תהילים ס"ז: מבורכים עם תכלית

לפני שנבאר עוד מזמור המתמקד במשיח ישוע, ראוי לכולנו לרענן זיכרוננו בכתוב בבשורת לוקס כ"ד 27, 44-49. כל פרטי חייו, שירותו, מותו ותחייתו של האדון ישוע המשיח מפורטים בתורה, בנביאים ובכתובים – ז"א, גם בספר תהילים. לפיכך, ספר תהילים נחשב לספר נבואי אודות המשיח ישוע.

לכן, בלימוד מזמורי תהילים ראוי לזכור ולרענן את מוחנו בשאלה: איך המזמור הזה מתקשר למשיח, לישועה ולתכניתו של אלוהים עבור בני האדם?

כאמור, פרקי תהילים אינם מוצגים בסדר הכרונולוגי של כתיבתם. מזמור צ' נכתב על ידי משה ומזמור קכ"ו נכתב לאחר החזרה מגלות בבל.

עורך ספר תהילים, ככל הנראה עזרא או בן דורו, הבין את התנאים הנדרשים כדי שתהילתנו תתקבל על ידי אלוהים. מסיבה זו הוא העמיד את מזמורים א' ו-ב' כסף כניסה להיכל ההלל.[1] תנאי הסף להלל את האלוהים הקדוש הם:

• הייה צדיק וסור מרע (פרק א). אהב את דבר אלוהים ואמץ את הוראותיו.
• נשקו בר, אשרי כל חוסי בו (פרק ב). היכנע למלך המשיח, ישוע, אלוהים הבן.

ספר תהילים אינו מורכב מ 150 מזמורים עצמאיים שאינם קשורים אחד למשנהו, אלא מאשכולות של מזמורים שנועדו ללמד אודות: זהותו ושירותו של המשיח, תוכנית הישועה של אלוהים לבני האדם ותכלית בריאת האדם. ההלל וההודיה לאלוהים הם התוצאה של הפנמת הנושא המרכזי בספר תהילים.

להלן דוגמאות:

• מזמורים 42-49 מלמדים שיש חובה להמליך את המשיח בליבנו על מנת להיות בקרבת אלוהים וליהנות מהגנתו.
• מזמורים 109-110 מהווים שאלה ותשובה.
• מזמורי המעלות (120-134), מציגים מבט נבואי אסכטולוגי על עם ישראל מתקופת גלות בבל ועד להתגשמות ייעוד העם ככוהנים בממלכת המשיח.
• מזמורי תפילה ותהילה לאדוני (54-68), מבטאים תפילה וזעקה לאלוהים להצלה וברכה.

מזמור 67 ו-68 מהווים סיומת בה המחבר מודה לאלוהים ומציג את הודיית כלל יושבי תבל לאלוהים על ישועתו.

מהו המסר המרכזי של מזמור 67?

מחבר המזמור מבקש את ברכת אלוהים על עמו ישראל כדי שאלו יציגו את ישועת אלוהים וברכתו לכל העמים וכך ביחד כולם יודו לאלוהים ויהללו את שמו.

לפיכך הכותרת המתאימה למזמור היא: מבורכים עם תכלית.

שימו לב שהמזמור כתוב מבחינה ספרותית כשיר. פסוקים 4 ו-6 מהווים פזמון.

מזמור ס"ז:

1.‏ לַמְנַצֵּ֥ח בִּנְגִינֹ֗ת מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃

2.‏ אֱלֹהִ֗ים יְחָנֵּ֥נוּ וִֽיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵ֥ר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃

3. לָדַ֣עַת בָּאָ֣רֶץ דַּרְכֶּ֑ךָ בְּכָל־גּ֝וֹיִ֗ם יְשׁוּעָתֶֽךָ׃
4. יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃
5. יִֽשְׂמְח֥וּ וִֽירַנְּנ֗וּ לְאֻ֫מִּ֥ים כִּֽי־תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישׁ֑וֹר וּלְאֻמִּ֓ים בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה׃
6. יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃
7. אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃
8. יְבָרְכֵ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים וְיִֽירְא֥וּ אֹ֝ת֗וֹ כָּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃

חלוקת הפרק:

• התחינה של המחבר מאלוהים עבור עמו ישראל (פ. 2)

1. חנון אותנו ותברכנו (פ. 2א)
2. האר פניך אלינו (פ. 2ב)

• תכלית הברכה על ישראל (פ. 3-8)

1. כדי שתורת אלוהים וישועתו יהיו ידועים לכל העמים (פ. 3)
2. כדי שכל העמים יודו לאלוהים (פ. 4, 6)
3. כדי ששמחת הישועה של אלוהים תשכון בלב כל העמים (פ. 5)
4. כדי שכל העמים יהללו את אלוהים (פ. 7-8)

• התחינה של המחבר מאלוהים עבור עמו ישראל (פ. 2)

2.‏ אֱלֹהִ֗ים יְחָנֵּ֥נוּ וִֽיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵ֥ר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃

מחבר המזמור מבקש מאלוהים חן, ז"א חנינה (favorable), חסד, ברכה, הגנה והדרכה בכל תחומי החיים.

בספר שמות פרק ל"ג אנו עדים לשימוש במילים הללו (אחון, רחמים ופני אלוהים) וזה קרה לאחר החטא של עם ישראל עם עגל הזהב.

באותו מעמד שאלוהים אמר למשה לעמוד בראש העם, משה ביקש מאלוהים חן, רחמים וחסד, שכללו את הדרכתו האישית של אלוהים את משה והעם לאורך המסע במדבר.
הבה נפרוט את פרטי הבקשה של מחבר המזמור:

לחון, לתת חן, למצא חן בעיני אלוהים. זאת אומרת לקבל מאלוהים חסד וסליחה גם כאשר איננו שלמים ומושלמים. ז"א לקבל מעמד של זכות לפנות לאלוהים ולהציג בקשה שתידון בחיוביות.

ובמקרה המדובר בספר שמות ל"ג, החנינה של אלוהים התקשרה להענקת חיים לחלק מן העם ולהכניסם לארץ ההבטחה, בגלל חסד אלוהים ולא בגלל שלמות מעשיהם.

יברכנו: הברכה בכתבי הקודש מתקשרת עם חיים. הפעם הראשונה שהמילה "לברך" מופיעה בכתבי הקודש זה בבראשית א' 22: "ויברך אותם אלוהים לאמור: פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ."

המקרה השני באותו הפרק בפסוק 28: "ויברך אותם אלוהים ויאמר להם: פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ."

אם כן, הבקשה לברכה מתקשרת עם הענקת חיים, עם תמיכה בכל הקשור להמשך החיים – משמע – תנאי מחיה ופרנסה המבטיחים שגשוג וגדילה.

הארת הפנים של אלוהים לנו: הארת הפנים של אלוהים משמע שאלוהים נמצא לנו, לך ולי  ולכל ילדיו הנושעים. אלוהים נוכח עימנו ומדריך אותנו ללכת בדרך הקדושה והטהורה התואמת את אופיו ותכונותיו. הארת פנים של אלוהים מציינת את הקרבה וההתחברות הקדושה שלו עימנו.

הארת הפנים של אלוהים ז"א שאלוהים מגן עלינו מאויבינו – נלחם עבורנו שומר את שלומנו הרוחני והפיזי. אלוהים הולך לפנינו ומוודא שכל צעד שלנו הינו על קרקע בטוחה – רוחנית וחומרית.
הארת הפנים של אלוהים משמע שאלוהים מאשר את מהלך חיינו והתנהגותנו, ז"א, מעניק לנו ברכה כשאנו מאמצים את תורתו ומקיימים את מצוותיו באמונה ואהבה.

ההיפך מהארת פנים נקרא "הסתר פנים" ומשמעו: אלוהים אינו לצדנו כי סטינו מדרכו ולכן אויבנו חזקים מאיתנו. הפגעים שיבואו עלינו ימוטטו אותנו ויהרסו את כל שבנינו עד כה (ראה דברים כ"ז-כ"ח).

הסתר הפנים משמע – לך ותחיה ותתמודד עם קשיי החיים ונכלי השטן בכוחותיך בלבד ללא מעורבותי. אינני שומע את תפילותיך ותחינותיך ואינני

פועל למענך. בסלנג בן זמננו, זה כמו לומר למישהו העומד מול אתגר עצום וגדול ממנו: 'זו הבעיה שלך, תתמודד לבד'. מגפה עולמית הינה דוגמה להסתר פנים. זו אזהרה חמורה מאלוהים כדי שנחזור בתשובה וניכנע לרצונו.

כאמור, הארת הפנים היא ההיפך: אלוהים נלחם לנו והולך לפנינו (שמות י"ד 14). אלוהים מעניק לנו הצלחה ושלום. כל עם ואדם יכולים רק לקוות שהברכה הזו תהיה מנת חלקם.
ראוי לזכור שהתנאי להארת הפנים של אלוהים הם חיי אמונה מושיעה מלאי ציות הנובע מאהבת אלוהים וכניעה לישוע.

מסיבה זו, ברכת הכוהנים מספר במדבר ו' 23-27 נחשבת לברכה החשובה והנחשקת ביותר בכתבי הקודש. למעשה, ברכת הכוהנים היא היא הבקשה שמחבר המזמור מבקש מאלוהים עבור עם ישראל בפסוק 2:

‏‎²³‏ דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרֲכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ ‎²⁴‏ יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃  ‎²⁵‏ יָאֵ֨ר יְהוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃  ‎²⁶‏ יִשָּׂ֨א יְהוָ֤ה ׀ פָּנָיו אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃  ‎²⁷‏ וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם׃

אם כן, לאיזו מטרה ותכלית המחבר מבקש את ברכת הכוהנים על עם ישראל? על כך בפסוקים 3-8:

• תכלית הברכה על ישראל (פ. 3-8)

3. לָדַ֣עַת בָּאָ֣רֶץ דַּרְכֶּ֑ךָ בְּכָל־גּ֝וֹיִ֗ם יְשׁוּעָתֶֽךָ׃
4. יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃
5. יִֽשְׂמְח֥וּ וִֽירַנְּנ֗וּ לְאֻ֫מִּ֥ים כִּֽי־תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישׁ֑וֹר וּלְאֻמִּ֓ים בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה׃
6. יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃
7. אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃
8. יְבָרְכֵ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים וְיִֽירְא֥וּ אֹ֝ת֗וֹ כָּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃

1. כדי שתורת אלוהים וישועתו יהיו ידועים לכל העמים (פ. 3)
2. כדי שכל העמים יודו לאלוהים (פ. 4, 6)
3. כדי ששמחת הישועה של אלוהים תשכון בלב כל העמים (פ. 5)
4. כדי שכל העמים יהללו את אלוהים (פ. 7-8)

פסוקים 3-8 מבהירים לנו שמחבר המזמור מבקש את ברכת הכוהנים על ישראל כדי שעם ישראל ימלא את היעוד לו נבחר ונקרא על ידי אלוהים:
מתברר שיש תכלית לברכה של אלוהים על עם ישראל. התכלית היא כדי למלא את יעודנו ככוהנים לאלוהים ולהפיץ את ישועת אלוהים לכל העמים, כדי ששם אלוהים יתפאר מפי כל בני אדם. שימו לב:
לברכת אלוהים עלינו יש תכלית!

להלן התשתית התיאולוגית להוכחה:

א. בראשית י"ב 3:
"וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה"

אלוהים הבטיח לאברהם שממנו יצא עם ומהעם הזה יצא משיח שיהיה ברכה לכל משפחות האדמה. ז"א התכלית של עם ישראל היא שממנו יצא המשיח שיהיה ברכה לכל העמים. ז"א – ברכה עם תכלית!

ב. שמות י"ט 5-6:

"וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃  וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ "

תפקיד הכוהנים להיות משרתי אלוהים עבור שאר עם ישראל. הכוהנים הם הגורם המתווך בין אלוהים לעמו. כל מה שהעם צריך לדעת על אלוהים הוא לומד מהכוהנים האמונים על ההדרכה ולימוד דבר אלוהים.

וכך, כמו ששבט הלוי הינו המתווך בין אלוהים לעם ישראל, כך עם ישראל כעם, הינו המתווך בין אלוהים לכל שאר העמים.

מן הסתם, עם ישראל יוכל לשרת ככוהנים נאמנים רק לאחר שיקבל באמונה וענווה את הכוהן הגדול שלהם, האדון ישוע המשיח (אל העברים ד' 14-16).

ג. שלמה המלך ביקש מאלוהים שיברך את עם ישראל למען תכלית נעלה יותר: מל"א ח' 57-60: ‏‎"יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ עִמָּ֔נוּ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־אֲבֹתֵ֑ינוּ אַל־יַעַזְבֵ֖נוּ וְאַֽל־יִטְּשֵֽׁנוּ׃ ⁵⁸. לְהַטּ֥וֹת לְבָבֵ֖נוּ אֵלָ֑יו לָלֶ֣כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר מִצְוֹתָ֤יו וְחֻקָּיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֔יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אֶת־אֲבֹתֵֽינוּ׃ ⁵⁹‏ וְיִֽהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ ⁶⁰  לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד."

ישעיה הנביא מסביר מדוע אלוהים בחר בישראל ומברך אותם:

• ישעיה מ"ג 21: "…עם זו (ישראל) יצרתי לי, תהילתי יספרו."
• ישעיה מ"ט 3: ויאמר לי: עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר…"
• ישעיה מ"ד 23: "רנו שמים כי-עשה יהוה הריעו תחתיות ארץ, פצחו הרים רינה יער וכל עץ בו, כי גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר."
• ישעיה י"ב – "…הודיעו בעמים עלילותיו, הזכירו כי נשגב שמו. זמרו יהוה כי גאות (מעשים גדולים) עשה מודעת זאת בכל הארץ…".
• מזמורי התהילים עשירים באותו המסר: הודו בקול רם ומלא אודות ישועת אלוהים כדי שכל הגויים יהללו אותו. ראה עוד במזמור פ"ו, צ"ו, קי"ז…

אם כן, איך אלוהים תכנן להתפאר בעם ישראל בעבר ובהווה?

1. 1. אלוהים העניק לעם ישראל את תורתו. תורת אלוהים כוללת בתוכה את סיפור בריאת העולם, את החטא ותוצאותיו וכן את סיפור הישועה של אלוהים עבור בני אדם חוטאים (ראה אל הרומים ט' 4-5).
2. 2. נוכחות אלוהים בקרב עם ישראל ופועלו בקרבם היוותה עדות לכל העמים סביב שאלוהי ישראל הינו אלוהי אמת גדול מכל אליליהם. הברכה שאלוהים מרעיף על עמו, דרך עונות השנה שבאות בזמנן, דרך תנובת הארץ ובריאות העם, דרך הגנת אלוהים על עמו מאויביהם ושומר אותם, כל אלו עדים לריבונותו וגבורתו של אלוהים (דברים י"א). ראו את גבורת יציאת מצרים, אספקת המזון במדבר ונפילת חומות יריחו…

איך עוד אלוהים תכנן להתפאר בעם ישראל בעבר ובהווה?

3. 3. עם ישראל נקרא להפיץ את דבר ה' וישועתו לכל הגויים. זאת דרך ייחודו משאר העמים ועבודת הקודש הייחודית לאלוהים קדוש ואמתי (רומים ט' 1-5).

מכיוון שישועה באה על ידי שמיעת הבשורה וקבלתה באמונה, יש חובה להפיץ את הבשורה למען ישמעו אותה כלל בני האדם. מסיבה זו נשלחו גם שליחי ישוע לכל קצווי עולם (ראה אל הרומים י' 14-17, מעשי השליחים א' 8-9).

הישועה של אלוהים לא נועדה רק כדי להושיע את ישראל אלא את כלל הנבחרים מכל העמים, שהרי בית אלוהים נקרא בית תפילה לכל העמים (ישעיה נ"ו 7). מבחינת הישועה ומחיר הכפרה של אלוהים, אין כל הבדל בין היהודי לגוי (גלטים ג' 26-29).
לראיה, אלוהים אפילו שלח את יונה הנביא לבשר לאנשי נינווה כדי להצילם מעונש כבד ולקרא להם לחזרה בתשובה (יונה א-ד).

כאשר ייוושע עם ישראל וימלא את תכליתו, כל העמים יתברכו ופי כל העמים יימלא הלל והודיה לאלוהים (אל הרומים י"א 11-12).

מכאן, המחבר מבקש את ברכת אלוהים על ישראל, כדי שעם ישראל ימלא את ייעודו – להודיע אודות אלוהים וישועתו למען פאר שם אלוהים מפי כלל העמים.

פסוק 5 מציין את התקווה של משה רבנו הכתובה בספר דברים ל"ב 43: "ירננו גויים עמו…". הנבואה הזו החלה להתגשם בחג השבועות הראשון שלאחר מותו ותקומתו של המשיח ישוע. (אל הרומים ט"ו 10-11).

התקווה הזו תתגשם בפיהם של כלל יושבי תבל כאשר המשיח יחזור ויקים את מלכותו הארצית בת 1000 השנים. אז תורת אלוהים וצדקתו יושתו על כל עמי תבל. פסוק 5 מכיל מרכיבים מישעיה י"א המתארים את מלכות המשיח בארץ – שלטון של צדק וקדושה.

במילים קצרות ופשוטות, לברכה על עם ישראל יש תכלית, להפיץ את הוד אלוהים וישועתו לכלל העמים כדי שכולם יודו ויהללו את שמו. כך תתגשם תכלית בריאת האדם.

דוגמאות מעשיות מכתבי הקודש

לאחר שהסברתי את התוכן והמסר של המזמור, הבה נראה דוגמאות מעשיות מכתבי הקודש ואז נשאל עצמנו – מה כל זה אומר לי?

א. רחב הזונה מיריחו (ספר יהושוע ב' 9-13)

‏ ‎⁹‏ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ וְכִֽי־נָפְלָ֤ה אֵֽימַתְכֶם֙ עָלֵ֔ינוּ וְכִ֥י נָמֹ֛גוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶֽם׃ ‎^10‏ כִּ֣י שָׁמַ֗עְנוּ אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהוָ֜ה אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם בְּצֵאתְכֶ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֡ם לִשְׁנֵי֩ מַלְכֵ֨י הָאֱמֹרִ֜י אֲשֶׁ֨ר בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ לְסִיחֹ֣ן וּלְע֔וֹג אֲשֶׁ֥ר הֶחֱרַמְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃ ‎¹¹‏ וַנִּשְׁמַע֙ וַיִּמַּ֣ס לְבָבֵ֔נוּ וְלֹא־קָ֨מָה ע֥וֹד ר֛וּחַ בְּאִ֖ישׁ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֤וּא אֱלֹהִים֙ בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּֽחַת׃ ‎¹²‏ וְעַתָּ֗ה הִשָּֽׁבְעוּ־נָ֥א לִי֙ בַּֽיהוָ֔ה כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד וַעֲשִׂיתֶ֨ם גַּם־אַתֶּ֜ם עִם־בֵּ֤ית אָבִי֙ חֶ֔סֶד וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת׃ ‎¹³‏ וְהַחֲיִתֶ֞ם אֶת־אָבִ֣י וְאֶת־אִמִּ֗י וְאֶת־אַחַי֙ וְאֶת־אַחוֹתַי [אַחְיוֹתַ֔י] וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם וְהִצַּלְתֶּ֥ם אֶת־נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ מִמָּֽוֶת׃

רחב מפרטת ואומרת: אנו יודעים שאלוהים קיים, עושה ופועל, כי שמענו…

הנה בתקופה ללא טלפונים ולוויינים, כל העמים שמעו אודות מעשי אלוהים בקרב עם ישראל. תושבי יריחו ועמים תושבי יריחו שמעו אודות גבורת אלוהים בהוצאת עם ישראל ממצרים והדרכתם במדבר כנגד כל הסיכויים. מעשי אלוהים נועדו להיאמר וכל בני אדם נדרשים לשמוע אותם כדי להכיר את אלוהים וישועתו כדי להימשך אליו באמונה לישועה.
כך, דרך פעולת אלוהים בעם ישראל, שאר העמים יכלו להכיר שיהוה הינו אלוהי אמת וכולם נדרשים להאמין בו.

ב. דוגמא מחיי דניאל הנביא ושלושת רעיו (ראה ספר דניאל פרקים א'-ז')

דניאל ורעיו נלקחו לגלות בבבל בהיותם נערים צעירים. למרות גילם הצעיר, הם אחזו בתורת אלוהים וזכו להארת הפנים של אלוהים וברכתו.
ה' ברך אותם וענה לתפילתם. את כל הכבוד הם החזירו לאלוהים מיד ובאופן ברור. הם לא שייכו שום הצלחה לחכמתם וכוחם.
ומה התוצאה? גויים רבים (אנשים רבים) נחשפו לבשורה ואלו שנושעו היללו את שם אלוהים והודו לו.

התוצאה הייתה מדהימה: בסוף פרק ד' מלך בבל הגיע למסקנה שיהוה הינו אלוהי האמת ופיו היה מלא בהודיה ליהוה. מלך בבל ציווה על כל נתיניו לכבד את יהוה.

דניאל ד' 31-32: "ולקץ הימים נשאתי, אני נבוכדנאצר, עיני השמיימה ודעתי שבה אלי. את אל עליון ברכתי ולחי עולמים נתתי שבח והדר, לאל אשר שלטונו שלטון עולם ומלכותו לדור ודור, אשר למולו כל יושבי ארץ כאפס נחשבים, העושה כרצונו בצבא השמים וביושבי ארץ ואין מי שימחה בידו ויאמר לו: 'מה עשית.'"

אילו דניאל ורעיו לא היו מודים שכל הברכה נבעה מאלוהים, שאר השומעים לא היו משייכים את הגבורה לאלוהים ונכנעים לפניו.

דניאל ורעיו הבינו שלברכה שזכו לה יש תכלית ומטרה – להפיץ את ישועת אלוהים בקרב הגויים למען יפנו אליו לישועה ויפארו את שמו.

יישום

מה זה אומר לי? איך הברכה של אלוהים בחיי יכולה לגרום לסובבים אותי לפאר את שם אלוהים?

א. עליך להפנים שלברכה של אלוהים בחייך יש תכלית והיא להיות כלי בישור לסובבים אותך – משפחה, עבודה ושכנים

ב. מוטלת עליך ועל כל אחד מאיתנו החובה לשייך לאלוהים כל טובה בחיינו ולכוון את עיני השואלים לעבר ישוע, מקור חיינו וברכתנו.

ואיך כל הנאמר מתבטא במעשים?

הברכה מאלוהים והארת פניו מעניקה לנו את הכוח והאמונה לחיות בענווה, להתנהג בקדושה אחד עם השני. לאהוב איש את רעהו ולהיות רגישים אחד לצרכיו של השני.
החיים המשיחיים שלנו אינם נעשים במחתרת או בהסתר. אנשים סביבנו רואים ומרגישים שקיים בחיינו דבר מיוחד הדורש הסבר.

ברגע שהסובבים אותנו יודעים שאנו מאמינים בישוע, הם בוחנים כל פעולה ומילה בחיינו. הם בוחנים את חיי המשפחה שלנו, את הזוגיות שלנו (לאלו הנשואים). הם בוחנים את הצעקות או השקט והשלווה הבוקעים מהבית שלנו.
הם בוחנים את משמעת הילדים שלנו והתנהגותנו כלפי האנשים שבחוץ. הם בוחנים מי בא אלינו ועם מי אנו מתחברים.

הם בוחנים מה אנו רואים וממה אנו נהנים.

הם בוחנים את הדרך בה אנו משוחחים ודנים על נושאים שונים איתם. האם אנו אנשי שלום או ווכחנים הששים לידי ריב ועימות.

הם רואים ועדים לברכה של אלוהים בחיים שלנו.

הברכה שאלוהים מרעיף עלינו לא יכולה לעצור בדלת הכניסה של ביתנו, אלא חייבת לצאת החוצה ולהיות ידועה לכל מי שמעונין לשמוע.

לברכה של אלוהים בחיינו יש תכלית והיא לידע להפיץ את בשורת הישועה לכל אוזן ולב, כדי שרבים יחזרו בתשובה ויהללו את שם ה אדון.

החובה המוטלת עלינו היא להודות ולומר באופן ברור וישיר שמקור הברכה בחיינו נובע מאלוהים ומנוכחות רוח הקודש בחיינו בעקבות האמונה בישוע המשיח.

וכעת נשאלת השאלה:

האם אנו מעידים בעבודה שהצלחה נבעה מחסד אלוהים או שאנו שותקים ומאפשרים לאנשים להבין שהכל בזכותנו ויכולתנו האישית?

כשילדינו מצליחים והסובבים אותנו מפארים אותנו, האם אנו עוצרים ומתקנים אותם ומבהירים שכל ברכה וחסד מהאדון?

ראו מה קרה לחזקיהו המלך שהתגאה בתבוסת צבא אשור וניכס את ההצלחה לכוחו (מלכים-ב פרק כ')…

גם אני כאבא ורועה קהילה מתפלל בכל יום לאלוהים למען יברך את משפחתי ואת הקהילה. אני מתפלל במיוחד עבור משפחות שעוברות משברים בנישואין. משפחות בהן הבית הוא שדה קרב במקום גן-עדן.
אני מתחנן לאלוהים שייתן לי ולשאר משרתי הקהילה חכמה למען נשרת את צאנו בדרך המפארת אותו.

אני מתחנן בכל יום כדי שישמור אותי ואת משרתי הקהילה ללא דופי, שלא ניפול בחטא, למען נוכל להמשיך ולשרתו בטוהר וקדושה.

אני מתחנן בכל יום לברכה והארת הפנים של אלוהים על חיי וחיי היקרים לי, כדי שנוכל להיות עדות ראויה לכבוד אלוהים.

יש תכלית לברכה!

כיפא השליח כתב באיגרתו הראשונה בפרק ב' 12:

"הֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם בַּגּוֹיִם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיהַלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בְּיוֹם פְּקֻדָּה עַל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָם הִשְׁמִיצוּ אֶתְכֶם כְּעוֹשֵׂי רָעָה."

כיפא השליח כתב מילים דומות גם בפרק ד' 7-11. שם השליח הבהיר שחיי הקדושה והמוסר שלנו מושכים את תשומת לב הסובבים אותנו.
עלינו לזכור שהיכולת להתמיד בחיי קדושה ומוסר הם מתנת ברכה וחסד מאלוהים. מסיבה זו חשוב שהברכה הזו תשויך לאדון, כדי שעיני המביטים והבוחנים אותנו ידעו שמקור הברכה באדון ישוע. רק כך בעתיד גם הם יוכלו להלל ולפאר את שם האדון.

אזהרה: עדות כושלת ונפילה בחטא אינם נסתרים מעיני העולם הלא נושע. אדרבה, נראה שרבים משתוקקים לנצל את כישלוננו כדי לחלל את שם ישוע. אנא, למען שם האדון, נתפלל שנתמיד לחיות בטוהר וקדושה כדי ששם האדון לא יחולל בגללנו אלא יפואר.

ומה קורה אם אנו מרגישים רחוק מחסד אלוהים ותחת עונש כאילו אלוהים מסתיר פנים מאיתנו?
מה קורה אם החיים שלנו מלאים במשברים ומכות אינסופיות?

אם כך את או אתה מרגישים, אז הדבר הראשון שנכון לעשות זה לבחון באמת וכנות את ליבנו. לברר אם סטינו מדבר אלוהים או אם יש חטא פתוח בחיינו. אפילו לשאול אח או אחות נאמנים אם הם מבחינים בחטא בחיינו שאולי הפך להיות חלק מחיינו. אם מצאנו חטא שכזה, נכון להתוודות עליו מיד וללא דיחוי ולעשות שלום עם אלוהים ואדם.
אם לא מצאנו חטא שכזה, אז להמשיך ולהתפלל ולבקש מאלוהים חסד וחן לעמוד איתנים גם במשבר מתמשך.

לסיכום:

1. ברכה והארת פנים הם הברכות הכי גדולות שאלוהים יכול להעניק, והן שמורות לילדיו הנושעים. האם אתה נושע? אם לא, אל תחכה למחר!
2. לברכה של אלוהים בחיינו יש תכלית והיא להודיע את שם המשיח ישוע ברבים – למען ייוושעו אנשים.
3. האם חיי היומיום שלך, חיי הנישואין שלך מהווים כלי בישור לכבוד שם המשיח?

[1] Desmond T. Alexander, The City of God and The Goal of Creation (Wheaton, IL: Crossway, 2018), 80.