תנ"ך מבואר

ספר הושע פרק יג

1 כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת, נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל; וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת׃ 2 וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא, וַיַּעְשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים, מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּלֹּה; לָהֶם הֵם אֹמְרִים, זֹבְחֵי אָדָם, עֲגָלִים יִשָּׁקוּן׃

3 לָכֵן, יִהְיוּ כַּעֲנַן־בֹּקֶר, וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ; כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן, וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה׃ 4 וְאָנֹכִי יהוה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע, וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי׃ 5 אֲנִי יְדַעְתִּיךָ בַּמִּדְבָּר; בְּאֶרֶץ תַּלְאֻבוֹת׃ 6 כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ, שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם; עַל־כֵּן שְׁכֵחוּנִי׃ 7 וָאֱהִי לָהֶם כְּמוֹ־שָׁחַל; כְּנָמֵר עַל־דֶּרֶךְ אָשׁוּר׃ 8 אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל, וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם; וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא, חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם׃

9 שִׁחֶתְךָ יִשְׂרָאֵל כִּי־בִי בְעֶזְרֶךָ׃ 10 אֱהִי מַלְכְּךָ אֵפוֹא, וְיוֹשִׁיעֲךָ בְּכָל־עָרֶיךָ; וְשֹׁפְטֶיךָ, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, תְּנָה־לִּי מֶלֶךְ וְשָׂרִים׃ 11 אֶתֶּן־לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי, וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי׃ {ס} 12 צָרוּר עֲוֹן אֶפְרָיִם, צְפוּנָה חַטָּאתוֹ׃ 13 חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ; הוּא־בֵן לֹא חָכָם, כִּי־עֵת לֹא־יַעֲמֹד בְּמִשְׁבַּר בָּנִים׃

14 מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם, מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם; אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת, אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל, נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי׃ 15 כִּי הוּא, בֵּן אַחִים יַפְרִיא; יָבוֹא קָדִים רוּחַ יהוה מִמִּדְבָּר עֹלֶה, וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ, הוּא יִשְׁסֶה, אוֹצַר כָּל־כְּלִי חֶמְדָּה׃
1 "כאשר דיבר אפרים כולם רעדו, כי היה הנכבד בשבטי ישראל. אבל הוא החל לעבוד את הבעל ונחשב כמת. 2 גם עכשיו הם מוסיפים לחטוא. הם עושים לעצמם מכספם פסל יצוק, פסלי אלילים לפי הבנתם – כולם מעשה פַּסל. הם מדברים אל האלילים שלהם. הם מקריבים קרבנות אדם ונושקים לעגלים.
3 "לכן הם יֵעלמו כמו ערפל בבוקר, כמו טל שמתנדף השכם בבוקר, כמו קליפות גרעיני התבואה שעפות מגורן בסערה, כמו עשן היוצא מחלון. 4 הרי אני ה' אלוהיך שהוציא אותך מארץ מצריים! אינך מכיר אל אחר מלבדי ואין לך מושיע אחר. 5 אני דאגתי לך במדבר, בארץ לוהטת. 6 הם אכלו ושבעו, וכששבעו התמלאו גאווה ושכחו אותי. 7 לכן אתנהג אליהם כמו אריה, כמו נמר האורב להם בדרך. 8 אתנפל עליהם כמו דובה שאיבדה את גוריה, אקרע את החזה שלהם לגזרים, אטרוף אותם כמו אריה. חיית טרף תטרוף אותם.
9 "אתה הולך בדרך מושחתת, ישראל, על אף שאני הוא שעוזר לך. 10 אם כך, איפה מלכך שיושיע אותך בכל עָריך? איפה המנהיגים שלך שעליהם אמרת, 'תנו לי מלך ושרים'? 11 בכעסי נתתי לך מלך ובזעמי אקח אותו. 12 חטאו של אפרים זכוּר, הוא עדיין אשם, 13 לכן יבואו עליו יסורים קשים כמו יסורי יולדת. הוא בן לא חכם ובבוא העת לא יעמוד בלידה.
14 "האם אשחרר אותם מידי שאוֹל? האם אציל אותם ממוות? איפה המגֵפה שלך, מוות? איפה המגֵפה הקטלנית שלך, שאוֹל! לא אתחרט. 15 הוא היה פורה בשדות המרעה אך רוח שְרבית, רוח ה' שתעלה מן המדבר, תייבש את מקורות המים ואת המעיינות שלו. האויב ישדוד כל אוצר וכל כלי יקר".