תנ"ך מבואר

ספר עמוס פרק ב

1 כֹּה אָמַר יהוה, עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב, וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ; עַל־שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ־אֱדוֹם לַשִּׂיד׃ 2 וְשִׁלַּחְתִּי־אֵשׁ בְּמוֹאָב, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת; וּמֵת בְּשָׁאוֹן מוֹאָב, בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שׁוֹפָר׃ 3 וְהִכְרַתִּי שׁוֹפֵט מִקִּרְבָּהּ; וְכָל־שָׂרֶיהָ אֶהֱרוֹג עִמּוֹ אָמַר יהוה׃ {פ}



4 כֹּה אָמַר יהוה, עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה, וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ; עַל־מָאֳסָם אֶת־תּוֹרַת יהוה, וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ,
וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם, אֲשֶׁר־הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם׃ 5 וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בִּיהוּדָה; וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלָיִם׃ {פ}

6 כֹּה אָמַר יהוה, עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ; עַל־מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם׃ 7 הַשֹּׁאֲפִים עַל־עֲפַר־אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים, וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ;
וְאִישׁ וְאָבִיו, יֵלְכוּ אֶל־הַנַּעֲרָה, לְמַעַן חַלֵּל אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי׃ 8 וְעַל־בְּגָדִים חֲבֻלִים יַטּוּ, אֵצֶל כָּל־מִזְבֵּחַ; וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ, בֵּית אֱלֹהֵיהֶם׃ 9 וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת־הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ, וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים; וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל, וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת׃
10 וְאָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, לָרֶשֶׁת אֶת־אֶרֶץ הָאֱמֹרִי׃ 11 וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים, וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים; הַאַף אֵין־זֹאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יהוה׃ 12 וַתַּשְׁקוּ אֶת־הַנְּזִרִים יָיִן; וְעַל־הַנְּבִיאִים צִוִּיתֶם לֵאמֹר, לֹא תִּנָּבְאוּ׃
13 הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק תַּחְתֵּיכֶם; כַּאֲשֶׁר תָּעִיק הָעֲגָלָה, הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר׃
14 וְאָבַד מָנוֹס מִקָּל, וְחָזָק לֹא־יְאַמֵּץ כֹּחוֹ; וְגִבּוֹר לֹא־יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ׃
15 וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת לֹא יַעֲמֹד, וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יְמַלֵּט; וְרֹכֵב הַסּוּס, לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ׃
16 וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים; עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם־הַהוּא נְאֻם־יהוה׃ {פ}
מואב
1 כך אמר ה': "על הפשעים המצטברים של אנשי מואב לא אסלח, על ששרפו את עצמות מלך אדום עד שהיו לסיד. 2 לכן אצית אש במואב והיא תשרוף את ארמונות קְרִיוֹת. מואב תושמד ברעש גדול, לקול תרועת מלחמה ותקיעות שופר.3 אשמיד את המנהיג שלה ואִתו אהרוג את כל שריה", אמר ה'.
עונשו של עם ישראל
יהודה
4 כך אמר ה': "על הפשעים המצטברים של אנשי יהודה לא אסלח. על שדחו את תורת ה' ולא שמרו את חוקיו.
גם אותם הִתעו האלילים שאבותיהם הלכו אחריהם. 5 לכן אצית אש ביהודה והיא תשרוף את ארמונות ירושלים".
ישראל
6 כך אמר ה': "על הפשעים המצטברים של אנשי ישראל לא אסלח. על שמכרו חפים מפשע תמורת כסף ונזקקים תמורת נעליים. 7הם חומדים את עפר הארץ שעל ראשיהם של נזקקים ומעוותים את משפט העניים.
איש ואביו הולכים אל אותה נערה וכך הם מחללים את שמי הקדוש. 8 על בגדים שלקחו כעירבון הם שוכבים ליד כל מזבח, שותים בבית אלוהיהם את היין שקיבלו מהעניים כקנס. 9 אני השמדתי למענם את האֱמוֹרים הגבוהים כמו עצי ארז וחזקים כמו עצי אלון. השמדתי את הפֵּרות שעליהם ואת השורשים שמתחתיהם.
10 "אני העליתי אתכם מארץ מצריים והובלתי אתכם במדבר ארבעים שנה כדי שתירשו את ארצם של האמורים. 11 הקמתי מבניכם נביאים ומהבחורים שלכם הקמתי נזירים. האם זה לא נכון, בני ישראל?", אמר ה'. 12 "אבל אתם משקים את הנזירים יין ועל הנביאים אתם מצווים, 'אל תנבאו!'.
13 "אני נושא אֶתכם בקושי, כמו עגלה עמוסת תבואה!
14 המהיר לא יספיק לברוח ולַחזק לא יהיה די כוח, הלוחם המנוסה לא יצליח להציל את עצמו
15 המחזיק בקשת לא יחזיק מעמד והרץ המהיר לא יִנָצל, רוכב הסוס לא יציל את עצמו
16 והאמיץ מבין הלוחמים המנוסים יברח ערום ביום ההוא", אמר ה'.