ראשונה לטימותיאוס פרק ד'
המנהיג הנאמן לדבר אלוהים לעומת מורי השקר
מבוא
שאול השליח כותב לטימותיאוס איך קהילה מקומית צריכה להתנהג ולפעול. בשלושת הפרקים הראשונים למדנו איך המאמינים — נשים וגברים, זקני ושמשי קהילה צריכים להתנהג בבית אלוהים.
בפרק ד שאול השליח מלמד את טימותיאוס על אודות שלוש מעלות הנדרשות ממנו כמנהיג קהילה על מנת להצליח בעבודת השירות עבור אלוהים.
בפסוקים 1-6 שאול השליח מתאר לטימותיאוס את המצב הנוכחי בקהילות ומדריכו מה לעשות על מנת לשפר ולהבריא את המצב.
עוד כשהתלמידים הראשונים שמעו את דבריו של ישוע, הוא הזהיר אותם כי בעתיד יקומו נביאי שקר — מורי שקר ומבצעי כשפים ונסים אשר יסיטו את האנשים מדרך האמת (מתי כד 11; מרקוס יג 22).
מספר שנים לפני ששאול השליח כתב את האיגרת, הוא קרא לכל זקני הקהילות באפסוס והזהיר אותם מחדירת מורי שקר לתוך הקהילות (מעשי השליחים כ 28-31).
כבר אז השליח אמר כי מורי השקר יהיו כ"זאבים בלבוש כבשים" אשר יפיצו תורה הנוגדת את הבשורה, ויגרמו לרבים לסטות מדרך הישר.
מורי השקר והמתעים לא איחרו לבוא, ולכן שאול השליח מלמד כעת את טימותיאוס להתמודד אתם (פרק א באיגרת).
השליח אומר בפסוק 1: "הָרוּחַ אוֹמֶרֶת בְּפֵרוּשׁ, שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים יִסְטוּ אֲנָשִׁים מִן הָאֱמוּנָה…"
הוא משתמש במילים "באחרית הימים", "ברבות הימים", אך למעשה הוא מתייחס לזמנו שלו. כשהאזהרות ניתנו לראשונה על ידי רוח אלוהים, הוא דיבר על העתיד. אך כרגע — בתקופתו של שאול השליח — מתרחשים הדברים בדיוק כפי שרוח אלוהים חזה אותם מראש.
יש דוגמאות נוספים בברית החדשה בהן ציון זמן כמו "באחרית הימים" מתייחס בעצם לתקופתם של כותבי השורות:
עברים א 1-2: "הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֵּר מִקֶּדֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וּבִדְרָכִים רַבּוֹת אֶל הָאָבוֹת בְּיַד הַנְּבִיאִים, דִּבֵּר אֵלֵינוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּיַד הַבֵּן".
אחרית הימים — הזמן שישוע בא ודיבר.
מעשי השליחים ב 16: "…אֶלָּא שֶׁזֶּה הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר עַל־יְדֵי יוֹאֵל הַנָּבִיא: ‘וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נְאֻם אֱלֹהִים, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר…"
אחרית הימים — הזמן שבו קיבלו המאמינים את רוח הקודש בחג השבועות.
במילים אחרות, כששאול השליח מדבר על "אחרית הימים", הוא מדבר על תופעות שהיו קיימות בתקופתו ושרק יתחזקו ויתגברו לאורך השנים — עד לתקופתני.
שאול השליח מתאר מי עומד מאחורי אותם מורי שקר, ומהו עיקר לימודם.
פסוקים 1-16:
1 הָרוּחַ אוֹמֶרֶת בְּפֵרוּשׁ, שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים יִסְטוּ אֲנָשִׁים מִן הָאֱמוּנָה וְיִפְנוּ לְרוּחוֹת מַטְעוֹת וּלְתוֹרוֹת שֶׁל שֵׁדִים, 2 בְּאֶמְצָעוּת מַטִּיפֵי כָּזָב מִתְחַסְּדִים אֲשֶׁר מַצְפּוּנָם שֶׁלָּהֶם קָהָה כְּחוּשִׁים שֶׁקָּהוּ בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן.
3 הַלָּלוּ יַאַסְרוּ לָשֵׂאת אִשָּׁה וְיַטִּילוּ אִסּוּר עַל מִינֵי מַאֲכָל אֲשֶׁר בְּרָאָם אֱלֹהִים לְמַעַן יֹאכְלוּם בְּתוֹדָה הַמַּאֲמִינִים וְיוֹדְעֵי הָאֱמֶת. 4 הֵן כָּל מַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים טוֹב הוּא, וְאֵין לִפְסֹל דָּבָר אִם אוֹכְלִים אוֹתוֹ בִּבְרָכָה,
5 שֶׁכֵּן הוּא מְקֻדָּשׁ בִּדְבַר אֱלֹהִים וּבִתְפִלָּה. 6 אִם תּוֹרֶה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָאַחִים, תִּהְיֶה מְשָׁרֵת טוֹב לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, מְשָׁרֵת הַנִּזּוֹן מִדִּבְרֵי הָאֱמוּנָה וּמֵהַתּוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁדָּבַקְתָּ בָּהּ.
7 אוּלָם הִתְרַחֵק מֵאַגָּדוֹת טְפֵלוֹת וְנִפְסָדוֹת. אַמֵּן אֶת עַצְמְךָ לַחֲסִידוּת, 8 שֶׁהֲרֵי הַהִתְאַמְּנוּת הַגּוּפָנִית מוֹעִילָה בְּמִדָּה מְעַטָּה, אֲבָל הַחֲסִידוּת מוֹעִילָה בַּכֹּל וּבָהּ הַבְטָחָה לַחַיִּים שֶׁבַּהוֶֹה וְלַחַיִּים שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא.
9 מְהֵימָן הַדָּבָר הַזֶּה וְרָאוּי לְהַסְכָּמָה מְלֵאָה — 10 וְאָמְנָם לְשֵׁם כָּךְ אֲנַחְנוּ עֲמֵלִים וְנֶאֱבָקִים — שֶׁתִּקְוָתֵנוּ הִיא בֵּאלֹהִים חַיִּים אֲשֶׁר הוּא הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם, בְּיִחוּד שֶׁל הַמַּאֲמִינִים.
11 אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּצַוֶּה וּתְלַמֵּד. 122 אַל יָבוּז לְךָ אִישׁ בְּשֶׁל צְעִירוּתְךָ. וְאוּלָם הֱיֵה מוֹפֵת לַמַּאֲמִינִים, בְּדִבּוּר, בְּהִתְנַהֲגוּת, בְּאַהֲבָה, בֶּאֱמוּנָה וּבְטָהֳרָה.
13 שְׁקֹד עַל קְרִיאָה בְּצִבּוּר שֶׁל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, עַל הַהַטָּפָה וְעַל הַהוֹרָאָה — עַד שֶׁאָבוֹא. 14 אַל תַּזְנִיחַ אֶת הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר בְּךָ, שֶׁנִּתְּנָה לְךָ עַל־פִּי נְבוּאָה בִּסְמִיכַת יְדֵיהֶם שֶׁל זִקְנֵי הַקְּהִלָּה.
15 שִׂים לִבְּךָ אֶל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַתְמֵד בָּהֶם, לְמַעַן תֵּרָאֶה הִתְקַדְּמוּתְךָ לַכֹּל. 16 הַשְׁגַּח עַל עַצְמְךָ וְשִׁית לִבְּךָ לַהוֹרָאָה. הַתְמֵד בָּזֶה, כִּי בַּעֲשׂוֹתְךָ כֵּן תּוֹשִׁיעַ גַּם אֶת עַצְמְךָ וְגַם אֶת הַשּׁוֹמְעִים אֵלֶיךָ.
בפסוק 1 מוסבר מי מניע את השקר:
"הָרוּחַ אוֹמֶרֶת בְּפֵרוּשׁ, שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים יִסְטוּ אֲנָשִׁים מִן הָאֱמוּנָה וְיִפְנוּ לְרוּחוֹת מַטְעוֹת וּלְתוֹרוֹת שֶׁל שֵׁדִים…"
בשיעור הקודם שאול השליח לימד את טימותיאוס את החשיבות בידיעת עומק האמונה (ג 16). מתברר שהשטן אינו יושב בחיבוק ידיים, אלא הכין דבר שכנגד הנקרא: סוד הרשע, עומק ידיעת הרשע (השנייה לתסלוניקים ב 7). השטן חקיין:
"הֲרֵי אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה שְׁלִיחֵי שֶׁקֶר הֵם, פּוֹעֲלֵי רְמִיָּה הַמִּתְחַפְּשִׂים לִשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ" (שנייה לקורינתים יא 13),
ולרשותו עומדים מלאכים הנקראים שדים ובעזרתם הוא יעשה כל שביכולתו להסיט את בני האדם מדרך האמת:
"אַךְ חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁמָּא תֻּדַּחְנָה מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם מִן הַפַּשְׁטוּת שֶׁבַּמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְחַוָּה כַּאֲשֶׁר הִדִּיחַ אוֹתָהּ הַנָּחָשׁ בְּעָרְמָתוֹ" (שנייה לקורינתים יא 3).
אנשים לא אוהבים לשמוע זאת, אך השטן ינסה להשתמש במאמינים להפיץ את שקריו ותחבולותיו. הוא ניסה לעשות זאת עם פטרוס (מתי טז 21-23).
אזהרתו של שאול השליח היא נגד תורות שקר היוצאות מתוך אנשים בקהילה המתיימרים להיקרא מאמינים ואשר זוכים להערכה ותשומת לב משאר בני הקהילה:
"וּמִקִרְבְּכֶם יָקוּמוּ אֲנָשִׁים דּוֹבְרֵי תַּהְפּוּכוֹת לְהַטּוֹת אַחֲרֵיהֶם אֶת הַתַּלְמִידִים" (מעשי השליחים כ 30).
מורי השקר יגרמו לאנשים לסטות מעמוד האמת (ג 15) — כלומר, לצאת מהקהילה דוברת האמת. הם יגררו אותם לחיקוים אשר מטיפים את תורות השקר הממונעות על ידי השטן ושדיו.
אותם אנשים אשר עדיין לא נושעו ונחתמו על ידי רוח הקודש עלולים לאבד את הסיכוי להיוושע, ומכאן חומרת המצב.
בפסוק 2 שאול השליח מתאר במעט את אופיים: "… בְּאֶמְצָעוּת מַטִּיפֵי כָּזָב מִתְחַסְּדִים אֲשֶׁר מַצְפּוּנָם שֶׁלָּהֶם קָהָה כְּחוּשִׁים שֶׁקָּהוּ בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן."
השליח מזהיר ממטיפים אשר פיהם ומעשיהם אינם שווים. הרי לא לחינם אמר ישוע: "… בְּפֵרוֹתֵיהֶם תַּכִּירוּ אוֹתָם" (מתי ז 15-20).
אותם מורי כזב נמצאים עמוק בשקר. הם כל כך התרחקו מעמוד האמת עד כי השקר הפך לטבע שני, והמצפון כבר אינו חש או מתריע מפני השקר.
כולנו יודעים שעור יכול להיות כל כך גס, עד שמאבדים את חוש המישוש!
אם לא שומעים למצפון הישר, התוצאות תהיינה שהמצפון יאבד את רגישותו לטוהר ולאמת.
ניסים — אבל לימוד שקרי
פעמים רבות שמעתי אנשים אומרים שראו נסים ונפלאות הנעשים על ידי כאלו ואחרים.
ישוע אמר (מתי ז 21-29) שלא הנסים והנפלאות יכניסו את האדם לגן עדן, אלא הציות לדברו הרשום בתנ"ך.
מתברר שנסים ונפלאות אינם ערובה לכוח ויכולת שמקורם מאלוהים!
בפסוקים 5-3 שאול השליח מפרט מה מלמדים מורי השקר:
3 "הַלָּלוּ יַאַסְרוּ לָשֵׂאת אִשָּׁה וְיַטִּילוּ אִסּוּר עַל מִינֵי מַאֲכָל אֲשֶׁר בְּרָאָם אֱלֹהִים לְמַעַן יֹאכְלוּם בְּתוֹדָה הַמַּאֲמִינִים וְיוֹדְעֵי הָאֱמֶת. 4 הֵן כָּל מַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים טוֹב הוּא, וְאֵין לִפְסֹל דָּבָר אִם אוֹכְלִים אוֹתוֹ בִּבְרָכָה, 5 שֶׁכֵּן הוּא מְקֻדָּשׁ בִּדְבַר אֱלֹהִים וּבִתְפִלָּה."
על פי הנושאים מתברר שהגנוסטיות (ידענות) פרחה באותה תקופה. הגנוסטיות אחזה בדעה שכל דבר חומרי הנו פחות ערך והרוחניות הנה הערך העליון. לכן, הגנוסטים התכחשו לאנושיותו של ישוע.
הם האמינו שהישועה מושגת על ידי העשרת הידע (לכן התנועה כונתה "ידענות"). מכיוון שהגוף הבשרי והגשמי הנו פחות ערך, הם לימדו את סיגוף הגוף ושאפו לידע אשר "משחרר את הרוח מהגוף".
אותה תנועה לימדה לפרישות ולכן התנגדה לנישואין, וראתה בהם חולשה של הגוף הבשרי והחלש. מלבד האיסור לנישואין, הם גם ראו באכילת מאכלים מסוימים חטא וחולשה של האדם.
שאול השליח הרחיב על אודותיהם באיגרת אל הקולוסים ב 8-23. הוא טוען שהם טועים מכיוון שלימודם נוגד את הכתוב בדבר אלוהים. אלוהים אמר שטוב לו לאדם שתהיה לו בת זוג (בראשית ב 18).
ישוע חיזק את הטענה במתי יט 1-9. שאול השליח הרחיב את לימוד נושא הנישואין בראשונה לקורינתים ז 1-24.
אלוהים ברא את הכל אשר בעולם, וקרא לזה טוב. אין מאכל האסור לבני אדם אם אוכלים אותו בתודה לאלוהים (מרקוס ז 14-23; מעשי השליחים י; ראשונה לקורינתים י 23-33).
למרות שאדם זה או אחר לא יאכל מאכל כלשהו מסיבה אישית או בריאותית, אין לאף אדם הסמכות לאסור מאכל כלשהו על בסיס רוחני.
דבר ה' מנחה אותנו לכבד את רגשות הזולת ולהימנע ממאכל זה או אחר במידה והללו מעוררים בעיות, אך בשום פנים ואופן אינו אוסר לאוכלם כהוראה (רומים יד 13-23).
בפסוק 6 שאול השליח מסכם לטימותיאוס מה עליו לעשות על מנת להיקרא מורה טוב:
אם תלמד את האחים את הלימוד הנכון ותזהיר אותם או תצביע על הטעויות — תהיה משרת טוב למשיח! על מנת להיות משרת טוב המלמד נכונה והמתריע מפני הטעות, עליך להיות ניזון מדבר ה'!
דבר ה' צריך להיות לחם חוקיך על מנת שתגדל בהבנתו וביכולתך ללמדו ולהציל מטעויות. דרך חיים שכזו תפתח בך אמונה אמיתית ותשמור על מצפונך הטהור (ראשונה לטימותיאוס א 5, ג 9).
בפסוקים 12-7 שאול השליח מעודד את טימותיאוס כמשרת המשיח ליישם ולתרגל את דבר ה' בחייו: "… אַמֵּן אֶת עַצְמְךָ לַחֲסִידוּת…"
מהי חסידות?
ללכת על פי רצון אלוהים, על פי הדוגמה שנתן לנו בדברו ובחייו של המשיח עלי אדמות (עברים א 3).
טימותיאוס, איך תגדל בחסידות?
הייה מופת למאמינים, בלימוד מדבר אלוהים, בתפילה, בציות לדבר אלוהים, בדיבור, בהתנהגות, באהבה – כלומר, בהקרבה עצמית מזמנך ומיכולתך! את כל זאת עשה מתוך האמונה ובמחשבה טהורה!
טימותיאוס, התרחק מאגדות אשר אינן מבוססות בכתבי הקודש! – כל דבר שאינו מבוסם הריהו טפל ואינו מועיל.
בפסוק 8 שאול השליח אינו מנחה אותנו לזנוח כל תחביב, ואינו פוסל תרגולים ספורטיביים כאלו או אחרים, אלא מדגיש את העדיפויות ויתרונן.
בעוד התעמלות גופנית יכולה להועיל בעולם הזה ולזמן קצר, הרי חסידות תועיל בעולם הזה ובעולם הבא לנצח!
בפסוק 10 שאול השליח מזהיר אותנו ואומר שאימון לחסידות אינו קל, יש צורך בעמל ומאבק. כמו שהספורטאי מתאמן קשות כדי להגיע למקום ראשון, כך אנו צריכים להתאמן רבות מבחינה רוחנית כדי להיות משרתים נאמנים ובוגרים עבור האדון.
האמון לחסידות אינו מועיל רק למתאמן, אלא מביא תועלת לציבור המאמין.
למאמין, זוהי עדות ודוגמה להצלחת חסד אלוהים; ולבלתי מאמין — זוהי עדות המושכת לעבר המשיח.
שאול השליח עודד את טימותיאוס ליישם ולתרגל את דבר ה' בחייו.
התרגול לחסידות אינו קל!
אני ממליץ לכל אחד מאתנו להתפלל שאלוהים ייתן לו חבר (לאישה — חברה) כדי שיעודדו זה את זה, יחלקו זה עם זה את תפילותיהם ולימודם מדבר אלוהים, ויבחנו את חי זה את זה. המטרה היא: להידמות לישוע, ולכן, עלינו לעזור זה לזה.
בפסוקים 13-16 שאול השליח מעודד את טימותיאוס לגדול ולהתקדם ביישום הכתובים.
הוא רואה בטימותיאוס את המוביל והדוגמה לקהילתו:
על מנת שאנשי הקהילה יגיעו לידע רב והבנה מעמיקה של הכתובים, הם זקוקים לרועה אשר ירעה "במחוזות רחבים" מבחינה רוחנית, שיעמיק בכתובים ויוכל להוביל את האחרים.
טימותיאוס מתבקש להקדיש את זמנו בקריאת דבר ה' לפני קהל המאמינים, כדי שהכתובים יהיו מוכרים להם.
עליו להוכיח! – כלומר, לא להסתפק בקריאה אלא בתיקון הפסול והטעות.
עליו להורות! – כלומר, ללמד את הנכון, את הדרך ליישומו בחיינו.
טימותיאוס, התמד בכיוון הנכון כי כך תוכל לגדול בחסידות! גדילתך תהווה דוגמה ומטרה לשאר המאמינים, וכך שם אלוהים יתפאר.
גדילתך בחסידות תעניק לך ביטחון באמונה, ותהווה מנוף לנגישות הבשורה ללבותיהם של הלא מאמינים.
לסיכום:
שאול השליח פונה ישירות לטימותיאוס כרועה קהילה ומעמיד לפניו את הנדרש ממנו על מנת להיקרא משרת נאמן למשיח:
א. למד את האמת והיזהר מהמתעים!
ב. יישם את דבר ה' בחייך!
ג. גדל והתקדם בדבר ה'!
למרות שטימותיאוס היה הנמען, הרי שההצעה הנה כמצוות ה' עבור כל מאמין.
בשיעורים הבאים נלמד בהרחבה על נושא החסידות, וניווכח שכל מאמין מצווה לאמן עצמו לחסידות.