נבואתו השניה של בלעם: נוכחותו המיוחדת של אלוהים בתוך עם ישראל
במדבר כ"ג 19-24:
עם של צדיקים
לפני שנעמיק בנבואה המפורטת בפסוקים 19-24, ראוי שנרענן את זיכרוננו ברקע לנבואות בלעם.
עם ישראל יוצא ממצרים וכל הקהל הגדול הזה הולך לכיוון ארץ ההבטחה ושום עם אינו יכול לעמוד מולו. כדי לסבר את אוזנינו, עם ישראל מונה בעת יציאת מצרים 600,000 גברים מגיל עשרים ומעלה (שמות י"ב 37). בהוסיפנו את המספר היחסי של ילדים ונשים ביחד עם הערב-רב שהתווסף לישראל, אנו מסיקים בביטחון גבוה שהמספר הכללי של העם עמד על שלושה מיליון נפש בקירוב.
כל הקהל הזה הלך בסדר מופתי של שבטים כאשר אוהל מועד ועליו הענן ביום ועמוד האש בלילה הולך לפניהם. כל הקהל הרב הזה לא סבל מצמא ורעב. את כל צורכיהם הם קיבלו מאלוהים בכל יום ויום (שמות ט"ז, י"ז, במדבר י"א). כל מי שמבין בלוגיסטיקה יודע שאספקה יומית לכמות כזו של אנשים במדבר ובתקופה ההיא, זה לא פחות מנס בסדר גודל שרק אלוהים יכול לעשות.
לא חסרו לעם ישראל מלחמות במדבר, ובכל מערכה צבאית ידו של ישראל על העליונה, וזאת לאחר שצבא פרעה האדיר טבע בים. בעקבות צבא מצרים נפלו מלכי האמורי, עוג מלך הבשן, עמים כנענים יושבי הנגב (במדבר כ"א), וכן העמלקים (שמות י"ז).
הידיעות אודות העם הזה שיצא את מצרים והביס את צבא פרעה ושאר צבאות העמים במדבר הגיעו גם לאוזנו של בלק בן ציפור מלך מואב.
בלק מלך מואב מביט לעבר האופק והוא רואה את העם הזה שהביס את כל שכניו (כ"ב 2).
מה עושים נגד עם בעל סטטיסטיקה של 100% ניצחונות?
האם מואב חזק יותר ממצרים? מעמלק ושאר העמים?
בלק בן ציפור, מלך מואב מפחד מאוד ומבין שבתנאים הקונבנציונליים, אין לו כל סיכוי לנצח את עם ישראל.
מה עושים?
בלק בן ציפור שולח שליחים לבלעם בן בעור המתגורר בארץ ארם נהריים (במדבר כ"ג 7, דברים כ"ג 6). בלעם הינו מכשף ידוע ובעל שם והוא נדרש, בעבור סכום מכובד, להפעיל את קשריו בעולם האפל של השדים והרוחות, כדי להביא על עם ישראל קללה או חולשה שתגרום למפלתם (כ"ב 6, ראה גם שניה לפטרוס ב' 16). בדרך זו האמין בלק מלך מואב שהוא ועמו יוכלו להינצל.
עלינו לזכור שיש כוח בעולם האפל של השדים. אלוהים אוסר עלינו בכל איסור להתעסק עם הכוחות ההרסניים הללו אשר הורסים את הנפש של כל מי שמתעסק עימם. (ישעיה מ"ז, ירמיה ח', שמואל א' כ"ח).
בלק בן ציפור הבין מה שרבים היום אינם מבינים: תוצאת המלחמות נגד עם ישראל נקבעות במימד הרוחני ולא במימד הארצי.
בלעם בן בעור מגיע אל בלק (לא לפני ששכר טרחתו הוכפל וכבודו גדל). למרות אזהרתו הראשונה של אלוהים, בלעם ענה לבקשת בלק אך הוזהר לומר רק את אשר ישים יהוה בפיו.
בלעם עומד על ראש ההר ומשם הוא רואה את עם ישראל. כאשר עם ישראל עומד מול עיניו, בלעם נושא את דבריו בסגנון משל שיר, ובמקום לקלל את ישראל הוא פותח בסדרת ברכות נבואיות על עם ישראל.
בלק מלך מואב אינו מרוצה ומבקש מבלעם לשנות מקום (פסוק 13) בתקווה ששינוי מקום יניב גם שינוי בגישה של בלעם כלפי עם ישראל.
מצד אחד, בלק חושש שעוצמת ישראל הנגלית לעיני בלעם היא זו הגורמת לו יראה, ולכן הוא מברכם במקום לקללם. מסיבה זו הוא דורש מבלעם לפנות הצידה כדי שיוכל לראות רק את קצה מחנה ישראל.
מצד שני בלק מאמין שקללה נחשבת וראויה צריכה לכלול את מבטו של המכשף על המקולל. אילו לא היה חושב כך, הרי שהיה יכול לבקש מבלעם לקלל את עם ישראל מביתו שבארם נהריים…
לאחר שבלעם המשיך לברך את עם ישראל, דרש בלק מבלעם להביט לעבר הישימון, למקום בו עיניו של בלעם אינן רואות זכר מישראל, ומשם לנסות ולקלל את ישראל (כ"ג 27-28).
הבה נחזור לניסיון השני של בלעם לקלל את עם ישראל.
כשהוא עומד על גבעה אחרת שממנה בלעם רואה רק קצה מעם ישראל, אלוהים שם בפיו של בלעם סדרת ברכות נבואיות נוספות וכך הן נשמעות:
פסוקים 19-24:
- לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם; הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה? וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה?
20. הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי; וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה׃
21. לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃
22. אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם; כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ׃
23. כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה־פָּעַל אֵל׃ - הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה׃
דברי בלעם המונחים בכוח רוח אלוהים מגלים לנו אוצר נפלא אודות אלוהים והקשר הנצחי שלו עם עמו ישראל ועם ילדיו בכלל.
אלוהים אינו כמו בני האדם אשר נוטים לשקר או להתחרט ולחזור מהבטחותיהם.
יתנחם = יתחרט
אלוהים אינו כמו בני אדם שמבטיחים הבטחות מבוססות על רגשות או על יכולותיהם המוגבלות, ואז אינם מסוגלים לקיימן כי המציאות חזקה מהם…
אלוהים אינו כמו בני האדם המנחשים את שעתיד להיות.
אלוהים הוא זה הקובע את העתיד מבלי שמישהו יוכל לשנות זאת, ולכן לעולם לא יתפלא ולעולם לא יצטרך להתחרט על בחירתו או לשנות את תכניתו (אל הרומים י"א 29; ישעיה מ"ד 6-8; מ"ו 9-10; מ"ח 3-6; נ"א 6-8).
בלעם שואל שאלות רטוריות?
האם אלוהים יאמר דבר ולא יעשה את שהוא אומר?
האם אלוהים ידבר ודברו לא יתגשם? (ישעיה נ"ה 10-11)
התשובה המתבקשת היא: בוודאי שלא!
ההוכחה לנו היא הכתוב בספר בראשית בעת מעשה הבריאה.
אלוהים ברא את כל אשר קיים בדבר פיו!
בדבר פיו ברא אלוהים את החומר, ומן החומר נוצרו חיים וזאת רק משום שפי יהוה דיבר.
לפיכך, כל מה שאלוהים הבטיח לעם ישראל עתיד להתגשם עד ההבטחה האחרונה.
ירמיה הנביא ציין גם הוא את הביטחון שיכול להיות לנו בהבטחות אלוהים לישראל.
בפרק ל"א 34-37 אמר ירמיה שמי שיוכל לשנות את סדר הבריאה יוכל גם לשנות את הבטחותיו של אלוהים. מיותר לציין שאין כוח כזה בבריאה ולכן כל הבטחות אלוהים לישראל או בכלל שרירות וקיימות.
שאול השליח כתב באיגרת אל הרומים ט'-י"א את כל כתב ההגנה שלו לגבי תכנית אלוהים לעם ישראל.
שאול הבהיר במילים פשוטות שהבטחותיו של אלוהים לישראל מחייבות את נצחיות ישראל (ט' 1-6).
לאורך פרקים ט'-י"א שאול השליח הוכיח שריבונותו של אלוהים וצדקתו מוכחות ביחס ובטיפול שלו כלפי ישראל.
לסיכום אמר שאול:
אלוהים אינו מתחרט ואינו מצטער על בחירתו (אל הרומים י"א 29).
לכן, אלוהים לא נטש את עמו ישראל ומחויב לכל אשר הבטיח לאברהם, יצחק ויעקב:
ההבטחות כוללות: נחלה, ממלכת כוהנים, נצחיות ונוכחות נצחית של אלוהים עם עמו ישראל.
אתנחתא ליישום:
מכיוון שאותו אלוהים ריבון ונאמן הבטיח לכלל ילדיו הבטחות נפלאות גם כן, ומכיוון שאותו אלוהים אינו חוזר מהבטחותיו, גם אנו המאמינים בישוע מכלל העמים, יכולים לשמוח ולבטוח שאלוהים לא ישנה את הבטחותיו לנו.
- אלוהים הבטיח להושיע את כל המאמינים בישוע כאדון ומושיע מן החטא (אל הקולוסים ב' 6-19).
- אלוהים הבטיח להשלים את מה שהוא התחיל בנו (אל הפיליפים א' 6).
- אלוהים הבטיח להציל אותנו מן הזעם העתיד לבוא על יושבי תבל (התגלות ג 10, תסל"א ה' 9, אל הקולוסים ב' 13-15).
- אלוהים הבטיח להכין לנו מעון נצחי בשמיים (יוחנן י"ד 1-3).
- אלוהים הבטיח שנהיה עימו לעד (תסל"א ד' 17)
- שנמלוך עימו לעד (התגלות כ"ב 5).
בדרך זו, יחסו של אלוהים לעם ישראל ועמידתו על קיום כל הבטחותיו היא אמת המידה והדוגמא ליחסו של אלוהים לכלל ילדיו הנושעים.
בפסוק 20 בלעם מסכם את שאמר בפסוק 19:
- הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי; וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה׃
ז"א, קבלתי פקודה מפי האל לברך את ישראל. אלוהים כבר ברך את ישראל ולכן אני אינני יכול להשיב בחזרה את מה שאלוהים עשה וכבר פעל. אני בלעם לא יכול לבטל את הברכה של אלוהים על ישראל.
איזה חדשות נפלאות אלו.
כמו שבלעם נקרא לקלל את ישראל, כך לצערנו נקראים אנשים רבים לקלל את ילדי אלוהים המאמינים בישוע בכל יום (ברכת המינים בסידור התפילה).
כן, מיליוני אנשים בעולם מקללים את המאמינים בכל יום!
עלינו לזכור:
- אי אפשר לקלל את מי שאלוהים אינו מקללו.
- קללת אדם אינה יכולה לשנות את תכניתו של אלוהים.
בפסוק 21 אומר בלעם:
"…לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ."
אוון = חטא
עמל = עוולה, רשע
בלעם מציין עובדה מאוד מעניינת.
כשאלוהים מביט לעבר עמו ישראל, הוא רואה עם ללא רבב. עם ללא חטא או כל דופי שניתן להאשים אותו בו.
ומכיוון שהעם הזה קדוש וללא חטא, יכול אלוהים לשכון בתוכו כשכל העם מריע ומהלל את אלוהים המולך עליהם ושוכן בתוכם.
נו באמת…האם אנו מדברים על עם ישראל?
למרות שאנו רק בספר במדבר, דפי התורה מלאים עד כה במעללי ופשעי בני ישראל כבודדים וכעם נגד אלוהים:
– מי מריבה (שמות י"ז)
– עגל הזהב (שמות ל"ב)
– טענות נגד אלוהים והפתרון דרך נחש הנחושת (במדבר כ"א 4-9).
– ובהמשך, דחיית המשיח ישוע כאשר הוא בא לעולם בדמות אדם כפי שניבאו הנביאים (לוקס י"ט 41-44).
לאור כל הטענות הללו, איך יכול אלוהים לומר: 'אינני רואה כל פסול או דופי בישראל?'
אלוהים יכול לומר זאת מכיוון שהפסוקים הללו הינם נבואות המתארות את היחסים בין אלוהים לעם ישראל באחרית הימים.
אלו פסוקים המתארים את התמונה העתידית שתהיה לעיני אלוהים בכל הקשור לעם ישראל.
כפי שהנבואה הראשונה שבלעם אמר עדיין לא התגשמה, [אוכלוסין רב מעם ישראל, עם ישראל חי כדוגמא ומופת לשאר העמים], גם זו מחכה להתגשמות מלאה באחרית הימים.
מדוע ה' אינו רואה כל פסול בישראל?
היחס של אלוהים לישראל דומה ליחס של הורים לילדיהם. למרות שבנעוריהם הילדים לעיתים מאוד מרדניים וראויים לעונש, ההורים מביטים קדימה בשנים ומתכננים את שהם רוצים להעניק לילדיהם, או מביעים את תקוותיהם הגדולות עבור ילדיהם. כל זאת, למרות שבשלב הנוכחי ילדיהם אינם ראויים לשום פרס.
כך הוא היחס בין אלוהים ועם ישראל.
ההבדל בין הורים לאלוהים הוא שעבור ההורים מדובר בתקווה שלא תמיד מתגשמת, ועבור אלוהים מדובר בביטחון מוחלט, כי אלוהים ריבון והוא יודע את מהלכי העתיד עבור כל אדם וכל עם.
בספר דברים פרק כ"ח מפסוק 15 עד סוף הפרק אלוהים מציין את הקללות והעונשים הצפויים לעם ישראל אם לא ישמור את מצוות אלוהים.
לאורך ההיסטוריה עם ישראל הימרה את פי אלוהים ונענש רבות.
למרות כל העונשים, אלוהים לא מחה את שם עם ישראל מעל פני האדמה אלא הבטיח כי יבוא יום שבו הוא יסלח לעם ישראל והעם הזה ישרת אותו באמת ובתמים.
(רבותי: זיכרו, אלוהים אינו מוחה את עם ישראל בגלל מעשי ישראל הנפלאים אלא בגלל שמו של אלוהים ולמענו).
א. זכריה י"ב-י"ד: לאחר צרת יעקוב, עם ישראל יכיר בחטאו נגד ישוע. העם יחזור בתשובה וישרת את אלוהים בטוהר ואמת.
ב. מיכה ז' 14-20: אלוהים מבטיח לסלוח לחטאי עם ישראל.
ג. ירמיה ל"א 27-34: עם ישראל עתיד לקבל את הברית החדשה שאלוהים סיפק בדם ישוע המשיח.
ד. אל הרומים י"א 26: "כל ישראל ייוושע" ז"א – השארית מצרת יעקוב שתתרחש בעתיד.
זיכרו! אלוהים מעולם לא הבטיח להושיע כל בן ישראל! ישועת אלוהים שמורה לשארית שתקרא בשם יהוה. דרך שארית ישראל, יגשים אלוהים את כל הבטחותיו לאברהם ולישראל.
לאור זאת:
"…לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל…", מתייחס למעמד של עם ישראל בעיני אלוהים באחרית הימים ולא למצבו בהווה.
בשלב זה אנו יודעים שבסוף תקופת צרת יעקב שארית ישראל תחזור בתשובה כנה, תקבל את ישוע כאדון ומושיע ותעמוד נקיה וטהורה מול אלוהים.
ואז מה יהיה?
מהרגע שעם ישראל קיבל באמונה את ישוע המשיח כאדון המכפר חטאים, הוסר המחסום בין העם לאלוהים, וכעת אלוהים יכול לשכון בתוך עמו ישראל, ועם ישראל יכול לשרת את אלוהים ככוהנים (שמות י"ט 5-6).
הבה נקרא שוב את הפסוק ונראה מה עתיד להיות לאחר שעם ישראל יחזור בתשובה כנה.
"…לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ."
הבה נבחן מספר מראי מקומות בכתבי הקודש המתארים את שכינת אלוהים בעם ישראל בעתיד.
א. יחזקאל ל"ז 26-29: הפרק מציין את העתיד לקרות לעם ישראל וכל זאת דרך חזון העצמות היבשות.
"וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם, ונתתים והרבתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם. והיה משכני עליהם והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם. וידעו הגויים כי אני יהוה מקדש את ישראל, בהיות מקדשי בתוכם לעולם".
הפסוקים מציינים את סיום חזון העצמות היבשות.
השלב הראשון בנבואה: הוצאת עם ישראל מארצות גלותם והבאתם לארץ ישראל
השלב השני: אחדות העם כך שלא תהיה יותר חלוקה לשני ממלכות.
השלב השלישי של החזון מתאר איך אלוהים מטהר את עם ישראל ושוכן בתוכם.
- בית המקדש יקום (זכריה ו' 12, יחזקאל מ' ואילך).
- המשיח ישוע ישכון באופן פיזי בבית המקדש (מיכה ד' 1-8, ישעיה ב').
- בעת שהמשיח ישכון בביתו שבהר ציון שבירושלים, החטא יהיה מרוסן כך שאפילו חיות טורפות לא יאכלו זו את זו (ישעיה י"א)
יחזקאל מציין שנוכחות אלוהים תהיה על העם וכך ידעו כל הגויים מי הוא אלוהים.
למה מתכוון יחזקאל?
ישעיה הנביא מתאר זאת במילים ברורות יותר…
ב. ישעיה ד' 2-6: "…ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד, ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל. והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים. אם רחץ אדוני את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה, ברוח משפט וברוח בער. וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה, כי על כל כבוד חופה. וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר."
אלוהים עתיד לציין את נוכחותו בתוך ישראל כפי שעשה בעת היותם במדבר. ביום עמד הענן מעל המשכן ובלילה היה עמוד האש.
איזה נוף מרהיב ועוצר נשימה מחכה לילדי אלוהים שיחיו עם המשיח בממלכת 1000 השנים הארצית.
ג. ירמיה ל"ג 14-16: המשיח ישכון בציון וימלא אותה בכבודו. בגלל שירושלים תהיה מלאה בכבוד אלוהים, שמה של ירושלים יקרה גם – "יהוה צדקנו".
נוכחותו של אלוהים בציון מתבטאת גם בהגנה שהוא מעניק לילדיו. מסיבה זו בלעם מציין בסוף פסוק 21: "…ותרועת מלך בו…"
בתקופה העתיקה, המלך יצא בראש צבאו לקרב. וכך בדיוק אלוהים מתאר את עומק הגנתו על ילדיו. מי שיעז לפגוע בישראל, צריך לגבור קודם כל על אלוהים (זכריה ב' 12, משלי ב' 7).
מי שרוצה למחוק את ישראל, צריך קודם כל לשנות את סדרי הבריאה – ירמיה ל"א 35-37.
יישום לחיי הנושעים היום:
איך הנבואה הזו של בלעם בפסוק 21 קשורה לחיי המאמין בישוע?
- לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃
1. דבר אלוהים מבטיח לכל אדם בין אם הוא יהודי או גוי שישועת חטאים ניתנת אך ורק באמונה בישוע המשיח כאדון מכפר חטאים (אל הרומים י' 9-10, מע"ש ד' 12, יוחנן י"ד 6).
הדרך לישועה זהה ליהודי ולגוי כאחד. ראה גם אל האפסים ב'.
- 2. כתב האשמה של החטאים מוסר מעל אלו המקבלים באמונה כנה את ישוע כאדון ומושיע ומוחלף בבגדי צדקה של המשיח. וכך, כאשר אלוהים מביט עלינו, הוא רואה נושעים צדיקים כמו שישוע צדיק, שהרי אנו לבושים ומכוסים בצדקת המשיח ישוע (אל הקולוסים ב' 13-15; קור"ב ה' 21).
- 3. יהודי או גוי מהללים ומפארים את אלוהים באותה דרך ואופן. מסיבה זו גם ישעיה הנביא מציין שבית אלוהים יהיה בית תפילה לכל העמים. כמו כן, בעתיד יעלו הגויים להשתחוות לאלוהים בירושלים, וכולם ידברו שפה טהורה וקדושה (ישעיה נ"ו 7, ישעיה ס', זכריה י"ד 16-21, י"ג 1-6).
- 4. גופו של המאמין הנושע הופך להיות משכן של אלוהים. אלוהים שוכן בגופו של המאמין בו – ללא הבדל בין אם הוא יהודי או גוי (קור"א ג' 16-17, אל האפסים א' 13-14).
- 5. אלוהים משנה את פנימיותו של כל נושע בין אם הוא יהודי או גוי כך שאופיו של הנושע דומה לאופיו של אלוהים בכבודו ובעצמו – ראה פרי הרוח אל הגלטים ה' 22-23.
- 6. כל הנושעים קוראים לאלוהים "אבא" ומהללים אותו כי כולם חווים את אותו אלוהים ואת אותה סליחה שניתנה באהבה ובחסד בדם המשיח ישוע (אל הרומים ח' 15; אל הגלטים ד').
- 7. כל כוחו של אלוהים עומד לרשות ילדיו כדי לפעול את רצונו בחייהם ובעולם (יוח"א ד' 4, מל"ב ו' 16).
ולכן, מכיוון ששמחת הקהילה היום היא שמחת ישראל בעתיד, נשאלת השאלה:
האם כל מי שנמצא בקרבנו באמת רואה את שמחת אלוהים בנו?
האם כל מי שבקרבנו זוכה לראות את אהבת ישוע המשיח חוגגת בינינו?
האם כל מי שמבוחן את חיינו יכול לומר שהאדון ישוע הוא המלך של חיינו?
נכון, אנו עדיין לא נמצאים בגופנו החדש, אך מכיוון שרוח אלוהים בקרבנו, יש לנו את כל הנתונים כדי לחיות על פי הסטנדרטים שאלוהים מציב.
ניתן לעשות זאת כבר כעת והיום אם נפקיד יותר ויותר מחיינו לידי אלוהים.
- אם נתוודה על חטאותינו לפני אלוהים ולפני אדם (יוח"א א' 9).
- אם נסלח באמת איש לרעהו כפי שהמשיח סולח לנו (אל האפסים ד' 17 ואילך)
- אם נקדיש יותר זמן לקריאת הכתובים מאשר לקריאה שאינה מועילה במימד נצחי (טימ"ב ג' 15-16).
- אם נציית למצוות אלוהים ולא נעדיף את חכמתנו (משלי ג' 5-8)
- אם נביט אחד על השני ונחשיב את רענו לנכבדים מאיתנו (אל הפיליפים ב').
בעוד עם ישראל עתיד להיות כוהנים לאלוהים בעתיד, הרי שאנו הנושעים מקרב כל העמים נקראים כוהנים ושגרירים לאלוהים כבר היום (פטר"א ב' 9-10, קור"ב ה' 10-20)
האם קשה לחיות כמצוות האדון?
כן, אך אלוהים הבטיח שבעזרתו אנו יכולים.
- אלוהים הוא הפועל בנו כדי שנרצה וגם כדי שנעשה כטוב בעיניו (אל הפיליפים ב' 13).
- שאול השליח אמר: "הכל אני יכול בעזרתו של הנותן בי כוח" (אל הפיליפים ד' 13).
לסיום (חלקי): [פסוקים 19-21]
א. נבואתו של בלעם מתייחסת לעתיד עם ישראל.
ב. שארית מעם ישראל תישאר בעתיד ואלוהים יסלח לחטאיהם.
ג. אלוהים עתיד להגשים את כל הבטחותיו לעם ישראל דרך השארית שתישאר לאחר צרת יעקב. (ראה תהילים פ"ה: תיאור מפורט של כל הנאמר במשפט הבודד שאמר בלעם).
ח ש ו ב : ישנם הטוענים שעם ישראל סיים את תפקידו עבור אלוהים והקהילה מחליפה את עם ישראל לעולם. לפי דעתם, עם ישראל מקבל את כל הקללות שבכתבי הקודש – והקהילה את כל הברכות.
פסוקים אלו ורבים אחרים מוכיחים את ההיפך. פסוקים אלו נאמרו רק על עם ישראל ומחכים למועד התגשמותם (ראה גם ירמיה ל"א 34-37 וכן יחזקאל ל"ז – חזון העצמות היבשות).
בפסוקים 22-24 בלעם ממשיך בנבואותיו אודות עם ישראל ואומר את המילים הבאות:
- אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם; כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ׃
23. כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה־פָּעַל אֵל׃ - הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה׃
כשבלק מלך מואב ביקש מבלעם לבוא לקלל את ישראל, הוא אמר בפרק כ"ב 5: "הנה עם יצא ממצרים…"
כעת בלעם אומר את האמת – עם ישראל לא יצא ממצרים על דעת עצמו ולא הביס את מצרים בכוחו.
אלוהים היה זה שהוציא את עם ישראל ממצרים ואלוהים היה זה שהביס את צבא מצרים וסלל את דרכו של עמו אל ארץ הנחלה.
ומכיוון שאלוהים הוא זה שהוציא את ישראל ממצרים, על כולם לדעת שכל המתעסק או מתמודד נגד יציאת ישראל ממצרים וכניסתם לארץ שאלוהים יעד להם, הריהו נלחם נגד אלוהים בכבודו ובעצמו.
המתנגד לפעולת אלוהים יצטרף לצבא פרעה בתחתית ים סוף או לגורל העמלקים…
באותו פסוק בלעם ממשיך לתאר את כוחו של אלוהים המוציא את ישראל ממצרים באופן ציורי כקרני הראם.
תועפות ראם לו: ז"א, האל הזה שהוציא את בני ישראל ממצרים הריהו משגב ומבצר לישראל, ממש כמו קרניו המאיימות והמסוכנות של הראם (ראה תהילים כ"ב 22, צ"ה 4, דברים ל"ג 17, איוב כ"ב 25 – תועפות = רב, הרבה, מעוז).
[ראם = שור הבר] onix
בלעם חוזר על הפסוק הזה גם בנבואה הבאה בפרק כ"ד 8.
גם היום אנו יכולים ללמוד לקח חשוב מעיקרון זה:
גם היום אלוהים פועל בחיי ילדיו ומניע אותם לפעול ולעשות.
אם אנו יודעים ובטוחים שפעולה מסוימת מונעת על ידי אלוהים ונעשית ברצונו, עלינו לחבור לפעולה זו ולתמוך בה. רק כך נפאר את שם האדון.
אל לנו לפעול נגד אדם או פעולה שאלוהים משתמש בהם לכבודו. אם אנו מזהים את ידו המבורכת של אלוהים באדם או בפעולה, עלינו לפעול עימו ולא לעמוד מן הצד כניטרליים.
אנו רוצים חלק בכל דבר המפאר את אלוהים.
מסיבות אלו השקענו בחינוך של כמה פליטים מדרום סודן שכעת פעילים כמנהיגים רוחניים בקרב הקהילה בדרום סודן.
כך גם נכון בנוגע לכל אדם בקהילה.
כמסקנה מן העובדה שאלוהים הוא זה שהוציאם ממצרים והוא זה ההולך לפניהם ושומר עליהם כשור הבר, ונוכח בקרבם כל הזמן, ממשיך בלעם להסיק מסקנות מדהימות אודות יהוה, תכונותיו ויחסו לעם בחירתו.
- כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה־פָּעַל אֵל׃
המילה "נחש" אינה מתייחסת לזוחל הידוע אלא מהווה מילה נרדפת ל: "קסם", ניחוש…
בלעם קובע:
א. ניחושים וקסמים הם כלים חסרי ערך בכל הקשור לעם הזה.
כאשר העם הזה זקוק למידע כלשהו, אלוהים אומר להם בדיוק את רצונו ותכניתו על ידי נביאיו ולכן אין להם כל צורך בקסמים וניחושים.
ב. שום ניחוש או קסם אינם פועלים נגד העם הזה כי תכניתו ורצונו של אלוהים עבורם תמיד יצא לפועל (ראה כ"ג 8).
מי שרוצה לדעת מה יקרה בעתיד בעולם ובמיוחד בנוגע לעם ישראל, צריך לקרא בכתבי הקודש ולא לניחושים.
באותה מידה: כל נושע שרוצה לדעת מה יקרה באחריתו, שיקרא מה מתכנן אלוהים לעשות עם ילדיו הנושעים. אין שום מקום לקסמים וניחושים.
ראו איזו ברכה כבירה העניק אלוהים לעמו ישראל:
אלוהים אינו מסתיר את תכניותיו מיקיריו. אלוהים מגלה את רצונו לעמו.
בבראשית י"ח 17 אמר אלוהים לאברהם: "ויהוה אמר: המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?"
מדוע זכה אברהם לברכה כה גדולה – לקבל ממקור ראשון את תכניותיו של אלוהים?
התשובה כתובה בפסוק 19:
"כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט, למען הביא יהוה על אברהם את אשר דיבר עליו."
דרך הנביא עמוס בפרק ג' 7 נאמר:
"כי לא יעשה אדוני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים."
ז"א, שבלעם ידע את מה שמאמינים רבים עדיין לא יודעים או אינם מפנימים.
אלוהים אינו מסתיר מאיתנו דבר.
כל אלו המכירים את אלוהים דרך כפרת החטאים שקיבלו בדם המשיח ישוע, נחשבים לילדי אלוהים וזכאים להבין ולאמץ את רצון אלוהים לחייהם.
איך היום יכול ילדו של אלוהים לדעת את תכניותיו של אלוהים באופן כללי או באופן פרטי לחייו?
- 1. כל דבר אלוהים כתוב בכתבי הקודש שהם מבראשית עד סוף ספר ההתגלות. בכתבי הקודש אלוהים מפרט את האירועים המרכזיים בעולם וכן את רצונו מבני אדם באופן כללי.
במהלך קריאתנו בכתבי הקודש אנו נתקלים בפסוקים או בתיאור מצבים המהווים תשובה לשאלתנו.
- דרך תפילה. כשאנו מתפללים אנו משוחחים עם אלוהים. אלוהים עונה דרך פעולת רוח הקודש במוחנו. הוא מעניק לנו הבנה, חכמה, בינה כדי להבין ולעשות את רצונו.
- אלוהים עוזר לנו לדעת את רצונו דרך יעוץ והכוונה של אחים ואחיות לאמונה הבוגרים מאיתנו מבחינה רוחנית.
- אנו יכולים לדעת את רצון אלוהים בעבורנו גם דרך אירועים והתנסויות בהם אלוהים דורש את תשומת ליבנו. מקרים בהם אלוהים מעמיד אותנו במצבים המשמשים תשובה ברורה לשאלותינו.
אלוהים כל הזמן מדבר אלינו, עלינו רק להקשיב לו.
השקט הנדרש כדי להקשיב לאלוהים מבוסס על חיי טוהר והתרחקות מן החטא על כל צורותיו (תסל"א ה' 22).
כפי שאלוהים התנה בדברו עם אברהם – הוא מלמד את ילדיו לשמור את מצוותיי, וכפי שאמר מפי הנביא עמוס: לעבדיו אלוהים מציג את כל תכניותיו…
אז, המצב הטוב ביותר לשמוע היטב את רצון אלוהים זה: טוהר רוחני!
בפסוק 24 בלעם מסיים את הנבואה הנוכחית:
- הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה׃
דברי בלעם כלפי עם ישראל דומים לדברי יעקב לבנו יהודה בבראשית מ"ט 8-12.
העם הזה, עם ישראל, יקום על אויביו כאריה הקם מרבצו כדי לטרוף טרף.
האריה טורף את קורבנו ושותה גם את דמו מלבד אכילת בשר הטרף. דם הטרף מהווה חלק מן הנוזלים שהאריה שותה.
לעומת האריה שלעיתים מעצלנותו יחזור לרבצו כדי לחכות לטרף הבא, עם ישראל לא ישוב מן המלחמה עד אשר יכניע את אויביו וישמידם.
האם באמת כך נראו כל מערכות המלחמה של עם ישראל?
האם עם ישראל ניצח והביס את אויביו בכל מערכות המלחמה?
עם ישראל ניצח בכל המערכות כאשר הלך עם אלוהים ונכנע לרצונו.
עם ישראל ספג תבוסות רק כאשר פנה מאלוהים.
מכיוון שבלעם מנבא אודות עם ישראל, יוצא אם כן שניצחונותיהם של ישראל מציינים את קשרם האמיץ והקרוב לאלוהים. בדרך זו שום אויב לא יוכל להם.
כשעם ישראל מקיים את רצונו של אלוהים, כל כוחו של אלוהים עומד בעבורם.
גם אם עם ישראל אינו מציית לאלוהים, תבוסת ישראל לעולם לא תביא כליה מוחלטת על העם וזה רק בגלל שלאלוהים יש תכלית לעם ישראל ושמו המפואר תלוי בקיום תכניותיו לעם ישראל (ראה יחזקאל ל"ו 22).
תגובתו של בלק מלך מואב לנבואתו השנייה של בלעם נשמעת משעשעת.
- וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, גַּם-קוֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ; גַּם-בָּרֵךְ לֹא תְבָרְכֶנּוּ.
- וַיַּעַן בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-בָּלָק: הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, כֹּל אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה.
בלק אומר: אם אינך מסוגל לקלל את העם הזה, אז לפחות 'אל תוסיף שמן למדורה', ז"א, אל תברך אותו ותוסיף על צרתי.
תשובתו של בלעם ברורה:
אמרתי לך כבר מלכתחילה: אני אעשה רק את מה שיהוה יאמר לי לעשות.
האם בלעם באמת נהיה פתאום צדיק הדור?
לאור הנאמר עליו מאוחר יותר ולאור עונש המוות שקבע לו אלוהים, ניתן לקבוע שבלעם היה ונשאר מכשף ומעולם לא שינה את ליבו.
דברי הנופת והצוף על ישראל נעשו מריבונות אלוהים שנכפתה עליו ומפחדו, אך לא מאהבת אלוהים או אהבת ציון.
ומה לגבינו היום?
ישנם מאמינים רבים האומרים באופן נחרץ: אני עושה רק את רצון אלוהים, אך ברגע של מבחן הם תמיד יעדיפו את רצונם הם וסיפוק תאוות בשרם.
ציותו של ילדו של אלוהים אינה נמדדת רק על ידי הכרזותיו היוצאות מפיו אלא בעיקר על ידי הציות שלו למצוות אלוהים בחייו האישיים וביחסיו לזולת.
סיכום:
- אלוהים ריבון והוא קבע את תכניותיו עבור עם ישראל ועבור כל אחד מאיתנו ילדיו עוד מלפני הבריאה. אלוהים הוא גם אלוהי צדק ואמת ולכן לעולם לא יתחרט או יחזור בו מההבטחות שהעניק לנו, ילדיו הנושעים.
שום כישוף או לחש לא יוכלו לשנות זאת. מסיבה זו אנו ילדי אלוהים יכולים לדעת עתה היכן נבלה בנצח ואיך יהיו סדרי חיינו בקרבת אלוהים.
אני יודע שאהיה עם אלוהים לנצח בממלכתו בגלל דם ישוע שכיפר על חטאיי. האם אתה יודע היכן תהיה?
- מכיוון שהמאמין בישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים לובש את צדקת המשיח, יוצא מכך שאלוהים רואה את צדקת ישוע כאשר הוא מביט עלינו.
מה רואה אלוהים כאשר הוא מביט עליך? - שמחת ישראל וחיים מלאי ניצחון נובעים מעצם נוכחות אלוהים בקרב עמו. בעוד לעם ישראל זו נבואה לעתיד, לך ולי הנושעים בדם ישוע, זו הבטחה להיום.
לכן, האם הסובבים אותך מבחינים בשמחת אלוהים בחייך?
האם כל הבוחן את מעשיך יכול לומר שהאדון ישוע הוא המלך בחייך?
אם כן, זו עדות המפארת את אלוהים.
אם לא, אנא חזור בתשובה ותאמץ את רצון אלוהים בכל תחום בחייך.