תנ"ך מבואר

ספר יהושוע פרק ו

1 וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא׃ {ס} 2 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ, רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ, אֶת־יְרִיחוֹ וְאֶת־מַלְכָּהּ; גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל׃ 3 וְסַבֹּתֶם אֶת־הָעִיר, כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, הַקֵּיף אֶת־הָעִיר פַּעַם אֶחָת; כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים׃ 4 וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, תָּסֹבּוּ אֶת־הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהַכֹּהֲנִים, יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת׃ 5 וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, בשמעכם (כְּשָׁמְעֲכֶם) אֶת־קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל־הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה; וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ׃
6 וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן אֶל־הַכֹּהֲנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, שְׂאוּ אֶת־אֲרוֹן הַבְּרִית; וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים, יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים, לִפְנֵי אֲרוֹן יהוה׃ 7 ויאמרו (וַיֹּאמֶר) אֶל־הָעָם, עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת־הָעִיר; וְהֶחָלוּץ, יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יהוה׃ 8 וַיְהִי, כֶּאֱמֹר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־הָעָם, וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי יהוה, עָבְרוּ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת; וַאֲרוֹן בְּרִית יהוה, הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם׃ 9 וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ, לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים, תקעו (תֹּקְעֵי) הַשּׁוֹפָרוֹת; וְהַמְאַסֵּף, הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן, הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת׃ 10 וְאֶת־הָעָם צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר, לֹא תָרִיעוּ וְלֹא־תַשְׁמִיעוּ אֶת־קוֹלְכֶם, וְלֹא־יֵצֵא מִפִּיכֶם דָּבָר; עַד יוֹם אָמְרִי אֲלֵיכֶם הָרִיעוּ וַהֲרִיעֹתֶם׃
11 וַיַּסֵּב אֲרוֹן־יהוה אֶת־הָעִיר, הַקֵּף פַּעַם אֶחָת; וַיָּבֹאוּ הַמַּחֲנֶה, וַיָּלִינוּ בַּמַּחֲנֶה׃ {פ}
12 וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר; וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־אֲרוֹן יהוה׃ 13 וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיֹּבְלִים, לִפְנֵי אֲרוֹן יהוה, הֹלְכִים הָלוֹךְ, וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת; וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְהַמְאַסֵּף, הֹלֵךְ אַחֲרֵי אֲרוֹן יהוה, הולך (הָלוֹךְ) וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת׃ 14 וַיָּסֹבּוּ אֶת־הָעִיר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי פַּעַם אַחַת, וַיָּשֻׁבוּ הַמַּחֲנֶה; כֹּה עָשׂוּ שֵׁשֶׁת יָמִים׃
15 וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, וַיָּסֹבּוּ אֶת־הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים; רַק בַּיּוֹם הַהוּא, סָבְבוּ אֶת־הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים׃ 16 וַיְהִי בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית, תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוֹפָרוֹת; וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־הָעָם הָרִיעוּ, כִּי־נָתַן יהוה לָכֶם אֶת־הָעִיר׃ 17 וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל־אֲשֶׁר־בָּהּ לַיהוָה; רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה, הִיא וְכָל־אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת, כִּי הֶחְבְּאַתָה, אֶת־הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ׃ 18 וְרַק־אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן־הַחֵרֶם, פֶּן־תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן־הַחֵרֶם; וְשַׂמְתֶּם אֶת־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם, וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ׃ 19 וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב, וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה; אוֹצַר יהוה יָבוֹא׃
20 וַיָּרַע הָעָם, וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת; וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת־קוֹל הַשּׁוֹפָר, וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ, וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ, וַיִּלְכְּדוּ אֶת־הָעִיר׃ 21 וַיַּחֲרִימוּ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּעִיר, מֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי־חָרֶב׃
22 וְלִשְׁנַיִם הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אֶת־הָאָרֶץ אָמַר יְהוֹשֻׁעַ, בֹּאוּ בֵּית־הָאִשָּׁה הַזּוֹנָה; וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם אֶת־הָאִשָּׁה וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתֶּם לָהּ׃ 23 וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים, וַיֹּצִיאוּ אֶת־רָחָב וְאֶת־אָבִיהָ וְאֶת־אִמָּהּ וְאֶת־אַחֶיהָ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ, וְאֵת כָּל־מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ; וַיַּנִּיחוּם, מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל׃ 24 וְהָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּהּ; רַק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וּכְלֵי הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל, נָתְנוּ אוֹצַר בֵּית־יהוה׃ 25 וְאֶת־רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת־בֵּית אָבִיהָ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ הֶחֱיָה יְהוֹשֻׁעַ, וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה; כִּי הֶחְבִּיאָה אֶת־הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר־שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לְרַגֵּל אֶת־יְרִיחוֹ׃ {פ}
26 וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ, בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר; אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יהוה, אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת־הָעִיר הַזֹּאת אֶת־יְרִיחוֹ, בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה, וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ׃
27 וַיְהִי יהוה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ; וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל־הָאָרֶץ׃
כיבוש יריחו
1 יריחו הייתה סגורה לחלוטין בגלל בני ישראל. איש לא יצא ממנה ואיש לא נכנס אליה. 2 ה' אמר ליהושע: "אתן בידך את יריחו, את מלכה ואת לוחמיה. 3 כל לוחמי ישראל יקיפו את העיר במשך שישה ימים, פעם אחת כל יום. 4 שבעה כוהנים ישאו שבעה שופרות מקרן אַיִל וילכו לפני ארון ה'. ביום השביעי תקיפו את העיר שבע פעמים, והכוהנים יתקעו בשופרות. 5 כאשר תשמעו אותם תוקעים בשופרות תקיעה ממושכת, יריע כל העם בקול חזק. חומת העיר תיפול והעם יכנס לעיר, כל איש היישר מהמקום שיעמוד בו".
6 יהושע בן נון קרא לכוהנים ואמר להם: "קחו את ארון הברית. שבעה כוהנים ישאו שבעה שופרות מקרן איִל וילכו לפני ארון ה' ". 7 לעם אמר: "הקיפו את העיר. החלוץ [החלוץ – קבוצת הלוחמים המובילה] ילך לפני ארון ה' ". 8 לאחר שדיבר יהושע אל העם, הלכו שבעת הכוהנים שנשאו שבעה שופרות מקרן איל לפני ארון ה' ותקעו בשופרות. ארון ברית ה' הלך אחריהם. 9 החלוץ הלך לפני הכוהנים שתקעו בשופרות, והמאסף [המאסף – קבוצת הלוחמים שהולכת אחרונה] הלך אחרי הארון לקול תקיעת השופרות. 10 יהושע ציווה על העם: "אל תרימו קול ואל תשמיעו מילה. אל תאמרו דבר עד שאומַר לכם, 'הריעו!'. ואז, הריעו בקול חזק".
11 ארון ה' הקיף את העיר פעם אחת, ואז חזרו כולם למחנה ולנו בו.
12 יהושע קם מוקדם בבוקר. הכוהנים נשאו את ארון ה', 13 ושבעה כוהנים שנשאו שבעה שופרות מקרן איִל הלכו לפני ארון ה' ותקעו בשופרות. החלוץ הלך לפניהם, והמאסף הלך אחרי ארון ה' לקול תקיעת השופרות. 14 ביום השני הקיפו את העיר פעם אחת וחזרו למחנה. כך הם עשו במשך שישה ימים.
15 ביום השביעי הם קמו כאשר עלה השחר והקיפו את העיר כפי שעשו בימים האחרים, אלא שבאותו יום הקיפו את העיר שבע פעמים. 16 בפעם השביעית, כאשר תקעו הכוהנים בשופרות, אמר יהושע לעם: "הריעו בקול חזק כי ה' נותן לכם את העיר! 17 העיר תהיה חרם לה', היא וכל מה שיש בה. רק רחב הזונה תישאר בחיים, היא וכל בני משפחתה, כי היא החביאה את השליחים ששלחנו. 18 עליכם להיזהר מהחרם. אם תיקחו ממנו, תהפכו את מחנה ישראל לחרם ותביאו עליו אסון. 19 כל הכסף, הזהב, כלי הנחושת והברזל שייכים לה', יש להביא אותם לאוצר ה' ".
20 העם הריע והכוהנים תקעו בשופרות. כששמע העם את השופרות, הוא הריע בקול חזק והחומה נפלה. העם נכנס לעיר, כל איש היישר מהמקום שעמד בו. כך השתלטו בני ישראל על העיר. 21 הם הרגו את כל מי שהיה בעיר – כל איש ואישה, כל נער וזקן, כל שור, שה וחמור.
22 יהושע אמר לשני האנשים שריגלו בארץ: "לכו אל בית הזונה והוציאו משם אותה ואת כל בני משפחתה, כפי שנשבעתם לה' ". 23 המרגלים הוציאו את רחב ואת אביה, את אמה, את אחֶיה, את כל בני משפחתה ואת כל קרוביה, והביאו אותם אל מחוץ למחנה ישראל. 24 את העיר ואת כל מה שהיה בה שרפו. רק את הכסף והזהב, את כלי הנחושת והברזל שמוּ באוצר בית ה'. 25 אבל את רחב הזונה, את בני משפחתה ואת כל קרוביה השאיר יהושע בחיים, כי החביאה את המרגלים ששלח לרַגל ביריחו. היא חיה בין בני ישראל עד היום.
26 באותה עת השביע יהושע את העם: "האיש שיבנה את העיר הזאת – את יריחו – יקולל על ידי ה'. בנו הבכור ימות כשיבנה את יסודות העיר, ובנו הצעיר ימות כאשר יקים את שעריה".
27 ה' היה עם יהושע ושמו נודע בין כל עמי האזור.