פרק היציאה לגלותפרק כז, פס' 1          וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ: "עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד בְּיַד שָׁאוּל. אֵין לִי טוֹב כִּי הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. וְנוֹאַשׁ מִמֶּנִּי שָׁאוּל, לְבַקְשֵׁנִי עוֹד בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל; וְנִמְלַטְתִּי מִיָּדוֹ."שאול לא הצליח לעשות רושם עם הכינוי "בְּנִי דָוִד", וגם לא עם הברכה הנרגשת. כל עוד שאין שינוי לב, כל הרטוריקה היא חסרת־משמעות.ללא רוח הקודש, שאול דומה לעלה יבש. כרגע משב רוח מעיף אותו לכיוון אחד — כעבור שנייה הוא עף [...]

פרק ו 1               וַיְהִי אֲרוֹן יהוה בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים.?        חצי שנה־פלוס! — נכון שהיינו מצפים שיתחכמו יותר מהר?בני העם סובלים ומתים, אבל השליטים בגאוותם דוחים ודוחים את הכניעה. הרי כבר בימים הראשונים הם הבינו מאיפֹה האסון הזה נופל עליהם. כבר אז ראשי העיר אשדוד התריעו: "קָשְׁתָה עָלֵינוּ יָדוֹ [של] אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ראה ה 7).זו לא הדוגמה הראשונה בתנ"ך שבה גאוות הרודנים ועקשנותם עולה לאזרחים בחיים: חשבו כמה העם סבל וכמה אנשים מתו מהמכות במצרים, [...]

הפרק החדש שלפנינו מספר על...מגפת קורונה (סוג של) בארץ פְּלֶשֶׁתלפלישתים לוקח זמן להבין שזאת מגפה, כי הנדבק הראשון הוא חפץ דומם:פרק ה 2-1             1 וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן־הָעֵזֶר אַשְׁדּוֹדָה. 2 וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן; וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן.הפלישתים אמנם שמעו על הניסים ביציאת מצרים; הם גם חווּ ניסים על בשׂרם בתקופת שמשון — אך עכשיו הם עדים למקרה היחיד בהיסטוריה שבו...אליל זז ממקומו ללא מגע יד אדםפס' 3                 [...]