משלי פרק כ"ה גַּם-אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלמה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה. גם המשלים הבאים (כה 1 – כט 27), נאמרו על ידי שלמה המלך ונאספו (הועתקו) בימי המלך חזקיה (715-686 לפנה"ס) כ- 200 שנים לאחר מות שלמה המלך. מאמץ זה היה חלק מפעולותיו של חזקיהו המלך להביא להתעוררות רוחנית ביהודה –(א 1, י 1, קוהלת א 1, יב 9, מלכים א פרק ה 12, דברי הימים ב פרק כט 30-31, ל 26, לב 26). משל: (ז') [...]
משלי פרק כ"ו הענקת כבוד לכסיל כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר, כֵּן לא-נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד. מתן כבוד לטיפש נוגד כל הגיון ואינו מתקבל על הדעת, בדומה לשלג בקיץ ולגשם בעונת הקציר שהם בניגוד לחוקי הטבע. שלג בקיץ יפגם בגדילת היבול וגשם בקציר מפריע לחקלאי ועלול להרוס את התבואה. כך, מתן כבוד לטיפש הינו דבר שעתיד לפגוע בחברה (יט 10, יז 7, שמואל א פרק יב 17). מסקנה: כבוד ראוי למאמצים את חכמת החיים של אלוהים. [...]
משלי פרק כ"ז אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר,כִּי לא-תֵדַע מַה-יֵּלֶד יוֹם. אל תתפאר במעשה גדול שאתה עומד לעשות מחר או בעתיד הקרוב, כי אין לך מושג מה יתרחש היום, קל וחומר מחר ולאחר מכן. לאור זמניותו ושבריריותו של האדם, וודא שחייך מעוגנים ביד אלוהים הריבון כך שכל רגע בחייך יהיה בשירות אלוהים ולמען כבודו (טז 1, 9, תהילים לז, מלכים א פרק כ 11, לוקס יב 19-20, אל העברים ג 7-8, קור"ב ו 2, ישעיה א [...]
משלי פרק כ"ח נָסוּ וְאֵין-רוֹדֵף רָשָׁע; וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח. הרשע מפחד תמיד, מצפונו אינו שקט והוא דומה לבורח בלי שאיש ירדוף אחריו. הצדיקים לעומתו דומים לאריה הבוטח בכוחו ואין שאר החיות מטילות אימה עליו. מצפונם של הצדיקים שקט ואין עליהם אשמה ולכן הם בטוחים (ויקרא כו 17, 36, ישעיה לא 4, איוב טו 20, במדבר לב 23, תהילים נג 6). לנוס: (פ') לברוח, להימלט, להתחמק, להרים רגליים, להיחלץ, להתרחק מהאויב, לרוץ, לסגת, לסור, להירתע. אין: (מ"י) [...]
משלי פרק כ"ט אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה-עוֹרֶף, פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא. מי שזקוק לתוכחה לעיתים קרובות ומסרב לשמוע לביקורת והנחייה הריהו איש סרבן וממרה. סופו שנפילתו תבוא בהפתעה וממנה לא יקום (דברים לא 27, שמות לב 9, משלי כח 14). איש: (ש"ע) אדם, ברנש, בנאדם, מישהו, אדם כלשהו. תוכחה: (נ') הטפת מוסר, גינוי, נזיפה, גערה, הטלת דופי, האשמה. קשה-עורף: עקשן, עיקש כפרד. פתע: (תה"פ) בא פתאום, לא צפוי, מפתיע, בא בהיסח הדעת, מיידי, בבת אחת, במהירות. לשבור: (פ') לנפץ, לנתץ, [...]
משלי פרק ל' מסקנותיו של אגור מבחן החכמה: שם הבן! מַה־שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ, כִּי תֵדָע? (פסוק 4) פרק ל' הינו השלב השלישי בתוכן העניינים של ספר משלי. לאחר שחכמת אלוהים חלקה את דעתה והוראותיה עד כה, אתה נדרש לענות על שאלת חייך: האם אתה מכיר את בן האלוהים? האם אתה מכיר את ישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים? האם אתה מכיר את המשיח שהוא תכלית תורת אלוהים? אם לא, אז אינך מכיר אפילו את אלוהים ולכן אין [...]
משלי פרק ל"א דברי אמא חכמה לבנה דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר-יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ. אלו דברי למואל מלך. (יש המפרשים שלמואל היה מלך משא, ויש המפרשים שהמשך הפסוקים הם משאו, דברים אשר היו על ליבו) משא, אשר העלה על כתב את דברי ההוראה והתוכחה שלימדה אותו אימו (א 8, ל 1, בראשית כה 13-14). דבר: (ז') דיבור, אמירה, אמרה, מימרה, מאמר, הצהרה, מילה, פתגם, משל. מלך: (ז') שליט עליון, ראש מדינה בירושה. משא: (ז') א. עומס, לחץ, מעמסה, [...]
ישעיה פרק א' לפני שאתחיל בלימוד הפסוקים מספר ישעיה, עלינו להבין עיקרון חשוב שאנו חייבים להעמיד לנגד עינינו לאורך כל לימוד התנ"ך: כל התורה, הנביאים והכתובים מתמקדים בתכלית הופעתו של המשיח. ישועת בני האדם מקללת החטא היא התכלית של כתיבת כל דבר אלוהים. לפיכך, כל כותבי דבר אלוהים הכניסו לכתביהם המושרים על ידי רוח אלוהים, את נתוני הזהות ופועלו של המשיח המבורך. כל זאת כדי שיראי אלוהים יזהו, יכירו ויאמינו במושיעם וגואלם – ישוע [...]
ישעיה פרק ב' בשיעור שעבר למדנו את פרק א פסוקים 21-31: ישעיהו מתאר את פליאתו של אלוהים (פסוק 21): "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים." – "איך עיר נאמנה כמו ציון הפכה לנואפת? איך עיר שהיללה את אלוהים, הולכת כעת אחר אלילים? פעם אלוהים 'שכן' בה וכעת אינו רצוי." בהמשך הפסוקים הנביא ישעיהו תיאר איך עתיד אלוהים לפעול בתוך עמו על מנת לזקקם ולחדש את נאמנותם אליו. הנביא הצהיר (פסוק [...]
ישעיה פרק ג' התקופה שבה חי הנביא ישעיהו הייתה תקופה קשה ביותר מבחינה רוחנית – לפני תחילת הגלויות של שנת 722, 604, ו-586 לפנה"ס. הנביא השווה את בני ישראל לתושבי סדום ועמורה בכל הנוגע ליחס והכבוד לאלוהים ולעשיית רצונו (א 10: "שִׁמְעוּ דְבַר־יהוה קְצִינֵי סְדום; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלוהֵינוּ עַם עֲמורָה"). האם אלוהים יחריש לעד? האם אלוהים יכול להרשות לעם הבחירה ללכת בדרך החטא? – לא! אם אלוהים לא התעלם מחטאם של בני סדום ועמורה, ברור שאינו יכול להתעלם [...]
