גם אם לפתע היו כל הטילים שבעולם נעלמים, אם כל סכין ורובה היו מושמדים, כל מצבורי חומרי ההשמדה הכימיים היו מתפרקים, בני אדם עדיין היו ממציאים במהרה דרכים חדשות להפיץ רוע לב ואלימות. מה שדרוש הוא שלום אמיתי ולא רק הפסקת מלחמה.
לא די בשינוי חיצוני; שלום אמיתי הוא ענין שקשור במה שמצוי בלבבות בני אדם, ושינוי כזה לא יכול להיכפות עלינו בכוח מבחוץ. שלום אמיתי צריך להתחיל מבפנים, ושלום כזה יכול לבוא, אנו משוכנעים, רק בעקבות תשובה מחטא לאלוהים ונאמנות לישוע כמשיח, כשר השלום.
העובדה שנוצרים רדפו יהודים באמתלה של נאמנות לישוע רק מראה שלמרות כל ההכרזות שלהם אודות עצמם כאילו הם מאמינים בישוע, לא היה להם שלום מאלהים והם לא הלכו בעקבות תורת ישוע. למעשה, ישוע עצמו הזהיר שיבואו כאלה שיכנו אותו "אדון", אבל במעשיהם יפעלו בניגוד ישיר לרצון אלהים.
אלה שבאמת חיו על פי תורת ישוע הם שהושיטו עזרה לעם היהודי. לדוגמא אפשר להזכיר מאמינים הולנדיים, שהסתירו יהודים בזמן השואה. עם זאת, אפשר להבין את החשדנות שיהודים ממשיכים לגלות כלפי משיחיים ונוצרים, עד שלעתים אפילו המחוות האצילות ביותר נחשדות כאילו הן נובעות ממניעים אנטישמיים. אין להתעלם מעובדת קיום האנטישמיות,
אבל גם את מציאותה של אהבה משיחית אמיתית כלפי עם ישראל אין לשכוח. מי ששלום אלהים שוכן בליבו ילך בעקבות הדוגמא שהציב ישוע ויפגין אהבה, לא שנאה, כלפי עם ישראל ולכל העמים.