מבוא פרק טז הוא פרק עצוב: המושיע הפוטנציאלי מבזבז את מתנת אלוהים להנאתו; היחיד בספר שופטים שעליו כתוב שלוש פעמים כי "תִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יהוה" (יד 6, 19; טו 14) מוּנָע כעת על־ידי דחף הבשׂר בלבד; הגיבור המנצח שבסוף הפרק הקודם זעק לאלוהים כדי שיציל את חייו — מבקש בסוף הפרק הנוכחי שאלוהים יעזור לו למות. כבר בפסוק הראשון של הפרק אנחנו רואים את... המושיע מתמסר לחטא 1 "וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה, וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה [...]
צער בעלי חיים, לינץ' למשפחה ולסת של חמור מבוא מי זוכר את העלילה שלמדנו בשיעור הקודם? — היו שם... מבחן האריה — הפעם הראשונה שהכוח העל־טבעי של רוח־יהוה התבטא דרך שמשון; טומאה לא מפריעה לנזיר־ה' — אכילת דבש מתוך גווייה — כש"נזיר יהוה" רעב, הוא שוכח שיש תורה; משתה החתונה והחידה — חגיגה בחברה רעה — משתה עם 30 בחורים פלישתים; איום רצח והנשק הנשי — הפלישתים מאיימים לשרוף את כלת שמשון — היא [...]
הפרק פותח בתמונה של... עבדוּת כפולה 1א "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה." "וַיֹּסִפוּ" — כמו אחרי כל אחת מאין־ספור ה"ישועות" שאלוהים עשה להם, החל מיציאת מצריים ובמשך כל תקופת כיבוש הארץ והשופטים, ועד לנקודה שבה אנחנו נמצאים כעת בסיפור — רגע לפני שאלוהים מקים את השופט האחרון: "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה", כי לא היו מסוגלים להשתחרר מן העבדוּת לחטא. גם לא ראו צורך להשתחרר ממנה, כי חיי־חטא היו הנורמה. [...]
