משלי פרק ל"א
דברי אמא חכמה לבנה
- דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר-יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ.
אלו דברי למואל מלך. (יש המפרשים שלמואל היה מלך משא, ויש המפרשים שהמשך הפסוקים הם משאו, דברים אשר היו על ליבו) משא, אשר העלה על כתב את דברי ההוראה והתוכחה שלימדה אותו אימו (א 8, ל 1, בראשית כה 13-14).
דבר: (ז') דיבור, אמירה, אמרה, מימרה, מאמר, הצהרה, מילה, פתגם, משל.
מלך: (ז') שליט עליון, ראש מדינה בירושה.
משא: (ז') א. עומס, לחץ, מעמסה, נטל, עול, מועקה, אחריות. ב. חזון, נבואה.
לייסר: (פ') לענות, להציק, לגרום ייסורים, לגרום סבל, להכאיב, להוכיח, להעניש, להכות, להלקות, לחבוט.
אם: (נ') אימא, אישה ביחס לילדיה.
בפרק הנוכחי ישנה התייחסות לאלכוהול ולנשים. ההתייחסות אינה נובעת מעמדתו של גבר אלה מנקודת מבטה של אשה, אימו של המלך למואל.
- מַה-בְּרִי וּמַה-בַּר-בִּטְנִי; וּמֶה בַּר-נְדָרָי.
אל נא בני, שאתה בשר מבשרי ועצם מעצמי, כשהתפללתי ללדתך, הבטחתי בשבועה לחנכך למען תגדל ותחיה על פי העקרונות הבאים (מל"א יב 16, שמ"א א 11).
בר: בן.
בטן: (נ') רחם, הריון.
נדר: (ז') הבטחה בשבועה, התחייבות בשבועה.
- אַל-תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ; וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין.
בני, אל תרבה לך נשים, כי כך תתיש את כוחך ואונך. אל תלך בדרך לא טובה כי כך תושחת מלכותך. (אלוהים קבע שגבר ידבק באישה אחת – בראשית ב 24. כל דבר מעבר לכך נוגד את רצון אלוהים, מוביל לצרה, צער והפסד) ( ה 9-11, דברים יז 17, מלכים א פרק יא 1-4, בראשית ז 4, מלאכי ב 15, נחמיה יג 26)
לתת: (פ') למסור, להעביר ,להעניק, להקנות, להאציל, להגיש, לנדב, לתרום, להפריש, להרים, להקדיש.
אישה: (נ') נקבה, בחורה, נערה, רעיה, בת-זוג לחיים, גברת.
חיל: (ז') כוח, גבורה, עוז, עזות, אומץ, הצלחה.
דרך: (זו"נ) נתיב, אורח, מסילה, כיוון, מגמה, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.
מחה: למחוק.
מלך: (ז') שליט עליון, ראש מדינה בירושה.
- אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל, אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ-יָיִן; וּלְרוֹזְנִים או (אֵי) שֵׁכָר.
בני, אתה מנהיג עם. ואין זה יאה למלך, שליט או שר להיות נתון להשפעת אלכוהול או לשאוף למשקה שיכר. בדרך זו אתה מאבד את מנהיגותך ומוצג כחלש ומונהג על ידי דבר נחות ממך. מלך הנתון להשפעת אלכוהול ממעיט מערך המלוכה ומביא להרס עצמי (כ 1, כג 29-35, קהלת י 17, ישעיה ה 22, הושע ד 11, אל האפסיים ה 18)
מלך: (ז') שליט עליון, ראש מדינה בירושה.
לשתות: (פ') ללגום נוזלים, לגמוע, לגמוא, לקבל משקה לפה, לקחת לגימה, לבלוע, להשתכר.
יין: (ז') תירוש, משקה משכר, חמר, דם-ענבים.
רוזן: (ת'/ש"ע) תואר אצולה, ברון, מרקיז, גרף, אציל, נכבד, עליון, שר, שליט, מושל (כינוי עתיק).
איי: מילת שאלה מקוצרת מן "איה".
שיכר: (ז') משקה תוסס מתבואה או פירות, משקה חריף, משקה אלכוהולי, משקה משכר.
- פֶּן-יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק; וִישַׁנֶּה דִּין כָּל-בְּנֵי-עֹנִי.
אם מלך, שר או מנהיג יהיה נתון להשפעת אלכוהול, הוא ישכח את החוק ויעוות דין. אוי ואבוי אם יבוא לפניו עני הזקוק לפסיקת דין ויקבל משפח במקום משפט צדק. למי יכול לפנות העני והחלש המוטרד מהחזקים וחסרי הרגש אם לא למלכו?
הייה ערני ואחראי על מנת למלא את תפקידך כראוי (ח 15, יז 15, שמות כג 6, ויקרא י 8-11, דברים טז 19).
פן: (מ"י) כדי שלא, למען לא, על מנת שלא, שמא, שלא, לבלתי.
לשתות: (פ') ללגום נוזלים, לגמוע, לגמוא, לקבל משקה לפה, לקחת לגימה, לבלוע, להשתכר.
יין: (ז') תירוש, משקה משכר, חמר, דם-ענבים.
לשכוח: (פ') לא לזכור, לא להיזכר, להשאיר, לאבד, לעזוב, לנטוש, לזנוח, להתעלם, לא להתייחס, לא לשים לב, לא לטפל.
לחוקק: (פ') לעגן בחוק, לנסח חוקים, להוציא חוקים, לקבוע חוקים, לעסוק בחקיקה, לעסוק בתחיקה, לחקוק.
לשנות: (פ') לעשות לשונה, להכניס שינויים, לערוך שינוי, לעשות לאחר, להחליף.
דין: (ז') משפט, בירור טענות, בירור תביעות, צדק, משפט אמת, חוק, הלכה, סברה הגיונית.
עוני: (ז') דלות, ריש, אביונות, מחסור, חוסר כול, מצוקה, דוחק, צמצום, קשיים כלכליים, אומללות, מסכנות, סבל, ייסורים.
משפח: עיוות דין (ישעיה ה 7: "..וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה")
- תְּנוּ-שֵׁכָר לְאוֹבֵד; וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ.
7. יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ; וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר-עוֹד.
אם ישנם כאלו המוכרים גופם לשתיית אלכוהול ותוצאותיו, הרי הם מרי הנפש והסובלים במיוחד. השתייה מקלה עליהם, משכיחה מהם ולו לזמן מה את הכאב או הצרה שבה הם נמצאים, ומאפשרת להם לדמיין מציאות אחרת.
(הפסוק אינו מעודד את מרי הנפש לשתות לשכרה אלא מלמד את המלך והמנהיגים שהשתייה לשכרה הינה מעשה לוואי הקיים בין נחותים ומסכנים. אין מקום לשיכורים בין בעלי האחריות וההנהגה. אין הכתוב מונע טעימת יין אלא שתייה לא מבוקרת או כזו הנובעת מהתמכרות והגורמת לשכרות). (תהילים קד 15, קוהלת י 19).
לתת: (פ') למסור, להעביר ,להעניק, להקנות, להאציל, להגיש, לנדב, לתרום, להפריש, להרים, להקדיש.
שיכר: (ז') משקה תוסס מתבואה או פירות, משקה חריף, משקה אלכוהולי, משקה משכר.
אבד: (פ') הלך לאיבוד, נעלם, היה ואיננו, לא ניתן למוצאו, נעדר, תעה, סר מן הדרך, נשמד, נהרס.
יין: (ז') תירוש, משקה משכר, חמר, דם-ענבים.
מר-נפש: עגמומי, ממורמר.
לשתות: (פ') ללגום נוזלים, לגמוע, לגמוא, לקבל משקה לפה, לקחת לגימה, לבלוע, להשתכר.
יין: (ז') תירוש, משקה משכר, חמר, דם-ענבים.
לשכוח: (פ') לא לזכור, לא להיזכר, להשאיר, לאבד, לעזוב, לנטוש, לזנוח, להתעלם, לא להתייחס, לא לשים לב, לא לטפל.
ריש: עוני, מחסור.
עמל: (ז') עבודה, יגיעה, יגע, טרחה, מאמץ, השקעה, התאמצות, השתדלות, תלאות החיים, מצוקה, עוול.
לזכור: (פ') לשמור בזיכרון, לנצור בזיכרון, לא לשכוח, לדעת בע"פ, להיזכר ב-.
- פְּתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם; אֶל-דִּין כָּל-בְּנֵי חֲלוֹף.
9. פְּתַח-פִּיךָ שְׁפָט-צֶדֶק; וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן.
באשר לך בני, פתך פיך ודרוש צדק עבור העני, שכמו אילם אינו מעז לפתוח פיו נגד התקיף ממנו. הייה פה ודובר לזכויותיהם של חסרי היכולת שאינם נחשבים בעיני בעלי השררה.
אלוהים העמיד אותך במקומך ונתן בידך סמכות, לכן השתמש בה כדי לעשות צדק ובמיוחד עבור החלשים בחברה, ליתומים, אלמנות וגרים, אלו שאתה הכתובת האחרונה עבורם (יד 21, 31, שמואל ב פרק ח 15, ישעיה יא 4, תהילים עב, מלכים א פרק ג 9).
לפתוח: (פ') להזיז לפתיחה, לפעור, לפצות, להרחיב.
פה: (ז') איבר בפנים, איבר הדיבור, פתח נשימה.
אילם: (ת'/ש"ע) דומם, אינו מדבר, אינו יכול לדבר, בעל מום בדיבור, שותק, שתקני.
דין: (ז') משפט, בירור טענות, בירור תביעות, צדק, משפט אמת, חוק, הלכה, סברה הגיונית.
בן-חלוף: ארעי, זמני, חולף, עובר, שאינו נצחי.
לשפוט: (פ') להעמיד לדין, לדון, לפסוק, לגזור, לחרוץ משפט, לקבוע גזר-דין, לשמש כשופט, לשבת בדין, לשבת על כס המשפט, לברור, לתווך, לשמש כבורר, לגבש דעה לגבי-, להעריך.
צדק: (ז') יושר, כנות, הגינות, דרך-האמת, נכונות, אמיתיות, מידת-הדין, משפט-אמת, ישועה, גאולה, ניצחון.
עני: (ת'/ש"ע) דל, רש, אביון, חסר כול.
אביון: (ת'/ש"ע) עני, דל, רש, חסר-כל, קבצן, דלפון, נזקק, נצרך, מי שירד מנכסיו, מסכן, אומלל, קשה-יום.
מעלותיה של אשת חיל:
הפסוקים בסדר עולה של א"ב, ללמדנו אודות הסעיפים הנחוצים.
הערה: אימו של למואל מציינת את התכונות הראויות לאשת חיל. למואל, עליך לשמוע לכל הוראותיי ולפעול על פיהם כדי שתנחה את רעייתך למעלות שכאלו. אם תזכה להיות איש חיל, תהיה ראוי לאשת חיל.
- אֵשֶׁת-חַיִל מִי יִמְצָא?וְרָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
(בני, הרשה לי לתת לך מספר עצות לגבי התכונות שעליך לחפש ולמצוא באשה המתאימה להיות לך לרעיה. כראוי למעמדך, מעמד אחראי ומושא למופת ודוגמא אישית, חפש אשה המאמצת את חכמת אלוהים בחייה).רעיה ראויה צריכה להיות בעלת אופי משובח ונחושה להיות עזר לצידך. רעיה שכזו נדירה היא, וקשה למצוא כמותה. דע לך, כל עושרך אינו משתווה לערכה של רעיה טובה (יב 4, יח 22, יט 14, רות ג 11, שמות יח 21).
אשת-חיל: אישה זריזה וחרוצה, רבת-פעלים, מוצלחת.
למצא: (פ') לאתר, לגלות, לחשוף, לעלות על-, לפגוש, להיתקל.
רחוק: (ת') מרוחק, אינו קרוב, מופלג, נידח, שדרך ארוכה אליו, שהגישה אליו מנועה, מצוי במרחק של-.
פנינה: (נ') מרגלית, צדף, צדפה, אלמוג, קורל, אבן יקרה מהים, (בהשאלה) דבר יקר, משהו מיוחד.
מכר: (ז') מכירה, קנייה, סחר, סחורה, טובין, דבר נמכר, מוצרים, מצרכים.
- בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.
בעלה של אשת החיל בוטח בשכלה, בחריצותה ובנאמנותה בכל ליבו. היא תנהג בזהירות ברכושו ועושרו כך שלא יחסר דבר בביתם (תהילים סח 13, קוהלת ט 8).
לבטוח: (פ') לתת אמון, לשים מבטחו, לסמוך על, להישען, להאמין, לשבת לבטח, להיות מוגן ושליו, לא לחשוש.
לב: (ז') איבר בגוף האדם, איבר שרירי בבית החזה, מרכז הרגש.
בעל: (ז') בן-זוג, רע, האיש הנשוי לאישה מסוימת, איש שנשא אישה.
שלל: (ז') ביזה, גזל, מלקוח, בזיזה, שדידה, רכוש גזול, רכוש שהופקע מהאויב, רכוש שהוחרם במלחמה, הפקר.
מחסור: (ז') חוסר, קוצר, גירעון, היעדר, עוני, דלות, ריש, אביונות, מסכנות, צורך, כורח, חיוניות, הכרח.
- גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלא-רָע, כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ.
רעיה טובה תהיה נאמנה לך ותרווה ממנה רק טוב כל ימי חייה. אהבתה אליך עמוקה ונובעת מתכונתה המוסרית ומסגולות רוחה הנעלות.
לגמול: (פ') להשיב גמול, להחזיר טובה או רעה, לפצות, לשלם.
טוב: (ת') נדיב, אדיב, נחמד, חביב, נוח, חסוד, רחום, חנון, סלחן.
רע: (ת'/ש"ע) לא טוב, רשע, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, מסוכן, מזיק, ארסי.
חיים: (ז') קיום, נשמה, נפש, התקיימות, מציאות, הימצאות, יש, ישות.
מפסוק 13 ואילך הפרק מתייחס למעלותיה המקצועיות של הרעיה, אשת החיל.
- דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
בנוגע לאחריותה: אשת חיל תחפש את חומרי הגלם הטובים והמשובחים ביותר כדי להכין בגדים לבעלה ובני משפחתה. את המלאכה בעבור בעלה ומשפחתה היא תעשה בחפץ לב ואהבה (שמות לה 25).
לדרוש: (פ') לתבוע, לעמוד על-, לבקש בתוקף, לחפש, לבקש, לשאול על-, להתעניין.
צמר: (ז') שער כבשים או בהמות אחרות המשמש לטוויית אריגים, סיבים, שער, חוטי סריגה, אריג מחמם, לבד.
פשתן: (ז') סיבי הפשתה, אריג המיוצר מסיבי הפשתה, מין בד.
לעשות: (פ') לבצע, לפעול, להוציא לפועל, לממש, לקיים, להגשים, למלא.
חפץ: (ז') רצון, עניין, משאלה, ייחול, חשק, בקשה, שאיפה, משאת-נפש, מאוויים, כיסוף, כמיהה, שקיקה, תקווה.
כף: (נ') יד, טפח, ציפורן, פרק יד, אצבעות, כפה.
- הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר; מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.
היא לא תתעצל, אלא תלך גם למרחק, כמו אוניות סוחר, כדי להשיג את החומרים או מרכיבים כדי לבשל או להכין את צרכי בני משפחתה (ראה את רות הולכת לקצור בשדה בועז כדי להביא חיטה). (יחזקאל כז 25, רות פרק ב).
אוניה: (נ') ספינה, סירה גדולה, כלי-שיט, כלי תעבורה ימי, כלי להפלגה.
סוחר: (ש"ע) תגר, רוכל, חלפן, קונה ומוכר, מחליף סחורות, בעל בית מסחר, בעל חנות.
מרחק: (ז') רוחק, טווח, אורך, ממד, רחוק, מרוחק, נידח.
להביא: (פ') לגרום שיבוא, להכניס, להוליך, להעביר, להוביל, לקרב, להגיש, למסור, לתת, להעניק, להמציא, להשיג, להזעיק, לקרוא, לצטט, להזכיר, לגרום, לחולל, לעורר.
לחם: (ז') מזון בסיסי, בצק אפוי של קמח-תבואה, חלה, כיכר, שם כללי למזונות בסיסיים.
- וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ; וְחוֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ.
אשת חיל אינה ישנונית או עצלה. אינה משתכרת ממעמדה ומבקשת מאחרים למלא את תפקידה. היא קמה מוקדם כדי להכין את האוכל לבעלה ולבני ביתה היוצאים לעבודתם ואף מעבר לכך, היא מנהלת את ביתה היטב. היא מחלקת את המשימות לפועלות תחת ידה כך שכל מי שנימצא בסביבתה אינו מובטל אלא עסוק בעשיה מועילה (כ 13, רות ב 22-23, שמואל א פרק כה 42, לוקס יב 42).
לקום: (פ') לעמוד, להתייצב, להתרומם, לעבור לעמידה, לעלות, להתעורר, להקיץ, לחדול לישון, להתחיל בפעולה, להתחיל לנוע, לגשת לעשות-.
בעוד: (מ"י) כל עוד, כל עוד ש-, בזמן, כל זמן ש-, במשך הזמן, בשעה ש-, לאחר, אחרי, עוד.
לילה: (ז') ליל, חשיכה, אפילה, עלטה, שחור, חלקה החשוך של היממה, הזמן משקיעת השמש ועד זריחתה.
לתת: (פ') למסור, להעביר ל-, לספק, להעניק, להקנות, להאציל, להגיש, לא לקחת, להושיט, להמציא, להעביר, לשלם, להנפיק, לנדב, לתרום, להפריש, להרים, להקדיש.
טרף: (ז') קרבן, מה שנטרף, מזון, מאכל, אוכל.
בית: (ז') מבנה מגורים, משכן, מעון, דירה, נווה, מוסד, משפחה.
חוק: (ז') דין, תקנה, צו, גזירה, כלל, נוהל מחייב, חובה, מנהג, תופעה, סדר, משטר, מערך, מבנה, מידה, שיעור, כמות קצובה, מתכונת, זמן מוגבל.
נערה: (נ') ילדה, בחורה, צעירה, עלמה, מתבגרת, ילדה בגיל ההתבגרות, רכה בשנים, עולת ימים, שפחה, משרתת.
- זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ; מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.
היא חושבת ומחשבת, בחכמתה רוכשת בעבור ביתה רכוש (שדה). בכסף שהשתכרה מפרי עמלה היא נטעה כרם וכך מגדילה את הכנסותיה.
זמם: (ז') זימה, תחבולה, חשב, תכנן.
שדה: (ז') מגרש, חלקה, משטח, שטח פתוח, שטח מעובד, שטח חקלאי.
לקחת: (פ') ליטול, לאחוז ביד, לקבל לידיו, להעביר לרשותו, לקבל על עצמו, לקנות, לרכוש, להשיג.
פרי: (ז') איבר של צמח, החלק המכיל את הזרעים, בית זרע, מקור הדור הבא.
לנטוע: (פ') לטעת, לשתול, להנחיל, להקנות, להשריש, להחדיר, להטביע, לחקוק, לחרוט, לקבוע במקומו, לכונן.
כרם: (ז') מטע ענבים, מטע גפנים, שדמה.
- חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ; וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעוֹתֶיהָ.
אשת חיל מוכנה לעבודה ומלאה במרץ ועוז למלאכתה. זרועותיה עושות את כל המלאכות ביעילות (שמות יב 11, מלכים ב ד 29).
לחגור: (פ') לאזור, לקשור למותניים, לשים חגורה, ללבוש חגור, לחזק ברצועה, להדק אל הגוף, לחבר לגוף, להתמלא אומץ.
עוז: (ז') אומץ לב, גבורה, תושייה, תעוזה, כוח, עצמה, חוזק, חוסן, איתנות, קשיחות, און.
מותיים: (ז') צידי הבטן, צידי הגוף, האזור הצר בין הצלעות והאגן, חבק, חגורה, חלציים.
אימץ: חיזק.
זרוע: (נ') יד, עצם עליונה הקרובה לגו, כוח, עצמה, תקיפות.
- טָעֲמָה כִּי-טוֹב סַחְרָהּ; לא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.
כשהיא רואה שפעולותיה ברוכות, ז"א – תבואת השדה והכרם הייתה הרבה יותר מהדרוש לכלכלת הבית, היא מוסיפה לעבוד במרץ. שעות עבודתה ופעילותה למען ביתה ארוכות כך שנראה שהאור בביתה אינו כבה (ג 14, תהילים לד 9, קיט 66, מתי כה 1-13, טיטוס ב 5).
לטעום: (פ') לנגוס, לאכול מעט, לשתות מעט, לבחון טעם, להתנסות, לחוות, לנסות, לבדוק, לבחון, להיות טעים.
טוב: (תה"פ) בסדר, כמו שצריך, כהלכה, כנדרש, כמצופה, בצורה יעילה, כן, ניחא, ובכן, רצוי, מקובל, מוסכם.
סחר: (ז') מסחר, מיקח, מכירה וקנייה, החלפת סחורות, עסקים, עסק, משא ומתן.
לכבות: (פ') לדעוך, לחדול לבעור, להפסיק לדלוק, להיפסק, להיסגר, לגווע, להיחלש, לרדת, לשכוך, לשקוע.
לילה: (ז') ליל, חשיכה, אפילה, עלטה, שחור, חלקה החשוך של היממה, הזמן משקיעת השמש ועד זריחתה.
נר: (ז') אור, מאור, גליל חלב בעל פתילה, גליל שעווה מוארך בעל פתיל, אמצעי תאורה, מנורה.
- יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ.
למרות שנתונות לה פועלות, אינה מתרחקת או מתחמקת מעבודות. במו ידיה היא עושה למען ביתה. היא אורגת וטווה בכישור ובפלך. היא מכינה את החוטים בעצמה ומהם אורגת בגדים או את צרכי הבית (ירמיה יז 8, שמות לה 25, שמואל ב פרק ג 29).
יד: (נ') כל אחת מהגפיים העליונות באדם, זרוע עם כף ואצבעות, איבר האחיזה באדם, איבר תנועה, זרוע, כף.
שלח: פשט, הושיט.
כף: (נ') יד, טפח, ציפורן, פרק יד, אצבעות, כפה.
לתמוך: (פ') לעזור, לסייע, להושיט יד, לתת תמיכה, לתת משען, לסעוד, לסמוך, להחזיק, לטפל, לפרנס, לכלכל, לספק צרכים.
כישור: לוח עץ זקוף, שהצמר או הפשתן העומד לטוויה קשור אליו.
פלך: קנה עגול, גליל, שהחוט הנטווה נכרך עליו.
תמכו פלך: אוחזות את גליל החוטים.
- כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.
לאשת חיל לב רחב. למרות שצרכי בני ביתה עומדים לנגד עיניה הרי שצורכי בני עמה אינם נסתרים מליבה. טוב ליבה ורוחב ליבה מתבטאים בעזרתה לחלש, לאביון ולדל. לאלו שידם אינה משגת את שיש לה בשפע.
[הפסוק הזה מאיר את תכונות האופי של אשת החיל. אשת חיל הינה רעיה ענווה המבינה שרכושה ועושרה הינו כלי שהופקד בידה מאלוהים, ועליה להשתמש בו לטובת בני משפחתה וגם לנזקקים אחרים. התנהגותה מוכיחה שהיא יראת אלוהים] (כב 9, ישעיה נח 7, דברים טו 7-8, 11, איוב לא 16-20, אל הרומים יב 13, אפסיים ד 28, אל העברים יג 16).
כף: (נ') יד, טפח, ציפורן, פרק יד, אצבעות, כפה.
לפרוש: (פ') לפרוס, למתוח, לשים, להציע, לשטוח, להציג, לגלות, להושיט, לפשוט, לשלוח.
עני: (ת'/ש"ע) דל, רש, אביון, חסר כול, קבצן.
שלח: פשט, הושיט.
אביון: (ת'/ש"ע) עני, דל, רש, חסר-כל, קבצן, דלפון, נזקק, נצרך, מי שירד מנכסיו, מסכן, אומלל, קשה-יום, עלוב.
- לא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג, כִּי כָל-בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים.
בחכמתה וחריצותה היא מתכוננת לכל מקרה וצורך. את בגדי החורף היקרים והיעילים הכינה ואת בני ביתה הלבישה כך שקור החורף אינו פוגע בהם (שמואל ב פרק א 24).
יראה: (נ') פחד, חרדה, חשש, אימה, בעתה, דאגה, חיל, מורא, מגור.
בית: (ז') מבנה מגורים, משכן, מעון, דירה, נווה, מוסד, משפחה.
שלג: (ז') טיפות מים שקפאו באוויר, גבישים לבנים, גשם מעובה, כפור, גלידי קרח.
לבוש: (ת') עטוי בגדים, מכוסה תלבושת, מולבש, מלובש, מכוסה בגדים.
שני: (ז') שם צבע, ארגמן, בורדו, אדום עז, צבע המופק מביצי תולעת, חוטי אריג הצבועים בשני.
- מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.
אשת חיל עושה מצעים וכרים לשבת ולשכב עליהם. עבודתה אינה זולה אלא איכותית הנעשית מהחומרים הטובים ביותר – שש וארגמן.
יש בפסוק זה ללמד על איזון וחלוקת זמן ועדיפויות כך שלמרות הטיפול בכל בני הבית וחסרי האמצעים שבסביבה, יש לה לאשת החיל את המרץ והענין להראות יפה ומושכת.
להלן, מי שחייו מודרכים על פי חכמת אלוהים, לובש גם את היופי של אלוהים. (בראשית מא 42, שמות כח 39, משלי ז 16, לוקס טז 19, התגלות יט 8, 14, שופטים ח 26).
מרבד: (ז') שטיח, יריעה, מצע, ערש, יריעה עבה של אריג, יריעת פרווה, כיסוי לרצפה, רפידה.
לעשות: (פ') לבצע, לפעול, להוציא לפועל, לממש, לקיים, להגשים, למלא.
שש וארגמן: בד אריג יקר המובא מארץ מצרים ומפיניקיה.
לבוש: (ז') בגד, תלבושת, מדים, כסות, כיסוי, מעטה, הלבשה, חליפה, אריג, קישוט הגוף.
- נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.
הודות להנהגת ביתו בדרך מופתית, בעלה של אשת החיל זוכה למעמד מכובד בעירו. מקומו עם מנהיגי ושופטי העם. [בעת העתיקה מנהיגי העיר היו יושבים בשער העיר בתפקידם כבוררים ושופטים].
תכונותיה, אופיה, פועלה ומעשיה של אשת החיל אינם נסתרים מעיני בני עירה. מעבר להלל שהיא מקבלת עבור פועלה, הרי שאת השבח והכבוד מקבל בעלה שלרעיה כזו זכה (בראשית לד 20, רות ב 1, פטר"א ג 1-7, אל האפסיים ה 21-33)
נודע: (ת') ידוע, מפורסם, מוכר, ידוע ברבים, מהולל, דגול.
שער: (ז') פתח, דלת, כניסה.
בעל: (ז') בן-זוג, רע, האיש הנשוי לאישה מסוימת, איש שנשא אישה.
לשבת: (פ') להתיישב, לגור, לשכון, להתגורר, להימצא, להיות מונח.
זקן: (ת'/ש"ע) מבוגר, קשיש, בא בימים, ישיש, ישן, עתיק, ותיק, סב, סבא, אב, אבא, מלומד, ידען, חכם, בקי, נכבד.
ארץ: (נ') מדינה, גבולות, יבשה, קרקע, אדמה, עפר, כדור הארץ, העולם האנושי, טריטוריה, רשות, תחום.
- סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכּוֹר; וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.
אשת חיל מוצאת את דרכה גם בסחר ומכירה. היא עושה בדים וחגורות וסוחרת בהם. (כנעני = סוחר. ראה ישעיה כג 8, דברים ב 28). (שופטים יד 13-14, ישעה ג 23, 24, שמואל ב פרק יח 11, דברים ב 28).
סדין: (ז') מצע, כיסוי מיטה, יריעת בד לכיסוי המזרון, גלימה, חלוק, לבוש, מעיל, כסות, מעטה.
לעשות: (פ') לבצע, לפעול, להוציא לפועל, לממש, לקיים, להגשים, למלא.
למכור: (פ') לתת תמורת כסף, לשווק, לסחור, לעסוק במכירות.
חגור: חגורה.
לתת: (פ') למסור, להעביר ל-, לספק, להעניק, להקנות, להאציל, להגיש, לא לקחת, להושיט, להמציא, להעביר, לשלם, להנפיק, לנדב, לתרום, להפריש, להרים, להקדיש.
- עז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.
תכונותיה הנפלאות של אשת החיל (עושר וכבוד) כל כך בולטות עד כי נדמה שהם עוטפים אותה.
חוכמתה וחריצותה העוזרים לה להתכונן לבאות מעניקים לה בטחון רב, כך שאיננה מוטרדת ומפחדת מן העתיד לבוא. אשת החיל היא אישה מלאה אופטימיות ועידוד (לא 21, שופטים ה 21, ישעיה סג 1, תהילים ח 6, קד 1, קלב 9, טימ"א ב 9-10, פטר"א ג 3-4).
עוז: (ז') אומץ לב, גבורה, תושייה, תעוזה, כוח, עצמה, חוזק, חוסן, איתנות, קשיחות, און, מעוז, משלט, מצודה, מבצר, תהילה, מופת, הוד, הדר.
הדר: (ז') פאר, הוד, יופי, חן, זוהר, זיו, גאווה, תהילה, תפארת, גאון, כבוד, יקרה, רוממות, מלכות, עליונות.
לבוש: (ז') בגד, תלבושת, מדים, כסות, כיסוי, מעטה, הלבשה, חליפה, אריג, קישוט הגוף.
שחק: 1. צחק. 2. לעג, בז.
אחרון: (ת') סופי, נמצא בסוף, נמצא בקצה, קיצוני.
- פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד עַל-לְשׁוֹנָהּ.
אשת חיל מתגלית כבעלת תכונה חשובה מאוד. היא שולטת על לשונה. היא בוררת את מילותיה ואומרת רק את מה שצריך לומר. מכיוון שכך, היא מתגלית כחכמה.
כשלבסוף היא משחררת מילה או משפט, לא היו אלו מילים לחינם. לא יהיו אלו מילים להרס אלא כאלו שיפעלו לעודד, לבנות, לתקן ולהקים. מילים של חסד ואהבה (י 11, טיטוס ב 3-5).
פה: (ז') איבר בפנים, איבר הדיבור.
לפתוח: (פ') להזיז לפתיחה, לעשות פתח, להסיר סגר, להסיר מכסה, לחלץ פקק, להסיט, לפקוח, לפשוק, לפעור, לפצות, להרחיב.
חכמה: (נ') תבונה, בינה, פיקחות, שכל, מוח, אינטליגנציה, שנינות, חריפות, תפיסה מהירה, למדנות, בקיאות, ידענות, השכלה, ידע רב, מומחיות.
תורה: (נ') חמשת החומשים, צו, חוק, הלכה, שיטה, תיאוריה, דוקטרינה, תוכן, כל הקשור בנושא, עקרונות, עיקר, מדע.
חסד: (ז') טובה, צדקה, נדיבות, מעשה טוב, תמיכה, הקלה, עזרה, תרומה, רחמים.
לשון: (זו"נ) איבר שרירי בפה, איבר להבחנה בטעם, איבר הדיבור.
- צוֹפִיָּה הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת לא תאכֵל.
מכיוון שאשת חיל מנהלת את ביתה באופן יעיל, היא מפקחת על ילדיה ועובדותיה למען ימלאו את משימותיהם נכונה. אשת חיל היא רעיה חרוצה. אינה מחכה לטובות חינם אלא מפעילה את כל יכולותיה כדי לספק את צורכיה (יט 15, תהילים סח 25).
צופה: (ש"ע) תצפיתן, משקיף, שומר, מתבונן, נביא, חוזה, רואה את הנולד.
הליכה: (נ') צעידה, פסיעה, טיול ברגל, לכת, הילוך, צורת הליכה, אופן ההילוך, הרגל, מנהג, נוהג, אופן, אורח.
בית: (ז') מבנה מגורים, משכן, מעון, דירה, נווה, מוסד, משפחה.
לחם: (ז') מזון בסיסי, בצק אפוי של קמח-תבואה, חלה, כיכר, שם כללי למזונות בסיסיים.
עצלות: (נ') עצלנות, טבע העצל, בטלה, בטלנות, רפיון, רישול, עייפות, איטיות.
לאכול: (פ') לסעוד, ללעוס, לבלוע, לזלול, לחיות מ-, להתכלכל, לטרוף, להשתמש, לצרוך, להשמיד, לכלות, לקנות.
הכבוד שלו ראויה אשת החיל
- קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ.
ילדיה יקומו לכבודה, יכירו בה כאם למופת המקדישה את חייה למענם ויהללוה כאם טובה ואהובה. כמו ילדיה גם בעלה יהלל אותה בעבור אופיה, תכונותיה ומעשיה הנעלים באומרו: (פסוק הבא)
לקום: (פ') לעמוד, להתייצב, להתרומם, לעבור לעמידה, לעלות.
בן: (ז') זכר, ילד, נער, תינוק זכר, כל איש ביחס להוריו.
אישר: הילל, קרא "אשרי" ל-.
בעל: (ז') בן-זוג, רע, האיש הנשוי לאישה מסוימת, איש שנשא אישה.
להלל: (פ') לשבח, לפאר, לקלס, לרומם, להדר, להרעיף שבחים, לומר דברי הלל, לברך, להודות.
- רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל; וְאַתְּ עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.
אלו דברי הבעל לאשתו (אשת החיל): נשים רבות פועלות ועושות למען משפחתן וביתן בעוז והדר, אך את בסגולותייך התעלית מעל כולן.
רב: (ת') הרבה, גדול במספר.
בת: (נ') נקבה, ילדה, נערה, עלמה, תינוקת, כל אישה ביחס להוריה.
לעשות: (פ') לבצע, לפעול, להוציא לפועל, לממש, לקיים, להגשים, למלא.
חיל: (ז') כוח, גבורה, עוז, עזות, אומץ, הצלחה.
לעלות: (פ') לבוא מלמטה למעלה, ללכת למקום גבוה יותר, לטפס, להתרומם, לנסוק, להמריא, להעפיל, לגאות, לזנק למעלה.
כול: (ש"ע) הכול, כל הדברים, כל האנשים, כל אחד ואחד, בלי שאף אחד יחסר, ללא חריגים, בלי יוצא מן הכלל, ללא יוצא דופן.
- שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּוֹפִי. אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל.
החן והיופי הגופני אינם מתארים נאמנה את האישה. המעריך את האישה רק על פי מעלותיה החיצוניות, עלול להתאכזב. יופי וחן גופני הינם מעלות נפלאות אך ללא מידות ומעשים טובים, הבאים בעקבותיהם, הן דבר שקר והבל (משלי יא 22).
ז"א, אם כל שיש לאישה להתהלל בו זה חן ויופי גופני חיצוני, הרי שאין לה במה להתהלל לאורך זמן, כי שניהם עתידים לנבול ולחלוף. לעומת זאת, יראת אלוהים באישה היא הגורם לעוז ולהדר לאורך כל חייה ומסיבה זו ילדיה ובעלה מכבדים אותה ואוהבים אותה (א 7, ט 10, כב 4, תהילים קיא 10, קיב 1).
הפסוק הזה מופיע בסוף הפרק כאומר: כל התכונות שהזכרנו מקודם בנויות על בסיס איתן. הבסיס האיתן שבזכותו אותה אשה נקראת אשת חיל הוא יראתה את אלוהים. אימוץ חכמת החיים של אלוהים – ישועה! תכונותיה ויכולתה הינם חסד אלוהים שניתן לה כברכה מאלוהים.
שקר: (ז') כזב, בדיה, בדותה, אמצאה, רמאות, מרמה, רמייה, הונאה, דבר-שקר, פברוק, בלוף.
חן: (ז') יופי, נועם, נוי, נעימות, חביבות, ייפוי, חינניות, נחמדות, סימפטיות, חנינה, חסד, מחילה, סליחה, רחמים.
הבל: (ז') שקר, כזב, שטויות, קשקשנות, דברים בטלים, הגזמה, גאווה, הפלגה, ניפוח, יהירות.
יופי: (ז') נוי, חן, הדר, תפארת, פאר, הוד, יפעה.
אישה: (נ') נקבה, בחורה, נערה, רעיה, בת-זוג לחיים, גברת.
יראת יהוה: כיבוד ה', הקפדה בקיום מצוות אלוהים, ירא אלוהים – כינוי לאדם מאמין באלוהים אמונה שלמה ושומר דבר אלוהים באדיקות.
להלל: (פ') לשבח, לפאר, לקלס, לרומם, להדר, להרעיף שבחים, לומר דברי הלל, לברך, להודות.
- תְּנוּ-לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.
ספרו בשבחה, תנו לה כבוד ותהילה הראויים לה לאור מעשיה. שבחה של אשת החיל יוודע לכל כך שגם מנהיגי העיר ידברו עליה ויתנו כבוד לבעלה (תהילים סח 35, שמואל א פרק יח 8).
לתת: (פ') למסור, להעביר ל-, לספק, להעניק, להקנות, להאציל, להגיש, לא לקחת, להושיט, להמציא, להעביר, לשלם, להנפיק, לנדב, לתרום, להפריש, להרים, להקדיש.
פרי: (ז') איבר של צמח, החלק המכיל את הזרעים, בית זרע, מקור הדור הבא.
יד: (נ') כל אחת מהגפיים העליונות באדם, זרוע עם כף ואצבעות, איבר האחיזה באדם, איבר תנועה, זרוע, כף.
להלל: (פ') לשבח, לפאר, לקלס, לרומם, להדר, להרעיף שבחים, לומר דברי הלל, לברך, להודות.
שער: (ז') פתח, דלת, כניסה.
מעש: (ז') פעולה, עבודה, עשייה, תעסוקה, צעד, פעילות.
פרק זה אינו מתאר את הבלתי אפשרי, זה אינו פרק תיאורטי.
הפרק מתאר את חכמת אלוהים לו הייתה לובשת את תפקיד הבעל או את תפקיד הרעיה.
אלוהים מצפה מהבעל להיות ראש הבית, אב רוחני, בקי בדבר אלוהים, מורה למופת, אוהב ומעניק לבני ביתו. אב שכזה המדריך את בני ביתו בהוראת אלוהים מעניק לאשתו את האווירה והמניע להיות אשת חיל, ולילדיו את הקרקע האידיאלית לגדול כדי להיות בני ובנות חיל.