בסוף שנת 2019 העולם החל ללמוד שם של וירוס חדש: קוויד 19 (Covid19).
מדובר בווירוס ממשפחת הקורונה שהמשותף להם זה כתרים רבים וזעירים מסביב לגרעין הנראים כנזר, ככתר.
מה כל כך מפחיד בווירוס הזה?
הווירוס הזה התפשט מסין במהירות שיא לכל קצווי תבל, וגרם בעיקר למוות מהיר של אנשים מבוגרים בעלי מחלות רקע. נכון לעת זו (אמצע 2020), אין כל תרופה או חיסון נגדו. מדינות רבות סגרו את גבולותיהם לכניסת זרים, וציוו על אזרחיהם לחיות בהסגר לאורך חודשים. מתברר שיש למגיפה הזו את היכולת למחוק את דור הסבים והסבות שלנו.
מגיפת וירוס הקורונה גרמה לראשי מדינות ושליטי העולם לעשות צעדים דרסטיים מבחינה כלכלית וגם מדינית.
מדינות רבות נפגעו כלכלית ומשתמשות בחסכונות הלאומיים כדי לפצות את אזרחיהם על סגירת מקומות העבודה ברחבי המדינה.
רשויות הביטחון משתמשות בשיטות ואמצעי ביטחון ייחודיים למלחמה בטרור כדי לפקח על אזרחי המדינה. אומנם המטרה היא למען הבריאות הציבורית, אך הדבר מעלה חשש ששליטים במדינות מסוימות ישתמשו באמצעים אלו למטרות אחרות כדי לחזק את שלטונם ושליטתם באזרחיהם.
מדענים מעלים רעיונות לחיסון נגד הנגיף הכוללים החדרת שבב ביולוגי לגוף האדם. בדרך זו יהיה גם אפשר לעשות דברים רבים נוספים מעבר לחיסון נגד נגיף הקורונה, כמו לדעת היכן אתה בכל רגע, עם מי אתה מתרועע ועוד…
במילים פשוטות, כל האירועים הללו ביחד מעלים את החשש בלב חלק מהמאמינים בישוע שאולי החלה תקופת הצרה, או שאנו ממש אוטוטו נכנסים אליה. מדוע? כי כתבי הקודש מלמדים שצר המשיח יפעל בכלים ודרכים דומות.
לאור החשש הזה, אותם מאמינים חוששים ושואלים:
- האם נכון עבורם לסרב לקבל חיסון לנגיף כי החיסון עלול לכלול שבב או אמצעי מעקב?
- האם חיסון שכזה הינו החותם של צר המשיח שספר ההתגלות פרק י"ג מדבר עליו?
- האם הסכמה לדבר שכזה משמע שהם נכנעים לצר המשיח ומתכחשים לישוע?
מעבר לכך, ישנם מאמינים שחושבים שאנו כבר בתוך תקופת הצרה המתוארת בספר ההתגלות, וליבם מתמלא בחשש ופחד מכל חדשה מפתיעה. מאמינים רבים מאבדים את הפוקוס הראוי לנושעים, וזה – להתמקד באדון ישוע ולחיות חיים מלאי ביטחון ועדות משיחית לכבוד אלוהים דווקא בעת קושי מאתגר.
מסיבות אלו ולמען נמשיך לחיות חיים משיחיים מלאי ביטחון, שמחה ושלווה, עלה על ליבי ללמד בצורה קלילה אך אמינה, את מהלך האירועים המרכזיים של אחרית הימים.
הערות חשובות:
א. אלוהים מעולם לא הבטיח שילדיו לא יחוו צרות או מפגעים כלליים יחד עם שאר יושבי תבל. כל שאלוהים הבטיח זה שילדיו הנושעים – הקהילה – לא תחווה את זעם אלוהים שעתיד לבוא על יושבי תבל באחרית הימים (במהלך שבע שנות הצרה), לפני חזרתו של האדון ישוע להקים את ממלכתו הארצית.
לראיה, ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות בהן המאמינים חוו סבל ורבים מתו בעקבות רדיפה, מחלות ומלחמות (שניה לטימותיאוס ג' 12).
– הקהילה במאה הראשונה והשניה סבלה רדיפות קשות בהן מאמינים רבים מתו. ראה רקע לספר ההתגלות וכן רקע לאיגרת השניה לתסלוניקים.
– הקהילה חוותה עם שאר יושבי תבל את המגיפה השחורה בימי הביניים, בשנת 1347 במשך 5 שנים, בה נכחדו כשליש מיבשת אירופה.[1]
– לפני מאה שנים השפעת הספרדית קטלה מיליונים. (אפריל 1918 עד אפריל 1919 – קטלה בין 20-50 מיליון בני אדם)
– במהלך מלחמת העולם הראשונה וגם השניה, מאמינים רבים סבלו, נהרגו ונרצחו.
לא כל צרה, תהיה קשה שתהיה, היא סימן שצרת יעקב החלה.
לכן, אני אתחיל מהסוף ואעשה ספוילר מבורך: מגיפת וירוס הקורונה היא לא תחילת שבע שנות הצרה, והשבב שחושבים אולי להכניס לנו כחלק מחיסון נגד נגיף הקורונה, או לצורך שימוש כלכלי כזה או אחר, זה לא החותם של צר המשיח. אין ולא יהיה לקהילת המשיח כל חלק בדבר הזה.
ב. מאמינים רבים ונפלאים אוחזים בדעות שונות לגבי השאלה אם הקהילה תחווה את זעם ה', חלק מן הזעם או את כולו. עלינו לזכור שהנושא אינו מהווה תנאי לישועה ולכן עלינו להמשיך לכבד ולאהוב את האוחזים בדעות שונות. תפקיד רוח הקודש להאיר את אמת דבר אלוהים לפני כל אחד מילדי אלוהים.
אז הבה נתחיל בניסיון לענות על מספר שאלות חשובות:
- האם מאמינים בישוע, זאת אומרת, את, אתה, אני, עתידים לחוות את אירועי שבע שנות הצרה? או, האם שבע שנות צרת אחרית הימים כבר החלו?
הבה נלמד מה דבר אלוהים מבטיח בנושא הזה:
א. אלוהים קבע שהזעם שלו מיועד רק לרשעים ולא לצדיקים.
כתבי הקודש מלמדים שצרת שבע השנים, מה שאנו בדרך כלל מכנים – צרת יעקב, היא התקופה בה אלוהים עתיד להטיל את זעמו, חֵמָתו על הרשעים, והכוונה לכל אלו שדוחים את הבשורה.
הנה ההוכחות:
ירמיה כ"ג 19; ל' 23: "הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה, חֵמָה יָצְאָה, וְסַעַר מִתְחוֹלֵל; עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל. לא ישוב חרון אף-יהוה עד עשותו ועד-הקימו מזימות ליבו, באחרית הימים תתבוננו בה."
ירמיה מבהיר שזעם אלוהים מיועד לראש רשעים, לא צדיקים, וזעם אלוהים יבוא עליהם באחרית הימים.
מתי בדיוק באחרית הימים? באיזו תקופה בדיוק?
התגלות ט"ו 1: "ראיתי אות אחר בשמים, גדול ומפליא: שבעה מלאכים נושאים את שבע המכות האחרונות, כי בהן נישלם זעם אלוהים."
בספר ההתגלות בפרק ט"ו 1 מתברר שזעם אלוהים על יושבי תבל יתרחש בעת צרת יעקב בת שבע השנים בלבד.
ז"א, שבע קערות הזעם האחרונות מסיימות את זעם אלוהים.
מכאן, זעם אלוהים על העולם מתחיל מפתיחת החותמות, מתחילת שבע שנות הצרה. ראה התגלות פרק ו' 16-17. כבר אז יושבי תבל הבינו שזעם יהוה עליהם. בסיום החותם הרביעי, רבע מכלל יושבי תבל נפגעו (ו' 8). בסיום השופר השישי שליש מיושבי תבל מתו (ט' 15). מכאן, מבחינה מתמטית, חצי מכלל יושבי תבל מתים עוד לפני שנפתחות שבע הקערות שבהן נשלם זעם אלוהים.
שאול השליח גם כן מסביר בדרך פשוטה שזעם אלוהים אינו מיועד לקהילה אלא רק ליושבי תבל הדוחים את ישועת אלוהים.
ראשונה לתסלוניקים ה' 1-9: "…הרי אתם יודעים היטב שיום יהוה יבוא כגנב בלילה. כאשר יאמרו הבריות: "שלום וביטחון!", אז יבוא עליהם שבר פתאום, כצירי לידה על אישה הרה, ולא יוכלו להימלט. אבל אתם, אחי אינכם בחושך… כי אלוהים לא יעדנו לזעם, אלא לנחול ישועה על ידי אדוננו ישוע המשיח…"
שימו לב לדבריו של שאול השליח.
יום יהוה יבוא עליהם, לא עלינו.
מתי?
כאשר הם יאמרו "שלום וביטחון".
האם יש סיכוי שמאמינים בישוע יאמרו "שלום וביטחון" ללא ישוע? אין סיכוי שבעולם. רק חסרי ישועה חושבים שניתן להשיג שלום וביטחון בכוח אדם.
לכן, שאול מפריד בין חסרי ישועה לנושעים.
מתי אלוהים יפריד אותנו מהם? כאשר הם יאמרו "שלום וביטחון".
ומתי תהיה תקופה שכזו?
בעתיד, צר המשיח יצליח בכוח השטן שהואצל עליו להכריח עמים רבים לחתום על הסכם ברית שלום שתארך שבע שנים (דניאל ט' 27):
"והגביר ברית לרבים שבוע אחד (= 7 שנים), וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שיקוצים משומם ועד-כלה ונחרצה תיתך על-שומם."
מה שייראה בתחילה כשלום וביטחון המבטיח ביותר בהיסטוריה, עתיד להוביל את כל יושבי תבל לשואה הגדולה ביותר שידע העולם מאז המבול.
השלום המדומה הזה מוצג לנו בספר יחזקאל פרק ל"ח, ויהיה הגורם המניע את גוג מארץ המגוג וצבאותיו לעלות על ארץ ישראל.
השלום המזויף הזה הינו נקודת ההתחלה של שבע שנות הצרה.
כל זאת עדיין לא התרחש. לכן, צרת שבע השנים הנקראת בפינו לעיתים צרת יעקב עדיין לא החלה.
הבה נזכור ונשנן:
זעם אלוהים אינו מיועד לנו. זעם אלוהים מיועד לראש רשעים
הקהילה היא גוף המשיח הלובש את צדקתו של המשיח ישוע. כל הנושעים נחשבים לצדיקים בעיני אלוהים, כי אנו לובשים את צדקת המשיח ישוע (קור"ב ה' 21). "…את זה אשר לא ידע חטאת עשה לחטאת בעדנו, כדי שאנו נלבש את הצדקה של אלוהים בו." ראה גם אל הפיליפים ג' 9.
ראה גם אל הרומים ג' 24-26: "אך הם מוצדקים בחסדו, בחינם, הודות לפדות שבמשיח ישוע… שהוא צדיק ומצדיק את בן אמונת ישוע."
מסיבה זו, זעם אלוהים אינו מיועד לגוף המשיח.
לפיכך, מכיוון שזעם אלוהים מיועד לראש הרשעים, וזעם אלוהים יבוא על העולם בתקופת שבע שנות הצרה באחרית הימים, יוצא שהקהילה שהיא ילדיו הצדיקים של אלוהים, אינה לוקחת חלק בשבע שנות הצרה באחרית הימים.
אז נשאלת שאלה מעניינת…
ב. מהי תוכנית ההצלה של אלוהים עבור הקהילה באחרית הימים?
איך אלוהים עתיד להפריד את הצדיקים מהרשעים לפני שהוא מכה את העולם בזעמו במשך שבע שנות הצרה?
תוכנית ההצלה של אלוהים עבורנו היא ההילקחות!
מהי ההילקחות?
אירוע ההילקחות מתואר באיגרת הראשונה של שאול לתסלוניקים, בפרק ד' פסוקים 13-18.
"…שכן האדון ישוע עצמו ירד מן השמים בקריאה של פקודה, בקול שר המלאכים ובשופר אלוהים, והמתים השייכים למשיח יקומו ראשונה. אחרי כן אנחנו הנשארים בחיים נילקח יחד איתם בעננים לפגוש את האדון באוויר, וכך נהיה תמיד עם האדון. על כן עודדו זה את זה בדברים האלה."
בהילקחות, אלוהים קורא לילדיו הצדיקים, ז"א הנושעים, והם עולים בהרף עין לפגוש את המשיח בעננים. לא רק החיים באותו הרגע יילקחו אלא גם כל אלו שמתו כנושעים. כולם יעלו ביחד לפגוש את ישוע בעננים ומשם נלך כולנו עימו השמיימה.
ומתי תתרחש ההילקחות? האם ההילקחות תהיה לפני הצרה, במהלכה מעט לפני סופה או בסופה?
- על פי העיקרון הנלמד: לפני הצרה. כאשר יושבי תבל יאמרו "שלום וביטחון" (ראשונה לתסלוניקים ה' 1-9). זאת אומרת, שזעם אלוהים אינו מתחיל רק מרעידות האדמה, מגפות ומלחמות, אלא מתחילת שלום השווא שצר המשיח יקים בעתיד, מהעת שיושבי תבל יאמרו "שלום וביטחון".
- על פי הכתוב לקהילת פילדלפיה בספר ההתגלות ג' 10: אלוהים עתיד לשמור את המאמינים מן הצרה ולא בצרה: "…גם אני אשמור אותך משעת הניסיון העתידה לבוא על כל תבל, לנסות את יושבי הארץ."
- בספר ההתגלות הביטוי "יושבי הארץ" מתייחס לכל הלא נושעים.
- שימו לב לדברי אלוהים: אשמור אותך משעת הניסיון ולא בשעת הניסיון. משמע, הצדיקים יילקחו ויישמרו בידי אלוהים בעת שיושבי תבל יחוו את זעם אלוהים.
ג. שימו לב לעובדה חשובה נוספת. צרת אחרית הימים שתימשך שבע שנים מפורטת לאורך ספר ההתגלות בפרקים ו' עד י"ט. לאורך כל הפרקים הללו, אין אפילו איזכור אחד של הקהילה. לאורך כל פירוט התופת שיבוא על העולם ואשר יכחיד כשני שליש מכלל יושבי תבל, אין אפילו איזכור אחד של הכלה של האדון ישוע, הקהילה.
מדוע?
כי כלתו של ישוע, הקהילה, נלקחה אליו לפני תחילת הצרה, כי זעם אלוהים מיועד לרשעים ולא לצדיקים.
אם כן, ההילקחות תתרחש לפני תחילת שבע שנות הצרה באחרית הימים.
האם יש בכתבי הקודש דוגמאות בהם אלוהים הפריד את הצדיקים מהרשעים והטיל את זעמו רק על רשעים?
בוודאי! הבה נלמד את הדוגמאות ונסיק את המסקנות הראויות.
- נוח והמבול (בראשית ו'-ח'): אלוהים קרא לנוח ומשפחתו להיכנס לתיבה, להצטרף אליו בתוך התיבה שבוע לפני תחילת המבול. נוח ומשפחתו לא סבלו אפילו לא טיפה אחת של המבול על ראשם.
- סדום ועמורה (בראשית י"ח-י"ט): אלוהים אמר לאברהם בבראשית י"ח שהוא עתיד להרוג את כל הרשעים בסדום ועמורה. אך לפני שאלוהים יטיל את זעמו, הוא יסיר מסדום את הצדיקים. מתוך השיחה בין אלוהים לאברהם, ניתן לקבוע שאלוהים ידחה את העונש עד לאחר שיסיר מהמקום את הצדיקים. בדרך זו, זעם וחרון אלוהים בא רק על הרשעים. נוכחות הצדיקים בסדום ועמורה היו גורם מעכב. זיכרו את המונח הזה…
- עם ישראל בגושן שבמצרים: כאשר עם ישראל ישב במצרים, אלוהים היכה את המצרים בעשר מכות אך מנע חלק ניכר מהמכות מבני ישראל שישבו בארץ גושן. בספר שמות פרק ח' פסוק 18 כתוב: "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה לבלתי היות שם ערוב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ."
דוגמא זו מוכיחה שאלוהים יכול להפריד את בחיריו מאחרים, וכבר הפריד את עמו בעת שהעניש את המצרים.
שימו לב: דוגמא ספציפית זו מהווה תקדים להסתרה והצלה של שארית עם ישראל בעת תקופת הצרה, כאשר צר המשיח ירדוף אחר כל אלו שהחליטו למסור ליבם לישוע במהלך הצרה. אותה שארית לא הייתה נושעת בעת ההילקחות ולכן נשארו בתבל לחוות את זעם אלוהים. אלוהים שומר את שארית ישראל במהלך הצרה (התגלות ז', מתי כ"ד 15 ואילך) בגלל נאמנותו לבריתות שכרת עם אבותינו, למען שמו. ראה ישעיה כ"ו 20… לא מדובר בהילקחות הקהילה אלא בהסתרה של שארית עם ישראל באמצע תקופת צרת יעקב.
אני אפרט על כך בשיעורים הבאים.
אם כן, איך נוכל לקבוע שההילקחות תתרחש לפני תחילת הצרה?
- עיקרון הברזל: אלוהים מפריד את הצדיקים מהרשעים כי זעמו מיועד לרשעים ולא לצדיקים. (ירמיה כ"ג 19, ל' 23, תסל"א ה' 1-9).
- אלוהים הראה זאת בדוגמאות עם נוח במבול ועם הוצאת לוט ובנותיו מסדום ועמורה. מדברי אלוהים לאברהם ניתן לקבוע שכל עוד הצדיקים בעיר, העונש מתעכב. מכאן אנו מסיקים, כל עוד הקהילה בעולם, הזעם מתעכב.
השאלה הבאה היא שאלת מיליון הדולר:
האם אלוהים ישמור על הקהילה פה בעולם בתקופת הצרה או שאלוהים ייקח את הקהילה השמיימה לפני תחילת צרת שבע השנים?
דבר אלוהים עונה בפשטות על השאלה, וכל שנותר לנו זה רק להבין את הכתוב ולקבל את סמכות הכתובים.
בראשונה לתסלוניקים ד' 13-18 כתוב שאנו נילקח השמיימה ולא נישאר פה בארץ. ההילקחות אינה מתוארת כפרויקט הסתרה כאן בארץ אלא הילקחות מן הארץ אל השמיים.
מדוע אלוהים לוקח את הקהילה השמיימה ולא מסתיר את הקהילה היכן שהוא בארץ?
אלוהים לוקח את הקהילה השמיימה כי זעם אלוהים מיועד לכל הרשעים בכל תבל. זעם אלוהים יכה את כל העמים בכל תבל.
מכיוון שזעם אלוהים בא על כל תבל, ה' מסיר את הקהילה מכדור הארץ ולוקח אותה אליו. – כי זעם אלוהים מיועד לראש רשעים ולא לצדיקים.
סיכום חלקי:
א. זעם אלוהים מיועד לרשעים ולא לנושעים הצדיקים – אינו מיועד לקהילה.
ב. זעם אלוהים יבוא על כל תבל ומסיבה זו אלוהים צריך להפריד את הקהילה מתבל (התגלות ג' 10: "…גם אני אשמור אותך משעת הניסיון העתידה לבוא על כל תבל, לנסות את יושבי הארץ.")
ג. תוכנית ההצלה של אלוהים עבור הקהילה זו ההילקחות. ההילקחות מסירה את הקהילה מן העולם לפני תחילת שבע שנות הצרה ולא במהלכה או בסופה. מסיבה זו שאול השליח אומר: עודדו איש את רעהו בדברים האלה…
ישנם הטוענים שהילקחות הקהילה השמיימה לפני תחילת הצרה, כמוה כנטישה של עם ישראל בתקופה הקשה ביותר, ולכן מעשה שכזה נוגד את עיקרון אהבת אלוהים.
רבותי, תפקידנו זה ללמוד את דבר אלוהים ולא להעמיד את רגשותינו מעל דבר אלוהים. אף אחד אינו אוהב את עם ישראל יותר מאלוהים. הדרך לפאר את אלוהים ולאהוב את עם ישראל זה להמשיך ולחלוק את הבשורה של ישוע המשיח עם כל יהודי ועם כל אדם.
אם כך, מה צריכה להיות הגישה והתגובה שלנו לכל האירועים סביבנו?
זיכרו מה אמר שאול השליח בכל אחד מהקטעים המתייחסים לצרה ולהילקחות: "על כן עודדו זה את זה בדברים האלה."
דווקא בעת קושי ומשבר עולמי, נדרש מילדי אלוהים הנושעים להראות ולבטא בכל פרט בחייהם את אמיתות אמונתם וביטחונם במשיח שהוא אדון העולם. דווקא בעת שכזו עלינו להתהלך עם אלוהים כפי שעשה נוח לפני המבול.
דווקא בעת קושי ואתגר לאומי או עולמי אנשים חייבים לראות את השלום הנפשי והביטחון שיש לנו באדון ישוע.
יש לקהילה ייעוד: להפיץ את הבשורה ולתלמד את הנושעים, להכשיר את הקדושים לעבודת השירות, לאהוב בני אדם ולעזור לנזקקים (אל האפסים ד' 12-16; מתי כ"ח 18-20; שניה לקורינתיים ה').
אז במקום למלא את ליבנו בדאגות מיותרות שמסיטות אותנו מן העיקר, הבה, נחדד את הבנת הכתובים, נמקד את עיני לבבנו באדון ישוע, ונחיה חיי עדות מלאי אמונה ואהבת אלוהים.
במקום לאפשר לפחד לשתק אותנו, הבה נשתק את הפחד ונמשיך ללכת עם אלוהים כפי שעשה נוח בדורו. לעודד איש את רעהו. כל אירוע מקדם אותנו לפגוש את פני האדון – האם אנו מוכנים כרגע? יוח"א ג' 1-3.
הערה חשובה:
בבקשה, אנא, הימנעו מלבזבז זמן וכוח בחקירת קונספירציות. זה בזבוז זמן. העולם הלא נושע בוודאי שיפעל בדרכים נלוזות, אך אלוהים מצפה מאיתנו להתרכז במילוי יעודנו.
מי שמוכר ליבו ונפשו לענייני הקונספירציות, כמוהו כחייל שנפל במערכה וכעת אינו מועיל יותר בהתמודדות עם האויב. אנא, אל תיפלו בתכסיסי השטן שנועדים להסיט אותנו מהמטרות הנעלות שהאדון הציב בחיינו.
סיכום:
יש עוד רבות לדבר על נושא אחרית הימים, אך עדיף בשלב זה לסכם את התשובות לשאלה האחת שדנו בה בשיעור זה: האם מאמינים בישוע, זאת אומרת את, אתה ואני עתידים לחוות את אירועי שבע שנות הצרה?
לא!
מדוע?
- זעם אלוהים יבוא על כל תבל במהלך שבע שנות צרת יעקב ומיועד לרשעים בלבד ולא לנושעים.
- תוכנית ההצלה של אלוהים עבור הקהילה נקראת: ההילקחות.
ההילקחות תתרחש לפני תחילת צרת שבע השנים ותקרא את כל הנושעים – החיים והמתים, לעלות לעננים ויחד עם האדון ישוע לעלות השמיימה. ההבטחה להילקח אל האדון לפני הצרה היא סיבה לשמוח ולעודד איש את רעהו בדברים האלה.
- כל הלא נושעים שיישארו בעולם לאחר ההילקחות עתידים לחוות את זעם אלוהים. אלו שימותו במהלך הצרה מבלי שנושעו, יחוו אבדון נצחי באגם האש. חלק אחר ייוושע ולמרות זאת ייהרג במהלך תופת התקופה ורדיפות צר המשיח. חלק אחר, שארית, ייוושע ויוותר בחיים כדי לפגוש את האדון ישוע בשובו. אלוהים עתיד להשאיר שארית מישראל והגויים בגלל נאמנותו לקיים את הבטחותיו בכתבי הקודש.
אח ואחות יקרים: אנא אל תדחו את ישוע כאדון. אף אדם לא היה רוצה לחוות את זעם אלוהים. אנא קראו בשם האדון ישוע לכפרת חטאיכם, ותחוו את אהבת אלוהים וחסדו בחייכם כבר היום.