תנ"ך מבואר

ספר יהושוע פרק י

1 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי־צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלָיִם, כִּי־לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת־הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, כֵּן־עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ; וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת־יִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם׃ 2 וַיִּירְאוּ מְאֹד, כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה; וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן־הָעַי, וְכָל־אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים׃ 3 וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי־צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלָיִם, אֶל־הוֹהָם מֶלֶךְ־חֶבְרוֹן וְאֶל־פִּרְאָם מֶלֶךְ־יַרְמוּת וְאֶל־יָפִיעַ מֶלֶךְ־לָכִישׁ וְאֶל־דְּבִיר מֶלֶךְ־עֶגְלוֹן לֵאמֹר׃ 4 עֲלוּ־אֵלַי וְעִזְרֻנִי, וְנַכֶּה אֶת־גִּבְעוֹן; כִּי־הִשְׁלִימָה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
5 וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, מֶלֶךְ יְרוּשָׁלָיִם מֶלֶךְ־חֶבְרוֹן מֶלֶךְ־יַרְמוּת מֶלֶךְ־לָכִישׁ מֶלֶךְ־עֶגְלוֹן, הֵם וְכָל־מַחֲנֵיהֶם; וַיַּחֲנוּ עַל־גִּבְעוֹן, וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ׃ 6 וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן אֶל־יְהוֹשֻׁעַ אֶל־הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר, אַל־תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ; עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ, כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ, כָּל־מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר׃
7 וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ מִן־הַגִּלְגָּל, הוּא וְכָל־עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ, וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל׃ {פ}
8 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ אַל־תִּירָא מֵהֶם, כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים; לֹא־יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ׃
9 וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם; כָּל־הַלַּיְלָה עָלָה מִן־הַגִּלְגָּל׃ 10 וַיְהֻמֵּם יהוה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכֵּם מַכָּה־גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן; וַיִּרְדְּפֵם, דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית־חוֹרֹן, וַיַּכֵּם עַד־עֲזֵקָה וְעַד־מַקֵּדָה׃ 11 וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית־חוֹרֹן וַיהוה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן־הַשָּׁמַיִם עַד־עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ; רַבִּים, אֲשֶׁר־מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב׃ {ס}

12 אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה, בְּיוֹם, תֵּת יהוה אֶת־הָאֱמֹרִי, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל,
שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן׃
13 וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד־יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו, הֲלֹא־הִיא כְתוּבָה עַל־סֵפֶר הַיָּשָׁר; וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא־אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים׃ 14 וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ יהוה בְּקוֹל אִישׁ; כִּי יהוה, נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל׃ {פ}

15 וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, אֶל־הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה׃ 16 וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה; וַיֵּחָבְאוּ בַמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה׃
17 וַיֻּגַּד לִיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר; נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים, נֶחְבְּאִים בַּמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה׃
18 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ, גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל־פִּי הַמְּעָרָה; וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם׃ 19 וְאַתֶּם אַל־תַּעֲמֹדוּ, רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם, וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם; אַל־תִּתְּנוּם, לָבוֹא אֶל־עָרֵיהֶם, כִּי נְתָנָם יהוה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם׃
20 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה־מְאֹד עַד־תֻּמָּם; וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם, וַיָּבֹאוּ אֶל־עָרֵי הַמִּבְצָר׃ 21 וַיָּשֻׁבוּ כָל־הָעָם אֶל־הַמַּחֲנֶה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ מַקֵּדָה בְּשָׁלוֹם; לֹא־חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת־לְשֹׁנוֹ׃ 22 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ, פִּתְחוּ אֶת־פִּי הַמְּעָרָה; וְהוֹצִיאוּ אֵלַי, אֶת־חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן־הַמְּעָרָה׃
23 וַיַּעֲשׂוּ כֵן, וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו, אֶת־חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן־הַמְּעָרָה; אֵת מֶלֶךְ יְרוּשָׁלָיִם, אֶת־מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶת־מֶלֶךְ יַרְמוּת, אֶת־מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶת־מֶלֶךְ עֶגְלוֹן׃ 24 וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת־הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל־כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֶל־קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ, קִרְבוּ, שִׂימוּ אֶת־רַגְלֵיכֶם, עַל־צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה; וַיִּקְרְבוּ, וַיָּשִׂימוּ אֶת־רַגְלֵיהֶם עַל־צַוְּארֵיהֶם׃ 25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תֵּחָתּוּ; חִזְקוּ וְאִמְצוּ, כִּי כָכָה, יַעֲשֶׂה יהוה לְכָל־אֹיְבֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם׃
26 וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי־כֵן וַיְמִיתֵם, וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים; וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל־הָעֵצִים עַד־הָעָרֶב׃ 27 וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים, וַיַּשְׁלִכֻם, אֶל־הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ־שָׁם; וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל־פִּי הַמְּעָרָה, עַד־עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה׃ {פ}


28 וְאֶת־מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיַּכֶּהָ לְפִי־חֶרֶב וְאֶת־מַלְכָּהּ, הֶחֱרִם אוֹתָם, וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד; וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ׃ 29 וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה לִבְנָה; וַיִּלָּחֶם עִם־לִבְנָה׃ 30 וַיִּתֵּן יהוה גַּם־אוֹתָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְאֶת־מַלְכָּהּ, וַיַּכֶּהָ לְפִי־חֶרֶב, וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ, לֹא־הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד; וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ׃ {ס}
31 וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה; וַיִּחַן עָלֶיהָ, וַיִּלָּחֶם בָּהּ׃ 32 וַיִּתֵּן יהוה אֶת־לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וַיַּכֶּהָ לְפִי־חֶרֶב, וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ; כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לְלִבְנָה׃ {פ} 33 אָז עָלָה, הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר, לַעְזֹר אֶת־לָכִישׁ; וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת־עַמּוֹ, עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לוֹ שָׂרִיד׃ 34 וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה; וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ, וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ׃ 35 וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי־חֶרֶב, וְאֵת כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ, בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים; כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לְלָכִישׁ׃ {פ} 36 וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מֵעֶגְלוֹנָה חֶבְרוֹנָה; וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ׃ 37 וַיִּלְכְּדוּהָ וַיַּכּוּהָ־לְפִי־חֶרֶב וְאֶת־מַלְכָּהּ וְאֶת־כָּל־עָרֶיהָ וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ לֹא־הִשְׁאִיר שָׂרִיד, כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לְעֶגְלוֹן; וַיַּחֲרֵם אוֹתָהּ, וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ׃ {ס} 38 וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ דְּבִרָה; וַיִּלָּחֶם עָלֶיהָ׃ 39 וַיִּלְכְּדָהּ וְאֶת־מַלְכָּהּ וְאֶת־כָּל־עָרֶיהָ וַיַּכּוּם לְפִי־חֶרֶב, וַיַּחֲרִימוּ אֶת־כָּל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד; כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֶבְרוֹן, כֵּן־עָשָׂה לִדְבִרָה וּלְמַלְכָּהּ, וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּהּ׃
40 וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת, וְאֵת כָּל־מַלְכֵיהֶם, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד; וְאֵת כָּל־הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה, יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 41 וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד־עַזָּה; וְאֵת כָּל־אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד־גִּבְעוֹן׃ 42 וְאֵת כָּל־הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת־אַרְצָם, לָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת; כִּי, יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל׃ 43 וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, אֶל־הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה׃ {פ}
שמש בגבעון דום
1 אֲדוֹנִי-צֶדֶק מלך ירושלים שמע שיהושע כבש את העיי והרס אותה, ושעשה לעיי ולמלכה מה שעשה ליריחו ולמלכה. הוא גם שמע שתושבי גבעון כרתו ברית שלום עם ישראל וחיו ביניהם. 2 המלך ובני עמו נבהלו מאוד כי גבעון הייתה עיר גדולה כמו הערים שהיה בהן מלך. היא הייתה גדולה גם מהעיי, וכל אנשיה היו לוחמים מנוסים. 3 אדוני-צדק מלך ירושלים שלח בקשה להוֹהָם מלך חברון, לפִרְאָם מלך יַרְמוּת, ליָפִיעַ מלך לָכִיש ולדְבִיר מלך עֶגְלוֹן: 4 "עלו אליי ועִזרו לי לתקוף את גבעון כיוון שעשתה שלום עם יהושע ועם בני ישראל".
5 חמשת מלכי האמורים: מלך ירושלים, מלך חברון, מלך ירמות, מלך לכיש ומלך עגלון נאספו עם צבאותיהם. הם חנו מול גבעון ונלחמו בה. 6 אנשי גבעון שלחו הודעה ליהושע, אל המחנה בגִלגל: "אל תעזוב אותנו, עבדיך. עלה אלינו מהר! הצל אותנו ועזור לנו, כי כל מלכי האמורים תושבי אזור ההר נאספו נגדנו".
7 יהושע עלה מגלגל עם כל אנשי הצבא וכל הלוחמים המנוסים.
8 ה' אמר ליהושע: "אל תפחד מהאמורים, אתן אותם בידיך, איש מהם לא יוכל לעמוד בפניך".
9 יהושע הלך מגלגל במשך כל הלילה ותקף את האמורים בפתאומיות. 10 ה' גרם למהומה ולפחד בלב האמורים מפני ישראל. צבא ישראל פגע בהם קשות בגבעון, ורדף אחריהם בדרך מעלה בית חורון. הוא הרג את הלוחמים שלהם לאורך כל הדרך עד עֲזֵקָה ועד מַקֵדָה. 11 כאשר ברחו האמורים מפני בני ישראל, השליך עליהם ה' אבנים גדולות מהשמים במורד בית חורון, כל הדרך עד עזקה, והם נהרגו. מספר האנשים שמתו מאבני הברד היה גדול ממספר האנשים שהרגו בני ישראל.
12 ביום שנתן ה' את האמורים בידי בני ישראל, אמר יהושע לה' בנוכחות בני ישראל:
"שמש, עִצרי בגבעון, וירח בעמק איילון!".
13 השמש עצרה והירח עמד עד שנקם העם באויביו – כך כתוב במגילת היָשָׁר. השמש עמדה באמצע השמים בערך יום שלם ולא מיהרה לשקוע. 14 יום כזה לא היה לפני כן או אחרי כן, יום שבו שמע ה' בקול אדם. ה' נלחם למען ישראל.
סופם של חמשת המלכים
15 יהושע וכל בני ישראל חזרו למחנה שבגלגל, 16 וחמשת המלכים נמלטו והסתתרו במערה במַקֵדָה.
17 "מצאנו את חמשת המלכים מסתתרים במערה במקדה", נאמר ליהושע.
18 יהושע אמר: "סִתמו את פתח המערה באבנים גדולות והציבו עליה שומרים. 19 אבל אתם, אל תעצרו, רִדפו אחרי אויביכם והתקיפו אותם מאחור. אל תיתנו להם להגיע לערים שלהם, ה' אלוהיכם יתן אותם בידיכם".
20 יהושע ובני ישראל סיימו להילחם באמורים ולהרוג אותם עד שכמעט לא נותר מהם איש. אמורים מעטים ברחו לערים המבוצרות. 21 צבא ישראל חזר בשלום אל יהושע במחנה שבמקדה. מאז לא העז איש לומר דבר נגד בני ישראל. 22 יהושע ציווה: "פִתחו את פתח המערה והוציאו אליי את חמשת המלכים".
23 הם עשו זאת. הם הוציאו אליו מהמערה את חמשת המלכים: את מלך ירושלים, את מלך חברון, את מלך ירמות, את מלך לכיש ואת מלך עגלון. 24 כאשר הוציאו את המלכים אל יהושע, הוא קרא לכל צבא ישראל ואמר לקציני הצבא שהלכו אתו: "גשו ושימו את רגליכם על צווארי המלכים האלה". הם ניגשו ושמו את רגליהם על צווארי המלכים. 25 יהושע אמר להם: "אל תפחדו ואל תחששו, הֱיו חזקים ואמיצים כי ככה יעשה ה' לכל האויבים שילחמו בכם".
26 לאחר מכן הרג יהושע את המלכים ותלה את גופותיהם על חמישה עצים, שם נשארו תלויים עד הערב. 27 כאשר שקעה השמש ציווה יהושע להוריד אותם מהעצים ולהשליך אותם אל המערה שהסתתרו בה. את פתח המערה סתמו באבנים גדולות שעומדות שם עד היום.
כיבוש דרום כנען
28 ביום ההוא כבש יהושע את מקדה והרג את תושביה ואת מלכה. הוא השמיד את כל התושבים בעיר ולא השאיר מהם איש. הוא עשה למלך מקדה מה שעשה למלך יריחו. 29 יהושע עבר עם כל צבא ישראל ממקדה ללִבְנָה ונלחם בה. 30 גם אותה ואת מלכה נתן ה' ביד ישראל. יהושע הרג את כל תושבי העיר ולא השאיר מהם איש, ולמלכה עשה מה שעשה למלך יריחו.
31 מלִבנה עבר יהושע עם כל צבא ישראל ללָכִיש. הוא חנה מולה ונלחם בה. 32 ה' נתן את לכיש ביד ישראל. בתוך יומיים כבש אותה יהושע והרג את כל תושביה, כפי שעשה ללִבנה. 33 הוֹרָם מלך גֶזֶר עלה לעזור ללכיש. יהושע הרג אותו ואת הצבא שהיה אתו, עד שלא נשאר מהם איש. 34 לאחר מכן עבר יהושע עם כל צבא ישראל מלכיש לעֶגְלוֹן. הם חנו מולה ונלחמו בה. 35 באותו יום כבשו את עגלון והרגו את תושביה. יהושע השמיד את כל תושבי העיר ולא השאיר מהם איש, כפי שעשה ללכיש. 36 מעגלון עלו יהושע וכל צבא ישראל לחברון ונלחמו בה. 37 הם כבשו אותה, הרגו את מלכה, את כל תושבי הערים שבשליטתה ואת כל תושביה. יהושע לא השאיר מהם איש, כפי שעשה לעגלון. הוא הרס אותה והשמיד את כל תושביה. 38 משם חזר יהושע עם כל צבא ישראל לדְביר ונלחם בה. 39 הוא כבש אותה ואת הערים שבשליטתה ותפס את מלכה. חייליו הרגו את כל התושבים. הם השמידו את כל תושבי העיר ולא השאירו מהם איש. יהושע עשה לדביר ולמלכה כפי שעשה לחברון וכפי שעשה ללִבנה ולמלכה.
40 יהושע כבש את כל אזורי הארץ האלה: את אזור ההר, את הנגב, את השפלה, את מורדות ההרים, ואת כל מלכיהם הכניע. הוא לא השאיר מהם איש. הוא השמיד את כל תושבי האזור, כפי שציווה ה' אלוהי ישראל. 41 יהושע כבש את כל האזור מקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ ועד עזה, את כל אזור גושֶׁן עד גִבעון. 42 את כל המלכים האלה הכניע יהושע וכבש את הממלכות שלהם במסע כיבוש אחד, כי ה' אלוהי ישראל נלחם למען ישראל. 43 אחר כך חזרו יהושע וכל צבא ישראל אל המחנה בגלגל.