תנ"ך מבואר

ספר שופטים פרק ה

1 וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה, וּבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם; בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר׃
2 בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהִתְנַדֵּב עָם; בָּרֲכוּ יהוה׃ 3 שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ רֹזְנִים; אָנֹכִי, לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 4 יהוה, בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ; גַּם־עָבִים נָטְפוּ מָיִם׃ 5 הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יהוה; זֶה סִינַי, מִפְּנֵי יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ 6 בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת, יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת׃ 7 חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ; עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל׃ 8 יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז לָחֶם שְׁעָרִים; מָגֵן אִם־יֵרָאֶה וָרֹמַח, בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל׃ 9 לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל, הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם; בָּרֲכוּ יהוה׃








10 רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל־מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל־דֶּרֶךְ שִׂיחוּ׃ 11 מִקּוֹל מְחַצְצִים, בֵּין מַשְׁאַבִּים, שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יהוה, צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל; אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם־יהוה׃ 12 עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי־שִׁיר; קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן־אֲבִינֹעַם׃ 13 אָז יְרַד שָׂרִיד, לְאַדִּירִים עָם; יהוה יְרַד־לִי בַּגִּבּוֹרִים׃ 14 מִנִּי אֶפְרַיִם, שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק, אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ; מִנִּי מָכִיר, יָרְדוּ מְחֹקְקִים, וּמִזְּבוּלֻן, מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר׃ 15 וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם־דְּבֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו; בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן, גְּדֹלִים חִקְקֵי־לֵב׃ 16 לָמָּה יָשַׁבְתָּ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם, לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים; לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן, גְּדוֹלִים חִקְרֵי־לֵב׃ 17 גִּלְעָד, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן, וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת; אָשֵׁר, יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים, וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן׃ 18 זְבֻלוּן, עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי; עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה׃ 19 בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ, אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן, בְּתַעְנַךְ עַל־מֵי מְגִדּוֹ; בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ׃ 20 מִן־שָׁמַיִם נִלְחָמוּ; הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם, נִלְחֲמוּ עִם־סִיסְרָא׃ 21 נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם, נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן; תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז׃ 22 אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי־סוּס; מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו׃











23 אוֹרוּ מֵרוֹז, אָמַר מַלְאַךְ יהוה, אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ; כִּי לֹא־בָאוּ לְעֶזְרַת יהוה, לְעֶזְרַת יהוה בַּגִּבּוֹרִים׃ 24 תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים, יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי; מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ׃ 25 מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה; בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה׃ 26 יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה, וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים; וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ, וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ׃ 27 בֵּין רַגְלֶיהָ, כָּרַע נָפַל שָׁכָב; בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל, בַּאֲשֶׁר כָּרַע, שָׁם נָפַל שָׁדוּד׃





28 בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב; מַדּוּעַ, בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא, מַדּוּעַ אֶחֱרוּ, פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו׃ 29 חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה; אַף־הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ׃ 30 הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל, רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר, שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא, שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה; צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל׃ 31 כֵּן יֹאבְדוּ כָל־אוֹיְבֶיךָ יהוה, וְאֹהֲבָיו, כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ;



וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה׃ {פ}
שירת דבורה
1 ביום ההוא שרו דבורה וברק בן אבינועם:
2 "קמו שליטים בישראל, והעם התנדב – הַללו את ה'! 3 שִמעו מלכים! האזינו שָׂרים! אני אשיר בעצמי לה', אזמר לאלוהי ישראל: 4 ה', כשיצאת משֵׂעיר, כשצעדת משדה אֱדוֹם, האדמה רעדה, השמים נטפו, גם העננים נטפו מים. 5 הרים רעדו מפני ה', כמו שרעד הר סיני מפני ה' אלוהי ישראל! 6 בימי שַׁמגַר בן ענת, בימי יעל, היו הדרכים נטושות, ועוברי האורח הלכו בשבילים מפותלים. 7 לא היו גיבורים בישראל, לא היו עד שבאתי אני, דבורה, והייתי לישראל כמו אֵם. 8 העם בחר באלוהים חדשים, לכן הגיעה המלחמה לשערי הערים. אפילו מגן אחד או חנית אחת לא נראו בין ארבעים אלף לוחמי ישראל. 9 לבי עִם מנהיגי ישראל שהתנדבו מתוך העם. הללו את ה'! 10 אתם, הרוכבים על אתונות לבנות, אתם, היושבים על שטיחים, ואתם, ההולכים בדרך, דַבְּרו! 11 הרחק מקולות מלחמה, בין הבארות, יסַפרו על גבורות ה', על הישועות שנתן לשליטי ישראל. אז יֵרדו המוני עַם ה' לשערי הערים. 12 קומי! קומי דבורה! קומי! קומי! שירי שיר. קום, ברק! קח בשבי שבויים, בן אבינועם! 13 אז ירדו שרידי העם להילחם בחזקים, ה' ירד להילחם בגיבורים. 14 הם באו מאפרים, מהַר עמלק, בנימין ירד אחריך והצטרף לצבאותיך. ממָכיר ירדו מנהיגים, ומפקדים מזבולון. 15 שרי יששכר היו עם דבורה, ובני יששכר, כמו ברק, מיהרו אחריו לעמק. במשפחות ראובן היו לבטים קשים. 16 למה נשארת בשדות המרעה – כדי לשמוע את שריקת הרועים לעדרים? אכן, למשפחות ראובן היו לבטים קשים. 17 תושבי גלעד נשארו בעבר הירדן, ודן, למה הוא נשאר ליד האניות? אשר נשאר לחוף ימים, במפרצים שבנחלתו הוא נשאר. 18 אבל זבולון ונפתלי סיכנו את חייהם כשעלו לראש ההר. 19 מלכים באו להילחם. אז נלחמו מלכי כנען בתַענַך ובנחל שבמגידו, אבל שלל לא לקחו. 20 מן השמים נלחמו הכוכבים, ממקומם בשמים נלחמו בסיסרא. 21 נחל קישון סחף את אנשיו, נחל קדום הוא נחל קישון. צעדִי נפשי בביטחון! 22 פרסות הסוסים דפקו בחזקה, סוסי סיסרא דהרו ודהרו.
23 'קללו את מֵרוֹז!', אמר מלאך ה', 'קללו, קללו את תושביה!', כי הם לא באו לעזרת ה' כשנלחם בגיבורים. 24 תבורך מכל הנשים יעל, אשתו של חֶבר הקיני. תבורך מכל הנשים הגרות באוהל. 25 סיסרא ביקש מים אך היא נתנה לו חלב. בספל יקר הגישה לו חלב עשיר. 26 אז הושיטה את יד שמאל ולקחה יתד, וביד ימין לקחה פטיש כבד והיכתה בסיסרא. היא שברה את ראשו – מחצה ודקרה את רקתו. 27 הוא נפל מכופף ושכב לרגליה, לרגליה התכופף ונפל. ובַמָקום שנפל, שם מת.
28 "אֵם סיסרא השקיפה מבעד לחלון, נאנחה בדאגה מבעד לסורג: 'מדוע הוא מאחר לבוא במרכבתו? מדוע לא נשמעים צעדי סוסיו הרתומים למרכבות?'. 29 החכמות שבעוזרותיה ענו לה, גם היא השיבה לעצמה: 30 'הם בוודאי מצאו שלל ומחלקים אותו ביניהם, נערה או שתיים לכל גבר, ובדים צבעוניים לסיסרא, בגדים רקומים לצוואר המנצחים'. 31 יושמדו כך כל אויביך, ה', ויזְהרו אוהבי ה' כמו שמש בזריחה!".
הארץ שקטה ממלחמות במשך ארבעים שנה.