תנ"ך מבואר

ספר יהושוע פרק יא

1 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ־חָצוֹר; וַיִּשְׁלַח, אֶל־יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן, וְאֶל־מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל־מֶלֶךְ אַכְשָׁף׃ 2 וְאֶל־הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן, בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה; וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם׃ 3 הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם, וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר; וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן, בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה׃ 4 וַיֵּצְאוּ הֵם, וְכָל־מַחֲנֵיהֶם עִמָּם, עַם־רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־הַיָּם לָרֹב; וְסוּס וָרֶכֶב רַב־מְאֹד׃ 5 וַיִּוָּעֲדוּ, כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה; וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל־מֵי מֵרוֹם, לְהִלָּחֵם עִם־יִשְׂרָאֵל׃ {פ} 6 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ אַל־תִּירָא מִפְּנֵיהֶם, כִּי־מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת, אָנֹכִי נֹתֵן אֶת־כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל; אֶת־סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר, וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ׃

7 וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל־עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם עַל־מֵי מֵרוֹם פִּתְאֹם; וַיִּפְּלוּ בָּהֶם׃ 8 וַיִּתְּנֵם יהוה בְּיַד־יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם, וַיִּרְדְּפוּם עַד־צִידוֹן רַבָּה, וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם, וְעַד־בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה; וַיַּכֻּם עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לָהֶם שָׂרִיד׃ 9 וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר־לוֹ יהוה; אֶת־סוּסֵיהֶם עִקֵּר, וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ׃ {ס} 10 וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת־חָצוֹר, וְאֶת־מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב; כִּי־חָצוֹר לְפָנִים, הִיא רֹאשׁ כָּל־הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה׃ 11 וַיַּכּוּ אֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ לְפִי־חֶרֶב הַחֲרֵם, לֹא נוֹתַר כָּל־נְשָׁמָה; וְאֶת־חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ׃ 12 וְאֶת־כָּל־עָרֵי הַמְּלָכִים־הָאֵלֶּה וְאֶת־כָּל־מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ וַיַּכֵּם לְפִי־חֶרֶב הֶחֱרִים אוֹתָם; כַּאֲשֶׁר צִוָּה, מֹשֶׁה עֶבֶד יהוה׃ 13 רַק כָּל־הֶעָרִים, הָעֹמְדוֹת עַל־תִּלָּם, לֹא שְׂרָפָם יִשְׂרָאֵל; זוּלָתִי אֶת־חָצוֹר לְבַדָּהּ שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ׃ 14 וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה, בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; רַק אֶת־כָּל־הָאָדָם הִכּוּ לְפִי־חֶרֶב, עַד־הִשְׁמִדָם אוֹתָם, לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל־נְשָׁמָה׃ 15 כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, כֵּן־צִוָּה מֹשֶׁה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ; וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, לֹא־הֵסִיר דָּבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר־צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה׃
16 וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ הַזֹּאת, הָהָר וְאֶת־כָּל־הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל־אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן, וְאֶת־הַשְּׁפֵלָה וְאֶת־הָעֲרָבָה; וְאֶת־הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה׃ 17 מִן־הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר, וְעַד־בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, תַּחַת הַר־חֶרְמוֹן; וְאֵת כָּל־מַלְכֵיהֶם לָכַד, וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם׃ 18 יָמִים רַבִּים, עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כָּל־הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה׃ 19 לֹא־הָיְתָה עִיר, אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן; אֶת־הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה׃ 20 כִּי מֵאֵת יהוה הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת־לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת־יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם, לְבִלְתִּי הֱיוֹת־לָהֶם תְּחִנָּה; כִּי לְמַעַן הַשְׁמִידָם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֶת־מֹשֶׁה׃ {ס}
21 וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיַּכְרֵת אֶת־הָעֲנָקִים מִן־הָהָר מִן־חֶבְרוֹן מִן־דְּבִר מִן־עֲנָב, וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה, וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל; עִם־עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ׃ 22 לֹא־נוֹתַר עֲנָקִים, בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; רַק, בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ׃ 23 וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ, כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה, וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם; וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה׃ {פ}
הניצחון על מלכי הצפון
1 כאשר שמע על כך יבין מלך חצור, הוא שלח הודעה ליובָב מלך מָדוֹן, למלך שִׁמְרוֹן, למלך אַכְשָׁף 2 ולמלכים שמצפון בהרי הגליל, בצפון עמק הירדן שמדרום לכינרת, בשפלת החוף ובאזור דור שבמערב. 3 הוא שלח הודעה לכנענים שממזרח וממערב, לאמורים, לחיתים, לפריזים, ליבוסים שבאזור ההר ולחיווים שלרגלי החרמון באזור מצפָּה. 4 הם יצאו עם הצבאות שלהם, המון רב כגרגירי החול שעל שפת הים. היו להם גם הרבה מאוד סוסים ומרכבות. 5 כל המלכים האלה נאספו יחד, הגיעו למֵי מֵרוֹם וחנו שם כדי להילחם בישראל. 6 ה' אמר ליהושע: "אל תפחד מפניהם כי מחר, בשעה זו, אגרום לכך שישראל יהרוג את כולם. אתה תטיל מום בסוסיהם ותשרוף את מרכבותיהם".
7 יהושע בא עם צבאו למי מֵרום ותקף את צבאות המלכים בפתאומיות. 8 ה' נתן את האויבים בידי ישראל. בני ישראל ניצחו אותם ורדפו אחריהם עד צידון הגדולה, עד מִשְׂרְפוֹת מַיִם ועד בקעת מִצְפֶּה שבמזרח. הם הרגו אותם עד שלא נשאר מהם איש. 9 יהושע עשה להם כפי שאמר לו ה' לעשות: הוא הטיל מום בסוסיהם ושרף את מרכבותיהם. 10 כשחזר יהושע מהמרדף, הוא כבש את חצור והרג את מלכה (כי חצור הייתה בעבר ראש כל הממלכות האלה). 11 חייליו הרגו את כל תושביה. הם השמידו אותם עד שלא נשאר מהם איש, ואת העיר שרפו. 12 יהושע כבש את כל ערי המלכים האלה, תפס את מלכיהן והרג אותם ואת תושביהן. הוא השמיד אותם כפי שציווה משה עבד ה'. 13 אבל צבא ישראל לא שרף את הערים שעל הגבעות, רק את חצור שרף יהושע. 14 את כל הרכוש והבהמות לקחו בני ישראל מהערים, אבל את כל בני האדם הרגו עד שהשמידו אותם לגמרי ולא נשאר מהם איש. 15 יהושע עשה כפי שציווה ה' על משה עבדו וכפי שציווה משה על יהושע. הוא לא החסיר דבר מכל מה שציווה ה' על משה.
16 יהושע כבש את כל אזורי הארץ האלה: את אזור ההר ואת כל הנגב, את כל אזור גושן, את השפלה ואת עמק הירדן, את הרי אפרים והשפלה שלידם, 17 מההר החָלק שהדרך לשׂעִיר עולה ממנו, ועד בַּעַל גָד שבבקעת הלבנון לרגלי הר חרמון. את כל מלכיהם תפס והרג. 18 יהושע נלחם במלכים האלה זמן רב. 19 מלבד החיווים תושבי גבעון לא הייתה עיר שעשתה שלום עם בני ישראל. את כולן כבשו ישראל במלחמה, 20 כי ה' הוא שהִקשה את לבם לצאת למלחמה בישראל כדי שיושמדו ללא רחמים, כפי שציווה ה' על משה.
21 באותו זמן יצא יהושע להשמיד את הענקים מאזור ההר, מחברון, מדביר, מעֲנָב ומכל הרי יהודה ואפרים. יהושע השמיד אותם וכבש את עריהם. 22 באזור שכבשו בני ישראל לא נותרו ענקים. רק בעזה, בגת ובאשדוד נשארו. 23 יהושע כבש את כל הארץ כפי שציווה ה' על משה. הוא חילק את הארץ ונתן לישראל נחלות לפי השבטים. אז פסקו המלחמות בארץ.