ישעיה פרק כ"ה

ישעיה פרק כ"ה

בתוך הקושי – תהילה

 

פרק כד מסיים בתיאור ניצחונו של אלוהים על כל העמים המתנגדים לו, מיגור השטן וכבילתו והקמת מלכות אלוהים בציון.

פרק כד הנו סיכום נאמן של ספר ההתגלות פרקים ו עד כב.

חמשת הפסוקים הראשונים – שבהם ישעיהו מהלל את אלוהים – מבוססים על הכתוב בסוף פרק כד.

פרקים כה עד כז הנם פרקי הודיה לאלוהים על שהביס ומיגר את האויבים, ומילא את כל הבטחותיו לאוהביו.

פסוקים 1-5:   תהילה לאלוהים

"יהוה אֱלוהַי אַתָּה, אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ, כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא; עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אומֶן׃ 2 כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל, קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה; אַרְמוֹן זָרִים מֵעִיר, לְעוֹלָם לא יִבָּנֶה. 3 עַל־כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם־עָז; קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ; 4 כִּי־הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר־לוֹ; מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחורֶב, כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר׃ 5 כְּחורֶב בְּצָיוֹן, שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ; חורֶב בְּצֵל עָב, זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה."

ישעיהו הנביא מהלל את שם אלוהים ומציין מדוע:

א. "אוֹדֶה שִׁמְךָ" – שמות אלוהים מציינים את תכונותיו ומעשיו:

• ה' צבאות – ה' לוחם עבורנו;
• ה' שלום;
• ה' רועי – ה' מנחה ושומר עלינו;
• ישוע – ה' מושיע.

דרך שמותיו של אלוהים אנו למדים אודות כוחו ויכולתו. ישעיהו הנביא מכיר את אלוהים דרך שמותיו באופן אישי, ומודה לו עבור כל תכונה וכל מעשה שאלוהים עושה עבורו, ועבור עמו.

כדאי לכל אחד מאיתנו לדקלם לעתים קרובות את שמות אלוהים וכך למצוא נחמה, עידוד וכוח בכל תחום בחיינו. האם אנו מודים לאלוהים עבור שמו?

ב. "עָשִׂיתָ פֶּלֶא" – עשית דברים גדולים!  כאלה שמוח האדם ויכולתו אינם מסוגלים לדמיין ולעשות.

מתברר שבכל פעם שבעיה גדולה נוחתת עלינו, אנו חושבים שהיא תהרוס את חיינו ועתידנו! והנה ישעיהו אומר: פתרונותיו של אלוהים גדולות מדמיוננו. לכן הוא אומר "עָשִׂיתָ פֶּלֶא"! המילים הללו צריכות לעודד אותנו לא להתייאש ולא לנסות לפתור בעיות בכוחנו בלבד, אלא לפנות לאלוהים בכל תחום ועניין.

לדוגמה, פרק לז מציין אירוע בחייו של ישעיהו: מלך אשור צר על יהודה עם צבא עצום. במהלך הלילה אלוהים הורג 185,000 מחיילי האויב! המעשה מוכיח את ריבונותו של אלוהים ויכולתו הפלאית.

ג. "עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אומֶן" – כבר מבראשית ידעת מה יהיה, ואתה נאמן לפעול על פי תכניתך.

איזו נחמה היא לדעת שאלוהים כבר הכין פתרון לכל בעיה עוד מקדם ימי עולם (אפסים א 4: "כְּשֵׁם שֶׁבָּחַר אוֹתָנוּ בּוֹ בְּטֶרֶם הִוָּסֵד תֵּבֵל, לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּבְלִי דּופִי לְפָנָיו בְּאַהֲבָה."). אם כך הדבר, אינני צריך להתפלל על מנת שאלוהים ישנה את תכניתו. בתפילה אני מבקש לדעת את רצון אלוהים ומבקש כוח ואמונה לקבל את רצונו ולפאר אותו. אלוהים אינו מצפה ממני לתת לו רעיונות איך לפעול מחר ומה לעשות בכל עניין! אלוהים מצפה ממני לקבל את פתרונו ולהיכנע לרצונו. רק כך אזכה ליהנות מפועלו ומקרבתו.

מכיוון שאלוהים מפרט את תכניותיו בדברו, הרי שכדאי לכולנו ללמוד ביסודיות את דבר אלוהים וכך לדעת את תכניותיו. לאברהם אלוהים אמר: "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עושֶׂה?" (בראשית יח 17). אותה הבטחה שרירה וקיימת היום עבורינו, ילדי אלוהים.

ד. "כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל, קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה; אַרְמוֹן זָרִים מֵעִיר, לְעוֹלָם לא יִבָּנֶה. 3 עַל־כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם־עָז; קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ" (פסוקים 2-3).

"אלוהים, אתה עשית מה ששום צבא או ממלכה יכולים לעשות. אתה ניצחת את העיר החזקה ביותר והפכת אותה לגל חורבות." הנביא מתייחס לעיר בבל אשר בעתיד תהיה מוקד שליטה עולמי. בבל עתידה ליפול ולהיהרס עד היסוד (התגלות יז – יט). "מעשיך הנפלאים גרמו לכך שכל שליטי העולם יפחדו ממך ויתנו לך את כבוד הראוי לך."

מדוע להלל את שם אלוהים ולרומם אותו?

ה. "כִּי־הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר־לוֹ; מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחורֶב, כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר׃ 5 כְּחורֶב בְּצָיוֹן, שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ; חורֶב בְּצֵל עָב, זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה" (פסוקים 4-5).

אלוהים עשה את כל הנפלאות שישעיהו תיאר כדי להגן על הדל, כדי להילחם לצדו של החלש הבוטח בו (אלוהים "מָגֵן לְהולְכֵי תום;" משלי ב 7). אלוהים כמו מחסה מזרם חזק המאיים לשטוף כל דבר העומד בדרכו. המילים הללו מבהירות לנו את הנחמה והעידוד שאלוהים הוא העוגן שלנו. מי שאוחז באלוהים יישאר יציב. אלוהים יכול להפוך כל איום האויב והתקפתו למשב רוח מול קיר. כלומר – לאיום לא רלוונטי. אלוהים מפיל אויבים כמו ענן המבטל חום (חורב).

מתוך דברי ישעיהו ניתן להסיק:

• מי שסומך על עצמו, יצטרך להתמודד נגד קשיי החיים בכוחות עצמו.
• מי שסומך על אלוהים והולך בדרכו, יזכה להגנת אלוהים ואלוהים יילחם עבורו.

שים לב!  מה הייתה המציאות לנגד עיניו של ישעיהו?

ישעיהו, יחד עם תושבי ירושלים, היה תחת מצור ולחץ של האויבים, בין אם אשור, ארם או עשרת שבטי ישראל – המוות ריחף מעל ראשם!

• במקום לבכות ולהילחץ מהמצב שבו הוא נמצא, הנביא ישעיהו מתענג על מעשי אלוהים העתידיים (כל התיאורים יתרחשו בעתיד, במהלך וסיום הצרה הגדולה).
• במקום לתת למציאות להרוס את שלוותו ושלומו, הוא דקלם את תכנית אלוהים עבור עמו.

 

איך ניתן לשמוח ולחגוג במצב שכזה?

מתברר שהיסוד לשמחתנו אינו בהכרח המציאות שאנו רואים כרגע, אלא ההבטחה והנוף שאנו רואים דרך עיני אלוהים – דרך הבטחותיו (ראה חבקוק ג 17-19; אלישע וצבא אלוהים [מלכים א ו]; שני המרגלים מתוך השנים-עשר; דוד וגולית).

לחלקנו ישנם קשיים – כלכליות, חברתיות, בעיות בנישואין, בעיות עם הילדים וכו'. הבעיות הללו אינן שוליות ופשוטות, הן אמיתיות, מלחיצות וכואבות.

ישעיהו הנביא מלמד אותנו על מה מבוסס פתרון הבעיות ואיך אפשר לשמור על שפיות, שמחה ושלווה גם כשנמצאים בבעיה.

הפתרון לבעיות טמון ביחס, קירבה ושייכות שלנו למושיע. שמחתנו מבוססת על מקומו של אלוהים בחיינו ונאמנות אלוהים להבטחותיו.

• אלוהים היה במקום הראשון בחיי ישעיהו הנביא. – האם הוא במקום הראשון בחיי?

 

• ישעיהו ידע את תכנית אלוהים. – האם אני מכיר את תכנית אלוהים הכתובה בתנ"ך?

 

• ישעיהו ידע שאלוהים נאמן לקיים את כל מה שהבטיח ותכנן מקדם. – האם גם אתה מאמין כך?

אם כן, החיוך והשלווה חייבים לחזור לחייך! ובעזרת נתונים אלה תתמודד עם הבעיה הפיזית העומדת לנגד עיניך.

הבה נזכור חלק מההבטחות שנתן לנו המשיח, כדי שנשתמש בהן ונשמח כבר הרגע:

1. נפדנו בדם ישוע המשיח (אפסים א 7; ראשונה לפטרוס א 18-19).
2. רוח אלוהים שוכנת בנו (אפסים א 4; ראשונה לקורינתים ג 16).
3. אלוהים נותן לנו את מלוא כוחו על מנת למלא את רצונו ולחיות חיים משיחיים מלאים בעולם הזה (יוחנן יד – טז; אפסים ה 17-20; גלטים ה 22-26).
4. אהבת המשיח ישוע לעולם לא תעזוב אותנו (רומים ח 35-39).
5. כל הדברים חוברים יחד לטובת אוהבי ישוע (רומים ח 28).
6. כל מה שתבקשו על פי רצוני, יינתן לכם (תהילים לז 4-5; ראשונה ליוחנן ה 14-15).
7. אלוהים לא יתן לנו ניסיון גדול מהיכולת שלנו; עם כל ניסיון, יתן גם דרך מוצא (ראשונה לקורינתים י 13).
8. אנו אזרחי השמים, יש לנו נחלה עם המשיח (פיליפים ג 20; רומים ח 17; יעקב ב 5).
9. נחיה עם אלוהים לנצח נצחים (ראשונה לתסלוניקים ד 17; ראשונה ליוחנן ה 11; התגלות כב).

עם הבטחות שכאלו, האין זו חוצפה מצדנו להיות מדוכאים ועצובים יותר מאלו שאינם מאמינים?

זכור:  הבטחות אלה הן רק למי שמכיר את ישוע כאלוהים ומושיע אישי מן החטא.

 

מלכות המשיח

בפסוקים 6-12 ישעיהו מתאר את חגיגת הניצחון של אלוהים על כל עמי העולם:

"וְעָשָׂה יהוה צְבָאוֹת לְכָל־הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה, מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים; שְׁמָנִים מְמֻחָיִם, שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים׃ 7 וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה, פְּנֵי־הַלּוֹט הַלּוֹט עַל־כָּל־הָעַמִּים; וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל־כָּל־הַגּוֹיִם׃ 8 בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדונָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל־פָּנִים; וְחֶרְפַּת עַמּוֹ, יָסִיר מֵעַל כָּל־הָאָרֶץ, כִּי יהוה דִּבֵּר; 9 וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלוהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ; זֶה יהוה קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃ 10 כִּי־תָנוּחַ יַד־יהוה בָּהָר הַזֶּה; וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו, כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן בְּמֵי (בְּמוֹ) מַדְמֵנָה׃ 11 וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ, כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשּׂוחֶה לִשְׂחוֹת; וְהִשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ, עִם אָרְבּוֹת יָדָיו׃ 12 וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמותֶיךָ, הֵשַׁח הִשְׁפִּיל הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד־עָפָר." ?

פסוקים 6-9 מתארים את האירועים והמצב במהלך ממלכת המשיח בארץ.

ההר שישעיהו מציין הנו הר ציון – מקום מושבו של אל שדי, ישוע המשיח, בירושלים (כד 23; תהילים ב; ירמיהו כג, כד; מיכה ד 1-8 וכו').

התקופה שבה כל העמים יעלו לירושלים להשתחוות לפני אלוהים, ולא לכבוש את ישראל, תבוא רק לאחר שבע שנות צרת יעקב (זכריה יד). שארית עמי הגויים ושארית ישראל יבואו ירושליימה כדי להשתחוות ולהתחבר עם אלוהים.

מילים אלה שונות מאוד מהמציאות שישעיהו ראה לנגד עיניו! בעת כתיבת השורות, עמי גויים צרו על ירושלים, איימו על חיי תושביה והתכוננו להרוס עד היסוד את בית אלוהים. בעוד ישעיהו מביט על המציאות, הוא משנן את תכנית אלוהים לעתיד ישראל והעמים. ביטחונו נבע מידיעת תכנית אלוהים – ומאמונתו האיתנה שיהיה לו מקום נצחי בה.

מה עתידים לעשות עמי הגויים ושארית ישראל עם אלוהים בממלכת המשיח?

"מִשְׁתֵּה" – אין הדבר מציין שכל יום תהיה מסיבה, אלא שניצחון אלוהים ומלכותו על תבל תהיה סיבה לחגיגה ולשלום כלל עולמי. רק בתקופת מלכות המשיח בציון יזכו העמים לשבת זה ליד זה מבלי לתכנן איך להשמיד זה את זה.

הנביא ישעיהו מתאר חלק מהמטעמים שיוגשו במשתה העמים בהר ציון. הוא מציין מאכלים מובחרים ומזוקקים כדי לציין את טיבו של אלוהים ורמת דאגתו לילדיו. על שולחנו של אלוהים, או אצל אלוהים, מקבלים את הטוב ביותר!

נקודה חשובה ביותר חייבת לעמוד לנגד עינינו בבחנינו את הפרק הזה.

מעמדה של ישראל בעיני אלוהים היא ככלה – אשתו. ראה ספר הושע פרק ב וכן ספר יחזקאל פרק טז.

מעמדה של הקהילה – גוף המשיח – המורכב מגויים ויהודים נושעים הוא כלץ המשיח. ראה אל האפסים ה 21 ואילך, קור"ב יא 2, התגלות כא 9.

וכפי שהמשיח ישוע יערוך את משתה החתונה שלו עם כלתו הקהילה (האירוע יהיה בשמים לאחר הילקחות הקהילה וטיהורה), כך אלוהים האב עתיד לערוך את משתה החתונה שלו עם כלתו – ישראל הביולוגית, צאצאי אברהם, יצחק ויעקב אשר שרדו את שבע שנות צרת יעקב.

רק בתחילת מלכות אלף השנים תעמוד ישראל נקייה ככלה – טהורה וכולה נושעת לפני אלוהים (אל הרומים יא 26, זכריה יג 8-9).

בפסוקים 7-8 הנביא ישעיהו מתאר את המתנה הגדולה ביותר שכל בן-אנוש יכול לדמיין:

• אלוהים יסיר את הלוט, את המחסום שעמד בין בני האדם לבינו.

 

• בממלכת אלוהים נראה את המשיח ישוע עין בעין, ונזכה לשמוע ולהבין את רצונו באופן ברור ומזוקק.

 

• אלוהים בכבודו ובעצמו ישב בהיכלו שבירושלים ויהיה נגיש לילדיו – גויים ויהודים כאחד – הבאים להלל ולפאר את שמו. "אַשְׁרֵי, כָּל־חוֹסֵי בוֹ" (תהילים ב 12).

 

לא יהיה עוד מוות

ישעיהו ממשיך ומתאר את משמעות הסרת הלוט:

"בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדונָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל־פָּנִים."

אלוהים עתיד לשנות את חיינו באופן פיזי כך שמוות לא יהיה חלק מאיתנו. (ראשונה לקורינתים טו; ישעיהו סה; התגלות כא – כב). אלוהים עתיד להרחיק את השטן והשפעתו כך שעצב וכאב לא יהיו מרכיב בחיינו.

בממלכת המשיח ישוע, עם ישראל לא יהיה במצור ובסכנת השמדה, כי אם ימלא בקדושה ובטוהר את ייעודו המקורי – להיות "מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ":

"וְעַתָּה, אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקולִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־בְּרִיתִי; וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל־הָעַמִּים, כִּי־לִי כָּל־הָאָרֶץ׃ 6 וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ; אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות יט 5-6);

"כּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מִכּל לְשׁונוֹת הַגּוֹיִם; וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמור, נֵלְכָה עִמָּכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלוהִים עִמָּכֶם" (זכריה ח 23).

חרפת ישראל היא חוסר האמונה ואי ציות לדבר אלוהים. החרפה הזו תוסר. חוסר האמונה יתן את מקומו לאמונה כנה וכבוד לאלוהים.

הנתונים שישעיהו הנביא מתאר יתחילו בעת ממלכת 1000 השנים של ישוע המשיח בארץ ויתגשמו במלואן בתקופת הנצח.

ישועת עם ישראל

בפסוק 9 ישעיהו מתאר את שמחת שארית ישראל כשיוושעו אחת ולתמיד.

בעודו מביט על האויבים המתאמצים להכחיד את העם, הנביא מלמד את עמו שישועתם והצלתם אינה תלויה בגודל החומות, בכמות המים והחיטה שבמחסנים, אלא בחסדו, טובו ופעולתו של אלוהים.

"… הִנֵּה אֱלוהֵינוּ, זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ" – אם יקוו לו, יוושעו! אם יתכחשו לו, יוכחדו!

בעוד האויבים חונים בחוץ, יכול הנביא ישעיהו לגיל ולשמוח בישועתו.

האם גם אנו שייכים למשיח ומכירים אותו כל-כך טוב שנוכל לשמוח ולגיל גם כשאנו במרכז בעיה?

בפסוקים 10-12 הנביא ישעיהו מתאר את ניצחונו של אלוהים על מואב:

מואב, כשאר העמים, לא ידוע כחסיד אומות עולם. הנביא מציין את המואבים כדגימה לשאר העמים אשר פועלים נגד ישראל. אלוהים עתיד לדוש אותם כמו שדשים חיטה, ולטחון אותם, ולהכות בהם, כמו שמערבבים תבן עם בוץ ורפש כדי ליצור זבל.

בפרק טז 6 ישעיה הנביא מתאר את המואבים כעם גאה מאוד. וכידוע לנו אלוהים שונא גאווה.

לפיכך, הנביא מציג את המואבים כדגימה לאויבי ישראל ואויבי אלוהים. כך יראה אחריתם של הגאים הפועלים נגד אלוהים ונגד תכלית פועלו בעולם.

המואבים ינסו לברוח ולהינצל מעונש אלוהים, אך לא יצליחו. הם יפרסו ידיהם כדי להיחלץ מהצרה, כמו שׂחיין הפורש ידיו כדי לשחות, אך זה לא יעזור. אלוהים יכה בגאוותם וישפילם.

ל ס י כ ו ם :

א. ישעיהו הנביא מלמד אותנו, ילדי אלוהים, שהפתרון ללחצים וקשיים, ולו הגדולים ביותר, טמון בקרבה ושייכות שלנו למשיח.

ב. כשאנו מתמודדים עם קשיים כדאי לזכור: הבטחות אלוהים לנו הן חזקות יותר מהמציאות העומדת לנגד עינינו.

ג. הבה נהיה רעבים וצמאים לדעת ולמלא את רצון אלוהים. כשנחיה כך, תכנית אלוהים תהיה ברורה ומציאותית יותר בחיינו. כך שלומנו, שמחתנו ושלוותנו יגדלו.

זכור:  הבטחות נפלאות אלו שייכות רק לאלו הבוטחים בישוע כאלוהים ומושיעם מן החטא.