משלי פרק ה אזהרה מפני ניאוף (גם רוחני). בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה; לִתְבוּנָתִי הַט-אָזְנֶךָ. בני, הקשב ללקח ולניסיון החשוב שלמדתי בחיי. שים לב לדברי התבונה שאני משמיע לך (א 2, ב 2, ג 13, ד 5, 20, כב 17, מלכים-א פרק יט 16). חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה. להקשיב: (פ') לשמוע, להאזין, להיות קשוב, להטות אוזן, לשים לב, לשמוע בקול-, לציית. תבונה: בינה, היכולת הנפשית להבין דברים ולהסיק מהם מסקנות [...]
משלי פרק ו' בְּנִי, אִם-עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ; תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ. אם נתת הבטחה והתחייבות לחובו של אדם אחר, דע לך שכעת אתה מחויב לחובו של רעך ורכושך למעשה משועבד לזר, עד שהחוב יוחזר. (יא 15, יז 18, כ 16, כב 26-27, כז 13, ויקרא כה 35-38, כח 8, דברים טו 1-15, יט 17, בראשית מד 32, שמות כב 25, מלכים-ב פרק ד 1, נחמיה ה 1-11). (התנ"ך מעודד עזרה הדדית – עדיף לתת מאשר [...]
משלי פרק ז' בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי; וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ. בני שמור את הדברים והלקחים שאני אומר לך. את כל הוראותיי ולימודי עליך לזכור ולשמור עמוק בלבבך (ב 1, ג 1-3, ד 10, ו 20-24, תהילים קיט 11). לשמור: (פ') להגן, להבטיח, לדאוג לביטחון, לגונן, לסוכך, לאבטח , למגן, לנצור. אומר: אמירה, דיבור, הבעה, הגיית מילים, מבע, ביטוי, מוצא-פה, סיפור, הודעה. מצווה: ציווי, צו, הוראה, פקודה, חובה, איסור, חוק, תקנה, גזרה, כלל, מנהג, מסורת, נוהג. לצפון: לטמון בחובו, לשאת [...]
משלי פרק ח' החכמה מדומה (מואנשת) בפרשה זו לכרוז. החכמה קוראת לאנשים לקחת מוסרה ומונה את מעלותיה ותועלתה לבני אדם. אלוהים השתמש בחכמה בראשית דרכו בבריאת כל היקום. החכמה הייתה שעשועו של הבורא וגם שעשוע בני האדם בכל הדורות. היא יודעת את רצון ה' והיא רוצה להדריך בני אדם בדרך האמת והצדק ליראת ה', לישועה וחיי נצח. פנייתה של החכמה – פסוקים א-יא. הֲלֹא-חָכְמָה תִקְרָא?וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ?. האין החכמה קוראת ומזמינה את כולם אליה [...]
משלי פרק ט' קריאתן של "גברת" החכמה ושל "גברת" האיוולת. בפרק ט החכמה והכסילות מאונשות ומיוצגות בשני טיפוסי נשים מנוגדים באופין ותכונותיהן. החכמה פועלת כאשת חיל. בונה בית איתן ומהודר, עורכת את ביתה ושולחנה לתפארת ואחר כך מזמינה את קרואיה ליהנות מטובה. לכל העונים לקריאתה של החכמה מובטחת ברכה נצחית. הכסילות לעומתה מתוארת כהיפך הגמור מן החכמה – כעצלה שאינה טורחת ואינה מכינה דבר. הכסילות מחקה חיקוי זול ושקרי את החכמה ומציעה לכל קרואיה [...]
משלי פרק י' הניגוד בין הצדיקים לרשעים. פתגמי חכמה: פרקים י' – כט. בפרקים א-ט חכמת אלוהים הוכיחה את עליונותה ועדיפותה על פני חכמת העולם. חכמת אלוהים מציעה ישועה, חיים וברכה, בעוד חכמת העולם מציעה אבדון, הפסד וכאב. בפרקים א-כט חכמת אלוהים (האישה הטובה) מציעה פניני חכמה בכל תחומי החיים. פרקים י-כט מכילים נאומים חינוכיים, סיפורים ותיאור מקרים שמהם הקורא צריך להפיק לקחים ולאמצם בחייו. המחבר – שלמה המלך בעיקר, מציג לפנינו קבצים של [...]
משלי פרק י"א הניגוד בין הצדיקים לרשעים – המשך מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה; וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ. מאזניים (משקל) שנעשה בהם שינוי מכוון לרמות הינם תועבה בעיני אלוהים. עסקה המושתתת על רמייה היא דבר רע שאלוהים מתעב. לקוח המקבל פחות ממה שהוסכם עליו הוא לקוח מנוצל. אבן שלמה – משקולת מדויקת, תקינה. עסקה הנעשית בצדק ויושר שבה כל צד מקיים את שהבטיח, היא פעולה שאלוהים מכבד (ראה – טז 11, כ 10, 23, ויקרא יט 35-36, [...]
משלי פרק י"ב אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת; וְשׂוֹנֵא תוֹכַחַת בָּעַר. החפץ בכל מאודו לרכוש דעת, אוהב את דברי המוסר (תיקון והערות), ואילו זה השונא תוכחות (תיקון) נמשל לבהמה שאין בה דעת והוא בור ושוטה (א 7, 22, ג 11-12, ה 12, י 17, שמות כב 4, תהילים מט 20, נ 17, עג 22, אל העברים יב 5-6). אהבה: חיבה עזה, אהדה, רגש משיכה, התחושה שחש האדם האוהב לאהוב, חיבוב, חמדה, כיבוד. מוסר: אתיקה, תורת המידות, תוכחה, [...]
משלי פרק י"ג בֵּן חָכָם מוּסַר אָב; וְלֵץ לֹא-שָׁמַע גְּעָרָה. בן חכם שומע ומציית לדברי ההוראה והתוכחה של אביו. לעומתו, הלץ, הלועג לתורה ולמוסר, מתעלם מהערות בונות ומזלזל באזהרות (א 8, 22, ט 7-8, י 1, טו 20, בראשית כו, לד 25-31, ישעיה כח 14-15). חכם: נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד. מוסר: אתיקה, תורת המידות, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול. לץ: קל דעת הלועג [...]
משלי פרק י"ד חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ; וְאִוֶּלֶת, בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ. אישה חכמה משקיעה את כל מרצה, יכולתה וחכמתה כדי לכונן ולייסד את ביתה על בסיס איתן, ומחזיקה אותו בסדר ובמצב טוב כמשכן שבו האהבה והאחדות שוכנים. לעומת זאת, כדומה לאדם הכורת את הענף עליו הוא יושב, האישה האיוולת, הטיפשה (הבוחרת בדרך החטא ומתעלמת מעצת ה') הורסת במו ידיה את ביתה (ט 1-6, כד 3, לא). הערה: חכמת החיים של אלוהים מובילה לברכה וחכמת העולם [...]
