תנ"ך מבואר

ספר זכריה פרק י

1 שַׁאֲלוּ מֵיהוה מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ, יהוה עֹשֶׂה חֲזִיזִים; וּמְטַר־גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם, לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה׃ 2 כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ־אָוֶן, וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר, וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ, הֶבֶל יְנַחֵמוּן; עַל־כֵּן נָסְעוּ כְמוֹ־צֹאן, יַעֲנוּ כִּי־אֵין רֹעֶה׃ {פ}


3 עַל־הָרֹעִים חָרָה אַפִּי, וְעַל־הָעַתּוּדִים אֶפְקוֹד; כִּי־פָקַד יהוה צְבָאוֹת אֶת־עֶדְרוֹ אֶת־בֵּית יְהוּדָה, וְשָׂם אוֹתָם, כְּסוּס הוֹדוֹ בַּמִּלְחָמָה׃ 4 מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד, מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה; מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָל־נוֹגֵשׂ יַחְדָּו׃ 5 וְהָיוּ כְגִבֹּרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת בַּמִּלְחָמָה, וְנִלְחֲמוּ, כִּי יהוה עִמָּם; וְהֹבִישׁוּ רֹכְבֵי סוּסִים׃ 6 וְגִבַּרְתִּי אֶת־בֵּית יְהוּדָה, וְאֶת־בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ, וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים, וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא־זְנַחְתִּים; כִּי, אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם׃ 7 וְהָיוּ כְגִבּוֹר אֶפְרַיִם, וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ־יָיִן; וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ, יָגֵל לִבָּם בַּיהוה׃ 8 אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים; וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ׃ 9 וְאֶזְרָעֵם בָּעַמִּים, וּבַמֶּרְחַקִּים יִזְכְּרוּנִי; וְחָיוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ׃ 10 וַהֲשִׁיבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם; וְאֶל־אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם, וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם׃ 11 וְעָבַר בַּיָּם צָרָה, וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים, וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר; וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר, וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר׃ 12 וְגִבַּרְתִּים בַּיהוה, וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלָּכוּ; נְאֻם יהוה׃ {ס}
1 בקשו מה' גשם גם בסוף עונת הגשמים. ה' ישלח ברקים, הוא יתן לכם גשמים, יתן לכל איש יבול בשדהו. 2 פסלי האלילים אומרים דברי רשע, המכשפים מנבאים שקרים וחולמי החלומות מדברים דברי שווא. דברי הנחמה שלהם חסרי ערך, לכן בני האדם משוטטים כמו צאן, סובלים כי אין להם רועה. אחזק את יהודה וישראל
3 "אני כועס על הרועים ואעניש את המנהיגים. ה' צבאות יעזור לעדרו, לבני משפחת יהודה, ויגרום להם להיות כמו סוס חזק במלחמה. 4 מיהודה יבואו מנהיגים, ממנו יבואו מפקדים, ממנו יבואו לוחמים, ממנו יבואו כל המושלים. 5 הם יהיו כמו לוחמים מנוסים הרומסים את הבוץ ברחובות, הם ילחמו כי ה' אִתם ויביסו את רוכבי הסוסים. 6 אחזק את משפחת יהודה ואושיע את משפחת יוסף. אשיב אותם לארץ כי אני מרחם עליהם. הם יהיו כאילו לא זנחתי אותם. אני ה' אלוהיהם לכן אענה להם. 7 בני אפרים יהיו כמו לוחמים מנוסים וישמחו כאילו שתו יין. בניהם יראו וישמחו, לבם ישמח בה'. 8 אשרוק להם ואאסוף אותם, אשחרר אותם והם יהיו רבים מאוד. 9 פיזרתי אותם בעמים, ובארצות רחוקות הם יזכרו אותי, יְגדלו את בניהם וישובו לארץ. 10 אשיב אותם ממצריים ואאסוף אותם מאשור, אביא אותם לגלעד וללבנון ולא יהיה להם די מקום. 11 ה' יגרום לאסון, הוא יכה בגלי הים. כל מעמקי הנהר יתייבשו. גאוות אשור תיפול ושלטון מצריים יסולק. 12 אחזק אותם בה' והם יעבדו אותי", אמר ה'.