תנ"ך מבואר

ספר זכריה פרק ט

1 מַשָּׂא דְבַר־יהוה בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ, וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ; כִּי לַיהוָה עֵין אָדָם, וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ 2 וְגַם־חֲמָת תִּגְבָּל־בָּהּ; צֹר וְצִידוֹן, כִּי חָכְמָה מְאֹד׃
3 וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר לָהּ; וַתִּצְבָּר־כֶּסֶף כֶּעָפָר, וְחָרוּץ כְּטִיט חוּצוֹת׃ 4 הִנֵּה אֲדֹנָי יוֹרִשֶׁנָּה, וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ; וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל׃
5 תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא, וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד, וְעֶקְרוֹן כִּי־הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ; וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה, וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב׃

6 וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד; וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים׃
7 וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו, וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו, וְנִשְׁאַר גַּם־הוּא לֵאלֹהֵינוּ; וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה, וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי׃

8 וְחָנִיתִי לְבֵיתִי מִצָּבָה מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב, וְלֹא־יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עוֹד נֹגֵשׂ; כִּי עַתָּה רָאִיתִי בְעֵינָי׃ {ס}


9 גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלָיִם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר, וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת׃
10 וְהִכְרַתִּי־רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם, וְסוּס מִירוּשָׁלָיִם, וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה, וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם; וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד־יָם, וּמִנָּהָר עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ׃
11 גַּם־אַתְּ בְּדַם־בְּרִיתֵךְ, שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר, אֵין מַיִם בּוֹ׃
12 שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה; גַּם־הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ׃
13 כִּי־דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה, קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם,
וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן, עַל־בָּנַיִךְ יָוָן; וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר׃
14 וַיהוה עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה, וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ; וַאדֹנָי יְהוִֹה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃
15 יהוה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם, וְאָכְלוּ, וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי־קֶלַע, וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמוֹ־יָיִן; וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק, כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ׃
16 וְהוֹשִׁיעָם יהוה אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ; כִּי אַבְנֵי־נֵזֶר, מִתְנוֹסְסוֹת עַל־אַדְמָתוֹ׃ 17 כִּי מַה־טּוּבוֹ וּמַה־יָפְיוֹ; דָּגָן בַּחוּרִים, וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת׃
גורל האויבים
1 נבואה. עיני בני האדם וכל שבטי ישראל פונות אל ה', לכן יבוא דבר ה' על ארץ חַדְרָךְ ודמשק, 2 וגם על חֲמָת שגובלת בדמשק, ועל צור וצידון שהיא חכמה מאוד.
3 צור בנתה לעצמה ביצורים, צברה לעצמה כסף רב כמו עפר, וזהב רב כמו בוץ ברחובות 4 אבל אדוני ישמיד אותה, יטביע בים את העושר שלה והיא תישרף באש.
5 אשקלון תראה זאת ותפחד, עזה תרעד מאוד, עקרון תתאכזב ממי שבטחה בו. מלך עזה יֹאבד ואשקלון לא תהיה מיושבת.
6 זרים ישלטו באשדוד ואני אשים סוף לגאוות הפלשתים.
7 אוציא את דם הקרבנות מפיהם ואת הקרבנות הטמאים מבין שיניהם. מי שישאר יהיה שייך לאלוהינו ויהיה כמו שר מכובד ביהודה, ועקרון תהיה כמו היבוסים.
8 אחֲנה סביב ביתי ואגן עליו מצבאות שיתקפו אותו ויסתלקו, ואל יתקוף אותו עוד שליט אכזר כי אני אשגיח.
מלך צדיק בא לירושלים
9 שמחי מאוד ציון, הריעי ירושלים, מלכך יבוא אלייך, צדיק ומושיע, צנוע ורוכב על חמור, על עַיִר בן אתונות.
10 אסלק את המרכבות מאפרים ואת הסוסים מירושלים, קשתות מלחמה יסולקו. הוא ידבר דברי שלום אל העמים וימשול מהים עד הים, מהנהר ועד קצה הארץ.
11 בזכות ברית הדם אתָך אשחרר את אסירייך מבור שאין בו מים.
12 שובו למבצר, אסירים שהתקווה בלבם, גם היום אני מכריז שאשיב לך טובה כפולה!
13 אדרוך את יהודה כמו קשת ואפרים יהיה לחִצים.
ציון, אעורר את בנייך נגד בני יוון, אגרום לכך שתהיי כמו חרב של לוחם.
14 ה' יתגלה להם, החץ שלו יופיע כמו ברק, אדוני ה' יתקע בשופר, יצעד בסערות מדרום.
15 ה' צבאות יגן עליהם, הם יגברו על אויביהם ויביסו אותם באמצעות אבני קלע. הם ישתו וירעישו כאילו שתו יין, יתמלאו כמו קערות דם כמו פינות מזבח.
16 ה' אלוהיהם יושיע אותם ביום ההוא כמו שרועה מציל את צאנו, הם יזְהרו על אדמתו כמו אבנים יקרות על כתר. 17 העם יהיה טוב ויפה, הדגן ישמח את הבחורים והיין את הבתולות.