משלי פרק ט"ז לְאָדָם מַעַרְכֵי-לֵב; וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן. אדם מגבש דיעה לאחר מחשבות רבות ושונות. שכלו בוחן את הבעיה מכל צדדיה, מבקר ומנתח את כל אופני פתרונה ומתאמץ להגיע לידי הכרעה ומסקנה מסויימת. אך לבסוף אלוהים הוא זה שמכריע, ומעניק לאדם את החכמה להביע במילים את המסקנה הראויה (ג 6, טז 2, 9, 33, יט 21, כ 24, כא 1, 30-31). אדם: (ז') איש, גבר, בן-אדם, אנוש, יצור-אנושי, בן-תמותה, הולך על שתיים, ברייה, ברנש. מערכי-לב: מחשבות, [...]
משלי פרק ט"ו מַעֲנֶה־רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה; וּדְבַר־עֶצֶב יַעֲלֶה־אָף. מענה אדיב הנאמר ברכות תמיד יועיל בפתרון של ויכוח או אי-הסכמה, בכך שישכך את חמתו של המשיב. לעומת זאת, מענה מעציב ומעליב מוסיף "שמן למדורה" ומעורר יותר כעס ומחלוקת (טו 18, 23, כד 26, יב 18, שופטים ח 1-3, יב 1-4, שמואל א פרק כה, מלכים א יב 7, קוהלת י 4). מענה: (ז') תשובה, תגובה, הד, פתרון, מסקנה, פשר, הסבר, ביאור, פירוש. רך: (ת') לא קשה, מרוכך, [...]
משלי פרק י"ד חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ; וְאִוֶּלֶת, בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ. אישה חכמה משקיעה את כל מרצה, יכולתה וחכמתה כדי לכונן ולייסד את ביתה על בסיס איתן, ומחזיקה אותו בסדר ובמצב טוב כמשכן שבו האהבה והאחדות שוכנים. לעומת זאת, כדומה לאדם הכורת את הענף עליו הוא יושב, האישה האיוולת, הטיפשה (הבוחרת בדרך החטא ומתעלמת מעצת ה') הורסת במו ידיה את ביתה (ט 1-6, כד 3, לא). הערה: חכמת החיים של אלוהים מובילה לברכה וחכמת העולם [...]
משלי פרק י"ג בֵּן חָכָם מוּסַר אָב; וְלֵץ לֹא-שָׁמַע גְּעָרָה. בן חכם שומע ומציית לדברי ההוראה והתוכחה של אביו. לעומתו, הלץ, הלועג לתורה ולמוסר, מתעלם מהערות בונות ומזלזל באזהרות (א 8, 22, ט 7-8, י 1, טו 20, בראשית כו, לד 25-31, ישעיה כח 14-15). חכם: נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם, למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד. מוסר: אתיקה, תורת המידות, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול. לץ: קל דעת הלועג [...]
משלי פרק י"ב אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת; וְשׂוֹנֵא תוֹכַחַת בָּעַר. החפץ בכל מאודו לרכוש דעת, אוהב את דברי המוסר (תיקון והערות), ואילו זה השונא תוכחות (תיקון) נמשל לבהמה שאין בה דעת והוא בור ושוטה (א 7, 22, ג 11-12, ה 12, י 17, שמות כב 4, תהילים מט 20, נ 17, עג 22, אל העברים יב 5-6). אהבה: חיבה עזה, אהדה, רגש משיכה, התחושה שחש האדם האוהב לאהוב, חיבוב, חמדה, כיבוד. מוסר: אתיקה, תורת המידות, תוכחה, [...]
משלי פרק י"א הניגוד בין הצדיקים לרשעים – המשך מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה; וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ. מאזניים (משקל) שנעשה בהם שינוי מכוון לרמות הינם תועבה בעיני אלוהים. עסקה המושתתת על רמייה היא דבר רע שאלוהים מתעב. לקוח המקבל פחות ממה שהוסכם עליו הוא לקוח מנוצל. אבן שלמה – משקולת מדויקת, תקינה. עסקה הנעשית בצדק ויושר שבה כל צד מקיים את שהבטיח, היא פעולה שאלוהים מכבד (ראה – טז 11, כ 10, 23, ויקרא יט 35-36, [...]
משלי פרק י' הניגוד בין הצדיקים לרשעים. פתגמי חכמה: פרקים י' – כט. בפרקים א-ט חכמת אלוהים הוכיחה את עליונותה ועדיפותה על פני חכמת העולם. חכמת אלוהים מציעה ישועה, חיים וברכה, בעוד חכמת העולם מציעה אבדון, הפסד וכאב. בפרקים א-כט חכמת אלוהים (האישה הטובה) מציעה פניני חכמה בכל תחומי החיים. פרקים י-כט מכילים נאומים חינוכיים, סיפורים ותיאור מקרים שמהם הקורא צריך להפיק לקחים ולאמצם בחייו. המחבר – שלמה המלך בעיקר, מציג לפנינו קבצים של [...]
משלי פרק ט' קריאתן של "גברת" החכמה ושל "גברת" האיוולת. בפרק ט החכמה והכסילות מאונשות ומיוצגות בשני טיפוסי נשים מנוגדים באופין ותכונותיהן. החכמה פועלת כאשת חיל. בונה בית איתן ומהודר, עורכת את ביתה ושולחנה לתפארת ואחר כך מזמינה את קרואיה ליהנות מטובה. לכל העונים לקריאתה של החכמה מובטחת ברכה נצחית. הכסילות לעומתה מתוארת כהיפך הגמור מן החכמה – כעצלה שאינה טורחת ואינה מכינה דבר. הכסילות מחקה חיקוי זול ושקרי את החכמה ומציעה לכל קרואיה [...]
משלי פרק ח' החכמה מדומה (מואנשת) בפרשה זו לכרוז. החכמה קוראת לאנשים לקחת מוסרה ומונה את מעלותיה ותועלתה לבני אדם. אלוהים השתמש בחכמה בראשית דרכו בבריאת כל היקום. החכמה הייתה שעשועו של הבורא וגם שעשוע בני האדם בכל הדורות. היא יודעת את רצון ה' והיא רוצה להדריך בני אדם בדרך האמת והצדק ליראת ה', לישועה וחיי נצח. פנייתה של החכמה – פסוקים א-יא. הֲלֹא-חָכְמָה תִקְרָא?וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ?. האין החכמה קוראת ומזמינה את כולם אליה [...]
משלי פרק ז' בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי; וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ. בני שמור את הדברים והלקחים שאני אומר לך. את כל הוראותיי ולימודי עליך לזכור ולשמור עמוק בלבבך (ב 1, ג 1-3, ד 10, ו 20-24, תהילים קיט 11). לשמור: (פ') להגן, להבטיח, לדאוג לביטחון, לגונן, לסוכך, לאבטח , למגן, לנצור. אומר: אמירה, דיבור, הבעה, הגיית מילים, מבע, ביטוי, מוצא-פה, סיפור, הודעה. מצווה: ציווי, צו, הוראה, פקודה, חובה, איסור, חוק, תקנה, גזרה, כלל, מנהג, מסורת, נוהג. לצפון: לטמון בחובו, לשאת [...]
