הנושא של פרק ז' נסוב סביב התוהו ובוהו שהשתרר על אפרים בשנות קיומה האחרונות, כאשר התרחשו במדינה מהומות ומרידות תכופות ועל כך נוספו ההתנהגות ההפכפה של שליטיה (732-722 לפנה"ס). הממלכה צועדת בצעדי ענק לעבר אנרכיה שתוביל לחורבנה. הנביא מתאר את התקופה בה מלך הושע בן אלה, שהיה אחרון מלכי הממלכה הצפונית. הושע בן אלה עלה לשלטון לאחר שרצח את פקח בן רמליהו (מל"ב טו 30). הושע בן אלה נכנע למלך אשור תגלת פלאסר השלישי, [...]
הושע פרק ח 1-14 זורעים רוח – קוצרים סופה תוצאת ההתרחקות מאלוהים מבוא לפרק ח׳ בפרק ח׳ הנביא הושע ממשיך בביקורתו החריפה על חטאי ממלכת ישראל, ביקורת שהחלה כבר בפרק ד׳. בעוד שבפרקים א׳-ג׳ מציג הספר את המשל (גומר האישה הנואפת של הושע, המסמלת את עם ישראל הנואף רוחנית), הרי שמפרק ד׳ ואילך מפורט הנמשל. האישה הנואפת - במשל היא עם ישראל, וניאופה הרוחני - דהיינו, הפרת הברית עם אלוהים - פוגע והורס כל [...]
ריחוק מאלוהים = ריחוק מברכה וחיים רעיון מרכזי של הפרק הושע פרק ט׳ מלמד כי שמחה שאינה מבוססת על נאמנות לה׳ היא שמחה מדומה, המובילה בהכרח למשפט. כאשר עם אלוהים דוחה את דברו ואת שליחיו, ומתמיד בחטא מתוך תחושת ביטחון כוזבת, אלוהים מסיר את ברכתו – תחילה בהסרת רוח הקודש מקרב העם, ותוך זמן קצר זה מתבטא במציאות החיצונית (ארץ, פרי, עתיד). דוגמא להמחשה מפורטת בספר יחזקאל בפרקים ח-י"ב. אין מדובר בהפסד פעוט אלא [...]
אכזבתו של ה' מאפרים ומשמעויותיה המדיניות והפולחניות לא לילד הזה פיללתי! רעיון מרכזי של הפרק לפני שאפרט את מרכיבי פרק י', חשוב להעמיד אל מול עינינו את העיקר שבספר הושע. אלוהים בחר בעם ישראל להיות לו עם נבחר המייצג אותו ככהן לנגד כל העמים (שמות י"ט 5-7). עם ישראל קיבל מעמד נשגב – כלת אלוהים, זאת כדי להוכיח את הקרבה לאלוהים והיותו כלי דרכו אלוהים נועד להתפאר (ראה תכלית ספר הושע). עם ישראל נועד [...]
הושע פרק יא פסוקים 1-11. בפרק יא הנביא מציין נושאים מוכרים לנו מפרקים קודמים (חטאי ישראל וחסדי אלוהים), אלא שבפרק י"א קיים סדר הפוך. הנביא מתחיל בתיאור טוב חסדו ורחמיו של אלוהים על ישראל וזאת למרות יחסו המחפיר של עם ישראל כלפי אלוהים. במקום לסיים בתיאור העונש המגיע לעם ישראל בגלל מרדנותו ואדישותו כלפי אלוהים, הנביא מרבה בתיאור חסדי אלוהים – כאילו אומר – ככל שירבה חטאם יגדל חסדו. הפרק מהווה שיעור מאלף להוכיח [...]
הושע פרק י"ב פסוקים 1-7 כותרת: קריאתו של אלוהים לישראל ויהודה לחזרה בתשובה. זיכרון העבר כקריאה לתשובה בהווה. בפרק יא הנביא הושע תיאר את אהבת אלוהים הגדולה לעם ישראל. אהבתו של אלוהים התבטאה בברכות שהמשיך להרעיף על עם ישראל למרות חטאיהם ובכמות הנביאים ששלח כדי לתקן את דרכם הרעה. למרות חטאיהם הרבים אלוהים לא מיהר להענישם אלא בחסדו האריך אפו. גם כאשר אלוהים היה חייב להענישם למען לא יכחדו מתוצאת דרכם הרעה, היה העונש [...]
כותרת: כאשר העם שוכח את מושיעו בפרק י"ג הנביא הושע שוב עושה השוואות בין העבר המפואר של ישראל לעומת שפלותו בהווה. מטרת ההשוואות היא: לרענן את הזיכרון הלאומי הקולקטיבי למען יבינו שחיי העם וברכתו מאז ומתמיד היו קשורים בקרבתו לאלוהים – באמונה ובטחון מוחלטים באלוהים. שיחזרו בתשובה כנה. כבר בשלב של ההקדמה כדאי להבין שהעיקרון אינו רק ברמה הלאומית אלא גם באישית. כרווק, אם אתה כעת חי בחטא, זכור את חסדי אלוהים בעבר וחזור [...]
הושע פרק יד 2-10. כותרת: הקריאה האחרונה של אלוהים לחזרה בתשובה! הגענו לפרק החותם את ספר הושע הנביא. במהלך י"ג פרקים אלוהים לימד את הושע ודרכו את עם ישראל ואותנו אודות גודל אהבתו, חסדו ומחויבותו לעם ישראל. אלוהים ציווה על הושע לשאת לאישה את גומר העתידה לזנות וציווה עליו להחזירה אליו ולאהוב אותה למרות ניאופיה החוזרים ונשנים. גומר הייתה כמשל לעם ישראל. העם חטא ונאף מבחינה רוחנית ולמרות זאת אלוהים לא עזבם אלא המשיך [...]
לפני שנבאר עוד מזמור המתמקד במשיח ישוע, ראוי לכולנו לרענן זיכרוננו בכתוב בבשורת לוקס כ"ד 27, 44-49. כל פרטי חייו, שירותו, מותו ותחייתו של האדון ישוע המשיח מפורטים בתורה, בנביאים ובכתובים – ז"א, גם בספר תהילים. לפיכך, ספר תהילים נחשב לספר נבואי אודות המשיח ישוע. לכן, בלימוד מזמורי תהילים ראוי לזכור ולרענן את מוחנו בשאלה: איך המזמור הזה מתקשר למשיח, לישועה ולתכניתו של אלוהים עבור בני האדם? כאמור, פרקי תהילים אינם מוצגים בסדר הכרונולוגי [...]
מזמור תהילים פ"ג: הבה ונשמידם! כמיהת אוייבי ישראל א. שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף. ב. אֱלֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ; אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל. ג. כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן; וּמְשַׂנְאֶיךָ, נָשְׂאוּ רֹאשׁ. ד. עַל-עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד; וְיִתְיָעֲצוּ עַל-צְפוּנֶיךָ. ה. אָמְרוּ: לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי; וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד. ו. כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו; עָלֶיךָ, בְּרִית יִכְרֹתוּ. ז. אָהֳלֵי אֱדוֹם, וְיִשְׁמְעֵאלִים; מוֹאָב וְהַגְרִים. ח. גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק; פְּלֶשֶׁת, עִם-יֹשְׁבֵי צוֹר. ט. גַּם-אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם; הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי-לוֹט סֶלָה. י. עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן; כְּסִיסְרָא כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן. [...]
