תשובות לעשרת השאלות של "יד לאחים"

תשובות לעשרת השאלות של "יד לאחים"

תשובה לשאלות 1 ו- 2:

1,000$ לכל מאמין בישוע שיכול למצוא בתנ"ך פסוק שכתוב בו שאברהם קנה אחוזת קבר בכספו מידי בני חמור אבי שכם כמו שכתוב בברית החדשה (מעשי השליחים ז 16)

1,000$ לכל מאמין בישוע שיכול למצוא בתנ"ך פסוק שכתוב בו שיעקוב נקבר בשכם כמו שכתוב בברית החדשה (מעשי השליחים ז 15-16)

 

מעשי השליחים ז 15-16: "יַעֲקֹב יָרַד מִצְרַיְמָה וְשָׁם מֵת הוּא וַאֲבוֹתֵינוּ. הֵם הוּבְאוּ לִשְׁכֶם וְנִטְמְנוּ בַּקֶּבֶר שֶׁקָּנָה אַבְרָהָם בִּמְחִיר כֶּסֶף מִבְּנֵי חֲמוֹר אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם".

השאלה מתייחסת לשני אירועים: קבורתו של יעקוב, וקניית הקבר.

בראשית נ 13 מתאר לנו שיעקוב נקבר במערת המכפלה אשר קנה אברהם מעפרן החיתי.

יהושוע כד 32 מתאר שיוסף נקבר בקבר בשכם שקנה יעקוב מבני חמור.

על פניו, נראה כי אסטפנוס טועה בתיאורו. אך אם נראה את כלל הנאום נראה כי הציטוטים מתוך הכתובים הם רבים ואין זה סביר לטעון כי מדובר באדם אשר אינו מכיר את כתבי הקודש, ולבטח שהכיר היטב אירוע מתוך החומש אשר שונן על ידי יהודים בני זמנו. אז מה יכול להיות ההסבר לכך?

את תיאור הקבורה ניתן לפתור בקלות יחסית אם רק נסתכל על תחביר הפסוקים. פסוק 15 מתאר לנו את קבורת יעקוב וקבורת בניו. התנ"ך מתאר לנו שיעקוב נקבר במערת המכפלה אבל לא מציין עבורנו את מקום קבורתם של שאר האבות (אסטפנוס מכליל את 12 בני יעקוב במניין אבות האומה). אנו יודעים שיוסף נקבר בקבר בשכם, ואסטפנוס מוסיף לנו שגם "הם", קרי שאר בניו של יעקוב, נקברו בקבר זה. פסוק 16 מתייחס לקבורתם של בני יעקוב ולא של יעקוב. במילים אחרות, יעקוב "מת" והם "הובאו".

לעניין קניית הקבר, האירוע לא כתוב מפורשות בתנ"ך, אך זה לא אומר שישנה סתירה. הסבר אפשרי לפרשה ניתן למצוא בבראשית י"ב 6-7. אברהם היה בשכם ובנה שם מזבח. לא מן הנמנע שהיה עליו לקנות את חלקת האדמה הזו על מנת שיוכל לבנות עליה את המזבח. מאחר ואברהם לא נשאר באדמה זו והמשיך בדרכו, ובאין אחר שיתבע את הארץ, צאצאיהם של אנשי חמור חזרו לאדמה שהייתה שלהם. כ-150 שנה מאוחר יותר, בבראשית לג 18-20, היה על יעקוב לקנות את האדמה שוב על מנת להשתכן שם ולהחזירה לבעלות צאצאי אברהם. הדבר דומה לקנייתה המחודשת של באר שבע על ידי יצחק (בראשית כ”ו 28-31) שכבר נקנתה בעבר (בראשית כ”א 27-30).

3) 1,000$ לכל מאמין בישוע שיכול למצוא בתנ"ך פסוק שכתוב בו ש-75 נפש ירדו עם יעקוב למצרים כמו שכתוב בברית החדשה (מעשי השליחים 7:14)

מעשי השליחים ז 14: "שָׁלַח יוֹסֵף וְקָרָא לְיַעֲקֹב אָבִיו וּלְכָל מִשְׁפַּחְתוֹ, שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נְפָשׁוֹת".

בראשית מ"ו 27 מציין כי שבעים אנשים ירדו למצריים עם יעקוב. אז מאין הביא אסטפנוס עוד חמש נפשות?

על מנת לפתור "סטירה" זו יש להבין כי אסטפנוס לא ציטט בנאומו מנוסח המסורה, בו אנו משתמשים היום, אלא מתרגום ה-70. מאחר וזה היה התרגום הפופולארי של אותה תקופה, זה התרגום בו השתמשו ברבים מקטעיה של הברית החדשה.

בתרגום השבעים, בראשית מו 27, כתוב כי 75 נפשות ירדו עם יעקוב למצרים ולא 70 נפשות.

אך כאן יש לשאול את השאלה מדוע תרגום השבעים מציין 75 נפשות ולא 70?

יש לכך שני הסברים אפשריים:

1) תרגום השבעים מוסיף למניין הנפשות גם את צאצאי יוסף- שני בניו של מנשה יחד עם שני בניו ונכדו של אפרים.

2) תרגום השבעים מוסיף למניין הנפשות את יעקוב עצמו וארבע נשותיו: לאה, זילפה, רחל ובלהה.

4) 1,000$ לכל מאמין שיכול למצוא בתנ"ך פסוק שכתוב בו שמשיח יולד מבתולה כמו שכתוב בברית החדשה (מתי א 23)

מתי מצטט את ישעיה ז 14: "לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אוֹת הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל".

כזכור, כותבי הברית החדשה השתמשו בתרגום השבעים, שנכתב כ-300 לפני לידתו של ישוע. תרגום זה תרגם את המילה עלמה כ"בתולה". מדוע עושי זאת מתרגמי תרגום השבעים?

המילה עלמה קיבלה משמעות שונה בעברית המודרנית. בתנ"ך מתייחסת המילה לאישה צעירה ולא נשואה, ולכן גם בתולה. בראשית כ"ד מגדיר עבורנו את משמעותה של המילה בתקופת המקרא:

בראשית כד 16, 43: "וְהַנַּעֲרָה טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל׃… הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל-עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ"

משלי ל 19: "דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי-צוּר דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה׃"

שיר השירים א 3: "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל-כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃"

זו העובדה שהופכת סימן זה לאות מאלוהים. כל אישה צעירה יכולה להביא ילד, אבל רק אלוהים יכול לחולל נס שבו ילד נולד מבתולה. אחרי הכל, אם היא לא בתולה, מה כל כך מדהים באישה צעירה שיולדת?

 

5) 1,000$ לכל מאמין בישוע שיכול למצוא בתנ"ך נביא שאמר "כי נצרי יקרא לו" כמו שכתוב בברית החדשה (מתי 2:23)

מתי ב 23: הוא בא וישב בעיר הנקראת נצרת, למען יתקים הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו.

נצרת לא היה מקום פופולרי ומכובד: אָמַר לוֹ נְתַנְאֵל: "מִנָּצְרַת יָכוֹל לָבוֹא מַשֶּׁהוּ טוֹב?" (יוחנן א 46).

ישנן שתי דרכים עיקריות לענות על השאלה שעולה מפסוק זה:

א. מדובר במשחק מילים שמבוסס על המילה "נצר" (ענף) המופיעה בנבואות התנ"ך בהקשר הופעתו של המשיח בישעיה יא 1: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה׃" (לפי הסבר זה, נצרי= כינוי למשיח, נצר ה', נצר לדויד.)

ב. קריאה אחרת של הטקסט: על מנת שיתגשם את שאמרו עליו הנביאים (שיצא ממקום צנוע, שיבוא מגליל הגויים, ישעיה ח 23), החליט להיקרא נצרי (לפי הסבר זה, נצרי= שמוצאו מן הכפר נצרת).

6) 1,000$ לכל מאמין בישוע שיכול למצוא בספר ירמיהו הנביא את הפסוק "ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר נעל בני ישראל. ויתנו אתם שדה היוצר…" כמו שכתוב בברית החדשה (מתי כז 9-10)

"ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר נעל בני ישראל. ויתנו אתם שדה היוצר…" הוא ציטוט שנלקח מזכריה יא פסוק 12-13.

בתקופתו של ישוע חילקו את התנ"ך בצורה קצת שונה ממה שאנו מחלקים אותו היום וכל חלק נקרא על שם הספר הראשון שהתחיל אותו.

מאחר והתורה התחילה בכתביו של משה, היא כונתה "משה".

בתקופות שונות חולקו הנביאים בצורה שונה. לכן, לפעמים הנביאים כונו "יהושוע" ולעיתים "ירמיה".

הכתובים התחילו בספר תהילים ולכן כונו "תהלים".

גם לוקס משתמש בעקרון זה בבשורתו בפרק כד, פסוק 44:

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם: צָרִיךְ שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּל הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים".

כאשר מתי כותב "ירמיהו" כוונתו לכלל החלק של הנביאים, אשר הנביא זכריה נמצא בתוכו.

7) 1,000$ לכל מאמין בישוע שיכול למצוא בתנ"ך פסוק שכתוב בו "ויפלו ביום אחד 23,000 איש" כמו שכתוב בברית החדשה (הראשונה אל הקורינתיים 10:8)

1 לקורינתים י 8: "גַּם אַל נִזְנֶה כְּשֵׁם שֶׁזָּנוּ כַּמָּה מֵהֶם וּבְיוֹם אֶחָד נָפְלוּ עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה אֶלֶף."

במדבר כה 1, 9: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב׃… וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף."

המקור לבלבול שנעלה פסוק זה נובע מהעובדה שבמדבר כה פסוק 9 כתוב כי נהרגו 24,000 איש מישראל, לאחר שאלו זנו לאחר בנות מואב.

על מנת להבין למה מתכווןן פאולוס, יש להסתכל על כל ההקשר של במדבר ומה בדיוק אומר פאולוס (הרי השאלה עוסקת בדיוק בפרטים).

במדבר כה 1-9: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב׃ וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן׃ וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה קַח אֶת-כָּל-רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהוָה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף-יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר׃ וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל-אֶחָיו אֶת-הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ׃ וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף׃"

מה קורה בפרק זה?

א) העם זונה אחרי בנות מואב.

ב) הן מושכות את בני ישראל לעבוד אלילים.

ג) אלוהים כועס.

ד) אלוהים מצווה על משה לתלות את ראשי העם (לא ידוע לנו כמה הם היו).

ה) חרון אלוהים נרגע.

ו) משה מצווה על שופטי ישראל להרוג את כל מי שהשתחווה לבעל פעור.

ז) ההרג נפסק אחרי שפינחס הורג ברומח איש ואישה בפתח אוהל מועד (אנו לא יודעים כמה זמן נמשכה המגפה).

ח) סך כל הנהרגים היו 24,000.

פאולוס, בראשונה לקורינתיים, לא אמר כי סך כל הנהרגים היו 24,000, הוא אמר כי 23,000 איש נהרגו ביום אחד. מי היו ה-1,000 האחרים? יתכן והם היו ראשי העם שנתלו ביום הראשון ויום למחרת נהרגו שאר האנשים שעבדו את בעל פעור. סברה אחרת היא שביום הראשון למגפת מוות זו נהרגו 23,000 אלף ובימים שלאחר מכן נהרגו ה-1,000 האחרים (אן שבימים הראשונים נהרגו כ-1,000 וביום האחרון בו נפסקה המגפה נהרגו 23,000).

בכל מקרה, 23 אלף ו24 אלף הם מספרים המתארים הערכה של כמות הנהרגים ולא מספר מדוייק (המספר כניראה מעוגל כלפי מטה או מעלה). התעסקות בפרט הקטן הזה מפספסת את התמונה הגדולה- את אלוהים לבדו יש לעבוד ולא שום אליל מעשה אדם.

8) 1,000$ לכל מאמין בישוע שיכול למצוא בתנ"ך פסוק שכתוב בו שהתורה ניתנה על ידי מלאכים כמו שכתוב בברית החדשה (אל הגלטים ג 19)

גלטים ג 19: "הַתּוֹרָה נִמְסְרָה בְּאֶמְצָעוּת מַלְאָכִים בִּידֵי מְתַוֵּךְ."

מדוע פאולוס אומר כי התורה ניתנה על ידי מלאכים? הרי כולם יודעים כי התורה ניתנה על ידי אלוהים, ואין ספק כי פאולוס ידע זאת (והדבר משתמע בבירור מכל הנכתב באיגרת זו ובפרק ג בפרט).

התשובה נעוצה בדברים פרק לג:

דברים לג 1-2: "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ׃ וַיֹּאמַר יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה (ואיתו) מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ."

אלוהים לא בא לבדו להר סיני, לימינו היו רבבות קדושים מהשמיים. אלו הם המלאכים אליהם מתכוון פאולוס. אלוהים הוא כמובן זה שנתן את התורה, אך הוא נתן אותה במעמד של רבבות עדים, מלאכי השרת שהיו עימו. כך בעצם, נתן אלוהים את התורה למשה באמצעות המלאכים.

9) 1,000$ לכל מאמין בישוע שיכול למצוא בתנ"ך פסוק שכתוב בו "בקנאה יתאווה לרוח השכן בקרבנו" כמו שכתוב בברית החדשה (אגרת יעקוב ד 5)

יעקוב לא מתכוון כאן לציטוט מדויק מתוך התנ"ך, אלא ללימוד כללי של הכתוב, אשר טוען כי נטייתו הטבעית של רוח האדם, השוכן בו, היא לכיוון החטא ומי שמערער על כך מערער על ניתוח טבע האדם שעושה דבר אלוהים:

בראשית ו 5: "וַיַּרְא יְהוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל-הַיּוֹם."

בראשית ח 21: "וַיָּרַח יְהוָה אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי."

קהלת ט 3: "זֶה רָע בְּכֹל אֲשֶׁר-נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי-מִקְרֶה אֶחָד לַכֹּל וְגַם לֵב בְּנֵי-הָאָדָם מָלֵא-רָע וְהוֹלֵלוֹת בִּלְבָבָם בְּחַיֵּיהֶם וְאַחֲרָיו אֶל-הַמֵּתִים."

ירמיהו יז 9: "עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ׃"

10) 1,000$ לכל מאמין בישוע שיכול למצוא בתנ"ך פסוק שכתוב בו שהיהודים הרגו את זכריה בן ברכיה כמו שכתוב בברית החדשה (מתי 23:35)

מתי כג 35: "לְמַעַן יָבוֹא עֲלֵיכֶם כָּל דָּם נָקִי שֶׁנִשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ מִדַּם הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד דַּם זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה אֲשֶׁר רְצַחְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל לַמִזְבֵּחַ."

לוקס יא 51: "מִדַּם הֶבֶל עַד דַּם זְכַרְיָהוּ אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַבַּיִת. כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: דָּרוֹשׁ יִדָּרֵשׁ מִן הַדּוֹר הַזֶּה."

זכריה בן ברכיה בן עדו היה הנביא שחזונותיו מתוארים בספר זכריה

זכריה א 1: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר."

בדברי הימים ב כד 20-21 מתואר לנו מותו של זכריה בן יהוידע אשר נסקל בחצר בית המקדש.

דברי הימים ב כד 20-21: "וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת-זְכַרְיָה בֶּן-יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי-עֲזַבְתֶּם אֶת-יְהוָה וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם׃ וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה׃"

יש הטוענים כי יהוידע הוא עדו, סבו של זכריה בן ברכיה הנביא. לפי הסבר זה, דברי הימים ב' מתאר את סקילתו של זכריה הנביא. המצדדים בטיעון זה מסתמכים על שמו של זכריה הנביא כפי שמופיע בספר עזרא:

עזרא ו 14 (תרגום מארמית): "וְזִקְנֵי הַיְּהוּדִים בּוֹנִים וּמַצְלִיחִים, בִּנְבוּאַת חַגַּי הַנָּבִיא וּזְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹא, וּבָנוּ וְתִקְּנוּ, בְּמִצְוַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְמִצְוַת כּוֹרֶשׁ  וְדָרְיָוֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מֶלֶךְ פָּרַס."

בדיוק כמו שיהושוע וישוע הן הטיות של אותו השם, ניתן לטעון כי עדו, עדוא ויהוידע הם בסופו של דבר הטיות של אותו שם של אותו אדם. לכן, יהוידע היה סבו של זכריה הנביא, אשר נסקל בחצר המקדש.

יחד עם זאת, מאחר והתנ"ך לא מספק לנו את תיעוד מותו של זכריה הנביא, לא מן הנמנע כי מדובר בשני אנשים שונים אשר מתו מוות דומה- סקילה באבנים בחצר המקדש.

בכל מקרה, הדגש בפסוק זה הוא לא זכריה הנביא, אלא העובדה שעם ישראל סקל למוות בבית אלוהים נביא אשר נשלח מאת אלוהים רק משום שזה הוכיח אותם על חטא. בין אם זה היה זכריה בן ברכיה, או זכריה אחר, זהו אות קלון בהיסטוריה של העם שלנו.

לסיכום:

אלוהי אברהם, יצחק ויעקוב נתן את השראתו גם לתנ"ך וגם לברית החדשה. הברית החדשה היא ספר יהודי שנכתב על ידי יהודים שהאמינו והכירו את התנ"ך. משום כך, לא סביר להניח כי הם יכתבו דבר מה שנוגד את ספר הקודש אותו הכירו מיום היוולדם. כפי שראינו, על ידי בחינה מדוקדקת של פסוקי התנ"ך והברית החדשה ניתן להפריח את הטענות לחוסר תיאום וסטירות. כל שצריך הוא ראש פתוח, חקירה מדוקדקת והנחות יסוד נכונות. 10 טענות אלו לא מורידות ולא מעלות מערכה של הברית החדשה וערכו של המסר אותו היא נושאת: "שֶׁיְּהֵא יָדוּעַ לְכֻלְּכֶם וּלְכָל עַם יִשְׂרָאֵל כִּי בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִנָּצְרַת, אֲשֶׁר אַתֶּם צְלַבְתֶּם וַאֲשֶׁר אֱלֹהִים הֵקִימוֹ מִן הַמֵּתִים, בַּשֵּׁם הַזֶּה הוּא עוֹמֵד בָּרִיא לִפְנֵיכֶם. הוּא הָאֶבֶן שֶׁמְּאַסְתֶּם, אַתֶּם הַבּוֹנִים, אֲשֶׁר הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. וְאֵין יְשׁוּעָה בְּאַחֵר, כִּי אֵין שֵׁם אַחֵר נָתוּן לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבוֹ עָלֵינוּ לְהִוָּשַׁע." (מעשי השליחים ד 10-12)