ירמיה ז' פסוקים 1-15: הקריאה ליהודה להיטיב את דרכה ירמיה פרק ז: 1-15. [פרקים ז'-י': אלילות ותוצאותיה.] רעיון מרכזי של הטקסט: ירמיה קורא ליהודה להיטיב את דרכיהם ומעלליהם. כותרת הדרשה: אל תשאו את שם אלוהים לשווא. רעיון מרכזי של הדרשה: דתיות חיצונית אינה מחפה על שום חטא, אלא היא מתכון לאסון. חלוקת הפרק: א. אלהים מצווה על ירמיה לקרא מסר בשער בית המקדש (ז' 1-2) ב. על מה מתלונן אלוהים? (ז' 3-8) 1. אל תבטחו [...]
ירמיה פרק ג: יהודה הבוגדת וישראל המורדת ירמיה פרק ג פסוקים 1-14 כותרת הפרק: יהודה הבוגדת וישראל המורדת: נושא הדרשה: נאמנותו הבלתי מעורערת של אלוהים לעמו ישראל [לבחיריו] ירמיה הנביא מסיים את פרק ב' בתיאור מפורט וצבעוני ביותר של חטאות בני יהודה. ירמיה השתמש בתיאורים סמליים, מטאפוריים רבים כדי לציין את עומק חטאי יהודה וריחוקה מאלוהים: - חציבת בורות ריקים שאינם מכילים מים - עם ישראל כעבד במקום בן לאלוהים - מי שיחור ומי נהר… [...]
ירמיה פרק ב: המסר הראשון של ירמיה הנביא ירמיה הנביא פרק ב: המסר הראשון של ירמיה חלוקת פרק ב: אלוהים מפציר בישראל המשרכת דרכיה: המסר הראשון של ירמיה. א. המשל: עם ישראל ככלתו של אלוהים האב המנסה לרצות את בעלה (ב 1-3). ב. הסטייה אחר אלילי הגויים (4-13, 18-30, 33-37) "הכלה" סרחה דרכיה והלכה אחר אלילי הגויים. נטשה מקור מים חיים לטובת הבל. ישראל הפכה לאשה בוגדת האשמה בחטאים רבים. 1. תיאור חטאיי ישראל (4-13, [...]
ירמיה הנביא פרק א והקדמה ירמיה הינו הנביא העיקרי ביהודה בתקופה הרוחנית העכורה ביותר שהובילה להריסתה והגליית בני יהודה בבלה. תקופת פועלו ביהודה ארכה מהשנה ה 13 ליאשיהו (627-) עד לאחר שהבבלים הגלו את יהודה בבלה בשנת 586 לפני הספירה (לט 40,52). לאחר פלישת הבבלים ליהודה בשנת 586 לפנה"ס, נאלץ ירמיה לרדת מצריימה עם חלק משארית יהודה (ירמיה מג 44). לפיכך, ירמיה המשיך לשרת גם בשנת 570 לפנה"ס. אם ירמיה היה זה שגם כתב את [...]
יואל הנביא – פרק ד' "יוֹם יהוה" – הגמול להמונים פרק ד פסוקים 8-1: 1 כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אשוב (אָשִׁיב) אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם; 2 וְקִבַּצְתִּי אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים אֶל־עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט; וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם, עַל־עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם, וְאֶת־אַרְצִי חִלֵּקוּ. 3 וְאֶל־עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל, וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ. 4 וְגַם מָה־אַתֶּם לִי צֹר וְצִידוֹן, וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת; הַגְּמוּל, אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי, וְאִם־גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי, קַל מְהֵרָה, אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם; 5 אֲשֶׁר־כַּסְפִּי [...]
יואל הנביא פרק ג' יוֹם יהוה – שיבת המשיח פרק ג פסוקים 5-1: 1 וְהָיָה אַחֲרֵי־כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן, בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ; 2 וְגַם עַל־הָעֲבָדִים וְעַל־הַשְּׁפָחוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת־רוּחִי; 3 וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ, וְתִימֲרוֹת עָשָׁן. 4 הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ, וְהַיָּרֵחַ לְדָם; לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יהוה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא; 5 וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יהוה יִמָּלֵט; כִּי בְּהַר־צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלָיִם תִּהְיֶה פְלֵיטָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר יהוה, וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יהוה קֹרֵא. זעקת השבר [...]
יואל הנביא – פרק ב' - יום יהוה – התחזית בדבר הפלישה פרק ב פסוקים 11-1: 1 תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי, יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; כִּי־בָא יוֹם־יהוה כִּי קָרוֹב׃ 2 יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל, כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל־הֶהָרִים; עַם רַב וְעָצוּם, כָּמֹהוּ, לֹא נִהְיָה מִן־הָעוֹלָם, וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף, עַד־שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר. 3 לְפָנָיו אָכְלָה אֵשׁ, וְאַחֲרָיו תְּלַהֵט לֶהָבָה; כְּגַן־עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה, וְגַם־פְּלֵיטָה לֹא־הָיְתָה לּוֹ. 4 כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ, וּכְפָרָשִׁים כֵּן יְרוּצוּן. 5 כְּקוֹל [...]
יואל פרק א' מבוא ספר יואל נושא את שם מחברו. פירוש השם: "יה (או יהוה) הוא אל". מעט מאוד ידוע על מוצאו ועל הרקע של יואל, לבד מהעובדה ששם אביו היה פתואל (א1). יואל לא תיארך את מועד כתיבתו. מלומדים שמרניים במקרא מניחים שהוא כתב ככל הנראה בין השנים 756-838 לפנה"ס. יש שתי סיבות לקבלת תאריכים אלה: יואל לא הזכיר את הפלישה האשורית (722 לפנה"ס) או הבבלית (587 לפנה"ס) לארץ ישראל. יש להעדיף תקופה זו, [...]
חגי הנביא – פרק ב' פרק ב, פסוקים 1-9 א. בַּשְּׁבִיעִי, בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְּבַר-יְהוָה בְּיַד-חַגַּי הַנָּבִיא, לֵאמֹר: ב. אֱמָר-נָא, אֶל-זְרֻבָּבֶל בֶּן-שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה, וְאֶל-יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-יְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶל-שְׁאֵרִית הָעָם, לֵאמֹר: ג. מִי בָכֶם, הַנִּשְׁאָר, אֲשֶׁר רָאָה אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה, בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן? וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה? הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם? ד. וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל נְאֻם-יְהוָה וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַחֲזַק כָּל-עַם הָאָרֶץ, נְאֻם-יְהוָה, וַעֲשׂוּ: כִּי-אֲנִי אִתְּכֶם, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת. ה. אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-כָּרַתִּי [...]
חגי הנביא – פרק א' פרק א, פסוקים 1-15 א. בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר-יְהוָה בְּיַד-חַגַּי הַנָּבִיא, אֶל-זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה, וְאֶל-יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר: ב. כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר: הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ, לֹא עֶת-בֹּא עֶת-בֵּית יְהוָה לְהִבָּנוֹת. ג. וַיְהִי דְּבַר-יְהוָה, בְּיַד-חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר: ד. הַעֵת לָכֶם אַתֶּם, לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב? ה. וְעַתָּה, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל-דַּרְכֵיכֶם. ו. זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה [...]
