התגלות פרק י׳ - ישוע המשיח

מלאך רב כוח עם ספר קטן פתוח
(הפרשנות לפרק י' מבוססת על ספר הפרשנות של ד"ר ג'ון מקארתור)

ספר ההתגלות עוסק ברובו באירועי אחרית הימים. פרקים ו-י"ט מתארים אירועים שעתידים להתרחש במהלך שבע שנות הצרה, שהם השבוע האחרון בנבואת דניאל המוזכרת בספר דניאל פרק ט.

במהלך שבע שנות הצרה, יושבי תבל עתידים לחוות מלחמות, מגפות ופגעי טבע שישמידו כשני שליש מכלל יושבי תבל.

התכלית של כל המכות היא:

להטיל את זעם אלוהים על יושבי תבל בשל דחייתם את ישוע
לזקק את שארית עם ישראל למען יחזרו בתשובה וימלאו את תכלית אלוהים עבורם
לזקק את שאר יושבי תבל, ולהשאיר גם שארית מהם
להכין את העולם לקראת שובו של המשיח ישוע להקים את מלכותו הארצית בת אלף השנים

מפאת גודל ועוצמת המכות הניתכות על תבל, רבים עלולים לחשוב שאלוהים איבד רסן, או שאין תכלית לתופת ברמה העולמית. בשל כך המשיח ישוע מציג ליוחנן הסבר קצר לפני כל שלב משמוע רב עוצמה.

והנה, בסיום התקיעה בשופר השישי, ולפני התקיעה בשופר השביעי שעתיד לפתוח סדרה חדשה של שבע מכות, פרק י' מהווה מאמר מוסגר, קטע ביניים שנועד להכין וללמד את הקורא לקראת סדרת המכות הבאה.[1]
קטע ההסבר הנוכחי משתרע מתחילת פרק י' עד פרק י"א 13. קטע הסבר דומה בתכליתו הינו פרק ז' הממוקם בסיום החותם השישי ולפני פתיחת החותם השביעי שהציג את שבע השופרות.

במבט כללי, קטעי ההסבר לפני מהלך גדול ורב השפעה על כלל יושבי תבל, נועדו ללמדנו שכל אירועי זעם אלוהים על יושבי תבל נמצאים בפיקוח ריבוני של אלוהים ומנוהלים באופן מושלם. בעל הבית לא איבד רסן והשטן אינו מנצח אף לא לרגע אחד, גם אם נראה כך. אלוהים שולט בכל וכל אירוע על פני תבל רק מוביל להשלמת תוכניתו המושלמת והצודקת של אלוהים.

ומה המסר ליישום לכל הקורא את הספר? ודא שאינך אויב לגואל ישראל, ישוע המשיח. ודא שאתה כרגע בצד האמת, הצודק והמנצח, בצד של אלוהים.

פרק י' 1-11:

¹‏ רָאִיתִי מַלְאָךְ אַחֵר רַב־כֹּחַ יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא לָבוּשׁ עָנָן; קֶשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ, פָּנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וְרַגְלָיו כְּעַמּוּדֵי אֵשׁ, ^‎²‏ וּבְיָדוֹ סֵפֶר קָטָן פָּתוּחַ. הוּא שָׂם אֶת רַגְלוֹ הַיְמָנִית עַל הַיָּם וְאֶת הַשְׂמָאלִית עַל הָאָרֶץ, ^‎³‏ וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל כְּאַרְיֵה שׁוֹאֵג. כַּאֲשֶׁר קָרָא דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלוֹתֵיהֶם; ^‎⁴‏ וּכְשֶׁדִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים הִתְכַּוַּנְתִּי לִכְתֹּב, אַךְ שָׁמַעְתִּי קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר: ”חֲתֹם אֶת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל תִּכְתֹּב זֹאת.“ ^‎⁵‏ וְהַמַּלְאָךְ שֶׁרְאִיתִיו עוֹמֵד עַל הַיָּם וְעַל הָאָרֶץ הֵרִים אֶת יַד יְמִינוֹ הַשָּׁמַיְמָה ^‎⁶‏ וְנִשְׁבַּע בַּחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת אֲשֶׁר בָּם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת הַיָּם וְאֶת אֲשֶׁר בּוֹ — שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עוֹד שָׁהוּת. ^‎⁷‏ אוּלָם בִּימֵי קוֹל הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי, בְּעָמְדוֹ לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר, גַּם יֻשְׁלַם סוֹד הָאֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁבִּשֵׂר לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.

‎⁸‏ וְהַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבֵּר אֵלַי שׁוּב וְאָמַר: ”לֵךְ קַח אֶת הַסֵּפֶר הַפָּתוּחַ שֶׁבְּיַד הַמַּלְאָךְ הָעוֹמֵד עַל הַיָּם וְעַל הָאָרֶץ.“ ^‎⁹‏ הָלַכְתִּי אֶל הַמַּלְאָךְ וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת הַסֵּפֶר הַקָּטָן. אָמַר אֵלַי: ”קַח וֶאֱכֹל אוֹתוֹ, הוּא יֵמַר בְּבִטְנְךָ, אַךְ בְּפִיךָ יִהְיֶה מָתוֹק כִּדְבַשׁ.“ ^‎¹⁰‏ לָקַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר הַקָּטָן מִיָּדוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ וַאֲכַלְתִּיו; בְּפִי הָיָה מָתוֹק כִּדְבַשׁ, אֲבָל אַחֲרֵי אָכְלִי אוֹתוֹ הֵמַר לְבִטְנִי. ^‎¹¹‏ אָז אָמְרוּ לִי: ”עָלֶיךָ עוֹד לְהִנָּבֵא עַל עַמִּים וְאֻמּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וּמְלָכִים רַבִּים.“

משלימי הדרשה:

תיאור המלאך רב הכוח (פ. 1-3)
המסר שלא נועד לתיעוד כתוב (פ. 4)
שבועתו של המלאך רב הכוח (פ. 5-7)
המשימה שהטיל המלאך רב הכוח על יוחנן (פ. 8-11)

תיאור המלאך רב הכוח (פ. 1-3)

כפי שמתואר בפרקים הקודמים ובהמשך הספר, פתיחת פרק י' במילה "ראיתי", מציינת התחלה של חזון חדש (ד 1; ז 1, 9; ט"ו 5; י"ח 1; י"ט 1).
שלושת הפסוקים הראשונים ממוקדים בתיאור מלאך רב כוח.

הבה נפרט את המשמעות של כל אחד מהפרטים כדי לנסות לפענח את זהותו של המלאך הזה.

א. מלאך אחר רב כוח (ἄλλος)[2]
משמעות המילה ביוונית היא שמדובר במלאך אחר, רב כוח, שאינו אחד משבעת המלאכים שתקעו בששת השופרות המוזכרים לפניו. יוחנן השליח רואה מלאך שלא ראה לפני כן. ישנו דמיון בתיאור המלאך האחר הזה ותיאור האדון ישוע בפרק א 12-17. המלאך הזה לבוש ענן, והאדון ישוע בא רוכב על ענן (א 7). בגלל התיאורים הדומים של המלאך הזה לישוע, ישנם פרשנים הטוענים שהמלאך רב הכוח בפרק י' אינו אלא ישוע המשיח.
מספר עובדות מהכתובים יבהירו שלא מדובר באדון ישוע עצמו, אלא במלאך רם מעלה אחר.[3]

1. כאשר האדון ישוע מופיע בספר ההתגלות, יוחנן השליח מתאר את ישוע בתואר ברור: "…העד הנאמן, בכור המתים ועליון למלכי הארץ." (א 5). "הראשון והאחרון" (א 17). "החי" (א 18). "בן האלוהים" (ב 18). "הקדוש, האמיתי" (ג 7). "האמן, העד הנאמן והאמיתי, הראשית של בריאת אלוהים" (ג 14). "האריה משבט יהודה, שורש דויד" (ה 5). "השה" (ו 1, 16; ז 17; ח 1). "נאמן ואמיתי" (י"ט 11). "דבר האלוהים" (י"ט 13). "מלך המלכים ואדון האדונים" (י"ט 16). לפיכך הגיוני להניח ולקבוע שאם היה זה ישוע שהתגלה ליוחנן השליח בפרק י', הוא היה מציג עצמו ככזה.

מלאכים רבי כוח אחרים מוזכרים בספר ההתגלות ואין כל ספק שמדובר במלאכים שאינם האדון ישוע (ה 2; י"ח 21). לכן, אין כל סיבה המחייבת אותנו לקבוע שהמלאך רב כוח בפרק י' הוא ישוע. כמו כן, האדון ישוע מוצג בתנ"ך מספר פעמים כמלאך יהוה (לפני שנולד למרים הבתולה), אך אינו מוזכר כמלאך בספרי הברית החדשה.
בפסוק 6 כתוב שהמלאך נשבע בשמו של אלוהים. הדבר לא הגיוני לאור העובדה שישוע עצמו הינו אלוהים והוא זה שברא את כל אשר בבריאה (אל הקולוסים א; אל העברים ו 13).
המלאך רב הכוח יורד מן השמים כאשר רגל אחת שלו על הים והאחרת על הארץ (פסוק 2). הנבואות בכתבי הקודש מלמדות שהאדון ישוע ירד משמים ארצה רק בעת שובו לאחר צרת 7 השנים. לאור זאת, אין מדובר בישוע אלא במלאך אחר.

המלאך בפרק י' עטוף בפאר רב אך גם הכרובים המוזכרים בספר יחזקאל פרק כ"ח 11-15 עטופים בפאר רב. ראה פארו של הילל בן שחר, השטן, לפני שחטא.

ב. המלאך לבוש ענן (פ. 1)

כל הפריטים העוטפים את המלאך מיועדים לציין את ריבונותו וסמכותו של אלוהים על כל הנעשה בתבל. המלאך בא לעולם עם סמכות ריבונית ולראיה, גם חלק מהטבע (ענן) נתון לו ככלי.

ג. קשת על ראשו (פ. 1)

קשת מוזכרת לראשונה בהקשר המבול בספר בראשית ט 12-16. שם אלוהים ציין את הקשת כתזכורת של ברית, שבועה, שלעולם לא ישמיד שוב את יושבי תבל במבול. לפיכך, הקשת על ראש המלאך היא תזכורת לאותה הבטחה מבראשית שהיא כה חשובה כעת כאשר זעם אלוהים ממשיך להכות ביושבי תבל. למרות משפטו של אלוהים עליהם, אלוהים רואה לנגד עיניו תמיד את ההבטחה לא להשמידם במבול.

ד. פני המלאך כשמש (פ. 1)

תיאור דומה ניתן למלאך המוזכר בפרק י"ח 1, וכן במקרה של משה רבינו לאחר המפגש עם אלוהים על הר סיני (שמות ל"ד 29-35). האור הבוהק מן המלאך רב הכוח והאור שקרן מפניו של משה העידו על כך שהם היו נוכחים בקרבת אלוהים. האור והכבוד של אלוהים קרן וזרח דרכם, למרות שהם לא היו אלוהים בכבודו ובעצמו. לאור זאת, פני המלאך כשמש מעידים שהוא בא מאלוהים.

ה. רגליו כעמודי אש (פ. 1)

רגליים כעמודי אש מציינים את קדושתו הבלתי מתפשרת של אלוהים ומשפטו הקדוש והצודק על יושבי תבל. האש הזו מכלה את כל המתריסים נגד אלוהים ודוחים את אמתו (ראה מלאכי ג 19 [אנגלית ד 1]).

ו. ובידו ספר קטן פתוח (פ. 2א)

בפרק ה האדון ישוע המשיח נמצא הראוי היחידי לפתוח את הספר. כבר ציינו שהספר המדובר – המגילה החתומה בשבעה חותמות היא כתב הבעלות של האדון ישוע על תבל.

בפרק ה מצויין שמדובר בספר, ולא בספר קטן. בפרק י' מצויין ספר-קטן והוא פתוח, ולכן המחבר מבקש לציין שמדובר בספר (מגילה) המכילה חלק מכלל התמונה, משמע, את פירוט שאר המכות העתידות לבוא על יושבי תבל.

ז. רגליו של המלאך, האחת על הים והשניה על הארץ וקרא בקול גדול כאריה שואג (פ. 3)

רגלי המלאך העומדים על הארץ והים נועדו לציין את ריבונותו וסמכותו של אלוהים על כל הנברא (ז 2; שמות כ 4, 11; תהילים ס"ט 35; קור"א י' 26). כל אשר בבריאה נתון למשפט אלוהים הצודק, ומכאן כל הברואים נתונים לסמכותו. החי על פי סמכות אלוהים – מוגן על ידי אלוהים

המורד ומתריס נגד אלוהים – נחשב לאויב אלוהים וראוי לזעמו.

המלאך קורא בקול וקולו כאריה שואג.

אכן, המלאך אינו ישוע, אך ציון כקול אריה נועד להבהיר שדבריו הם דבר השה וסמכות השה, הלוא הוא אריה יהודה. הנביא ירמיה ציין את קול אלוהים כקול שאגה (ירמיה כ"ה 30). ראה גם מדברי הנביא הושע יא 10, יואל ג 16, עמוס א 2, ג 8.

לאור הנאמר עד כה, המלאך רב הכוח הינו אחד ממלאכי אלוהים שנשלח לבצע משימה מסויימת ואינו ישוע.

כל הפריטים המוזכרים נועדו להבהיר את ריבונות אלוהים, צדקתו, קדושתו ונאמנותו להבטחותיו גם בעת הטלת שאר זעמו על יושבי תבל.

ואיך את או אתה יכולים להינצל מהתופת העתידה לבוא על יושבי תבל?

הקשב לדבר אלוהים והפנם את המסר. קרא בשם ישוע לסליחת חטאים כבר היום.

2. המסר שלא נועד לתיעוד כתוב (פ. 4)

^‎⁴‏ וּכְשֶׁדִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים הִתְכַּוַּנְתִּי לִכְתֹּב, אַךְ שָׁמַעְתִּי קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר: ”חֲתֹם אֶת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל תִּכְתֹּב זֹאת.“

אותם רעמים לא רעמו ברעש חסר משמעות, אלא דברו דברים שנועדו להישמע.

יוחנן מיד התכוון לכתוב את ששמעו אוזניו, אך באותו הרגע קול מן השמים ציווה עליו: ”חֲתֹם אֶת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל תִּכְתֹּב זֹאת.“

בעוד נאסר על יוחנן לכתוב את המסר ששמע משבעת השופרות, בפרק א 11, 19; י"ד 13; י"ט 9; כ"א 5, נצטווה יוחנן לתעד את כל אשר רואות עיניו ושומעות אוזניו.

הקול מן השמים, יתכן קולו של אלוהים, אסר על יוחנן לכתוב את אשר שמע משבעת השופרות.

הכתוב אינו מציין את הסיבה בעטיה נאסר על יוחנן לתעד בכתב את שהוא שומע משבעת השופרות, ולכן לנו נותר רק לשער. יתכן שמדובר במסר מפחיד שנחסך מאיתנו לדעת, אך מידע שיושבי תבל בעת ההיא עתידים לחוות.

מכיוון שאלוהים אינו מסתיר מילדיו את שעתיד להתרחש (ראה בראשית י"ח 18 ואילך וכן עמוס ג 7), ניתן לשער בבטחון שהמידע מתייחס לעונש על יושבי תבל לאחר הילקחותם של בחירי אלוהים מתבל השמיימה.

אין זו הפעם הראשונה שנביא אלוהים נצטווה לא לחלוק חזון שראה. דניאל הנביא (ח 26) נצטווה "ואתה סתום החזון כי לימים רבים." ראה גם י"ב 9.
שאול השליח טוען באיגרת השניה לקורינתיים י"ב 4 שהוא נלקח לגן עדן ושמע מילים שאין לבטאן, שאסור לאדם למללן.

לפיכך, ישנם דברים שאנו בני האדם, למרות היותנו נבחרים ונושעים, נמנע מאיתנו לדעת ולמלל, כי נתונים אלו בשלב זה שמורים לאלוהים בלבד (דברים כ"ט 29).

אם כן, דברי שבעת השופרות שמורים לעתיד.

כמה טוב לנו לדעת שאלוהים דואג לנו ושומר עלינו. כמו שילד קטן אינו יודע הכל אך בוטח בהוריו שהם דואגים לו בכל, כך עלינו לבטוח באלוהים כאבא נאמן ולסמוך עליו שהוא פועל למעננו בכל.

שבועתו של המלאך רב הכוח (פ. 5-7)

^‎⁵‏ וְהַמַּלְאָךְ שֶׁרְאִיתִיו עוֹמֵד עַל הַיָּם וְעַל הָאָרֶץ הֵרִים אֶת יַד יְמִינוֹ הַשָּׁמַיְמָה ^‎⁶‏ וְנִשְׁבַּע בַּחַי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת אֲשֶׁר בָּם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת הַיָּם וְאֶת אֲשֶׁר בּוֹ — שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עוֹד שָׁהוּת. ^‎⁷‏ אוּלָם בִּימֵי קוֹל הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי, בְּעָמְדוֹ לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר, גַּם יֻשְׁלַם סוֹד הָאֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁבִּשֵׂר לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.

ניתן רק לדמיין איזה חזון מדהים נגלה ליוחנן. המלאך רב הכוח אשר רגלו האחת על הים והשניה על הארץ, היה כנראה במימדים אדירים.

והנה אותו מלאך מרים ידיו השמיימה, אל מקום משכנו של אלוהים, ונשבע בשם אלוהים (דברים ל"ב 40; דניאל י"ב 7).

פעולה שכזו מעידה שהדובר עתיד לומר את דבר אלוהים במדויק, כפי שנצטווה לומר.

ישנם הטוענים שמעשה שכזה, שבועה שכזו היא עבירה על מצוותו של ישוע המשיח המפורטת בבשורת מתי ה 34-35: "וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא לְהִשָּׁבַע בִּכְלָל: לֹא בַּשָּׁמַיִם, כִּי כִּסֵּא אֱלֹהִים הֵם; ^‎אַף לֹא בָּאָרֶץ, כִּי הֲדוֹם רַגְלָיו הִיא; וְלֹא בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהֲרֵי קִרְיַת מֶלֶךְ רָב הִיא."

המלאך שנשלח מאלוהים לא עבר כל עבירה, כי כתבי הקודש אינם אוסרים על נדירת נדר, אלא על שבועה שעלולים להפר, או על שבועה שלא מתכוונים למלא (ראה מקרה הפרושים בבשורת מתי כ"ג 16-22).

ראה לדוגמא את אברהם נשבע בספר בראשית כ"א 25-31, יצחק (בראשית כ"ו 26-31, דוד (שמ"א כ 12-17 והשליח שאול במעשי השליחים י"ח 18).
אלוהים עצמו נשבע לאור הכתוב בבראשית כ"ב 16-18; לוקס א 73; מע"ש ב 30; אל העברים ו 13.[4]

במקרה של המלאך אשר בא למסור את דבר אלוהים, אין כל סכנה בשבועה. השבועה נועדה להדגיש את המסר.

שבועתו של המלאך יכולה היתה להסתיים במילים אלו: נשבע בשם אלוהים… אך לא כך היא מתוארת. אלא, במקום לכתוב בשם אלוהים, הכתוב מפרט את פועלו הריבוני של אלוהים. זאת כדי להבהיר ולהדגיש שכל יושבי תבל וכל הנברא בעולם נמצאים תחת סמכותו הריבונית והשיפוטית של אלוהים (ראה את דברי שאול השליח לאנשי אתונה בספר מעשי השליחים י"ז 22-26; דברי 24 הזקנים בספר ההתגלות ד 11).

משמע – לאלוהים הזכות הריבונית לשפוט את כל ברואיו.

או במילים אחרות, כל הברואים מחוייבים לחיות על פי הוראתו, תכתיביו ותכליתו של אלוהים עבורם.

הסיומת של פסוק 6 היא: "שלא תהיה עוד שהות."

המילים הללו מהוות תשובה לזעקת נפשות הנושעים שמתחת למזבח אלוהים (ו' 10; ח' 3-5). עד מתי אלוהים לא תנקום את דמינו? והנה אלוהים עונה: משפט אלוהים יתרחש בהקדם.
כמובן שההקשר הוא שמשפט אלוהים במהלך צרת 7 השנים יהיה מהיר וללא כל שהות.

ואכן, הבה נזכור שהחזון בפרק י' מהווה מאמר ביניים, הקדמה לקראת התקיעה בשופר השביעי. וכאשר יתקע השופר השביעי, שבעת קערות הזעם יישפכו על יושבי תבל, ובהם יבוא לסיומו זעם אלוהים על יושבי תבל (ט"ו 1).

פסוק 7 מציין שבימי המלאך השביעי, גם יושלם סוד האלוהים.

^‎⁷‏ אוּלָם בִּימֵי קוֹל הַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי, בְּעָמְדוֹ לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר, גַּם יֻשְׁלַם סוֹד הָאֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁבִּשֵׂר לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.

מהו סוד האלוהים שעתיד להתגשם במלואו?

מסתורין, רז זה מידע חסוי בעת זו אך עתיד להיות גלוי בעתיד.

שאול השליח מתייחס באיגרת אל הרומים ט"ז 25-26 לרז אלוהים:

²⁵‏ וְהוּא אֲשֶׁר יָכוֹל לְחַזֵּק אֶתְכֶם לְפִי בְּשׂוֹרָתִי וְהַכְרָזַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ — לְפִי הִתְגַּלּוּת הַסּוֹד שֶׁהָיָה כָּמוּס בְּעִתּוֹת עוֹלָם, ^‎²⁶‏ אַךְ כָּעֵת, בִּפְקֻדַּת אֱלֹהֵי עוֹלָם, נִתְגַּלָּה עַל־יְדֵי כְּתוּבִים נְבוּאִיִּים וּפֻרְסַם לְכָל הַגּוֹיִם כְּדֵי לַהֲבִיאָם לִידֵי צִיּוּת שֶׁבָּאֱמוּנָה

רז אלוהים, המסתורין של אלוהים שעתיד להגלות בעתיד כולל את:

– "מלכות אלוהים" (מתי י"ג 11);

– העיוורון הרוחני החלקי של עם ישראל (אל הרומים י"א 25),

– מסתורין ההילקחות (קור"א ט"ו 51),

– "סוד הרשע" (תסל"ב ב 7),

– "רז המשיח" (אפסים ג 4),

– רז המשיח והקהילה (אפסיים ה 32)

– סוד הבשורה (אל האפסים ו 19)

– רז של נוכחות המשיח בקרב הנושעים (אל הקולוסים א 24-27)

– סוד החסידות – תקומתו מן המתים של ישוע (טימ"א ג 16)

שאול השליח ראה עצמו משרת אלוהים שתפקידו להאיר, להבהיר ולגלות לקהילה את מה שהיה עד אז בגדר סוד ורז (קור"א ד 1; אפסים ג 9).

אם כן, מהו סוד האלוהים שעתיד להיות מושלם בסיום אירועי השופר השביעי?

התשובה כתובה באיגרת של שאול אל האפסים בפרק א 10: "התוכנית לקבץ את הכל במשיח במלאת העיתים, את מה שבשמים ואת מה שבארץ."

במילים פשוטות: להביא את הבריאה למצב בו המשיח ישוע שולט על העולם מירושלים.

הכותרת הזו כוללת את הגשמת הנבואות אודות ישועת שארית עם ישראל (אל הרומים י"א 26), וישועת נבחרי אלוהים מקרב העמים.

זה כולל את משפט בני האדם החוטאים והמלאכים שסטו מאלוהים.

בקיצור – המסתורין כולל את כל הפרטים הקשורים להקמת מלכות אלוהים והבריאה החדשה כמתואר בפרקים כ-כ"ב. וכפי דברי הנביא חבקוק (ב 14), "כי תימלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים."

נביאי התנ"ך קיבלו רמזים כאלו ואחרים, אך כעת בספר ההתגלות, ובמיוחד בפרקים האחרונים, אנו זוכים לראות את התמונה השלמה.

יישום:

האם אתה יכול להעיד שחייך מנוהלים ומוכתבים על פי רצון אלוהים?

אם כן, אשריך. אם לא, אז אנא התוודא על חטאיך ונטוש את ההרגלים הרעים. אתה תידרש לתת דין וחשבון על כל חטא.

תכנית אלוהים עתידה להתגשם באופן מושלם עד הפרט האחרון.

האם תבלה את הנצח בחברת אלוהים בבריאה המושלמת או בחברת אויבי אלוהים באגם האש?

האם אתה חושב שבגלל שמשפט אלוהים לא בא על העולם עד כה, אז ניתן להסיק שאין מה למהר בחזרה בתשובה?

זו טעות. משפט אלוהים יבוא בפתע. עצם הדחיה עד כה נובעת רק מחסד אלוהים.

אנא, קרא בשם ישוע היום, כי היום זה יום ישועה

המשימה שהטיל המלאך רב הכוח על יוחנן (פ. 8-11)

אותו קול שאסר על יוחנן לכתוב את דברי הרעמים, כעת פוקד על יוחנן לקחת את הספר הפתוח מיד המלאך. המלאך נותן את הספר ליוחנן אך פוקד על יוחנן לאכול את הספר. שים לב ששוב מוזכר שרגלי המלאך עומדות על הים ועל הארץ, זאת להדגיש את סמכותו.

המלאך מצווה על יוחנן: ”קַח וֶאֱכֹל אוֹתוֹ, הוּא יֵמַר בְּבִטְנְךָ, אַךְ בְּפִיךָ יִהְיֶה מָתוֹק כִּדְבַשׁ.“

הנביא יחזקאל חווה אירוע דומה (יחזקאל ב 9-ג 3). יוחנן השליח ציית להוראת המלאך ואכל את הספר, וכפי שאמר המלאך, הספר היה מר בבטנו אך מתוק כדבש בפיו.

מה הבין יוחנן השליח באותו רגע?

מצד אחד, המתיקות כדבש: תוכנית אלוהים הנפלאה אכן תתגשם. המשיח ישוע ישוב לתבל וימלוך על העולם בצדק וקדושה עם בחיריו.

מצד שני המרירות: משפט אלוהים יבוא על כל הדוחים את ישוע והם עתידים לבלות נצח באגם האש.

מה המסר באכילת דבר אלוהים?

עליך ועלי לקרא, ללמוד ולספוג את דבר אלוהים לתוך ליבנו – ובמילים פשוטות – להפנים את המסר לחיינו ולחיות על פיו (תהילים י"ט 11; ירמיה ט"ו 16; יחזקאל ג 1-3).

עלינו להסכים עם דבר אלוהים גם אם רצון אלוהים עומד בניגוד לרגשותינו או תכניותינו (משלי ג 5-8).

עלינו ללמוד לאהוב את דבר אלוהים גם כאשר הציות לדבר ה' גורם לסבל וקשיים. כתבי הקודש מבטיחים סבל ורדיפות לאלו החיים בחסידות (טימ"ב ג 12), אך באותה מידה גם מבטיחים את חסד אלוהים, נוכחותו וברכתו בחיינו (אל הרומים ח 28-39; קור"א י' 13; יוח"א ד 4).

בעוד יוחנן מתמודד עם המרירות והמתיקות של דבר אלוהים, הוא מקבל משימה נוספת:

^‎¹¹‏ אָז אָמְרוּ לִי: ”עָלֶיךָ עוֹד לְהִנָּבֵא עַל עַמִּים וְאֻמּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וּמְלָכִים רַבִּים.“

להינבא משמע להטיף את דבר אלוהים אשר נאמר לו כעת.

מה שיוחנן "אכל" כעת הוא כותב ואנו זוכים לקרא וללמוד.

המסר שיוחנן קיבל נועד לכלל בני האדם.

אלוהים עתיד לחזור ולשלוט על העולם.

השטן ושותפיו עתידים להישפט ולהישלח לאגם האש (ראה המשך הכתוב בספר ההתגלות).

האזהרה של אלוהים אודות עת משפט נאמרת בגלוי לכלל העמים והלשונות.

המילים של אלוהים נכתבו ואלו כתבי הקודש שאנו אוחזים בידינו. מדובר בספר הפופולארי ביותר בתבל לאורך כל השנים.

בדרך זו אמת אלוהים נגישה לכל עם וכל לשון ואף עם לא יוכל לומר שאמת אלוהים לא היתה נגישה לו.

מכאן, משפט אלוהים על הדוחים אותו יהיה משפט צדק!

חסד אלוהים על הזועקים לישועה בדם ישוע – יהיה חסד!

[1] Strauss, Lehman. The Book of the Revelation. (Winona Lake, IN: BMH, 1964), pg. 199

[2]ἄλλος, η, ο (Hom.+) adj. and subst. 1.pert. to that which is other than some other entity,other. 2.pert. to that which is different in type or kind from other entities in comparisons another, different (from, compared with). 3.pert. to being in addition,more
4. w. art. pert. to being the remaining one of two or more,the other. (BDAG, Accordance Software)

[3] MacArthur, John. The MacArthur New Testament Commentary, Revelation 1-11. (Chicago: Moody,

1999). Pg. 279

[4] For a further discusion of the issue of taking vows, see James, MacArthur New Testament Commentary [Chicago: Moody, 1998], 263.