ראשונה לקורינתיים י"א 2-16 כותרת: זה לא הכובע אלא הלב בעולם העתיק המשפחות היו פטריארכליות, והמעמד בכל משפחה היה מוגדר וברור. האב שימש כראש הבית, וכל שאר בני המשפחה היו נתונים לסמכותו. מסגרת זו נקבעה על ידי אלוהים, וכל עוד ההורים יראי אלוהים וממלאים את אחריותם ויעוד בריאתם באהבה ובהקרבה, זוכה כל אחד מבני הבית לברכה שאלוהים יעד לנפשו. הבעיה מתעוררת כאשר האב או האם או שניהם ביחד חוטאים לאלוהים ונכשלים בתפקידם. במצב זה, [...]
כותרת: הניסיון אינו אויב, אלא הוא מבחן לאמונתי. רבים מאיתנו מצטטים את הפסוק הנצחי מראשונה לקורינתיים י' 13, אך מעטים יודעים באיזה הקשר ניתן הפסוק הזה. "שׁוּם נִסָּיוֹן לֹא בָּא עֲלֵיכֶם מִלְּבַד נִסָּיוֹן אֱנוֹשִׁי רָגִיל. נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים וְלֹא יַנִּיחַ לָכֶם לְהִתְנַסּוֹת לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם, אֶלָּא עִם הַנִּסָּיוֹן יָכִין גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַמּוֹצָא כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ." שאול השליח מתמודד עם קהילה צעירה, בת כארבע או חמש שנים בלבד—קהילה שהוא הוליד מבחינה רוחנית בלידה קשה, [...]
ראשונה לקורינתים פרק ט 1-14 כותרת: אחריות הקהילה למשרתיה רקע לפרק ט: שאול השליח סיים את פרק ח בהכרזה משמעותית: "אבל היזהרו שלא תהיה רשותכם זו למכשול לחלשים". ניתן לסכם את פרק ח כך: בגרות רוחנית מעניקה חירות לאכול כל אשר אכיל, גם אם הוקרב לאלילים, אך היא מוגבלת בגלל האהבה כלפי האחים החלשים. בפרק ט, שאול ממשיך את אותו עיקרון ומראה שהוא תקף לא רק בתחום המזון, אלא גם בכל תחום אחר – [...]
כותרת: כשהאהבה גוברת על הידע. נושא מרכזי: החירות המשיחית איננה מטרה – אלא אמצעי. האהבה לזולת היא זו שמדריכה את אופן השימוש בחירות שהאדון מעניק. בפרק ח' ממשיך שאול השליח להשיב על סדרת השאלות המעשיות שנשלחו אליו מבני הקהילה בקורינתוס (במיוחד בפרקים ז'–י"א). סטפנס, פורטונטוס ואכייקוס (ט"ז 17) קיבלו לידיהם את השאלות מהקורינתיים, והם שהעבירו אותן לשאול כדי שיענה עליהן בחוכמת אלוהים. יש לזכור כי קהילת קורינתוס הייתה קהילה צעירה מאוד – בת ארבע [...]
איגרת הראשונה לקורינתיים פרק ז 25-40 רווקות ונישואין לאור הזמן הדוחק. בפרק ז’ כולו שאול עונה לשאלות שהעלו הקורינתים לגבי נישואין, רווקות ומעמד אישי. לאחר שעסק במי שנשואים, בפרודים, בגרושים ובאלמנים (פס’ 1–24), הוא פונה כעת לנושא שלא קיבל הוראה ישירה מפי האדון: בתולות ורווקים (פס’ 25). במקטע זה שאול מתמודד עם שאלה קריטית בקהילה: כיצד על המאמין להתייחס לנישואין, כאשר אמונתו בישוע מציבה אותו בעולם של מצוקה, רדיפות ומתח רוחני תמידי? לא צריך [...]
הראשונה לקורינתיים פרק ז 10-16. כותרת: כללים אלוהיים לנישואין, גירושין ונישואין מחדש פרקים ז–יא באיגרת הראשונה לקורינתיים מתמקדים במענה לשאלות שהציגו בני הקהילה בנוגע לדרך החיים הראויה למאמין בישוע. אחת מאותן שאלות נגעה לנישואין ולגירושין. פרק ז עוסק בהרחבה בנושא הרווקות, הנישואין והגירושין. בפסוקים 1–9 מפרט שאול השליח, בין היתר, את מעלותיה של הרווקות הטהורה. רווקות זו היא מתנה אישית מהאדון, זכות נדירה שלא רבים זוכים לה. הרווק או הרווקה, שאינם כבולים במחויבויות כלפי [...]
ראשונה לקורינתיים פרק ז 1-9. תשובות בעניין הנשואים. בנוגע לרווקות: יתרונות הרווקות. כפי שנאמר, האיגרת הראשונה של שאול לקורינתים נכתבה, בין היתר, כדי להשיב על שאלות מעשיות שהפנו אליו בני הקהילה (במיוחד פרקים 7-11). את המסר מסרו לשאול סטפנס, פורטונטוס ואכייקוס (ט״ז 17). חשוב לזכור כי קהילת קורינתוס הייתה קהילה צעירה מאוד, בת ארבע עד חמש שנים בלבד, ורוב חבריה היו גויים לשעבר — עובדי אלילים, חסרי היכרות עם התורה וחשופים להשפעות של תורות [...]
ראשונה לקורינתיים פרק ו 1-11: המאבק על טוהר הקהילה - המשך כותרת: יישוב מחלוקות בין מאמינים – עדות לקדושת הקהילה נרענן את זיכרוננו: שאול השליח כתב את האיגרת הראשונה אל־הקורינתים כמענה לשאלות שהפנו אליו חברי הקהילה הצעירה בקורינתוס, שהייתה קיימת אז כארבע שנים בלבד – נתון המשתקף בחוסר הבשלות של רבים מחבריה. שאול מוכיח את הקורינתים על פילוגים, יהירות, זנות, קנאה ונקמנות, ועל שאיפתם להידמות לעולם החוטא במקום לאמץ את הבשורה ולעצב את חייהם [...]
ראשונה לקורינתיים פרק ה 1-13. כותרת: כשהאור כבה. המאבק על טוהר הקהילה בארבעת הפרקים הראשונים של האיגרת מוכיח שאול השליח את הקורינתיים על הפילוגים, היהירות ושאיפתם להידמות לעולם, במקום לאמץ את הבשורה ואת דרך החשיבה של ישוע ולהידמות לו. שהרי חכמת העולם חסרת ישועה, ולפיכך היא סכלות. הקורא עשוי להתרשם כי המאמינים בקורינתוס אמנם סטו קמעה מדרך הישר, אך עדיין יראי אל ונחושים ללכת בעקבות ישוע. אלא שבפרק ה' שאול “קורא לילד בשמו”: חלק [...]
ראשונה לקורינתיים פרק ד 1-5 כותרת: נאמנות כמפתח לשירות משיחי אמיתי מבוא לפרק ד' חוסר בגרותם הרוחנית של בני הקהילה בקורינתוס ניכר בכך שבמקום לשאוף לדמות למשיח או לשליחיו הנאמנים, הם שאפו לדמות למשפיענים לא נושעים. בעיני הקורינתיים, מורה עשיר, רהוט בדיבור ובעל מעמד חברתי גבוה נתפס כטוב, חכם וצודק, בעוד שמורה עני נתפס כאדם כושל, ויתכן טועה בלימודו. גישה זו שיקפה את רוח החברה האלילית שבתוכה חיו, חברה שהעריכה הצלחה חיצונית ומעמד חברתי [...]
