זכריה הנביא פרק ה
חמשת החזיונות הראשונים של זכריה עסקו במסר של עידוד ונחמה עבור הגולים שחזרו מבבל. החזיונות הבטיחו שאלוהים יחזור לשכון בירושלים ושישראל יגברו על אוייביהם המנסים לעצור את בנית בית אלוהים וירושלים.
לעומת זאת, שלושת החזיונות האחרונים, אשר שניים מהם כתובים בפרק ה, מזהירים את בני ישראל מכל חטא ורשעה.
המסר ברור: אם העם משתוקק לחוות את כל הברכות שאלוהים מבטיח, עליהם בראשונה לפעול לחזרה בתשובה כנה ולטוהר רוחני ברמה האישית והלאומית.
החזון השישי
חזון זה מכיל מסר לכל בית ולכל אדם ביקום:
זכריה ה 4-1:
1 וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה. 2 וַיֹּאמֶר אֵלַי: "מָה אַתָּה רֹאֶה?" וָאֹמַר: "אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה, אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה." 3 וַיֹּאמֶר אֵלַי: "זֹאת הָאָלָה הַיּוֹצֵאת עַל־פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, כִּי כָל הַגֹּנֵב מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה, וְכָל הַנִּשְׁבָּע מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה. 4 הוֹצֵאתִיהָ," נְאֻם יהוה צְבָאוֹת, "וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר, וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו."
פרק ה כולל שני חזיונות אשר כל אחד מהם בעל משמעות כבדה ביותר.
זכריה רואה מגילה עפה שאורכה 20 אמה [כ- 10 מטרים] ורוחבה 10 אמה [כ – 5 מטרים].
לאחר שזכריה תיאר את גודל המגילה, והעובדה שהיא עפה, החל המלאך להסביר בחזון את משמעות המגילה.
המלאך אומר כי המגילה חולפת על פני כל הארץ. היא נועדה להביא משפט נגד…
א. חוטאים בחטא הגניבה;
ב. חוטאים בחטא השבועה — כלומר, "אל תישבע בשם אלוהים לשווא!"
כעת נשאלות השאלות הבאות:
- מדוע המגילה עפה?
- האם יש משמעות לגודלה?
- מה משמעות המילים "אל תגנוב", "אל תישא את שם אלוהים" אשר על פיהם תשפוט המגילה?
תשובות:
- המגילה עפה כדי לציין כי משפט אלוהים מגיע מהר ולכל מקום. חיזוק להנחה שכזו ניתן לקבל מהחזון שבספר דניאל פרק ח. שם מתואר מלך יוון אלכסנדר הגדול כצפיר עיזים. כיבושיו המזהירים והמהירים של אלכסנדר מוקדון מתוארים באופן סמלי על ידי מהירותו של צפיר העיזים אשר רגליו מרחפות מעל פני האדמה:"…ואין נוגע בארץ…" (דניאל ח 5).
- גודל המגילה היא כגודל האולם לפני ההיכל של מקדש שלמה (מלכים א פרק ו 3:"וְהָאוּלָם, עַל־פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ, עַל־פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת, עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל־פְּנֵי הַבָּיִת." סמלי הוא שבאולם זה נערכו המשפטים).
- המלאך ציין שתיים מהדיברות הכתובות בלוחות הברית:
"אל תגנוב!" — מציינת את הדיבר העוסק בין אדם לאדם (שמות כ; דברים ה).
"אל תישא את שם אלוהים לשווא!" — מציינת את הדיבר העוסק בין אדם לאלוהים. ז"א, נגד אלו המצטיירים כיראי אלוהים אך בפועל אינם פועלים על פי רצון אלוהים ומהווים דוגמה רעה לכל רואיהם ומטילים דופי בעבודת אלוהים.
במילים אחרות:
המגילה כוללת את כלל מצוות אלוהים שעל פיהם יכול כל אדם להיבחן — צדיק או אשם.
בפסוקים 3-4 מתאר המלאך את הפעולות שעושה אותה מגילה:
המגילה מגיעה "אֶל בֵּית הַגַּנָּב" ואל "בֵּית הַנִּשְׁבָּע" בשם אלוהים בשקר, ולנה בתוך ביתו.
מה קורה לבית החוטא כאשר המגילה המעופפת לנה בביתו — כאשר צדקת ה' באה לדרוש דין וחשבון פנים אל פנים?
קדושת אלוהים וצדקתו מסירות כל זכר לחוטא ולביתו מעל פני האדמה (דברים כט 19: לֹא יֹאבֶה יהוה סְלֹחַ לוֹ, כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יהוה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא, וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה, וּמָחָה יהוה אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם").
בפסוק 4 מתאר המלאך את כיליון האיש ורכושו באותו האופן שבו מחטאים את ביתו של המצורע (מחלה שמציינת כיליון). אפילו האבנים ועצי ביתו נשרפים ונהרסים (ויקרא יד 45: "וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת, אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת, וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל מָקוֹם טָמֵא").
אלוהים ציין באופן ברור וישיר בתורה שכל המציית למצוותיו עתיד לחוות את ברכותיו (ויקרא כו 1-13, דברים כח 1-14), וכל העובר על מצוותיו עתיד לחוות את קללותיו – עונשיו (ויקרא כו 14-46, דברים כח 15-68).
מכאן, מה המסר שבפי זכריה לישראל?
משפט אלוהים, המיוצג על־ידי המגילה, בא ונכנס לתוך פרטיותו ומצודתו של כל אדם. אין מפלט ממשפט אלוהים, אין מצודה או בית היכולים להיסגר בפני משפט אלוהים. ישעיה הנביא מתאר את יום משפט אלוהים בדרך כה ציורית אך מפחידה עד אימים (ישעיה ב 12-22).
משפט אלוהים אינו מבדיל בין ביתו של עשיר לביתו של עני. כולם, ללא כל הבדל, נבחנים על פי אמת מידה אחידה — צדקת אלוהים. אדרבה, משפט אלוהים מתחיל בעמו ישראל לפני שיבוא על שאר עמי הגויים (פטר"א ה 17: "…שהרי עת להתחיל המשפט מבית אלוהים…")
אלוהים יכול לדחות את יום המשפט, אך יום זה בוא יבוא מכיוון שאמת אלוהים במבחן. אל תחשבו שדחיית יום הדין משמע שאלוהים אינו עומד בהבטחתו למצות את הדין עם עולם חוטא. אדרבה, נצלו כל רגע שלפני הדין לחזרה בתשובה (פטר"ב ג).
משפטו של אלוהים לא נועד רק לעמו ישראל. משפט הצדק והקדושה של אלוהים, יבחן כל אדם שנברא בצלם אלוהים. את אותם התנאים העמיד אלוהים גם לפני הקהילה — גוף המשיח.
במסר שנתן ישוע המשיח לקהילת אפסוס בספר ההתגלות ב 5 אמר:
"לָכֵן זְכֹר מִנַּיִן נָפַלְתָּ וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וַעֲשֵׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרִאשׁוֹנִים; שֶׁאִם לֹא כֵן, אָבוֹא אֵלֶיךָ וְאָסִיר אֶת מְנוֹרָתְךָ מִמְּקוֹמָהּ — אִם לֹא תַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה."
אף על פי שהקהילה באפסוס הייתה בנויה ממאמינים, ורועה הקהילה בעבר היה לא אחר מאשר יוחנן השליח, הוכיח המשיח ישוע כי אלוהים דורש ציות וקדושה גם בביתו שלו ומילדיו. אם ילדיו לא יצייתו, גם הם יענשו.
איך להיות רשום בספר החיים?
לחזון של זכריה ישנו מסר מאוד אקטואלי לימינו אנו:
נפוץ לראות בבניינים — בתי חולים, מוסדות, טיילות וכו' — במקום בולט, שלטים או אבנים יפות שעליהם חרוטים דברי שבח לאדם אשר תרם למטרה כזו או אחרת.
אנשים אוהבים לראות את שמם חרוט על אבן, מכיוון שהם חושבים כי כך יונצח שמם.
רבותיי, זו טעות! — אלוהים מכלה גם אבנים. מי שרוצה כי שמו ייחרט לנצח, צריך ששמו ייחרט בבית אלוהים ולא על אבן בארץ.
מה עליי לעשות כרגע על מנת להיות בטוח שמשפט אלוהים לא יכלה אותי ואת בני ביתי?
השליחים שאול ויוחנן ענו על שאלה זו במספר משפטים קצרים, אך מלאי משמעות:
שנייה לקורינתים ה 21:
"אֶת זֶה אֲשֶׁר לֹא יָדַע חַטָּאת עָשָׂה לְחַטָּאת בַּעֲדֵנוּ, כְּדֵי שֶׁאָנוּ נִלְבַּשׁ אֶת הַצְּדָקָה שֶׁל אֱלֹהִים בּוֹ."
הדרך היחידה להיות מוגן ממשפט אלוהים היא להתכסות בצדקתו. כלומר, כאשר אלוהים מביט עליי, הוא רואה את הקדושה והצדקה שלו.
איך עושים זאת? איך לובשים את הצדקה והקדושה של ישוע המשיח?
אל הרומים י 9-10:
"אִם אַתָּה מוֹדֶה בְּפִיךָ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וּמַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים — תִּוָּשַׁע. הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע."
אמונה כנה היא כזו השוכנת בלב ומתבטאת בפועל בחיים על פי רצון ה' הכתוב בתנ"ך.
לאלה השומרים את דברי ישוע המשיח יש אפילו הבטחה שישארו בבית אלוהים לנצח נצחים:
התגלות ג 8, 12:
"אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ. הִנֵּה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ דֶּלֶת פְּתוּחָה אֲשֶׁר אֵין אִישׁ יָכוֹל לְסָגְרָהּ, כִּי מְעַט כֹּחַ לְךָ וְשָׁמַרְתָּ אֶת דְּבָרִי וְלֹא הִתְכַּחַשְׁתָּ לִשְׁמִי; … הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶעֱשֵׂהוּ עַמּוּד בְּהֵיכַל אֱלֹהַי וְלֹא יֵצֵא עוֹד הַחוּצָה. וְאֶכְתֹּב עָלָיו אֶת שֵׁם אֱלֹהַי וְאֶת שֵׁם עִיר אֱלֹהַי, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, הַיּוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהַי, וְאֶת שְׁמִי הֶחָדָשׁ".
שמור את דברי ישוע בחייך ואל תתכחש לשמו!
הנביא זכריה פתח את ספרו במילים:
4 "אַל תִּהְיוּ כַאֲבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר קָרְאוּ אֲלֵיהֶם הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים לֵאמֹר: 'כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת: שׁוּבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם הָרָעִים! וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ אֵלַי,' נְאֻם־יהוה. 5 אֲבוֹתֵיכֶם אַיֵּה הֵם? וְהַנְּבִאִים, הַלְעוֹלָם יִחְיוּ?"
"אל תהיו כאבותיכם! הם בזו לנביאים — וראו מה קרה: משפט אלוהים ניקה אותם מעל פני הארץ. חיזרו בתשובה וקבלו את דבר הנביאים כדבר אלוהים!"
סיכום שיעור מס' 10:
- המסר בחזון השישי מאוד פשוט וחד:
אלוהים הוא קדוש ודורש מעמו ומילדיו את אותה רמת קדושה שמאפיינת אותו.
- אי אפשר להחביא חטא ולהתחמק ממשפט אלוהים. אלוהים רואה הכול, ומשפטו מגיע לכול מקום.
- הדרך היחידה להיות מוגן ממשפט אלוהים ולהבטיח שאשאר לנצח בבית אלוהים, היא על־ידי קבלת ישוע כאדון ומושיע. רק כך הצדקה של ישוע תכסה אותי, ורק כך אלוהים רואה קדושה כאשר הוא מביט עליי. — הנה לנו האיזון בין חסד ומשפט צדק שאלוהים עושה.
הלוואי שנשכיל לזכור זאת ושננחיל את האמת הזו לילדינו!
פרק ה, פסוקים 11-5
מבוא
לפני שנמשיך בלימוד פרק ה, הבה נזכיר את הרקע ומשמעות החזיונות עד כה:
- עם ישראל חזר מגלות בת 70 שנה בבבל. העם התמודד עם אויבים שמונעים ממנו להמשיך בעבודות בניית העיר והמקדש. ידי העם רפו, ולכן נדרש נביא כמו זכריה (ה' זוכר) בן־ברכיה (ה' יברך) בן־עידו כדי להזכיר לעם כי ירושלים ועם ישראל עדיין במרכז תכניתו של אלוהים.
- בששת הפרקים הראשונים של הספר, זכריה מתעד שמונה חזיונות המתארים את תכניתו העתידית של אלוהים עבור ישראל והעולם, עד ליום שבו יבוא לשכון בקרב עמו ישראל.
- החזון הקודם מתואר בפסוקים 1-4, והוא השישי במספר. בו למדנו כי אלוהים עתיד להעמיד לפניו כל אדם, על מנת לשפוט את החוטאים אשר הפרו את דברו.
- בחזון הנוכחי, לאחר שאלוהים שפט את החוטאים, הוא כביכול "תופס" את החטא בכבודו ובעצמו ומרסן את הרשעה. אלוהים מחזיר את הרשעה למקום שבו החלה את דרכה ההרסנית.
רק לאחר שאלוהים שפט את החוטאים וכלא את הרשעה, הוא יביט על ארצו, על עירו — עיר הקודש ויברך את יושביה ואת עמלם.
החזון השביעי
זכריה ה 11-5:
5 וַיֵּצֵא הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, וַיֹּאמֶר אֵלַי: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה הַיּוֹצֵאת הַזֹּאת?" 6 וָאֹמַר: "מַה הִיא?" וַיֹּאמֶר: "זֹאת הָאֵיפָה הַיּוֹצֵאת." וַיֹּאמֶר: "זֹאת עֵינָם בְּכָל הָאָרֶץ."
7 וְהִנֵּה כִּכַּר עֹפֶרֶת נִשֵּׂאת, וְזֹאת אִשָּׁה אַחַת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הָאֵיפָה; 8 וַיֹּאמֶר: "זֹאת הָרִשְׁעָה." וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ.
9 וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה, וַתִּשֶּׂאנָה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם.10 וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי: "אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה?" 11 וַיֹּאמֶר אֵלַי: "לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל מְכֻנָתָהּ."
הסבר מילולי של החזון:
זכריה רואה כלי קיבול לתכולה יבשה הנקרא "אֵיפָה" (תכולה נוזלית = כ-22 ליטר; יחזקאל מה 11: "הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה…"). איטום האיפה נעשה על־ידי מכסה עופרת.
כאשר הורם מכסה העופרת, רואה זכריה אישה בתוך האיפה. המלאך מסביר כי האישה מסמלת את "הרשעה". המלאך משליך את האישה בחזרה לתוך האיפה ואוטם את הפתח במכסה העופרת.
בשלב זה רואה זכריה שתי נשים בעלות כנפי חסידה. הן מרימות את האיפה ונושאות אותה בין שמים וארץ.
זכריה שואל: "לאן הן לוקחות את האיפה?"
המלאך עונה: "לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל מְכֻנָתָהּ;" — להעמיד אותה שם במקומה.
החזון הנוכחי מעלה מספר שאלות נוקבות:
- מדוע שהאישה תהווה סמל לרשעה?
- מי הן שתי הנשים בעלות הכנפיים, ומדוע יש להן "כנפי חסידה"?
- מה מסמל הסל?
- מדוע נלקחת הרשעה לארץ שנער?
- מה יקרה כאשר הרשעה תהיה מרותקת לביתה בארץ שנער?
איך פותרים חזון זה?
השוואה בין מרכיבי החזון הנוכחי למרכיבי חזיונות ונבואות אחרים בתנ"ך.
במילים אחרות: מאוד חשוב להבין כל חזון לאור הכרת שאר החזיונות.
גם נביאים אחרים בתנ"ך ובברית החדשה הציגו "אישה" כסמל בנבואה שנדרשו להעביר:
א. אשת הושע
הנביא הושע נצטווה להתחתן עם זונה, לאהוב אותה ולשמור עליה בחיקו.
דרך קורות חייו, הושע ועם ישראל למדו:
עם ישראל התנהג כאישה לא נאמנה לאלוהים. בשלב של חוסר נאמנותו, הושווה ישראל לאישה זונה — הוא סטה אחר אלוהים זרים. למרות כאבו הוכיח אלוהים את אהבתו לישראל בכך שציווה על הושע לשוב ולאהוב את האישה הנואפת ולהחזירה לביתו.
ב. ישראל כתינוקת הגדלה להיות אשה יפייפיה…יחזקאל טז:
הנביא יחזקאל מתאר את עם ישראל כתינוקת לא רצויה שנזרקה לגורלה. לולא אלוהים היה אוסף ומציל את התינוקת, היה נגזר גורלה למוות. אלוהים בחסדו גידל וטיפל בילדה זו אשר התבגרה להיות היפה בנשים. יופיה של האשה מתבטא בתורה שנתן לה אלוהים ובעובדת בחירתה לעם סגולה וכוהן בשירות אלוהים. כמה חבל שאשה זו – ישראל – העניקה את יופיה לכל המרבה במחיר – ניאוף רוחני. למרות זאת, אלוהים לא נטש את עמו והחזיר את ישראל למקומה הראשוני…
ג. אישה זונה כסמל לדת שקרית
בספר ההתגלות פרקים יז-יח מוצגת אישה זונה. היא בין היתר מסמלת מערכת דתית לא כשרה ששולטת בעולם. במילים אחרות: האישה הזונה מצביעה על עצמה כאישה החוקית והכשרה של אלוהים, וכך מנסה להטעות את ההולכים אחריה.
ד. כלת המשיח
בספר ההתגלות פרק יט, קהילת המאמינים בישוע המשיח מתוארת כ"כלה" החוקית והכשרה של ישוע.
מסקנה:
א. מסך הכל החזיונות והנבואות בכתובים לא ניתן להסיק כי סמל של אישה מצביע בהכרח על דבר רע.
ב. האישה / כלה בברית החדשה מסמלת את קהילת המשיח, את דרך האמונה הנכונה שתואמת את רצון אלוהים. בדרך זו הכלה מוצגת כאשתו החוקית של המשיח.
ג. האישה / רשעה — מציינת דרך של חיקוי האמת: חיצוניותה נראית תמימה וחוקית אך פנימיותה אפלה ומטעית.
מכאן, האישה / רשעה מסמלת את אמונת השקר — את דתות השקר אשר חיצוניותן לעתים נראות נוצצות אך שורשיהן טמונים בפי השטן.
לאחר שמבינים נכונה את סמליותה של האישה / רשעה, קל יותר להבין את שאר נתוני החזון.
אֵיפָה עם מכסה
זכריה הנביא ראה כי האישה / רשעה נזרקה לתוך האיפה, ומכסה עופרת אטם את פי האיפה.
עופרת ידועה כמתכת כבדה במיוחד, אך קלה מאוד לעיבוד. מכיוון שקל לעצבה, מאוד קל לאטום כל פתח ובכל צורה. בכך מובטחת שמירת הרשעה בתוך האיפה לבל תצא ממנה.
האיפה – סל, אשר מכיל את האישה הרעה אשר מציינת את הדת השקרית, מציין את המסחר וההסתמכות הכלכלית בניתוק מאלוהים. מכאן, הדת השקרית והכלכלה המהווה בטחון שווא ונעשית ברשעה הם כל הדברים שעם ישראל נצטווה להתרחק מהם.
לראיה, בספר ההתגלות פרקים יז-יח האישה המסמלת את דת השקר – בבל הזונה הגדולה שזורה עם המסחר העולמי, ושניהם מושמדים בעת אחת על ידי אלוהים.
אלוהים ייעד את עם ישראל להיות לו לכוהנים בממלכתו (שמות יט 5-6).
והנה, כאשר עם ישראל שהה בגלות, הוא אימץ לעצמו מקצועות ותפקידים הסותרים את ייעודו.
במקום לשאוף להיות כוהנים בממלכת אלוהים ומכאן להתמקד כל כולם בלימוד דבר אלוהים והסתמכות על אספקת כל צורכיהם מאלוהים, הם אימצו את דרכי הגויים בכל תחומי החיים. על כך גם זעק נחמיה בפרק ה 1-13 וכן מלאכי בפרק ג 8-9.
בסוף ספר זכריה בפרק יד 21 מסיים הנביא זכריה את דברו במילים הבאות: "…ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא."
המילה כנעני מהווה מילה נרדפת לסוחר (דברים ז 2, הושע יב 8, משלי לא 24) אך בקונטקסט של מסחר מושחת ולא הוגן.
וכך, כאשר עם ישראל יחזור בתשובה כנה, לא יהיו בתוכו כל אלו הפועלים שלא בדרך הישר.
כנפי חסידה
כאשר האישה / רשעה נטמנה בתוך האיפה, באו שתי נשים בעלות "כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה". הן הרימו את האיפה לאוויר ונשאו את החבילה המוזרה לארץ שנער.
מי הן אותן נשים? — אינני יודע!
מדוע כנפי חסידה? — מכיוון שהחסידה ידועה כציפור שנודדת למרחקים, סביר שכנפי החסידה מציינות נשיאה למרחק.
אינני חושב שיש חשיבות לכך שהחסידה איננה ציפור כשרה, הרי גם הנשר והאריה אינם כשרים ולמרות זאת הם מסמלים תכונות של המשיח.
ארץ שנער
זכריה מביט לעבר הנשים הנושאות את האיפה שהרשעה בתוכה, ושואל את המלאך: לאן הן נושאות אותה? — המלאך ענה:
"לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר".
מה מיוחד בארץ שנער?
ארץ שנער מוזכרת בתנ"ך בספר בראשית פרקים י-יא.
שנער היא בבל — המקום אשר בו בני האדם מרדו בציווי האלוהי "פרו ורבו ומלאו את הארץ". הם חפצו לנהל את ענייניהם כישות עצמאית ללא שלטון אלוהים.
במילים אחרות: שנער / בבל הוא המקום אשר בו צמחה דת השקר הראשונה. שם צמח הרעיון של הסתמכות על עצמך במקום על יהוה.
כעת ברור יותר מדוע ספר ההתגלות מציג את מערכת הדת השקרית כאישה זונה, ושמה "בבל הגדולה" (התגלות יז 5).
ריסון הרשעה
המלאך אמר עוד כי בשנער יבנה לרשעה בית ושם היא תעמוד:
"וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל מְכֻנָתָהּ".
הנביא אינו אומר בשלב זה שהרשעה תושמד לחלוטין, אלא שבבל, שנער, יוכן לה מקום.
נבואה זו תואמת את הכתוב בספר ההתגלות יז-יח.
בבל עתידה להיות המרכז לדת השקר והכלכלה הפועלת בניגוד לדרכי אלוהים.
ביתה של הרשעה לא יעמוד לעד.
כאשר בוחנים את הנבואה בזכריה רואים שהיא מתאימה לנבואותיהם של ישעיה בפרק יא, מיכה בפרק ד וכו', ולהתגלות בפרקים יז-יח ו- כ:
יוחנן השליח בספר ההתגלות בפרק יח מתאר את נפילתה של בבל הגדולה.
בבל הגדולה – סמל לדת השקרית והכלכלה שעתידה להצטייר כעוגן ובטחון עתידים להתמוטט.
לפני שהאדון ישוע המשיח יחזור לעולם כדי למלוך בתבל מציון, הוא יהרוס עד היסוד את השקר ופירותיו.
הנביא ישעיה בפרק יא וכמוהו יוחנן בספר ההתגלות, מלמדים אותנו כי תבוא תקופה אשר בה השטן, החטא, יהיה מרוסן. כלומר, השטן לא יהיה חופשי לבלבל ולהרוס כפי שיכול לעשות היום.
מיד לאחר חזרתו של האדון ישוע ארצה להקים את ממלכתו הארצית למשך 1000 שנים, יושלכו צר המשיח ונביא השקר לאגם האש לנצח נצחים.
בספר ההתגלות פרק כ 1-3 כתוב שהשטן יהיה אסור ומרוסן ל-1000 שנים — לכל אורך תקופת מלכות המשיח בארץ. רק לאחר תקופה זו, הוא יישלח לאגם האש לנצח:
"רָאִיתִי מַלְאָךְ יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וּבְיָדוֹ מַפְתֵּחַ הַתְּהוֹם וְשַׁרְשֶׁרֶת גְּדוֹלָה. 2 הוּא תָּפַשׂ אֶת הַתַּנִּין, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי אֲשֶׁר הוּא הַמַּלְשִׁין וְהַשָֹטָן, וְקָשַׁר אוֹתוֹ לְאֶלֶף שָׁנִים. 3 הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַתְּהוֹם וְסָגַר וְחָתַם עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְעֶה עוֹד אֶת הַגּוֹיִם עַד תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים; אַחֲרֵי כֵן צָרִיךְ שֶׁיֻּתַּר לִזְמַן מְעַט."
ישעיה הנביא בפרק יא 7-6 מלמד כי בתקופה האמורה של ממלכת 1000 השנים…
"גָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן".
במילים אחרות: זכריה תיאר באופן ציורי נוסף את ריסון הרשעה בתקופה שבה ישוע המשיח מולך על העולם במשך 1000 שנים.
קורא יקר,
לממלכה הנפלאה הזו לא כל אדם יכול להיכנס, אלא ילדי אלוהים בלבד — אלה שבאמונה כנה מאמינים כי ישוע הוא המשיח המושיע מן החטא.
למרות המסר העתידי בחזונו של זכריה, החזון נועד גם לתת מסר מידי לתקופת זכריה ולתקופתנו היום.
הביטו היום על עם ישראל! — איך ייתכן שבתי הכנסת מלאים בסמלי מזלות, אסטרולוגיה, קמיעות, בעוד דבר אלוהים מכנה אותם "עבודת אלילים"?
ובכן, הכול החל בשנער! שם בני האדם החליטו כי דעתם טובה יותר מדעת אלוהים.
דרך החזון אלוהים ציין כי על העם להתנקות מכל הטומאה שהביא עמו מבבל ולאמץ את הייעוד שאלוהים קבע לו – כוהנים בממלכת אלוהים.
המסר העכשווי של אלוהים הוא:
"התקדשו והסירו מעליכם כל רשעה וטומאה!"
היום הוא יום של חסד. מחר יכול להיות יום משפט! — זוכרים את תכונות העופרת? שום קרינה לא חודרת דרכה — לא קרני רנטגן ואף לא קרינה רדיואקטיבית. מהאיפה האטומה בעופרת אף אחד לא יכול להימלט!
סיכום שיעור מס' 11
א. נבואתו הנוכחית של זכריה מתקשרת לקודמת לה.
אלוהים עתיד להסיר מקרב עמו ישראל את דת השקר אשר החלה בבבל ואת הרעיון של הסתמכות על כוחו של האדם במקום על אלוהים. אלוהים יפעל בקרב עמו כדי להחזירם לייעוד אשר קבע להם – כוהנים בממלכתו. יבוא יום שבו ניתן יהיה לקרוא לארץ: "ארץ הקודש".
ב. השטן אינו טיפש! הוא משתמש באמצעים מתוחכמים על מנת להכשיל ולפתות. הוא מציג דרכים חלופיות לאלו של אלוהים, ובדרך זו מסיט ומכשיל את ילדי אלוהים ובני האדם בכלל.
השטן מחולל נסים ופעולות על טבעיות כדי למשוך את תשומת לבנו. הוא עמל להפוך כל קהילה קדושה לקהילה טמאה.
הדרך היחידה להישמר בדרך האור של אלוהים, הדרך היחידה להמשיך להיקרא "כלת למשיח" (התגלות יט 8-7), היא בתפילה, בלימוד נכון ומדויק של דבר אלוהים ובישומו באמונה.
ג. "הָרִשְׁעָה" — החטא — הוגבלה ורוסנה למקום מרוחק כביכול מאלוהים.
אותו עיקרון יהיה נכון לבני אדם: אלו המצייתים לאלוהים ישארו בנוכחותו ויהנו ממנו כמלך הארץ, בעוד הרשעים יהיו מוגבלים ויסבלו הרחק מאלוהים.
שאלוהים יברך אותנו, כך שנפגש כולנו בגוף מהודר בממלכתו!
זיכרו! — רק ילדי אלוהים החוקיים, אלו שביקשו את כפרת הדם של ישוע המשיח, יכולים להיות שם.