תנ"ך מבואר

ספר הושע פרק ה

1 שִׁמְעוּ־זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ, כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט; כִּי־פַח הֱיִיתֶם לְמִצְפָּה, וְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל־תָּבוֹר׃ 2 וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ; וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם׃ 3 אֲנִי יָדַעְתִּי אֶפְרַיִם, וְיִשְׂרָאֵל לֹא־נִכְחַד מִמֶּנִּי; כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם, נִטְמָא יִשְׂרָאֵל׃ 4 לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם, לָשׁוּב אֶל־אֱלֹהֵיהֶם; כִּי רוּחַ זְנוּנִים בְּקִרְבָּם, וְאֶת־יהוה לֹא יָדָעוּ׃ 5 וְעָנָה גְאוֹן־יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו; וְיִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם, יִכָּשְׁלוּ בַּעֲוֹנָם, כָּשַׁל גַּם־יְהוּדָה עִמָּם׃ 6 בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם, יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת־יהוה וְלֹא יִמְצָאוּ; חָלַץ מֵהֶם׃ 7 בַּיהוה בָּגָדוּ, כִּי־בָנִים זָרִים יָלָדוּ; עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶם׃ {ס}

8 תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה, חֲצֹצְרָה בָּרָמָה; הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן, אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין׃ 9 אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה, בְּיוֹם תּוֹכֵחָה; בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה׃ 10 הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה, כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל; עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי׃ 11 עָשׁוּק אֶפְרַיִם רְצוּץ מִשְׁפָּט; כִּי הוֹאִיל, הָלַךְ אַחֲרֵי־צָו׃ 12 וַאֲנִי כָעָשׁ לְאֶפְרָיִם; וְכָרָקָב לְבֵית יְהוּדָה׃

13 וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת־חָלְיוֹ, וִיהוּדָה אֶת־מְזֹרוֹ, וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל־אַשּׁוּר, וַיִּשְׁלַח אֶל־מֶלֶךְ יָרֵב; וְהוּא, לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם, וְלֹא־יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר׃ 14 כִּי אָנֹכִי כַשַּׁחַל לְאֶפְרַיִם, וְכַכְּפִיר לְבֵית יְהוּדָה;
אֲנִי אֲנִי אֶטְרֹף וְאֵלֵךְ, אֶשָּׂא וְאֵין מַצִּיל׃ 15 אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל־מְקוֹמִי, עַד אֲשֶׁר־יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנָי; בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי׃
פנייה לכוהנים ולבית המלך
1 שִמעו זאת כוהנים, הקשיבו אנשי ישראל, אנשי בית המלך האזינו! חובתכם לעשות צדק אבל הייתם מכשול במִצְפָּה ומלכודת טמונה בתבור. 2 הבוגדים העמיקו את הבור אבל אני אגער בכולם. 3 אני מכיר את אפרים, ישראל אינו נסתר ממני. עכשיו אתה בוגד אפרים, וישראל טמא. 4 מעשיהם אינם מתירים להם לשוב לאלוהיהם, כי רוח של זנות שוכנת בתוכם, ואת ה' הם אינם מכירים. 5 גאוות ישראל מעידה נגדו, ישראל ואפרים נכשלים בגלל חטאיהם, גם יהודה נכשל אתם. 6 הם הולכים לחפש את ה' עם קרבנות הצאן והבקר שלהם אך לא ימצאו אותו. הוא התרחק מהם. 7 הם בגדו בה' כי ילדו בנים מחוץ למסגרת הנישואים. האויב יחסל אותם בתוך חודש – אותם ואת הנחלות שלהם.
8 "תִקעו בְּשופר בגבעה, בחצוצרה ברמה! זעקו בבית אוון! הבט לאחור, בנימין! 9 אפרים יהפוך לשממה ביום שיבוא העונש, בשבטי ישראל הפצתי הודעה אמינה, 10 'שרי יהודה דומים לאלה שמזיזים את סימני הגבול, לכן אשפוך עליהם את כעסי כמו ששופכים מים. 11 אפרים מנוצל ומושפל ולא נעשה לו צדק כי הסכים ללכת אחרי מצוות המלך, 12 אבל אני אשחית את אפרים כמו שעושה עָשׁ, אהרוס את יהודה כמו שעושה ריקבון'.
13 "אז יכיר אפרים במחלתו, יהודה יכיר בפצע שלו. אפרים יפנה לאשור וישלח לבקש עזרה מהמלך הגדול אבל הוא לא יוכל לרפא אתכם, לא יבריא את הפצע שלכם. 14 אהיה לאפרים כמו אריה, אהיה כמו אריה צעיר לבית יהודה.
"אני עצמי אטרוף אותם ואסתלק, אסחב אותם למאורה שלי ואיש לא יציל אותם. 15 אלך ואשוב למקומי עד שיודו באשמתם ויפנו אליי. הם יחפשו אותי בשעת צרה".