הושע פרק ה פסוקים 1-15. האחריות על כתפי המנהיגים הנביא הושע ממשיך בדברי התוכחה נגד הנהגת העם הרוחנית והמדינית כולל בית המלוכה. בגלל כישלונם הרוחני ורישעתם, שאר בני ישראל נפלו בחטא ועתידים לסבול מעונשו של אלוהים. העם עתיד לזעוק לאלוהים אך הוא ידחה את קריאתם. מדוע? הבה נראה. מבנה תיאולוגי כולל של הפרק חטא ההנהגה והעם (1-7) הכרזת הדין הקרב (8-12) חוסר אונים אנושי ותקווה מותנית בתשובה (13-15) חטא ההנהגה והעם (1-7) פסוקים 1-2: [...]
הושע ד׳ 1-6: “אֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ” בפרק ד׳ ה׳ מתאר לפרטי פרטים את חטאי ישראל. בלשון בהירה ונוקבת הנביא מציג “רִיב” - מחלוקת משפטית־מוסרית - בין ה׳ ובין יושבי הארץ. השאלה הזועקת מן הפסוקים היא: מה אירע לעם הברית? תשובת הנביא חדה: "אֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ." בפסוקים 1-10 הושע מצביע הן על שחיתות המידות של העם והן על אשמת הכוהנים. ושורש הרעה? נטישת הקשר האינטימי עם אלוהים. הדעת איננה חסרה משום העדר [...]
הושע הנביא – ספר הבטחת אהבתו הנצחית של אלוהים לעמו ישראל פרק ג' פסוקים 1-5 פרק ב' מסתיים בהבטחות נפלאות עבור עם ישראל בעתיד. למרות שבעת הנוכחית עם ישראל מפנה כתף סוררת לאלוהים, הוא נשאר נאמן להבטחותיו ומתנחם בידיעה שבעתיד העם יחזור בתשובה ולחיק אלוהים. בפרק ג' אלוהים מחזיר את הנביא למציאות העגומה ושוב מסיים את הפרק בתקווה נפלאה. כאמור, אלוהים משתמש בחייו האישיים של הושע כדי ללמד את עם ישראל אודות היחסים בינו לבין [...]
הושע הנביא – ספר הבטחת אהבתו הנצחית של אלוהים לעמו ישראל הושע פרק ב פסוקים 1-3 ברכות העתיד על ישראל 1 וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא־יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר; וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי׃ 2 וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי־יְהוּדָה וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו, וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן־הָאָרֶץ; כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל׃ 3 אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם עַמִּי; וְלַאֲחוֹתֵיכֶם רֻחָמָה׃ פרק ב מהווה היפוך לנאמר בפרק א. בעוד בפרק א אלוהים מציין את העונשים העתידים לבוא על בית ישראל [...]
הושע הנביא – ספר הבטחת אהבתו הנצחית של אלוהים לעמו ישראל פרק א מבוא עוד בטרם נעמיק בספר הנביא הושע, ראוי שנבין את התמונה האסטרטגית העומדת בבסיסו.[1] ספר הושע כולל מטאפורות המלמדות על הקשר הנצחי שבין אלוהים לעם ישראל. בפרקים א–ג מתוארת מערכת יחסים בין בעל לאשתו, ובפרקים י״א–י״ד מתוארת מערכת יחסים בין אב לבנו. בשתי המטאפורות מבקש המחבר ללמדנו על נאמנותו הנצחית של אלוהים לקיום הבטחותיו לעם ישראל. אלוהים משתמש בתיאורים שכל אדם בר-דעת [...]
צפניה פרק ג – חטאי ירושלים וגאולתה פרק ג: חטאי ירושלים וגאולתה לאחר שהנביא צפניה פירט את משפט אלוהים על כל העמים הסובבים את ישראל, הוא שוב מתמקד בירושלים. פרק ג כולל את משפט אלוהים על ירושלים [במקרה זה ירושלים מוזכרת כליבה של ישראל], אך יחד עם זאת את גאולת ירושלים והסרת חטאיה ממנה. הפרק מדהים בדרך בה הנביא מתאר את חסד אלוהים על עמו ישראל. הנביא מציין בפירוט מדהים את פעולות אלוהים בעבור ישראל. [...]
צפניה פרק ב – משפט אלוהים על העמים פרק ב: משפט אלוהים על העמים לאחר שהנביא צפניה תיאר לבני יהודה את האסונות העתידים לבוא על החוטאים ביום משפט אלוהים (בפרק א), הוא כעת פונה וקורא לבני עמו לחזור בתשובה למען ירחם אלוהים עליהם ואולי חלקם יזכו לחנינה מאלוהים – ייסתרו ביום חרון יהוה. חטאי העם היו כה רבים וממושכים עד כי הנביא עצמו אינו בטוח אם חזרה בתשובה עוד תוכל להציל אותם מזעם יהוה. בפסוקים [...]
צפניה הנביא - הקדמה ופרק א: יום יהוה מועד שירותו וייחוסו של צפניה הנביא משמעות שמו של הנביא: ה' מסתיר, ה' צופן. שמו של הנביא מתבטא באופן נפלא בפרק ב 3: "בקשו את יהוה כל ענווי הארץ אשר משפטו פעלו, בקשו צדק, בקשו ענווה, אולי תסתרו ביום אף-יהוה." הפסוק הראשון מסגיר את העת שבה נכתב הספר ויחוסו המשפחתי של הנביא. א. דְּבַר-יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל-צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי בֶן-גְּדַלְיָה, בֶּן-אֲמַרְיָה, בֶּן-חִזְקִיָּה בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן-אָמוֹן, מֶלֶךְ יְהוּדָה. צפניה הנביא היה דור [...]
ספר עובדיה פסוק 1: משפט אלוהים על בני אדום בשל גאוותם ובשל שנאתם כלפי ישראל עובדיה הנו נביא אשר דבר לא נכתב על אודות חייו ומוצאו — לא בספר עובדיה עצמו ולא במקום אחר במקרא. כמקובל בתנ"ך, שמו של עובדיה — "עבד־ה'" — מתאר את האיש ואת יחסו לאל עליון. עובדיה מוקיע את מעשי העם האדומי נגד ישראל, את ביטחונם בכוחם ואת גאוותם. עם שכזה לא יוכל להמשיך בדרכו עד אין סוף, ולכן אלוהים [...]
מלאכי פרק ג', פסוקים 1-5 האם אתה מוכן להופעת השופט? מבוא: מי הוא מלאכי? האם זהו שמו של הכותב[1] או ציון תפקידו של הנביא – "שליח האלוהים"? הדעות חלוקות: בתרגום יונתן בן עוזיאל (לארמית) נאמר ש"מלאכי" מתייחס לעזרא. דיעה זו הייתה נפוצה בקרב יהודי ארץ ישראל בעת העתיקה. בתרגום השבעים מפרשים את השם "מלאכי" כתואר של כבוד שניתן לאנשי אלוהים ולנביאים.[2] מתי חי מלאכי? הנביא כותב על עבודת הכוהנים בבית המקדש. מכאן שהוא חי [...]
