תנ"ך מבואר

ספר זכריה פרק יד

1 הִנֵּה יוֹם־בָּא לַיהוָה; וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ׃ 2 וְאָסַפְתִּי אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם אֶל־יְרוּשָׁלָיִם לַמִּלְחָמָה, וְנִלְכְּדָה הָעִיר, וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים, וְהַנָּשִׁים תשגלנה (תִּשָּׁכַבְנָה); וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה, וְיֶתֶר הָעָם, לֹא יִכָּרֵת מִן־הָעִיר׃ 3 וְיָצָא יהוה, וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם; כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב׃ 4 וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם־הַהוּא עַל־הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלָיִם מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶגְבָּה׃ 5 וְנַסְתֶּם גֵּיא־הָרַי, כִּי־יַגִּיעַ גֵּי־הָרִים אֶל־אָצַל, וְנַסְתֶּם, כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה; וּבָא יהוה אֱלֹהַי, כָּל־קְדֹשִׁים עִמָּךְ׃
6 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא־יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן)׃ 7 וְהָיָה יוֹם־אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַיהוָה לֹא־יוֹם וְלֹא־לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת־עֶרֶב יִהְיֶה־אוֹר׃ 8 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם־חַיִּים מִירוּשָׁלָיִם, חֶצְיָם, אֶל־הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן; בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה׃ 9 וְהָיָה יהוה לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יהוה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃ 10 יִסּוֹב כָּל־הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן, נֶגֶב יְרוּשָׁלָיִם; וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן, עַד־מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד־שַׁעַר הַפִּנִּים, וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל, עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ׃ 11 וְיָשְׁבוּ בָהּ, וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה־עוֹד; וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלָיִם לָבֶטַח׃
12 וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר יִגֹּף יהוה אֶת־כָּל־הָעַמִּים, אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל־יְרוּשָׁלָיִם; הָמֵק בְּשָׂרוֹ, וְהוּא עֹמֵד עַל־רַגְלָיו, וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן, וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם׃ 13 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, תִּהְיֶה מְהוּמַת־יהוה רַבָּה בָּהֶם; וְהֶחֱזִיקוּ, אִישׁ יַד רֵעֵהוּ, וְעָלְתָה יָדוֹ עַל־יַד רֵעֵהוּ׃ 14 וְגַם־יְהוּדָה, תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלָיִם; וְאֻסַּף חֵיל כָּל־הַגּוֹיִם סָבִיב, זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים לָרֹב מְאֹד׃ 15 וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס, הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר, וְכָל־הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה; כַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת׃
16 וְהָיָה, כָּל־הַנּוֹתָר מִכָּל־הַגּוֹיִם, הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלָיִם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יהוה צְבָאוֹת, וְלָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת׃ 17 וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא־יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל־יְרוּשָׁלָיִם, לְהִשְׁתַּחֲוֹת, לְמֶלֶךְ יהוה צְבָאוֹת; וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם׃ 18 וְאִם־מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא־תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם; תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר יִגֹּף יהוה אֶת־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ, לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת׃ 19 זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת כָּל־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ, לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת׃ 20 בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה עַל־מְצִלּוֹת הַסּוּס, קֹדֶשׁ לַיהוָה; וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית יהוה, כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ׃ 21 וְהָיָה כָּל־סִיר בִּירוּשָׁלָיִם וּבִיהוּדָה, קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת, וּבָאוּ כָּל־הַזֹּבְחִים, וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם; וְלֹא־יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית־יהוה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא׃
ירושלים והעמים
1 היום של ה' קרוב ובו יחולק השלל בתוכך. 2 אאסוף את כל העמים למלחמה נגד ירושלים. העיר תיכבש, הבתים ישָדדו והנשים יֵאנסו. מחצית תושבי העיר ילָקחו לגלוּת אבל יתר העם לא יגורש מהעיר. 3 ה' יֵצא להילחם בעמים ההם כפי שנלחמים ביום קרב. 4 רגליו יעמדו ביום ההוא על הר הזיתים שמול ירושלים ממזרח. הר הזיתים יתבקע באמצע ממזרח למערב. חציו יזוז צפונה וחציו דרומה וביניהם יווצר עמק גדול מאוד. 5 בִּרחו דרך העמק שבין ההרים שלי כי העמק יגיע עד אָצַל. בִּרחו כמו שברחתם מפני רעידת האדמה בימי עוזיהו מלך יהודה. ה' אלוהיי יבוא וכל הקדושים אתו.
6 ביום ההוא לא יהיה אור, קור או כפור. 7 זה יהיה יום אחד ארוך, יום שה' קבע, לא יהיו בו יום ולילה. אבל בערב יהיה אור. 8 ביום ההוא יזרמו מים בקיץ ובחורף מירושלים, חציים לים המלח וחציים לים התיכון. 9 ה' יהיה מלך על כל הארץ. ביום ההוא ידעו הכול שיש אלוהים אחד ושמו אחד. 10 כל הארץ תהפוך למישור, מגֶבע עד רימון שמדרום לירושלים. ירושלים תפואר ותישאר במקומה משער בנימין עד מקום השער הראשון, עד שער הפינה, וממגדל חננאל ועד היקבים של המלך. 11 היא תהיה מיושבת ולא יהיה בה עוד חורבן. תושביה יחיו בביטחון.
12 זאת המגֵפה שיביא ה' על כל העמים שיתקפו את ירושלים: גופם יֵרקב כשהם עומדים על רגליהם, עיניהם יֵרקבו בחוריהן ולשונותיהם ירקבו בפיהם. 13 ביום ההוא יגרום ה' למהומה גדולה ביניהם. הם יתפסו זה את זה ויתנפלו זה על זה. 14 גם יהודה תילחם בירושלים וכל רכוש העמים מסביב יֵאסף: הרבה מאוד זהב, כסף ובגדים. 15 המגפה תתקוף גם את הסוסים ואת הפרדים, את הגמלים והחמורים ואת כל הבהמות שיהיו במחנות שלהם.
16 הנותרים מכל העמים שיתקפו את ירושלים יעלו מדי שנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחגוג את חג הסוכות. 17 על אלה מעמי העולם שלא יעלו לירושלים להשתחוות למלך ה' צבאות, לא ירד גשם. 18 אם תושבי מצריים לא יעלו ולא יבואו, המגפה שיביא ה' על העמים שלא יעלו לחגוג את חג הסוכות, תבוא עליהם. 19 זה יהיה עונשה של מצריים ועונשם של כל העמים שלא יעלו לחגוג את חג הסוכות. 20 ביום ההוא יהיה כתוב על פעמוני הסוסים, "קודש לה' ". הקערות בבית ה' יהיו כמו הקערות לדם הקרבנות שליד המזבח 21 וכל הסירים בירושלים וביהודה מוקדשים לה' צבאות. כל המקריבים קרבנות זבח יקחו מהקרבנות ויבשלו בהם. ביום ההוא לא יהיו עוד סוחרים בבית ה' צבאות.