משלי פרק כ"ד אזהרה מקנאה ברשעים אַל-תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה; וְאַל-תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם. אל תקנא בהצלחתם ובעושרם של הרשעים ההולכים אחר שרירות ליבם ומילוי תאוותיהם. אל תבקש את חברתם ואל תשאף להתענג בחיים כמותם. דע לך שאלוהים יבוא חשבון עם רשעים אלו (א 7, ג 31, 19, יב 26, כג 3, 17, כד 19, תהילים א, לז 1, עג 17). קנאה: (נ') צרות עין, אי נחת מהצלחת הזולת, תשוקה, תאווה, קנאות, קיצוניות, אי רצון להתפשר. רעה: (נ') [...]
משלי פרק כ"ג הוראות נימוס בבית המושל כִּי-תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת-מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת-אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. אם תוזמן לאכול עם המושל (אישיות בכירה) התבונן היטב, הקפד היטב על התנהגותך, משול ברוחך. לשבת: (פ') להיות במצב ישיבה, להתמקם על כיסא, להסב. ללחום: לאכול לחם, לסעוד. את-מושל: עם מושל, שליט. מבין: (ת'/ש"ע) מקצועי, מקצוען, מומחה, בקי, נבון, חכם, בעל ידע, יודע הרבה. לפני: (מ"י) מלפנים, מול, נוכח, כנגד. . וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלוֹעֶךָ, אִם-בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה. אכול במידה הראויה. עדיף לך לתקוע סכין בתוך [...]
משלי פרק כ"ב נִבְחָר שֵׁם מֵעוֹשֶׁר רָב,מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב. שם טוב וחן הבאים לאדם בעקבות יראת אלוהים וחיים מלאי מעשים טובים והתנהגות ראויה, טובים יותר מעושר, כסף ומזהב (ג 14, ח 1, י 7, טז 16, קוהלת ז 1). נבחר: (ת'/ש"ע) מעולה, מובחר, הטוב ביותר. שם: (ז') מוניטין, כבוד. עושר: (ז') הון, רכוש, קניין, כסף רב, בעלות על נכסים, שפע, רוב, הרבה, מלאי, מגוון, שפעה. רב: גדול במספר. כסף, זהב: מתכות יקרות (סימן לעושר). חן: (ז') יופי, נועם, נעימות, [...]
משלי פרק כ"א פַּלְגֵי־מַיִם לֶב־מֶלֶךְ בְּיַד־יְהוָה; עַל־כָּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ. אלוהים יכול לשנות ולהטות את לב המלך ורצונו כדי להגשים את תוכניותיו באותה קלות שהאיכר חופר תעלה ומכוון את המים למקום הרצוי (דניאל ד 31-32, 34, ישעיה מה 1-7, עזרא א 1, ו 22, דברי הימים א פרק ה 26, דברי הימים ב לו 22, אל הרומים יג 1-6). פלגי-מים: יובלים, נחלים קטנים, תעלות מים מלאכותיות. לב-מלך: נטיותיו הפנימיות של המלך, מחשבותיו. לחפוץ: (פ') לרצות, לשאוף, להתאוות, להשתוקק, [...]
משלי פרק כ' לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר; וְכָל־שֹׁגֶה בּוֹ, לֹא יֶחְכָּם. המרבה לשתות יין נעשה לץ – אינו רציני ושקול בדעתו. המרבה לשתות שיכר מעשיו מבולבלים והוא מעורר מהומות. כל מי שמתמסר לשיכר לא ינהג בחכמה ולא יגדל בה (ה 19, כג 29-35, לא 4, 6, ישעיה כח 7, יחזקאל לד 6, בראשית ט 21, חבקוק ב 5, אל האפסים ה 18, הושע ד 11). לץ: קל דעת הלועג לאמונה ולמוסר והולך רק אחרי שרירות [...]
משלי פרק י"ט טוֹב-רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל. טוב יותר להיות איש עני וכנה (איש ללא דופי המבסס את החלטותיו על פי מצפון טהור ונקי) מאשר להיות כסיל (טיפש) הפועל בדרכי מרמה. (לאור הכתוב בפסוק דומה בפרק כח 6, ניתן לסכם שכוונת המשל היא: כנות עדיפה על פני עושר – יא 20, יד 2, טו 16,17, טז 8, יז 20, כח 6, תהילים כו 1). טוב: (ת') רצוי, עדיף יותר, כדאי, מועיל, מתאים. [...]
משלי פרק י"ח לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד; בְּכָל־תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע. הנפרד מן הציבור, שאינו משתתף בשמחת הכלל או אסונם וזאת מתוך אהבה עצמית מופרזת, בכל מעשה שהוא יוזם תתגלה אנוכיותו ותאוותו. או – הוא מתנגד לכל דברי החכמה שהוא שומע (יז 14, ב 7, ג 21, ח 14). תאווה: (נ') תשוקה, השתוקקות, רצון עז, חשק, חמדה, תיאבון, כמיהה, אהבה עזה, להט, התלהבות, חפץ, ערגה, שאיפה. נפרד: (ת') נבדל, שונה, מובדל, מופרש, מנותק, מיוחד, לא דומה, לא משותף, לא [...]
משלי פרק י"ז טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה-בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי-רִיב. טוב יותר לאכול פרוסת לחם יבשה בבית ששלום, אהבה ושלווה מאפיינים את חיי יושביו מאשר לאכול בבית בו עורכים סעודת בשר בהמות שנזבחו (ארוחה דשנה ויוקרתית) אך ריב והתמרמרות בין המשתתפים בה (טו 16-17, כג 8). טוב: מוטב, רצוי ש-. פת: (נ') פרוסת לחם, כיכר לחם, חתיכת לחם. חרב: (ת') יבש, מדברי, צחיח, מיובש, שניטלה ממנו לחותו. שלווה: (נ') רוגע, רגיעה, מנוחה, שקט, חוסר דאגה, שאננות, ישיבה לבטח, [...]
משלי פרק ט"ז לְאָדָם מַעַרְכֵי-לֵב; וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן. אדם מגבש דיעה לאחר מחשבות רבות ושונות. שכלו בוחן את הבעיה מכל צדדיה, מבקר ומנתח את כל אופני פתרונה ומתאמץ להגיע לידי הכרעה ומסקנה מסויימת. אך לבסוף אלוהים הוא זה שמכריע, ומעניק לאדם את החכמה להביע במילים את המסקנה הראויה (ג 6, טז 2, 9, 33, יט 21, כ 24, כא 1, 30-31). אדם: (ז') איש, גבר, בן-אדם, אנוש, יצור-אנושי, בן-תמותה, הולך על שתיים, ברייה, ברנש. מערכי-לב: מחשבות, [...]
משלי פרק ט"ו מַעֲנֶה־רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה; וּדְבַר־עֶצֶב יַעֲלֶה־אָף. מענה אדיב הנאמר ברכות תמיד יועיל בפתרון של ויכוח או אי-הסכמה, בכך שישכך את חמתו של המשיב. לעומת זאת, מענה מעציב ומעליב מוסיף "שמן למדורה" ומעורר יותר כעס ומחלוקת (טו 18, 23, כד 26, יב 18, שופטים ח 1-3, יב 1-4, שמואל א פרק כה, מלכים א יב 7, קוהלת י 4). מענה: (ז') תשובה, תגובה, הד, פתרון, מסקנה, פשר, הסבר, ביאור, פירוש. רך: (ת') לא קשה, מרוכך, [...]
