֵעַל־פָּנָיו עַד־עָתָּה.
24 וַיָּמָת, חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם; וַיִּמְלֹךְ בֶּן־הֲדַד בְּנוֹ, תַּחְתָּיו. 25 וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן־יְהוֹאָחָז, וַיִּקַּח אֶת־הֶעָרִים מִיַּד בֶּן־הֲדַד בֶּן־חֲזָאֵל, אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו, בַּמִּלְחָמָה: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ, וַיָּשֶׁב אֶת־עָרֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
יהואחז מלך ישראל
1 בשנה העשרים ושלוש למלכות יואש בן אחזיהו מלך יהודה, החל יְהוֹאָחָז בן יֵהוּא למלוך על ישראל בשומרון. הוא מלך שבע עשרה שנה 2 ועשה את הרע בעיני ה'. הוא חזר על החטאים שירבעם בן נבט גרם לישראל לחטוא, ולא עזב אותם. 3 ה' כעס על ישראל ונתן אותם בידי חזאל מלך ארם ובידי בן הדד בן חזאל כל ימי יהואחז. 4 יהואחז התפלל לה', וה' נענה לתפילתו כי ראה את המצב החמור שהביא מלך ארם על ישראל. 5 ה' נתן לישראל מושיע שהציל את בני ישראל מארם, ואחר כך הם חיו בשלווה בבתיהם כבעבר. 6 אבל הם לא עזבו את החטאים שמשפחת ירבעם גרמה לישראל לחטוא, אלא חזרו עליהם. גם הפסל שהוקדש לאלילה אשרה נשאר לעמוד בשומרון. 7 מלך ארם לא השאיר ליהואחז צבא מלבד חמישים פרשים, עשר מרכבות ועשרת אלפים חיילי רגלים שנותרו אחרי שהשמיד את צבא ישראל ורמס אותם כמו שרומסים עפר.
8 יתר קורות יהואחז, כל מה שעשה ומעשיו הגדולים מתוארים במגילת ההיסטוריה של מלכי ישראל. הוא מת ונקבר בשומרון, ובנו יואש מלך במקומו.
יהואש מלך ישראל
10 בשנה השלושים ושבע למלכות יואש מלך יהודה, החל יהואש בן יהואחז למלוך על ישראל בשומרון. הוא מלך שש עשרה שנה 11 ועשה את הרע בעיני ה'. הוא לא עזב את החטאים שירבעם בן נבט גרם לישראל לחטוא, אלא חזר עליהם. 12 יתר קורות יואש, כל מה שעשה וכל מעשיו הגדולים במלחמה שניהל נגד אמציה מלך יהודה, מתוארים במגילת ההיסטוריה של מלכי ישראל. 13 יואש מת וירבעם מלך במקומו. יואש נקבר בשומרון עם מלכי ישראל.
מות אלישע
14 אלישע חלה במחלה שהביאה לבסוף למותו. יואש מלך ישראל ירד לבקר אותו ובכה לפניו: "אבי! אבי! מרכבות ישראל ופרשיו!".
15 אלישע אמר למלך ישראל: "קח קשת וחצים". המלך לקח קשת וחצים.
16 "שים את ידך על הקשת", אמר אלישע, והמלך שם את ידו על הקשת.
אלישע שם את ידו על ידי המלך 17 ואמר: "פְּתח את החלון הפונה לכיוון מזרח". המלך פתח.
"יְרֵה", אמר אלישע, והמלך יָרה.
"זהו חץ הישועה של ה', חץ הניצחון על ארם!", אמר אלישע. "אתה תביס את ארם באֲפֵק עד שתשמיד אותם".
18 "קח את החצים", אמר אלישע, והמלך לקח.
"הכה בהם על הארץ", אמר אלישע למלך ישראל. המלך היכה שלוש פעמים והפסיק.
19 איש האלוהים כעס עליו ואמר: "אילו היכית חמש או שש פעמים, היית מביס את ארם עד שהיית משמיד אותם. עכשיו תביס אותם רק שלוש פעמים".
20 אלישע מת ונקבר. מדי שנה פשטו גדודי מואבים בארץ. 21 כמה אנשים קברו מישהו ולפתע ראו את גדוד המואבים. הם השליכו את המת בקבר אלישע. המת התגלגל ונגע בעצמות אלישע, קם לתחייה ועמד על רגליו.
22 חזאל מלך ארם הִקשה על ישראל כל ימי יהואחז. 23 אבל ה' ריחם עליהם ועשה אתם חסד. הוא עזר להם בגלל בריתו עם אברהם, יצחק ויעקב. הוא לא רצה להשמיד אותם, ולא גירש אותם מפניו עד עכשיו.
24 חזאל מלך ארם מת, ובנו בן הדד מלך במקומו. 25 יהואש בן יהואחז לקח בחזרה מבן הדד בן חזאל את הערים שאביו כבש מיהואחז במלחמה. יואש הביס אותו שלוש פעמים והחזיר את הערים לידי ישראל.