תנ"ך מבואר

ספר יהושוע פרק יח

1 וַיִּקָּהֲלוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה, וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם׃ 2 וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא־חָלְקוּ אֶת־נַחֲלָתָם; שִׁבְעָה שְׁבָטִים׃ 3 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; עַד־אָנָה אַתֶּם מִתְרַפִּים, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם, יהוה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם׃ 4 הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט; וְאֶשְׁלָחֵם, וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ לְפִי נַחֲלָתָם וְיָבֹאוּ אֵלָי׃ 5 וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים; יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל־גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב, וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ עַל־גְּבוּלָם מִצָּפוֹן׃ 6 וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת־הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים, וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה; וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה, לִפְנֵי יהוה אֱלֹהֵינוּ׃ 7 כִּי אֵין־חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי־כְהֻנַּת יהוה נַחֲלָתוֹ; וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, מֹשֶׁה עֶבֶד יהוה׃
8 וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ; וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הַהֹלְכִים לִכְתֹּב אֶת־הָאָרֶץ לֵאמֹר, לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ וְשׁוּבוּ אֵלַי, וּפֹה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי יהוה בְּשִׁלֹה׃ 9 וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל־סֵפֶר; וַיָּבֹאוּ אֶל־יְהוֹשֻׁעַ אֶל־הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה׃ 10 וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יהוה; וַיְחַלֶּק־שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם׃ {פ}


11 וַיַּעַל, גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי־בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיֵּצֵא גְּבוּל גּוֹרָלָם, בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה, וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף׃ 12 וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה מִן־הַיַּרְדֵּן; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל־כֶּתֶף יְרִיחוֹ מִצָּפוֹן, וְעָלָה בָהָר יָמָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹּצְאֹתָיו, מִדְבַּרָה בֵּית אָוֶן׃ 13 וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה, אֶל־כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה, הִיא בֵּית־אֵל; וְיָרַד הַגְּבוּל עַטְרוֹת אַדָּר, עַל־הָהָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית־חֹרוֹן תַּחְתּוֹן׃
14 וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת־יָם נֶגְבָּה, מִן־הָהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי בֵית־חֹרוֹן נֶגְבָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו, אֶל־קִרְיַת־בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים, עִיר בְּנֵי יְהוּדָה; זֹאת פְּאַת־יָם׃ 15 וּפְאַת־נֶגְבָּה מִקְצֵה קִרְיַת יְעָרִים; וְיָצָא הַגְּבוּל יָמָּה, וְיָצָא אֶל־מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ׃ 16 וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל־קְצֵה הָהָר, אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי גֵּי בֶן־הִנֹּם, אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה; וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל־כֶּתֶף הַיְבוּסִי נֶגְבָּה, וְיָרַד עֵין רֹגֵל׃ 17 וְתָאַר מִצָּפוֹן, וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ, וְיָצָא אֶל־גְּלִילוֹת, אֲשֶׁר־נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים; וְיָרַד אֶבֶן בֹּהַן בֶּן־רְאוּבֵן׃ 18 וְעָבַר אֶל־כֶּתֶף מוּל־הָעֲרָבָה צָפוֹנָה; וְיָרַד הָעֲרָבָתָה׃ 19 וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל־כֶּתֶף בֵּית־חָגְלָה צָפוֹנָה, והיה (וְהָיוּ) תצאותיו (תֹּצְאוֹת) הַגְּבוּל, אֶל־לְשׁוֹן יָם־הַמֶּלַח צָפוֹנָה, אֶל־קְצֵה הַיַּרְדֵּן נֶגְבָּה; זֶה גְּבוּל נֶגֶב׃ 20 וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל־אֹתוֹ לִפְאַת־קֵדְמָה; זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן לִגְבוּלֹתֶיהָ סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
21 וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם; יְרִיחוֹ וּבֵית־חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ׃ 22 וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית־אֵל׃ 23 וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה׃ 24 וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) וְהָעָפְנִי וָגָבַע; עָרִים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃ 25 גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת׃ 26 וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה׃ 27 וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל וְתַרְאֲלָה׃ 28 וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלָיִם גִּבְעַת קִרְיַת, עָרִים אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן; זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי־בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם׃ {פ}
נחלות השבטים הנותרים
1 כל בני עם ישראל נאספו בשִׁילֹה והקימו שם את אוהל מועד אחרי שהארץ כבר נכבשה. 2 עדיין נותרו שבעה שבטים מבני ישראל שלא קיבלו את נחלתם. 3 יהושע אמר לבני ישראל: "עד מתי תתעצלו ליישב את הארץ שנתן לכם ה' אלוהי אבותיכם? 4 מַנוּ שלושה אנשים מכל שבט ואשלח אותם לסייר בארץ כדי שיכתבו תיאור של חלוקתה לנחלות, ואחר כך יחזרו אליי. 5 עליכם לחלק את הארץ הנותרת לשבעה חלקים. שבט יהודה ישאר בנחלתו בדרום וצאצאי יוסף ישארו בנחלתם בצפון. 6 כִּתבו תיאור של חלוקת הארץ לשבעה חלקים, הביאו אותו אליי לכאן ואטיל עבורכם גורל לפני ה' אלוהינו. 7 ללויים אין נחלה ביניכם כי כהונת ה' היא נחלתם, ושבט גד, שבט ראובן וחצי שבט מנשה קיבלו ממשה עבד ה' את נחלתם בעבר הירדן המזרחי".
8 האנשים יצאו לדרך. יהושע ציווה על היוצאים לדרך לכתוב תיאור של הארץ: "לכו לסייר בארץ, כִּתבו תיאור שלה וחִזרו אליי, כאן בשילֹה אטיל עבורכם גורל לפני ה' ". 9 האנשים הלכו, סיירו בארץ וכתבו על מגילה תיאור של עריה על פי חלוקה לשבעה חלקים. לאחר מכן באו אל יהושע אל המחנה בשילֹה. 10 יהושע הטיל עבורם גורל בשילֹה לפני ה', ושם חילק את הארץ לבני ישראל לפי שבטים.
נחלת בנימין
11 זאת הנחלה שעלתה בגורל שבט בני בנימין ומשפחותיהם, הגורל שהוטל קבע את נחלתם בין נחלת בני יהודה לבין נחלת בני יוסף: 12 הגבול הצפוני שלהם התחיל בירדן, עלה אל הצד הצפוני של יריחו, המשיך לעלות באזור ההר מערבה ויצא במדבר בית אָוֶון. 13 משם עבר הגבול ללוּז (בית אל) מצִדה הדרומי וירד לעַטְרוֹת אַדָר דרך אזור ההר שמדרום לבית חוֹרוֹן תחתון.
14 הגבול המערבי פנה מדרום לאזור ההר שמדרום לבית חורון והסתיים בקריית בַּעַל (קריית יְעָרִים), אחת הערים של בני יהודה. זהו הגבול המערבי. 15 הגבול הדרומי התחיל מקצה קריית יערים ממערב ויצא לכיוון מעיין מֵי נֶפְתוֹחַ. 16 משם ירד הגבול לרגלי ההר שמול גֵיא בן הינוֹם שמצפון לעמק רפאים. משם ירד הגבול לגיא הינום מהצד הדרומי של עיר היבוסים עד עין רוֹגֵל, 17 ואז פנה צפונה, הגיע לעין שמש והמשיך לגלילות שמול מעלה אדומים. משם ירד לאבן בוֹהַן בן ראובן. 18 אחר כך ירד מצפון לבית הערבה אל עמק הירדן, 19 משם עבר מהצד הצפוני של בית חָגְלָה והסתיים בקצה הצפוני של ים המלח, שהוא גם קצהו הדרומי של הירדן. זהו הגבול הדרומי. 20 הירדן היה הגבול המזרחי. אלה גבולות הנחלה שניתנה לבני בנימין לפי משפחותיהם.
21 אלה הערים שהיו בנחלת שבט בני בנימין ומשפחותיהם: יריחו, בית חָגלָה, עמק קְצִיץ, 22 בית הערבה, צְמָרַיִים, בית אל, 23 הָעַוִוים, הַפָּרָה, עָפְרָה, 24 כפר הָעַמוֹנָה, הָעָפְנִי וגֶבַע – שתים עשרה ערים והכפרים שסביבן. 25 גִבְעוֹן, הָרָמָה, בְּאֵרוֹת, 26 הַמִצְפֶּה, הַכְּפִירָה, המוֹצָה, 27 רֶקֶם, יִרְפְּאֵל, תַרְאֲלָה, 28 צֵלַע, אֶלֶף, היבוסי (ירושלים), גִבְעַת וקִרְיַית – ארבע עשרה ערים והכפרים שסביבן. זאת הנחלה שניתנה לבני בנימין לפי משפחותיהם.