מעשי השליחים: פרק י"ב

הקדמה

מטרת הספר – להראות שרוח אלוהים פועל במאמינים על מנת שיעידו על ישוע.

פסוק המפתח: "אֲבָל בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּקַבְּלוּ כֹּחַ וְתִהְיוּ עֵדַי הֵן בִּירוּשָׁלַיִם וְהֵן בְּכָל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן, עַד קְצֵה הָאָרֶץ" (מעשי השליחים א' 8).

כרגע אנחנו בחלק של הספר הנוגע ל-"קצה הארץ".

פרק י"ב מגיע לאחר שראינו שהתלמידים הבינו כי גם הגויים נושעים, תחילה דרך המקרה של קורנליוס שר המאה הרומי ולאחר מכן כאשר המוני אנשים מגיעים לאמונה באזור אנטיוכיה.

הפרק הוא מעין "קפיצה" קטנה חזרה למה שקורה בירושלים, אחריה שוב חוזרים למה שאלוהים עושה בקרב הגויים דרך שאול ובר נבא.

לפרק זה ניתן לתת השם: פורים בברית החדשה. לאחר שנלמד את הפסוקים נסביר מדוע השם מתאים.

פרק י"ב פסוקים 1-5: תחילתה של רדיפה – פטרוס נשלח לכלא

פסוקים 1-3: הפרק פותח בהצגת דמותו של המלך הורדוס שהורג את יעקב (אח של יוחנן שכתב את הבשורה,האיגרות והתגלות), רואה שהעם מתלהב מהעניין הזה שהוא הורג את המשיחיים וכדי להתחבב עליהם עוד יותר, הוא שולח לכלא את שמעון כיפא , במטרה להוציא גם אותו להורג מיד לאחר פסח.

אז מי אתה בדיוק הורדוס? – בואו נעשה קצת סדר.

הורדוס היה מלך, שאנחנו פוגשים כמה וכמה פעמים בברית החדשה, אך לא מדובר באותו הורדוס, זוהי שושלת – כמו פרעה.

לפני שנסביר, כדי להגיד כבר שלכל ההורדוסים הייתה תכונה משותפת מאוד בולטת – הם לא היו אנשי אלוהים.

השושלת מתחילה בהורדוס "הגדול" – אותו אחד שציווה להרוג את כל התינוקות בבית לחם בזמן שישוע נולד. הורדוס הגדול היה אדומי, צאצא של עשיו, לכן היה לו קשר לעם היהודי, מה עוד שאביו(אנטיפטרוס) התייהד. אותו הורדוס היה בנאי גדול – בנה נמל בקיסריה, שיפץ ופיאר את המקדש, מצדה ועוד.

הורדוס הגדול היה ידוע גם בשגעון שלו, הוא רצח הרבה מהנשים והילדים שלו. היה משפט הסיטוריוני שטען עליו: "בטוח יותר להיות החזיר של הורדוס מאשר הילד שלו".אחת מנשותיו של הורדוס הייתה מרים החשמונאית(יהודיה), היה להם בן (אריסטובולוס, שגם אותו הרג) ולאותו בן היה ילד הנקרא הורדוס אגריפס הראשון – זהו ההורדוס שאנחנו פוגשים כאן במעשי השליחים.

ההורדוס הזה נחשב לידיד היהודים ואפילו נכתב עליו ששמר חלק מהמסורות של היהודים, כולל ברית מילה, וכעת, על מנת להיות ידיד טוב יותר, הוא מוציא להורג את המאמינים בישוע.

חוץ מהם אנחנו נתקלים בשלושה הורדוסים נוספים:

• הורדוס אנטיפס – בנו של הורדוס הגדול – אותו אחד שהוריד ליוחנן המטביל את הראש(מרקוס ו' 14-29, לוקס ג' 1,י"ג 31-35, כ"ג 7-12)
• הורדוס פיליפוס – גם כן בנו של הורודס הגדול – לוקס ג' 1.
• הורודוס אגריפס השני – בנו של ההורדוס מהפרק שלנו ואותו אחד ששאול עמד מול מאוחר יותר – מעשי השליחים כ"ה 13-כ"ו 32).

פסוק 4 – הורדוס מציב משמר של 4 חיילים על פטרוס, בארבע משמרות שונות ביום.

מדוע לדעתכם הוא משתמש בכח אדם כזה משמעותי בשביל דייג אחד בודד?

סיכוי טוב שהורדוס ידע את מה שקרה בעבר – פטרוס כבר היה בכלא וברח(מעשי השליחים ה 18-21).

הורדוס התכוון להוציא את כיפא להורג אחרי פסח מכיוון שהוא ידע שבהיהדות של אז זה לא מקובל לעשות זאת בימי החג (אצל ישוע זה היה משפט לא חוקי).

פסוק 5 – הורדוס מתכנן לפגוע, אולם הקהילה התפללה בחזקה עבור כיפא ואת התוצאה לתפילה נראה בהמשך. המילה "בחזקה" ביוונית לקוחה מתוך מושג רפואי שמתאר את המאמץ המקסימלי של שריר (להזכירנו, לוקס המחבר היה רופא). אותה מילה שתיארה את תפילתו של ישוע בגת שמנים לפני הסגרתו כאשר הזיע טיפות דם.

פרק י"ב פסוקים 6-11: אלוהים מחלץ את כיפא מהכלא

פסוק 6 – תארו לכם איך זה מרגיש להיות בלילה לפני שמוציאים אתכם להורג. בפסוק הזה אני מבין כמה פטרוס דומה לאחד הילדים בקבוצת הנוער – פאולינו. לשניהם יש כשרון יוצא דופן בלישון – לא משנה מה קורה מסביב.

פטרוס קשור לשני חיילים, רגע לפני שמוציאים אותו להורג והוא ישן כמו תינוק.

מדוע אני אומר שהיה לו כישרון לישון?

גם כשהיה עם ישוע בהר ההשתנות, משה ואליהו נגלים ישוע זוהר כמו השמש – פטרוס ישן.

בגת שמנים, לפני שישוע מוסגר, הוא ביקש ממנו להשאר ער – פטרוס נרדם.

וגם פה, עם כל המצב המלחיץ הזה, הוא מצליח לישון.

איך הוא יכול לישון במצב הזה?! יכול מאוד להיות שהוא ידע שהוא לא הולך למות בבוקר, אז אפשר לישון בשקט.

איך ידע? ישוע אמר לו ביוחנן כ"א 18-19 שהוא ימות כשיהיה זקן. הסצינה שלנו לא רחוקה מאותה הבטחה של ישוע, כלומר פטרוס עדיין לא זקן.

פסוקים 7-8: אור חזק של מלאך גם לא עוזר להעיר אותו, רק מכה. אני אוהב את זה שהמלאך מזכיר לו לקחת מעיל, מזכיר לי שאלוהים הוא אבא שדואג לנו, כמו שאצלי תמיד ההורים הזכירו לי לקחת מעיל כי קר בחוץ.

פסוקים 9-11: אנחנו רואים שאלוהים המציא לפני אלפיים שנה את השער/דלת אוטומטית – לא אנחנו.

פרק י"ב פסוקים 12-17: הקהילה פוגשת את פטרוס שנמלט

פטרוס , אחרי שמבין שכל הדבר המטורף הזה שקרה לו הרגע זו מציאות ולא איזה חלום מגניב, הולך אל אסיפת הקהילה.

פסוק 12- יוחנן מרקוס הוא מרקוס שכתב את הבשורה.

פסוק 15- היו להם דיעות מאוד מעניינות לגבי מלאכים, אבל למה שמלאך ידפוק בדלת ולא פשוט יכנס? במסורת היהודית של אותם ימים הייתה דיעה לפיה לכל אדם יש "מלאך שומר" משלו, שיכול ללבוש את צורתו של אותו אדם.

פסוק 17-  יעקב האח למחצה של ישוע, זה שכתב את איגרת יעקב.

פרק י"ב פסוקים 18-23: תגובתו וסופו של הורדוס

פסוק 20- צור וצידון זה לבנון של היום.

פסוק 23- בכתבי יוספוס פלביוס הוא מציין את האירוע הזה ומודה שהמלך סבל מאוד מהתולעים ומת בסופו של דבר.

 מדוע קראתי לשיעור – פורים בברית החדשה?

הורדוס בתפקיד המן ופטרוס בתפקיד מרדכי.

הורדוס תכנן להרוג את פטרוס אבל בסוף פטרוס היה חופשי והורדוס הוא זה שמצא את מותו.

1.המאמינים יירדפו!

בעידן שבו המון קהילות מבשרות תורת שקר בה ה' מבטיח לילדיו רק ברכה עושר ובריאות. חשוב לזכור שהכתובים אומרים אחרת. הסבל שאנחנו חווים כמאמינים שעושים את עבודת נאמנה, הוא סבל טוב שמביא לאלוהים כבוד! (2 טימ' ג' 12/ 2 קור' ד' 17/ יוחנן טו' 18-20)

2.האם אתם מצליחים לישון טוב?

מבחינה ארצית, לפטרוס היה את כל הסיבות בעולם לא להצליח להרדם בלילה לפני שאמור היה להיות מוצא להורג.

אבל הוא הצליח לישון .

היה לו את ההבטחה מהאדון ישוע שהוא ימות כאשר יהיה זקן,

והיה לו את החוויה האישית עם אלוהים שכבר חילץ אותו מהכלא בעבר.

אני חושב שאם נתמקד בשני הגורמים האלה:

ההבטחות של אלוהים והנאמנות שלו אלינו במקרים בעבר הם שני דברים שיכולים לעזור לכולנו לישון טוב יותר,

כלומר להסיר את הדאגות והלחצים ולחוות את שלום אלוהים.

אז כשאנחנו עומדים מול לחצים ודאגות – בבית ספר, מבחנים, במשפחה, עם חברים, עבודה, צבא, בריאות וכו',

בואו ננסה להתמקד בהבטחות של אלוהים ובמה שכבר עשה עבורינו.

בוא ניתן כמה דוגמאות כדי לראות איך זה עובד בצורה מעשית:

1. כשיש קשיים כלכליים – " 31 לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לֵאמֹר: מַה נֹּאכַל? מַה נִּשְׁתֶּה? וּמַה נִּלְבַּשׁ? 32 הֵן אֶת כָּל אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִים, וַהֲרֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ שֶׁצְּרִיכִים אַתֶּם לְכָל אֵלֶּה. 33 אַתֶּם בַּקְּשׁוּ תְּחִלָּה אֶת מַלְכוּתוֹ וְאֶת צִדְקָתוֹ, וְכָל אֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם. 34 לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר, כִּי הַמָּחָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ; דַּי לוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ." (מתי ז' 31-34).
2. טרגדיה או משהו בחיים שהתפתח אחרת לגמרי ממה בציפינו – " אָנוּ יוֹדְעִים כִּי אֱלֹהִים גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁכָּל הַדְּבָרִים חוֹבְרִים יַחַד לְטוֹבַת אוֹהֲבָיו, הַקְּרוּאִים עַל-פִּי תָּכְנִיתוֹ" (רומים ח' 28)
3. כשנצטרך אולי לספר לאנשים על האמונה, מצב שעשוי להיות מלחיץ – “ וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם אֶל בָּתֵּי כְּנֶסֶת וְלִפְנֵי שַׁלִּיטִים וְרָשֻׁיּוֹת, אַל תִּדְאֲגוּ אֵיךְ וּמַה תָּשִׁיבוּ אוֹ מַה תֹּאמְרוּ; כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תּוֹרֶה לָכֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹמַר" (לוקס י"ב 12).

אז לזכור את הבטחות אלוהים ולהזכר בנאמנות שלו בעבר יעזור לנו להתמודד עם הקשיים, לחצים ודאגות של ההווה.

3.לתפילה יש כח!

"הוּא הִתְכַּוֵּן לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ לִפְנֵי הָעָם אַחֲרֵי הַפֶּסַח. וְאוּלָם בְּעֵת שֶׁנִּשְׁמַר כֵּיפָא בְּבֵית הַסֹּהַר הִתְפַּלְּלָה הַקְּהִלָּה בַּעֲדוֹ בְּחָזְקָה אֶל הָאֱלֹהִים" (פסוק 4).

אז בפסוק הזה אנחנו רואים שיש לנו  מצד אחד יש לנו מלך גדול עם הרבה מאוד כח ומצד שני את תפילות הקהילה.

הפסוק הזה הוא תזכורת שתפילה היא לא סתם, יש בה כח.

נכון, אלוהים לפעמים עונה "לא" או "לא עכשיו" אבל אני רוצה לנצל את הקטע הזה כדי להזכיר באיזה תנאים אלוהים לא מקשיב לתפילות שלנו –אלו לפחות חלק מהתנאים.

• "מֵסִיר אָזְנוֹ, מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה, גַּם תְּפִלָּתוֹ, תּוֹעֵבָה" (משלי כ"ח 9).

אלוהים אומר לנו במפורש, שאם אנחנו לא רוצים לשמוע אותו, אנחנו לא צריכים לצפות שהוא יקשיב לנו.

• "הֵן לֹא-קָצְרָה יַד-יְהוָה, מֵהוֹשִׁיעַ; וְלֹא-כָבְדָה אָזְנוֹ, מִשְּׁמוֹעַ. כִּי אִם-עֲוֺנֹתֵיכֶם, הָיוּ מַבְדִּלִים, בֵּינֵכֶם, לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם; וְחַטֹּאותֵיכֶם, הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם—מִשְּׁמוֹעַ" (ישעיה נ"ט 1-2).

אלוהים אומר לנו בצורה מאוד ברורה: אם אתה אוחז בחטא בחייך, אני לא שומע לך.

• "אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה רָעָה, כְּדֵי לְבַזְבֵּז בְּתַאֲווֹתֵיכֶם" (יעקב ד' 3).

אם המניע שלנו הוא פסול אלוהים לא יקשיב לנו.

 4."המכות" של אלוהים

"וְהִנֵּה מַלְאַךְ יהוה הוֹפִיעַ וְאוֹר נָגַהּ בַּחֶדֶר. הוּא טָפַח עַל צִדּוֹ שֶׁל כֵּיפָא" (פסוק 7)

"מִיָּד הִכָּהוּ מַלְאַךְ יהוה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָתַן אֶת הַכָּבוֹד לֵאלֹהִים" (פסוק 23)

בשפה היוונית המקורית, "טפח" ו-"היכה" היא אותה מילה, אבל בכל זאת השוני המעשי בין שתי המילים הוא עצום.

בתור ילדים נושעים של אלוהים לפעמים אלוהים צריך לתת לנו "מכה" כמו שזו שהוא נתן לשמעון כיפא –

כלומר מכה שלא נועדה לשבור אותנו, אלא כזאת שנועדה "להעיר" ולגרום לנו לזוז בכיוון הנכון.

מכות כאלה יכולות להיות מחלות, קשיים כלכליים, מצבים של ייאוש שאלוהים מאפשר אותם על מנת שנתעורר,

נפנה אליו, נזכור אותנו, נתיישר ונציית לו.

אז אם יש מישהו כאן שבזמן האחרון אלוהים לא ממש חלק מרכזי מהחיים שלו,

או שיש משהו שאלוהים קורא לו לעשות והוא בינתיים לא עושה,

עדיף לא לחכות למכה, בואו נכנע לו היום!

מצד שני יש אנשים כמו הורדוס במקרה שלנו היום, שמסרבים לתת לאלוהים כבוד בחיים שלהם או מסרבים או דוחים את החזרה בתשובה,

אז אם יש פה כאלה היום, או שאתם יודעים שהילדים שלכם במצב הזה,

כדאי מאוד לפנות לישוע עוד הערב, כי מהמכה הזו, כמו שהורדוס קיבל, אין דרך חזרה.